את מן הסתם מונעת עכשיו לפחות שנה - שנתיים נכון?

שימי התקן ותשכחי מהנושא (תתיעצי עם רופא\שרשור נפרד כי יש כמה סוגים)

למתעלה אליו--את לא מניקה, כמו שהבנתי, וגם לא רוצה להכנס להריון- לכן נרות לא מתאימים בכלל.

ניסית פעם לקחת מניעה הורמונלית? איך הגבת? אולי לפי זה תחליטי.

ועוד לא לקחתי מניעה בכלל....בעלי שאל פה בבית המרקחת על כדור הבוקר שאחרי אבל זה עושה דימומים.

הציעו לי לקשור חצוצרות אבל זה ניראה לי קיצוני מידי

בעלי מסכים איתי למנוע,מבחינתו הדימומים זה יותר משמעותי,אני לא מרגישה רצון להיות איתו נפשית ואין לי חשק לעוד היריון

זה פצצת הורמונים

את נשמעת נורא עייפה ומותשת, נפשית ופיזית.

אז דבר ראשון חיבוק, וזה יעבור, קשה עכשיו להאמין - אבל את עוד תעמדי על הרגליים!

לוקח לגוף שלנו זמן להתאושש, וגם לנפש, ומיום ליום את נבנית בחזרה בעזרת ה'. אל תתייאשי.

הכוחות בוא יבואו.

הכדור של יום אחרי הוא לא פתרון טוב בכלל, אני חושבת שהלכתית הוא גם בעייתי (אם נוצר משהו - הוא קוטל אותו) אבל לא בטוחה, בכל מקרה מה שבטוח שאת לא צריכה עכשיו מצבי רוח דכאוניים כתוספת.

וכדורים הורמונליים הם מתכון לדיכאון אם יש לך נטייה לזה, ואם את כבר נמצאת במצב כזה.

עוד נתון שתקחי בחשבון - כדורים מכל הסוגים, לא רק היום שאחרי, גם אלו שלוקחים באופן קבוע - גלולות - מפחיתים חשק, לפעמים בצורה קיצונית,

ואם את ממילא מתארת שאין לך חשק להיות עם בעלך כרגע (טבעי ומובן, גם יעבור) אז זה עלול להגביר את זה ואפילו מאד.

תשאלי רב לקבל היתר והמלצה על התקן לא הורמונלי,

רוב הנשים מסתדרות עם זה טוב.

קשירת חצוצרות היא בלתי הפיכה, למה לך לעשות צעד כזה עכשיו?

התקן מונע בלי שצריך לזכור לקחת משהו ובלי להכניס לגוף חומרים הורמונליים משבשים.

אם תרצי לקשור - תמיד תוכלי. 

המון הצלחה,

וממליצה לך לדבר עם מכון פועה, הם מקצועיים ויודעים את ההלכה ולהתאים לך במצבך מה שהכי טוב לך.

יקשיבו לך בסבלנות וימליצו.

שה' ישלח לך המון שמחה! וכוח!

אני בורה בנושא לחלוטין....אודה להמלצות מהמנוסות

שימי משהו בטוח שלא תלוי בשעת לקיחה או משהו כזה.

שימי ותהיי רגועה.

התקן זה בכלל לא מפחיד כמו שזה נשמע. בחצי שנה הראשונה זה יכול לגרום לדימום וסתי מוגבר אבל אח"כ זה מתאזן חזרה.

אל תקחי אמצעי הורמונלי כמו גלולות זה לא בשבילך.

טבעת נובהרינג גם יכולה להתאים.

אומנם זה הורמונלי אבל בגלל שזה ממוקד יותר זה פחות מורגש על הגוף מתקפת ההורמונים וגם לא צריך לזכור לקחת את זה כל יום...

ממש אל תסמכי על נרות, דיאפגרמה, קוטלי זרע וכד'.

למרות שאולי זה  לא ככ בשליטתי,יש לי מטפלים שאולי יביאו לי אמצעים למניעה והם יביאו לי מה שירצו או מה שיתאפשר להם.

אני גם אמורה לקחת פרוזק ואיך זה יסתדר עם זה...

עבורך איזה אמצעי מניעה לקחת!!

תגגלי ותמצאי מידע ברשת, ותגיעי חכמה ומוכנה להצעות שלהם. ואל תשכחי לרגע שזה הגוף שלך ולך יש את מלוא הזכויות להחליט מה את רוצה!

לגבי פרוזאק על כל נגזרותיו, אין שום בעיה עם אמצעי מניעה. זה בכלל לא פרמטר.

לגופה של שאלה:

גם אני ממש לא ממליצה לך על גלולות.

אם לך פחות אכפת מדימומים, כדאי לך מאד לחשוב על התקן, כי גם לטבעת הנוברינג, למרות המינון הנמוך של ההורמונים שיש בה, עלולה להיות השפעה נפשית. אם כי את תמיד יכולה לנסות אותה לפני התקן, ולראות אם היא עושה לך טוב או לא.

ובכל מקרה אל תסכימי למדבקה או לזריקות בשום אופן!!! הם גם מכילים כמות אדירה של הורמונים וגם מסבכים את הענינים מבחינת כתמים...

שתהיה לך לידה קלה בידיים מלאות בע"ה, ובריאות שלמה!!

אנונימי, כי לא בא לי שידעו עלי שאני יודעת את כל הנ"ל...

אני פשוט עכשו במצב מאוד מורכב ומסובך כשכל החיים שלי בסחרחורת איומה מבחינתי,רק השם יכול להתיר את הפלונטר הזה,אודה לעוד עצות.

ושוב אני מצטרפת לאלה שאמרו לך- לא גלולות!!!

בגלולות החומר משתחרר בבת אחת לגוף וגורם לקפיצת הורמונים בכל יום לאחר נטילת התרופה. נוברינג לעומת זה, משחררת את החומר באטיות מה שמקטין פעמים רבת את תופעות הלוואי הנפשיות של הקפיצות ההורמונליות (שהן עלולות להיות: עצבים, מתח, דכדוך עד כדי דיכאון, עייפות, חוסר חשק מיני ועוד...)

ושוב, הרבה צלחה וברכת שמיים!!

אני לוקחת הרמונט כבר 5 שנים. (לצערי, מונעת כבר הרבה זמן בגלל בעיות בריאותיות שלי)

אני מאוד מרוצה.

עוצמת הדימום והכאבים של הדימום בתקופת מחזור ממש ירדו.

דימום קל שלא בתקופת המחזור, קרה לי פעם אחת בלבד בכל התקופה הזו!

פעם אחת בבית המרקחת לא היה הרמונט, והרוקחת נתנה לי יסמין. היא אמרה שזה אותו דבר בדיוק. ובאמת הרגשתי עם זה מצוין.

הסתבר שנשים ברחבי העולם מתו כתוצאה מקרישי דם בריאות ואולי בעוד מקומות, והחברה שמייצרת את "יסמין" אמרה שזה דבר ידוע....

אולי זה פתרון מצוין למקרה אחר.

לא כדאי במקרה הזה.

לא אמרו שיסמין זה מסוכן?

הרבה יותר מגלולות,

ההתקן עלול לעשות מחזור קצת יותר ארוך ויש תקופת הסתגלות של עד כמה שבועות, אבל את לא נתונה לאחריות לקחת כל פעם, לא לשכוח את הכדור לפני יציאה מהבית.

שמה ושוכחת מזה.

גם הרבה יותר קל להתיר כתמים מהתקן(כי הוא נחשב כמו פצע) מאשר מכדורים שהדימומים שלהם הורמונליים מהרחם.

בהצלחה

אם תוכלו לפרט על התקן....

איך זה עובד

איך זה בגוף

איך מכניסים את זה

הרופא מפשק את הנרתיק עם מפסק, מכניס את ההתקן במקום וזהו.

את יכולה לבקש שהוא יסביר לך מה הוא עושה בכל שלב.

אח"כ עלול להיות דימום(לא אצל כולן), לפעמים ההתקן מגרה את הרחם למחזור אחרי ההתקנה(לא אצל כולן).

בקושי אני מסוגלת שיכניסו אצבע סליחה על הביטוי

זה באמת לא נשמע משהו אבל זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע. 

סה"כ הליך קצר, אח"כ קצת כואב (צובט) וקשה ללכת רגיל. זה עובר אחרי כמה שעות.

אני מכניסה אותם לתוך האמבטיה כשהבטן כלפי מטה.

ככה הם יותר רגועים מאשר הפוך.

רק בסוף אני הופכת כדי לסבן את הבטן.

לא שוטפת בכלל בטוש בגיל קטן, רק במים שבתוך האמבטיה.

כשאת מוציאה אותה ומלבישה, תשימי לב שלא קר מידי.

תנקי עם מגבונים אם צריך

כל התינוקות שלי באמבטיה היו בסדר

ברגע שהצטרף הטוש- צרחות. משהו בו מלחיץ תינוקות

הידיים שלו כל היום בתוך שם

מפזר את זה בכל מקום

לא מצליחה לרדוף אחריו לשטיפת ידיים.

והקטע המבאס זה שאחיו ואני סיימתי סבב ורמוקס רק לפני שבועיים 

מה לא עשיתי זה פשוט סיוט

אז רק חיבוק להבנה

תנסי לשים אותו באמבטית סוכר הרבה פעמים התולעים יוצאות וזה נרגע (לא תמיד) וזה בלי הכאבים של להוציא

וגם ראיתי שיש פעמים שעוזר לשים וזלין בפנים אחרי שמוציאים - גם זה לא תמיד עוזר אבל היו כמה פעמים שזה ממש עשה לילה שקט

אמאלה אני ככה בול

עוד הוא פחות נדבק מאחיו האמצעי.

האמצעי שלי זה בלתי נסבל

כל חודשיים

מה לא עשיתי

במה לא השתמשתי מסכן

הבאתי לו שמן גרעיני דלעת בין היתר

אמבטיות סוכר

וזלין

נו-וורם

ריססתי את כל הידיות של הבית באקונומיקה.

הבגדים שלהם בהרתחה כבר כמה חודשים ברצף

ואין

פשוט סיוט באמת

מעדיפה כינים

מתלבטת אם ללכת לישון וכל פעם שהוא קם לגרד לו עם מגבונים בעדינות.

מרגישה מיותר שמחפשת בפנים כבר מ7 בערב.

אני גמורה מעייפות

ועוד אחרי אתמול שגם לא ישנתי.

אין אני מתקשה לשרוד את הלילות האלה.

הוא צורח צרחות אימה.

זה כואב לו כפול 3 מילד רגיל. בגלל הויסות חושי הוא מרגיש את זה בעוצמות

כל הישבן שלו חתכים ופצעים מרוב שגירד

מה שהכי עזר אצלנו ברמה המיידית (אחרי הוצאת התולעת אם היתה מחוץ לפי הטבעת)- להכניס שן שום לפי הטבעת.

לבחור שן שום קטנטנה, לקלף בלי לפצוע, לשים בתוך שמן זית כדי שיהיה לה ציפוי שמנוני שיקל על ההכנסה שלה ולהכניס בעדינות לפי הטבעת. (התנוחה הכי מייטבית להכניס- הילד מתכופף כך שהישבן שלו פונה כלפי מעלה. מכניסים את שן השום ומבקשים ממנו מיד לעמוד ולכווץ את הישבן. כלומר ההיפך מהנטיה לדחוף החוצה). אצלנו עבד פלאים.

יודעת שיש אסכולה שאומרת שזה יכול לשרוף או להכאיב וכו'.. ב''ה לא נתקלנו בבעיות.

מחילה.

לערבב שמן זית עם מלא שום כתוש

למרוח על כפות הרגליים

לגרוב גרביים

מנה אחת לא מספיקה, וצריך לתת יום אחרי יום.

אתם יכולים להתייעץ עם הרופא

בדרך כלל אם רואים, נותנים לכל המשפחה, וצריך לכבס מצעים ומגבות.

אני לא חושבת שיש מה לנסות למצוא אותן, חבל בשבילך ובשבילו.

הוא עדיין סובל, ולכן צריך טיפול. 

היינו אצל רופא אמר לתת עוד מנה עכשיו

ועוד שבועיים שוב

דבר ראשון

יש ילדים שהתולעים לא יוצאות אצלן החוצה

אני מחפשת קצת אם לא מוצאת אז זהו..

יותר מזה גם לא נשמע לי בריא

דבר שני

לדבר לדבר

לדבר

להסביר לו שזה מאוד לא נעים, מה כן עוזר לנגב טוב, לשטןף יידים עם סבון אחרי שירותים ולפני אוכל

מה לא עוזר- לגרד , רק מחמיר את המצב, ומגביר את הכאבים

להסביר ברוגע, בהיגיון. בגובה העיניים

דבר שלישי

הרופאה שלנו אומרת שלוש ימים ברצף ואז שבוע הפסקה ואז עוד מנה וכאן בפורום קראתי על המלצה של מנה נוספת אחרי שבועיים כדי למגר סופית. אם את כבר נותנת אז ממליצה על כל המנות כדי להגביר סיכוי

דבר רביעי

אצל כל ילד עזר אצלנו משהו אחרולתקופה אחרת

אבל היה תקופה שעזר לאחד הילדים לאכול כמוסות שום- היה לועס אותם וגם פרובלמטיקה לתת בנוסף לחזק מערכת עיכול.

דבר חמישי

אני לא מכבסת בכלל

אף פעם לא עזר ומכניס את החיים לסיוטטטט

בהצלחה ענקית וחיבוק!!!

הוא משתדל לשטוף והכל אבל הבנתי שבגן לא משהו ההיגיינה.

הם מכינים לפעמים אוכל ביחד וקיבלתי זעזוע שם.

גם אנחנו עכשיו בזה..

יש בחנות טבע מוצר שנקרא קלינתול

לוקחים 3 ימים או יותר בבוקר ובערב ואפשר למרוח גם במקום.

אני רואה שזה עוזר..

הפעם הן יותר עקשניות כנראה, הפסקתי אחרי 3 ימים והמשכתי שוב. הילדים כבר מבקשים את זה…

אני נותנת להם ורגועה שזו לא תרופה חזקה כמו ורמוקס ואפשר לשחק עם זה יותר

אני עכשיו שבוע 11

גם מרגישה פחות טוב משני ההריונות הקודמים.

לגבי אוכל - אני בהתחלה ממש עשיתי לעצמי שעון לאכול משהו קטן כל שעתיים, כדי שלא אשכח ולא אגיע למצב של קריסה. אחרי כמה זמן התרגלתי והבנתי מתי שאני צריכה לאכול והשלמתי עם זה שזה לאכול בתדירות יותר גבוהה מהרגיל. אוכל אפילו משהו קטן, כמות קטנה יותר מארוחה רגילה, אבל אוכלת.

לגבי שינה - אני גם גמורה, וממש ממעיטה בקפה אז גם אין לי ישועה. משתדלת לתפוס מנוחה במהלך היום אם אני יכולה. אפילו 15-20 דקות.

וגם, מופרך ככל שיישמע - ספורט. אני ממש מכריחה את עצמי לזוז, במיוחד אם את בעבודה שאין הרבה תזוזה במהלך היום, או בבית. כשמזיזים את הגוף זה מכניס אנרגיות.

אני עושה אימונים ממש קלילים, לפני ההריון יכולתי לעשות דבר יותר מאתגרים. אבל עכשיו, המטרה היא פשוט לזוז. ולפעמים אחרי אימון גם מתמלאת לי אנרגיה ויש לי כוח.

אבל חוץ מהטיפים האלו, לנסות להשלים עם זה.

אני עושה הרבה פחות בבית, בעלי הרבה הרבה יותר. לא נעים לי, אבל אין מה לעשות

הגיוני סה"כ שזה חלק מתופעות ההריון. 😅

ואני לוקחת פרנטל

אבל מרגיש לי שזה יותר מזה

איך אני יכולה לדעת אם זה לא סוכרת הריון או משו?

אולי להם יהיה כיוון לבדוק.

בעיקרון בתחילת ההריון בודקים סוכר בצום, בדקת?

וממה שאני יודעת, פראנטל לא מספיק בשביל הברזל. כדאי להתייעץ עם הרופא.

ממה שאני יודעת, פראנטל לא מספיק בשביל להעלות ברזל.

הייתי מתייעצת עם רופא.

לי המוגלובין היה בסדר והמאגרים ריקים והייתי סמרטוט ממש

ובחילת ההריון המאגרים היו בסדר אז זה יכול לרדת ממש מהר

אם כן, תבקשי עירוי ברזל - ממש הצלה! ( גם עם המוגלובין בסדר תתעקשי )

ולי לא היה סכרת אבל בהריון הסוכר שלי מוזר וחייבת לאכול כל שעתיים כדי שלא ייפול.

בשעה טובה!

וזה הצורך בהריון... להשקיע בארוחות מזינות עם פחמימות, חלבון וירקות..

וכן מהריון להריון הגוף פחות מנומס ויותר דורש בפה מלא את מה שהוא צריך..

ושנים שהזנחנו את עצמנו הגוף מבקש עליהם בריבית....😏

ותקפידו על מולטיויטמין , בהריון האחרון מאוד הקפיץ לי את התפקוד..

אני מבינה שהקושי שלך הוא לא הילד השישי, אלא ההיריון הלא מתוכנן למרות מניעה...

בכל אופן, יש הרבה נשים שילדו מבחירה ילד שישי ואף יותר (אני ביניהן) ושרדו בהחלט בשמחה

מקווה שתעברי בשלום את החוויה הזו...

אבל חיבוק

בטח קשה לקבל הריון כשתכננת להפסיק ועוד השקעת במניעה

🩷🩷

אומרים אבל שזה בסוף ילדים שנורא מחוברים אליהם..

תחפשי שרשורי עבר כאן...

בכל מקרה קחי את הזמן לעכל זה לא קל כשלא מוכנים....

ומוזמנת לשתף איך את😘😘

בעזרת ה' ילך בקלות ובטוב

מתייגת את @התייעצות הריון  שזכור לי שעברה משהו דומה

מאז התווספו עוד כמה.

אז כנראה שרדתי🤷‍♀️

אבל מאז אני לא נוגעת בגלולות.....

ולא שכחתי אף גלולה.

כל האופציות הן מיטות די גדולות באמת. מיטת מעבר או מיטת תינוק זה אותו גודל. מבאס אבל לא רואה אופציה אחרת לא הייתי מעבירה לפני..

הדדולה היתה עד גיל שנתיים בלול קמפיגג?

הייתי כמה חודשים אצל ההורים שלי אז היא ישנה איתי במיטה

ואחרכך במיטת מעבר אצלי בחדר (עכשיו כבר בקושי יש מקום בחדר)

אז יהיה מקום

שוקלת להפסיק להניק בלילה

בדרך כלל אני מספיקה להניק פעם אחת לפני שאני עולה לישון

באמצע הלילה בקבוק

ובבוקר לפעמים בקבוק ולפעמים לוקחת אותו למיטה שלי

והוא גם ינק

והחדר השני עם עוד 2 ילדים

לילה אחד או שניים היה מאתגר כי הם התעוררו

ואחכ כבר לא שמעו כשקם לינוק.

אני קמתי בין פעם לפעמיים להניק אותו בלילה

והנקתי אותו בכיסא בחדר השני.

אני ממש חששתי מהמהלך הזה אבל בסוף היה יותר קל משחשבתי ומאוד חשוב לי ולזוגיות 

גם כשהתינוק איתי בחדר

וגם כשישן במתחברת

לא מסתדרת עם הנקה בשכיבה.

יש קושי באמת יותר גדול לקום פיזית מהמיטה ולעבור לחדר אחר

זה גם הוציא אותי יותר מהשינה

אבל מתרגלים.. מבחינתי זה היה שדרוג גדול שהחדר חזר להיות זוגי 

כאילו מזה משנה לי אם יש לידי תינוק או לא? 

כי דווקא כן חשבתי על זה אם באמת כשאני אוציא אותו מהחדר אני יגיד לעצמי איך לא עשיתי את זה עד עכשיו 

החדר היה סגור מ7 בערב כשהלך לישון

וגם אם התרגלתי לזה, ועשיתי דברים בשקט

רק אחרי שהוצאתי אותו מהחדר ראיתי כמה זה אחרת כשהוא בחדר אחר

מודה שזה היה לי קשה ריגשית המעבר הזה, הייתי רגילה ללטף אותו באמצע הלילה וישנו במתחברת. כל אחת באמת מה שטוב לה וחשוב לה

אצלי בחדר. קניתי את המיטה של איקאה שהיא קצת יותר קטנה

אצל השניה פתחתי את המיטה

אבל היא שמשה בעיקר כמחסן/מעקה למיטה שלנו

הילדונת העדיפה לישון איתנו

השלישי- כבר לא טרחתי לפתוח אותה (או את המתחברת...)

קניתי מעקה למיטה שלנו והוא ישן איתנו מגיל 0

יום שישי האחרון הוא חגג שנתיים - והוא קיבל מתנת יומולדת = הגליה למיטת מעבר בחדר ילדים (והפסיק לינוק)

ככה יש פינה באמת בטוחה

ומהצד השני את ישנה וחוסמת לו את המעבר...

להניק...

זה כן אחרת לקום וללכת לחדר אחר, אבל את יכולה לסדר לך בחדר השני כורסא נוחה ולהניק שם או בסלון.

ומזרון לידך.

תחילת לילה במיטה שלו, ואחרי הנקה ראשונה לשים אותו לידך על מזרון עד לבוקר.

(אלא אם את קמה לפניו ואז זו בעיה)

מבחינת הנקות לילה אם לא בוער לך להמשיך להניק, זה ממש בסדר לגמול אותו מהנקת לילה.

הורדנו צלע וחיברתי אותה איכשהו שתהיה באותו גובה של המיטה שלי והיא הייתה כמו מטחברת.

פעם ראשונה שעשיתי את זה והיה לי מושלם, להניק בשכיבה ולישון יותר.

הייתי בטוחה שלא אצליח להכניס אותה לחדר כי היא גדולה, אבל ניסינו והצליח (לפני כן הייתה שם מטחברת). הזזנו קצת את השידות, המיטה..

אבל כשסבלו אצלי מכאבי בטן מחלבי זה השפיע מאוד מהר, באותו יום או ביום הבא.

חום ופריחה באמת נשמע כמו וירוס. הקאות יכול להיות קשור לחלבי. כנראה לא תדעי בטוח עד שלא תנסי שוב... אבל לא יודעת אם כדאי לך לנסות 🫤

לק"י

לא יודעת אם גם דרך ההנקה.

אבל נראה לי ש@אין לי הסבר כתבה פעם שזה היה ככה אצל הבת שלה.

חום זה לא תסמין של אלרגיה.

וזה שהגיע חום עם פריחה, דווקא מתאים יותר לוירוס.

בנוסף, ממה שאני מכירה, בד"כ ילדים אלרגים בהנקה, זה מתבטא בחוסר שיגשוג וגדילה.

ופחות בתסמינים גופניים.

בגיל הצעיר מאוד קשה לזהות שילשולים.

והקאות יכולות להיות קשורות גם לריפלוקס, ליחה ודברים אחרים.

-----

אני לא גורם מקצועי, ולא לוקחת אחריות.

תמיד יש מקרים חריגים.

הייתי מתייעצת עם רופא נוסף. או מבקשת הפנייה לרופא אלרגיה להתייעצות.

אולי יציאות שונות קצת אבל לא עקבתי ממש..

ואני חושבת שכדאי לך להתייעץ עם רופא נוסף, שיותר בתחום.. 

כשרופא מבטל ככה והתחושה שלך אומרת הפוך אז שווה לברר לעומק יותר... לדעתי..

בהצלחה ממש אהובה

היה פולט בכמויות סביב השעון, בלי קשר למתי אכל. חשדתי שזה ריפלוקס, אבל יחסית היה תינוק רגוע, אני מכירה שתינוק עם ריפלוקס בוכה הרבה חח. הוא גם לא היה פולט בקשת, פשוט פולט המוןןן

איך שהפסקתי לאכול חלבי הפליטות ירדו לכמעט אפס.

לא היה חום או פריחה אף פעם. לא יודעת להגיד על שלשולים כי תמיד היציאה כמעט נוזלית...

היתה לו צואה קצת רירית, אמרו לי שזה גם סימן לרגישות לחלב

היום בת שנתיים ואין לה תסמינים כבר ב"ה

הייתה לא רגועה בכלל בכלל, הייתה פולטת בכמויות ובהמשך זה עבר להקאות -אחרי כל ארוחה

בגיל חודשיים+  בערך התחילו גם שילשולים וריר בצואה

אז עברנו לתמל מפורק (לא ינקה) והשילשולים פסקו מיד

היה גם ריפלוקס קשה וטיפלנו בתרופה. בהמשך שרצינו לחזור לחלבי היא חזרה לשלשל וגם האי שקט החמיר, חזרנו למפורק וב"ה זה עבר לה

לקראת גיל שנה עשינו בירור אלרגיה יצא חיובי גבולי, בדיקות דם יצא שלילי אז לאט לאט נחשפה לחלבי. ב"ה היום אוכל רגיל

אז אצלי היא ממש הקיאה בקשת,

אבל רק אחרי שאכלתי חלבי.

כשהפסקתי היא מרגישה טוב ב"ה 

או שזה לא כדאי?

אני רוצה לתת לה תפו"א או בטטה ממרק, רק לטעום ומתלבטת

אגב, יכול להיות שיש לה פריחה גם מרגישות לדברים אחרים. כמו פרחים, עצים, פירות, א.כביסה וכו'.

הייתי מנסה לבודד עוד דברים.

שמנו פעם ראשונה בלי לכבס.

היה לה פריחה בצורה של הבגד גוף החדש.