הציטוט עצמו...

בבלי, בבא בתרא דף יד עמוד א:

והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים 

מכאן ברור שהלוחות ממש לא היו "חצי עגול" לעמלה אלא ממש מרובעות...

הרב מרדכי אליהו כתב שאולי המקור לזה שהם עגולים כי הם נוצרו מדמעות/כדמעות אחרי חטא העגל , ראיתי משהו כזה שהזכירו בשמו ממקור מוסמך

סילוף נוצרי!

הוא אל אמר שהם היו עגולות

אבל לכל דבר יש מקור שבקדושה

הם, בהשראת הרבי זצ"ל, טוענים בתוקף שהלוחות היו מרובעים, והמסורת האחרת

מקורה במדפיסים הנוצרים. וכן דעת עוד ממקצת חכמינו, כמו הסטייפלר ועוד.

אך יש שטוענים שגם לפי המסורת היהודית צורתם הייתה מעוגלת כלפי מעלה, ומצאו

סמך מסברי הזוהר שהם כעין טיפות של דמעות (וכן דעת הרב בן ציון מוצפי שליט"א).

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=432&ArticleID=717

פרשת יתרו

ובדברי הרמ"ק שם באור החמה.

לא כתוב בשןם מקום שהם עגולים

כתוב שזה טיפות שהתרחבו(ואולי נהיו מרובעות??)

כאמור, עיין רמ"ק שם באור החמה.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21490&st=&pgnum=202

בכל אופן מעניין שפתאום כאן כולם הולכים לפי הזוהר..

לא ראיתי את אותם אלו שיש להם לוחות עגולות לובשים לבן בשבת

יכול לסבור, ככל אדם, שהלוחות הן לפי פירוש הזוהר.

בדיוק כשם שגם מי שאינו חב"דניק יכול לאחוז בדעת הרבי בנושא.

זה משנה מה דעתי או דעתך? לא

זו מחלוקת במציאות שאין לה שום משמעות לימינו

מרובע לפי המידות -גם אם ניתן להגיד הסברים שונים, הם רק אחרי שאתה מראש מניח שהן עגולות - אבל אם אתה בא בלי דעה קדומה ורואה את התלמוד אתה תצייר אותם מרובעות ולא עם חצי עיגול) - וכיוון שהתלמוד בסופו של דבר הוא מה שהתקבל להיות עמוד התווך של פסיקת ההלכה, ול-א הזוהר (למרות שלא מדובר כאן בהלכה, עדיין זה מעיד שהתלמוד הוא מקור "רשמי" יותר מהזוהר) - אזי זה לא "דעת הרבי" אלא דעת התלמוד בפשט, אל מול דבר שהזוהר אומר, שגם אותו לא בטוח שהבינו לגמרי נכון- אז אם יש לנו תלמוד בפשט מול זוהר שבעצמו לא בטוח שמובן מספיק  - במה עדיף לאחוז?

מ שכל חייו הולך על פי הזוהר אפשר להבין שגם בזה יסבור שהמציאות היא כהזוהר - אבל מי שרוב חייו לא נוהג לפי הקבלה והזוהר, פתאום רק בנושא הזה שיאמץ את שיטת הזוהר - זה נשמע יותר כמו דיעבדי - רוב האנשים פשוט התרגלו לראות מעוגלות, מסיבות שרבות מהן ל-א קשורות לזוהר - ואחרי זה כשמסבירים להם על האולי מחלוקת, קל להם יותר להישאר באיזור הנוח ולתרץ את העיגול על פי הזוהר - למרות שביום יום הם לא מחשיבים את הזוהר לרוב לא למציאות ולא להלהכה, כיוון שזה קבלה שמעטם מתעסקים בה ומעטים מקבלים אותה עליהם...

לא יודע, נשמע לי אישית קצת דחוק.

ועדיין- מה המשמעות?

אז היא מרובעת. אז מה?

אני באמת מתקשה להבין.

של גויים. אם אכן הן מרובעות ורוב המקורות שציירו עגול זה מנוצרים - אז יש מצווה להוקיע את זה בלי להעליב את הזוהר, כי רוב העגול מגיע ל-א מהזוהר אלא מהגויים...

להבדיל, כי כמובן שלמה שאביא עכשיו איןמקור בזוהר, אבל אתה יכול גם לשאול מה זה משנה איזה פרי היה בעץ הדעת - אז נגיד שאומרים בגן תפוח, מה זה משנה? אז מה אם בתלמוד מפורשים ארבעה מינים שונים שהיו יכולים להיות עץ הדעת ותפוח ל-א מוזכר שם - מה זה משנה? לא נבלבל את הילדים, אז שיחשבו שחוה אכלה תפוח...

דבר שיש לנו אפשרות לדעת פרטים רבים ככל האפשר עליו, שקשור לקודש - מצווה עלינו לדעת כמה שיותר. גם אם אין נפקא מינא הלכתית של ממש.

אם ישנן משמעויות נסתרות לצורת הלוחות-

הרי שאני מעדיף להשאיר אותן לבעלי המחלוקת עצמם שכנראה מבינים בזה, ולא לנו הקטנים.

בהכרח תצטרך לבחור את אחת מהצורות, לא ככה? או שתצייר אחד ככה ואחד ככה?

אם תתבקש לצייר את משה רבינו,

תצייר אותו עם עיניים כחולות או חומות?

שנים - ואתה יודע את זה. ולכן, חשוב לדעת אם מציירים מתוך מקור יהודי או מתוך טעות נוצרית שאסור להחזיק בה ג-ם אם יש דעה מסויימת כזאת של הזוהר - כי רוב המקורות הן מהטעויות הגוייות ולא מהזוהר.

ומעניין. מחלוקות אסור לברר? אין עניין לדון בהן? רק אם הן להלכה?

לא ידעתי...

לדעתי אתה טועה, וזה סתם פחד קמאי מלהיכנס לעניינים שיש "מחלוקת" בין ההלכה לבין הקבלה. לא צריך לפחד מלהכנס לזה, במיוחד שזה לא "רק" אנחנו הקטנים אלא גדולי עולם עוסקים בשאלות האלו - אז גם לנו מותר להכנס לזה, וכמובן, שאנחנו לא מדברים סתם מהבטן אלא תמיד בכל דבר מסתמכים על גדולים - כל אחד מכיוונו כמובן, אבל מסתמכים...

מכל מקום- לא בגלל שיוצא לנו לצייר יותר פרט זה או אחר יוכרע העניין העקרוני.

ואבקש ממך להתאפק ולחדול מלנתח את מניעיי ואופיי ע"פ הערכתך,

לפחות לא ע"ג הפורום, גם אם אינך מסכים עימי

עדיין לא הבנתי איזה רווח או משמעות יצא אם נדע מה צורת הלוחות. בשביל לדעת איך לצייר? מעלה תמיהה.

אלא את הדעה הזאת, להציג את מה שאני חושב שמניע את הדעה הכללית הזאת - לאו דווקא שלך או של מישהו מסויים. כמובן שמה שאתה הצגת זאת דעה של עוד אנשים - ועל זה אני אומר שנראה לי שזה נובע מפחד מסויים לדון...

אני כותב את דעתי לגבי הדעה הזאת בדיוק כמו שאתה כותב את דעתך שאין לנו הקטנים להיכנס לדברים האלו - האין זה לגיטימי? אין פה שום כוונה להעליב אף אחד בדיוק כמו שאין בכוונתך להעליב אף אחד כאשר אתה אומר ש"אין לנו הקטנים להתעסק במשמעויות הנסתרות"....

אם לא הצלחת להבין מדבריי עד עכשיו למה אני מתכוון אז כבר אין הרבה טעם לנסות להסביר שוב. הסברתי את העניין העקרוני והדגמתי אותו רק על ידי ה"ציור". זה הכל.

ומעלה תמיהה? ובכן - גם דעתך שאין לדון במחלוקות מעין אלו, מעלה תמיהה. לגיטימי לתהות. לכל כיוון.

המשמעות שאילולא הגוים היו אומרים שם מרובעות..

וזה שהם אומרים שהם עגולות זה יותר בגלל הגויים מאשר בגלל הזוהר

אם היה מעוגל מלמטה לא היו אומרים מידות מדוייקות כמו שאמרו, אלא היו מפרטים שמעוגל מלמטה, לא ככה?

יתכן שהחישוב שם הוא לפי המרחק הקיצוני בין קצה לקצה.

את זה בתלמוד. והרי בפשטות כל אחד שהיו נותנים לו מידות כאלו - היה מצייר בצורה מרובעת - כל ילד שהיו נותנים לו משימה כזאת כך היה מצייר ולא הייתה עולה בדעתו אפשרות לעשות למעלה חצי עיגול - אז אם ככה, אם באמת היה חצי עיגול למעלה - למה התלמוד לא טרח להזכיר את זה בשום מקום? הרי הוא פותח כאן פתח לטעות גדולה...

לכן התירוץ שהבאת הוא דחוק, כיוון שבפשט הכתובים - הצורה היא מרובעת ולא מעוגלת חלקית.. (אפשר להביא כדוגמה את הסוכה העגולה במסכת סוכה - שם טרחו בהחלט להבהיר שמדובר בעיקול, ולא "השתמשו בחישוב המרחק הקיצוני.." - כי אם יש צורה מיוחדת טורחים להבהיר את זה ולא מסתמכים על כך שאנשים ינחשו את זה)

זה מערך חישובים שלם של איך יושבים בסוכה עגולה ולא מרובעת, כמה יש בהיקף שלה, ועוד ועוד...- ומוזכר שם בפירוש "עיגולא" (בהתחלה זה מוזכר בשם "סוכה העשויה כשובך/ככבשן" - ולאחר מכן נאמר בפירוש עיגול).

אומנם זה לאבדיוק אותו דבר כמו כאן בלוחות הברית אבל עדיין לדעתי ניתן ללמוד מכך שכאשר התלמוד רוצה לפרש שמדובר במשהו עגול - הוא כותב את זה - ועוד יותר אם מדובר בשילוב של ריבוע וחצי עיגול למעלה - אין סיבה הגיונית שהתלמוד "ישכח" להזכיר את זה במפורש.

ואילו בב"ב כל מגמת הגמרא היא לחשב כיצד נכנסו הלוחות בארון,

ולשם כך, הגבולות הקיצוניים הם המשמעותיים והקובעים.

להשתמש במדידה כזאת, מדידה של גבולות קיצוניים,

כמו שכתוב בעירובין בריש פרק כיצד מעברין (נב: ) עיין שם.

הרי גם אם היו מרובעים, הלא גובהם (-עוביים) היה שלושה טפחים, וגובה הארון

היה תשעה טפחים, וא"כ נמצא שהארון לא היה מלא.

ובכלל, הכלל ש"כל דבר שהיה בבית המקדש היה מלא", איני יודע מנין לו.

ומה שהביא מזבחים (פח.), מרש"י שם משמע להיפך, ש'מלא' קאי על המידה

האמורה בתורה ולא על הכלי עצמו. ומשמע מדברי הכ"מ (בפ"ג מפסוה"מ ה"כ)

שכך פירש גם את דברי הרמב"ם.

וכן מוכח ממה שמצינו ביומא (מג: ) שביוה"כ היה צריך למרס את הדם לאחר

שהתקבל בכלי, ואם היה הכלי מלא על כל גדותיו, בודאי שלא ניתן היה למרס.

אין שום הכרח מזה לומר שהלוחות היו מרובעים 

הרי "ארון אינו מן המידה" והוא נכנס למרות שלא היה לו מקום

ק"ו שהלוחות שבתוכו אינם מן המידה ויכלו להיכנס בדרך נס גם אם מבחינה טכנית לא היה שם מקום

עם ישראל כולו נרדם באותו לילה,

ואילו אני דווקא נותרתי ער ונשפכתי בבוקר..

אין לי מושג אם היו עגולות או מרובעות למעלה

אני גם לא מבין מה זה משנה כ"כ,
ומה הנ"מ.

למשל

אם לא מצאת נ"מ למעשה עקרונית יותר- אזי אני באמת לא מבין מדוע לדוש בזה.

מה היה הגובה של המזבח עליו נעקד יצחק? מה היה צבע העיניים של רחל? האם יעקב היה שמאלי או ימני? לא מעניין.

העיקר התוכן החקוק בלוחות.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)