הייתי מציעה לך רק דוסיות צדיקות 

כאלה שאוהבות את סער פדידה..[בשוק מעצמי שיודעת מי הוא].

זה רק תספורת מה יש לך את ?? חחח

תאמיני לי את עוד לא יודעת עם מי יש לך עסק...הרבה פה חושבים שאני סטלן אבל אני לא כזה

בידיוק ההפך

תני לי רק ח-ר-ד-י-ו-ת עם הרבה קדושה

כן זה החלום שלי כן מתאים לי ככה מישהי אשכנזיה כזאתי..

טוב נעצור כאן שלא נחליק בטעווות חחח

כשאני דיברתי על חיצוניות והגדרה של חרדית לא התכוונתי להגיד שזה מדד לבחון את המידות של הבחורה

הנושא הזה הועלה פה פעם והסכים איתי מישהו כאן שאני לא זוכר את הכינוי שלו..

יש הבדל בחיצוניות אצל חרדיות לפי דעתי ..וזה יפה בעיניי

אבל זה עדיין עניין של מידות טובות ובלי זה "כל זה איננו שווה לי"

מהסוג המטופח.

אבל מה שפוקהונטס הסביר(ה) לך זה בקשר להשקפה, לא קשור למידות,

ההשקפה של חרדים שונה.

את יכולה להרחיב?

אני מתה להבין את ההגדרה הזו

זה מהסוג השבאבניקי.

את יודעת כמה סוגים יש בציבור החרדי,

אי אפשר לספור על 10 אצבעות.

ואת התיאור שלך למשל לא יקבלו בתלמוד תורה של הבן שלי.

לא קצרות מדי, לא פאה, לא איפור ולא עקבים וגרביים 40 דנייר, ועדיין אם תראי אותי אני מטופחת בגיזרת ההלכה.

יותר מתלבשות בפיג'מות. חולצות תנועה.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אז בטח זה ככה גם בלבוש של האדם

אם יש כסף למה לא?

הגוף זה הלבוש של הנשמה צריך להשקיע (:

אני לא חושבת שמישהי שהולכת עם חולצות תנועה מכוערת, לא אמרתי את זה.

אבל לדעתי כן יש מקום לשים משקל לטיפוח. באומדן.

אני אגיד לך ת'אמת הציבור החרדי באמת מושפע מאד מחיצוניות ולוקח את זה לפעמים לכיוון מוקצן מדי,

זה לא סותר את זה שלדעתי אצליכם צריך לשפר גם קצת את הצד החיצון כי זה גם משפיע ומכבד את האדם.

(ואני מדגישה אני לא מתכוונת לאיפור ולעקבים ולתיאור של ארוון)

אבל יש נעליים מאד יפות בחנויות שהן לא עקבים ובגדים יפים וצבעוניים שאינם קצרים וצרים וצמודים אלא מחמיאים בגיזרת ההלכה.

זה מאד משונה בעיני לקרוא פה שבאים לדייט עם חולצת תנועה.

ובבקשה לא לתקוף אישית על הדברים שלי, אני מכבדת אתכן, גם אם אני חושבת מעט אחרת

תביעי קצת אמירות פוליטיות מה קרה? תשפיעי!

לי לצערי כל החולצות השוות שאספתי במהלך שנותיי נזרקו על לא עוול בכפם

לפורום יש חולצות? :O

הם מעדיפים! הם פשוט לא יודעים את זה אז צריך להכריח אותם 

ככה זה אצלי בצבא - תמיד אומרים שבצהל לא מכניסים פוליטיקה, אבל בשבתות אני מצליח

לגרור גם קצינים לויכוחים מתישים איתי אני דווקא אטרקציה מבחינתם

אני מוחה! 

האגו הגברי שלי נפגע וזה כואב לי

הם מרותקים!!! אני מצליח להחזיק אותם ערים בערב שבת שזה נס בצבא!

הצלחתי להחזיק חבורה של אנשים עד 1 וחצי בלילה בתוך היביל של השירותים! (באמת אחת הסיטואציות ההזויות בחיי,

פשוט התחלנו לדבר בתוך השירותים והתגלגלנו לענייני ממשל שלטון ולצערי חטאתי קצת גם בענייני יהדות במקום זה.. וכל מי שנכנס לשירותים פשוט עצר והצטרף אלינו  )

דווקא אם את בתור בת שירות עובדת במוסד בטחוני זה מספק לך פתח ממש משמעותי לעתיד

אם את חושבת  על הכיוון תנצלי את זה כבר מעכשיו!

השם הזה עושה לי צמרמורת.

מרגיש לי שטיבל אפל כזה עם ריר של גפילטע על הקירות וקורי קיגל בכל מקום ואיזה יהודון עם אף ארוך

ממלמל טקסט מאיזה טקס קדום חח

דת היא לא מצרך

מצגת לאולפנית על יביל?

הממ היינו בשוונג!  היה חבל לעצור..

סליחה? אני גם לא ישנתי 

והם רצו להישאר! גזל זה כזל כשאתה לא נותן שום דבר בתמורה ;)

אבל לשפוט אנשים לא מפריע ללב היהודי שלך נכון?

תהנה לך.

בעיקר עם אף ארוך וכשהם מנסים להשתלט על העולם

מחיטוט קצר בתגובות שלך אני רואה שאתה נהנה לכנות אנשים אנטישמים

עשה טובה לאומה - תפיץ שנאה במקום אחר טוב?

ילד טוב. לך לישון כנראה היה לך יום רע.

סתם אמרתי שהמושג "שירותי דת" מרגיש לי קצת לא יהודי ומחפיץ את הדת.

לא משהו שאני אלך ואפגין עליו - סתם צחקתי.

כמו שלשמוע מישהו אומר "פגשתי אתמול יהודי נחמד ברחוב" זה מרגיש לי איידישע מאמא.

אני יכול לחפור לך למה ההמשגה הזאת כן קצת רעה אבל זה כבר נושא רציני - ואני מעולם לא כיוונתי לרצינות בתגובה שלי 

רגע לא הבנתי - הנושא של המצגת לא היה היביל אלא היא פשוט הייתה עליו חח הבנתי נכון?

ברור שחבל לעצור! את לא מכירה את הרגעים האלו שאת יודעת שהם לא בהכרח יחזרו או ימוחזרו אם לא תמצי אותם??

ואז את טוענת שהקיום שלי זה גזל? לכל מקום שאני הולך שיחות עומק רודפות אחרי

אל תדאגי זה מהשרשורים שפותח האשכול זורם עם כל התפתחות

כמה טוב לשמוע שיש עוד אנשים טובים שיודעים להעריך יבילים חדשים וטובים

(הם היו חדשים וטובים כן? )

כשרודפים אחריך הכי חכם זה להתחבא או לברוח לא? ;)

ולכל אחד יש את הדברים שהשני פחות ויותר אוהב.

בכל חברה גם אצליכם יש הרבה שירדו מהדרך, ואני יודעת מקרוב כי כל המשפחה המורחבת מצד אמא דתיים לאומיים.

אז בחברה שלכם זה ממש לא חסר.

ואיני רוצה להתייחס לתיאור של ארוון כי היא תיארה סוג מסוים ולא מעבר לכך.

ואולי הפעם כן תענה,

למה אתה חושב מה שאתה חושב...

חיצוניות זה עניין של טעם אישי וסגנון של בנ"א ולא קשור למיגזר

וזה גם יענה למי שהגיבה למעלה

פרח-שלג כתבה שאני מתכוון "לסוג המטופח" למרות שאין לי שום מושג מזה אומר

חרדית שכאילו מתאפרת ומתלבשת יפה ?...אז אם כן לא לזה אני מתכוון

אני גם מודע לזה שיש טיפל'ה בעיה של צניעות בלדבר על זה ..אבל בכל זאת

זה ממש חשוב לי להבהיר את זה

פעם אחת ראיתי שאלה באינטרנט של מישהו שכתב על יופי מאוד מסויים (בנות מיוחדות)

ויצא לי לדבר איתו על זה והוא חשב בידיוק מה שאני חשבתי במשך שנים

הוא אמר שיש בנות מסויימות שאצלהם יש משהו נדיר שהם שונות מהשאר ..

והצלחנו להבין שבעצם אנחנו חושבים על אותו הדבר בידיוק ולא האמנו שבעצם עוד אנשים חושבים ככה .

אז למה אני מספר את זה בעצם ..?

כי לדעתי זה קשור לעניין המגזרים , כי שמתי לב שאת היופי הזה אפשר למצוא

בעיקר אצל המגזר החרדי , אתם יכולים אולי לא להסכים איתי..אבל אני מאמין שזה ככה ,

וזה לא קשור לאיפור , לבוש , וואט אבר

לדעתי! בנות חרדיות יפות יותר ! והינה החלק הכי חשוב : בלי יותר מידי איפור ! עם חצאיות ארוכות ! , ועם החולצות הכי צנועות , גרביים הכי צנועות שיש ואני בכוונה לא מרחיב כי זה לא לעניין

אבל בגדול הבנתם אותי...זה לעניין של מי שדיבר על "מטופחות" ואיבד אותי ..

אז שני הדברים האלה החיבור של הצניעות והיופי הנדיר

זה מה שמושך לדעתי

תודה

צנוע צנוע,

לא מה תיארו פה.

ולגבי היופי הנדיר זה הזוי מה שאתה כותב, נראה לך שה' חילק את היופי לחרדיות?

לא ידעתי איך להגדיר את זה

צריך להמציא לך מילון משל עצמך

מושגים עפ"י משיח בן דוד

אל תקחי את זה כמשהו יחודי וסגולי אני כתבתי "בעיקר" אני לא אמרתי שזה אבסלוטי

לחרדיות בלבד , אבל כן זה משהו שיש להן בלי עין הרע

כל מה שמניע אותך זה רק יופי חיצוני, וזו לא דרך רצויה להכיר ככה את אשתך.

כאילו לא אכפת לך השקפת עולם בגרוש אלא אך ורק יופי חיצוני.

מצטער לומר לך, אמנם מדובר על אהבה כמו שאתה חוזר ומדגיש כל הזמן,

אבל מדובר על אהבה התלויה בדבר שבסופה היא לא תתקיים!

מדבריו, בכלל לא אכפת לו מההשקפה, כך שזה אומר שאין כאן קשר בין פנימיות שמוקרנת החוצה.

אני גם יכול להגיד לך בתור בן שבאמת מבחינה סטטיסטית יוצא שאני מוצא את עצמי נמשך יותר לחרדיות (ובמיוחד לחרדיות-מודרניות) מאשר לדתיות-לאומיות אבל אני יודע שמדובר על חיצוניות נטו וממש לא על פנימיות!

אני לא יודע ואין לי כח לנסות למצוא את זה..

אבל מה שבטוח שרציתי לכתוב "פנימי שמקרין .." אהה נזכרתי!

רציתי לכתוב את זה לאשדת ככה : "הייתי מגדיר את זה באופן יותר מדוייק שזה פנימי שמקרין לחיצוני"

וזה מפחיד כי הינה את כתבת את זה מסקנה: אנחנו באותו ראש 

חח זהו סיימתי להתלהב

עניין האהבה שאני מזכיר כל הזמן לא תלויה בדבר ולהפך אני חושב שאהבה שתלויה בדבר לא שווה כלום!!!

לאהוב יופי ? זה לאהוב משהו חיצוני , אהבה בשבילי זה חיבור לנשמה של בת הזוג

משהו עילאי ובלתי מוסבר שדרכו בורא עולם מזווג זיווגים משורש הנשמה

אוקי , אז תשאל אז למה אני מדבר על הפן של היופי ? כי זה לא פוסל ולא גורע .

אם אני אתחבר למישהי בגלל המראה שלה והחן שלה , אוקי נכיר ונראה אם יש אהבה וחיבור אמיתי

לפי דעתך אין אפשרות שתתקיים אהבה אמיתית וטהורה כשיש גם יופי ? למה לא?

יופי זה לא אינדיקציה לכלום , אהבה לא נוצרת בגלל שאתה "דלוק" על מישהי ואם כן אז אתה לא יודע מהי אהבה

חשוב לי מידות , ואמונה חזקה בבורא עולם , ושתתקיים אהבה אמיתית

זה מה שחשוב לי בבת זוג ואם יש גם יופי מה טוב , ופה שוב מגיעים למה שהסברתי למעלה

שאצל חרדיות זה אחרת לדעתי , ולשם אני נמשך , אבל מפה ועד להגיד שזה הדבר היחיד שמעניין אותי

במיוחד אחרי שאני מדגיש כמעט בכל הזדמנות שאני נגד אהבה שתלויה בדבר זה לא רציני

גם ציפי לבני הצבועה והשקרנית אומרת שהיא בעד חוק הלאום,

זה שחוק הלאום שלה מרוקן לחלוטין מתכנים לאומיים - זה לא מעניין אף-אחד.

אותו הדבר גם כאן, אתה יכול להגיד כל הזמן שאתה נגד אהבה התלויה בדבר,

אבל תכל'ס, כל הדברים שאתה מבטא כאן באתר זה בדיוק אהבה שהיא תלויה בדבר!

אני משוכנע שגם אמנון חשב שהוא אוהב את תמר באהבה שאינה תלויה בדבר, אבל המציאות היא אחרת.

אני רואה את הגישה שלך לכן אני לא מתכוון להתווכח איתך על זה

אתה בדעה של "הוא לא יודע על מה הוא מדבר" ואתה לא זז ממנה אז שיבושם לך .

אני חושב שהבהרתי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שאני נגד אהבה שתלויה בדבר

וכן..אני חושב שיופי יכול לתרום כמו שכבר כתבתי ,אבל זו לא הסיבה לאהבה אמיתית .

במה התבטאתי עוד בנוגע לזה?

חוץ ממה שכתבתי בעבר וגם פה בשרשור הזה על הפן של יופי מיוחד לא כתבתי שוב דבר שסותר אהבת אמת

או בקיצור אין לך שום בסיס הגיוני לטענה שלך שאני מתעסק בחיצוניות בלבד.

אבל לא נראה לך מוזר שאתה פוסל מגזר שלם רק בגלל היופי??

מילא היית פוסל בגלל ההשקפה, אבל אתה פוסל רק מסיבה חיצונית.

רק אמרתי שבעיקרון לדעתי זה נמצא יותר בעיקר בצד מסויים

כל אחד לאן שהוא מתחבר , זה כמו זרמים ביהדות כל אחד לאן שהוא מרגיש שהוא נמשך

אותו דבר כאן אם אני מתחבר יותר לצד אחד זה לא בהכרח אומר שאני פוסל צד אחר

אתה בעצמך אמרת שאתה מוצא את עצמך יותר מתחבר לחרדיות מודרניות איך שקראת לזה ..

למה אין דתיות לאומיות יפות ? יופי אתה תמצא בכל מקום ולא משנה באיזה מגזר

שוב, זה לא מה שמוביל אותי בטח ובטח במציאת בת זוג לחיים , אבל זה היתרון כמו כל היתרון אחר

וזה בונוס

גם אם לא פסלת לחלוטין, הסיבה שהזכרת היא נטו חיצונית, בלי שדיברת בכלל על השקפה.

לא מצליח להבין אותך

אשמח אם תסביר

חח נו באמת "הוא לא כ"כ מבין בזה" ...

האמת שאני אשמח להבין בזה אם תסבירו מה הכוונה שלכם בגדול ?

תאמיני לי שעברתי את השלב של ה"מרשים" ממזמן אני לא חוזר בתשובה מהיום

8 שנים בערך ...

האמת שלא הצלחתי להבין למה אתם מתכוונים באידיאולוגיה והשקפה ..?

מאיפה הביטחון שחרדית לא יכולה להתאים לי ..?

הן שונות ממני במה? בקיום המצוות ? אני חושב שאני מקפיד על מצוות לא פחות מחרדית מלידה

ובד"כ חוזרים בתשובה הופכים לחרדים (וגם מתחתנים עם חרדיות מבית) אז בגלל שציינתי פרט מסויים שאני נמשך אליו אז הם מחשיבים אותי כמי שחושב רק על חיצוניות ..

על זה נאמר האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב .

ולשאלתך חח לא יצא לי לצאת עם חרדיות עד היום 

ובתכלס אם יציעו לי אני אשמח , אני רק מקווה שאני לא שונה מידי בישבילהן

לגבי מי שבא מבחוץ,

זה תלוי באיזה מגזרים, ספרדים מתחתנים הרבה עם חוזרים בתשובה

אשכנזים עושים יותר בעיות.

זה היה שנון.

אני מקווה שזה לא מפתח גנבים.

המטרה מקדשת את האמצעים

סתאאם חחחח

זה הגדרת לבוש!

המשפט: "תני לי רק חרדיות עם הרבה קדושה"

נשמע כמו אוקסימורון.

אולי באמת יש לך רצון טוב וטהור, אבל העטיפה לא כ"כ מתאימה.

את זה אני מניח שאתה גם מכיר...

אם היא נפרדת זה עניין אחד, אך אם אתה זה שנפרד אז אני חושב שחבל. יש מעלה ויתרון גדול בסיטואציה כזו.

כלומר, אתה יוזם הפרידה או הצדיקה שמולך?

כי יש סיכוי שזה רק בראש שלך, ומבחינת העלמה היא יוצאת עם מישהו צדיק וחמוד, והכול סבבה לגמרי. (וכן, גם יש מצב שהיא יוצאת עם מישהו צדיק וחמוד שמשדר חוסר ביטחון עצמי, ועל רקע זה היא נפרדת ממנו.)

בקיצור, ענווה לא סותרת הכרה בערך עצמי. תדע מי אתה ומה אתה שווה. וחס ושלום אל תחשוב על עצמך מחשבות לא טובות (רשע נסתר? מה?!).

בסבלנות!!!  

למה זה כ"כ מפריע לך שהן יותר צדיקות ממך?

האם אתה חושב ש"חייב" שהגבר יהיה יותר "דוס" מהאשה?

אם שניכם תורניים פלוס, באותו כיוון ומגמה והשקפה...

הרי בטוח שתוכלו ללמוד זה מזה, ואפילו אם היא לכאורה יותר "דוסית" אין ספק שגם לך יש מעלות שלה אין. זה היופי בהשלמה.

אף אחד לא יכול לצמצם את עצמו לאורך זמן

דירה נאה כלים נאים  וכו' מרחיבים דעתו של אדם

הכל טוב ויפה, אני ממש מעריכה אנשים כאלה ולחלוטין יש לאן לשאוף, 

אבל אני מאמינה שכל מה שאתה כרגע זה לא רע, וכל אחד כפי יכולתו ואמונתו. ובעיקר -אופיו.

אבל חשוב לזכור שאנחנו גם בני אדם ושואפים להמשיך להיות כאלה, בקדושה. לא להפוך למלאכים,

אני חושבת לפחות מנקודת המבט שלי- שיש דברים שאם לא יהיה לך אותם הם יכולים קצת לבאס ולהוריד מהכיף של החיים. נשמע רדוד אבל אתן דוגמא- אני סופר נהנית מלקנות בגדים! זה אומר שאני פחות דבקה בה'?

עכשיו אני נזכרת שכתבת שהמטרה לא להכנס לצד הפילוסופי והאמוני אז אפסיק כאן,

אבל אני מבינה את הפערים, ואולי זה באמת מסתכם בעניין של פשטות ?

לפעמים הסביבה קולטת שונה ממה שאנחנו באמת 

פשוט תזרום ותסביר למשדך שXYZ לא היה בסדר

לי הציעו רק תימניות צדיקות 

ובסוף מצאתי אשכנזיה כלבבי 

הנה, ראה בהודעתו למעלה שהוא היטיב לבטא את הדברים.

בחברה הדת"ל יש כ"כ הרבה גוונים וניואנסים דקים

שהמון אנשים מתקשים לראות ברזולוציה כ"כ מדוייקת

אפילו כשאומרים על מישהו שהוא "דוס" זה יכול להתפרש ל-1000 כיוונים

ואני מסכימה שזה באמת לא פשוט

לפעמים יש פערים גדולים

בין איך שאדם רואה את עצמו לבין איך שהחברה רואה אותו

וזה די מקשה

לפעמים אני תוהה מה יותר קל:

להפוך להיות מה שהחברה חושבת עליך או להסביר לכולם מי אתה באמת??   

סוף חפירה

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

בהצלחה!

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים