הציטוט עצמו...

בבלי, בבא בתרא דף יד עמוד א:

והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים 

מכאן ברור שהלוחות ממש לא היו "חצי עגול" לעמלה אלא ממש מרובעות...

הרב מרדכי אליהו כתב שאולי המקור לזה שהם עגולים כי הם נוצרו מדמעות/כדמעות אחרי חטא העגל , ראיתי משהו כזה שהזכירו בשמו ממקור מוסמך

סילוף נוצרי!

הוא אל אמר שהם היו עגולות

אבל לכל דבר יש מקור שבקדושה

הם, בהשראת הרבי זצ"ל, טוענים בתוקף שהלוחות היו מרובעים, והמסורת האחרת

מקורה במדפיסים הנוצרים. וכן דעת עוד ממקצת חכמינו, כמו הסטייפלר ועוד.

אך יש שטוענים שגם לפי המסורת היהודית צורתם הייתה מעוגלת כלפי מעלה, ומצאו

סמך מסברי הזוהר שהם כעין טיפות של דמעות (וכן דעת הרב בן ציון מוצפי שליט"א).

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=432&ArticleID=717

פרשת יתרו

ובדברי הרמ"ק שם באור החמה.

לא כתוב בשןם מקום שהם עגולים

כתוב שזה טיפות שהתרחבו(ואולי נהיו מרובעות??)

כאמור, עיין רמ"ק שם באור החמה.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21490&st=&pgnum=202

בכל אופן מעניין שפתאום כאן כולם הולכים לפי הזוהר..

לא ראיתי את אותם אלו שיש להם לוחות עגולות לובשים לבן בשבת

יכול לסבור, ככל אדם, שהלוחות הן לפי פירוש הזוהר.

בדיוק כשם שגם מי שאינו חב"דניק יכול לאחוז בדעת הרבי בנושא.

זה משנה מה דעתי או דעתך? לא

זו מחלוקת במציאות שאין לה שום משמעות לימינו

מרובע לפי המידות -גם אם ניתן להגיד הסברים שונים, הם רק אחרי שאתה מראש מניח שהן עגולות - אבל אם אתה בא בלי דעה קדומה ורואה את התלמוד אתה תצייר אותם מרובעות ולא עם חצי עיגול) - וכיוון שהתלמוד בסופו של דבר הוא מה שהתקבל להיות עמוד התווך של פסיקת ההלכה, ול-א הזוהר (למרות שלא מדובר כאן בהלכה, עדיין זה מעיד שהתלמוד הוא מקור "רשמי" יותר מהזוהר) - אזי זה לא "דעת הרבי" אלא דעת התלמוד בפשט, אל מול דבר שהזוהר אומר, שגם אותו לא בטוח שהבינו לגמרי נכון- אז אם יש לנו תלמוד בפשט מול זוהר שבעצמו לא בטוח שמובן מספיק  - במה עדיף לאחוז?

מ שכל חייו הולך על פי הזוהר אפשר להבין שגם בזה יסבור שהמציאות היא כהזוהר - אבל מי שרוב חייו לא נוהג לפי הקבלה והזוהר, פתאום רק בנושא הזה שיאמץ את שיטת הזוהר - זה נשמע יותר כמו דיעבדי - רוב האנשים פשוט התרגלו לראות מעוגלות, מסיבות שרבות מהן ל-א קשורות לזוהר - ואחרי זה כשמסבירים להם על האולי מחלוקת, קל להם יותר להישאר באיזור הנוח ולתרץ את העיגול על פי הזוהר - למרות שביום יום הם לא מחשיבים את הזוהר לרוב לא למציאות ולא להלהכה, כיוון שזה קבלה שמעטם מתעסקים בה ומעטים מקבלים אותה עליהם...

לא יודע, נשמע לי אישית קצת דחוק.

ועדיין- מה המשמעות?

אז היא מרובעת. אז מה?

אני באמת מתקשה להבין.

של גויים. אם אכן הן מרובעות ורוב המקורות שציירו עגול זה מנוצרים - אז יש מצווה להוקיע את זה בלי להעליב את הזוהר, כי רוב העגול מגיע ל-א מהזוהר אלא מהגויים...

להבדיל, כי כמובן שלמה שאביא עכשיו איןמקור בזוהר, אבל אתה יכול גם לשאול מה זה משנה איזה פרי היה בעץ הדעת - אז נגיד שאומרים בגן תפוח, מה זה משנה? אז מה אם בתלמוד מפורשים ארבעה מינים שונים שהיו יכולים להיות עץ הדעת ותפוח ל-א מוזכר שם - מה זה משנה? לא נבלבל את הילדים, אז שיחשבו שחוה אכלה תפוח...

דבר שיש לנו אפשרות לדעת פרטים רבים ככל האפשר עליו, שקשור לקודש - מצווה עלינו לדעת כמה שיותר. גם אם אין נפקא מינא הלכתית של ממש.

אם ישנן משמעויות נסתרות לצורת הלוחות-

הרי שאני מעדיף להשאיר אותן לבעלי המחלוקת עצמם שכנראה מבינים בזה, ולא לנו הקטנים.

בהכרח תצטרך לבחור את אחת מהצורות, לא ככה? או שתצייר אחד ככה ואחד ככה?

אם תתבקש לצייר את משה רבינו,

תצייר אותו עם עיניים כחולות או חומות?

שנים - ואתה יודע את זה. ולכן, חשוב לדעת אם מציירים מתוך מקור יהודי או מתוך טעות נוצרית שאסור להחזיק בה ג-ם אם יש דעה מסויימת כזאת של הזוהר - כי רוב המקורות הן מהטעויות הגוייות ולא מהזוהר.

ומעניין. מחלוקות אסור לברר? אין עניין לדון בהן? רק אם הן להלכה?

לא ידעתי...

לדעתי אתה טועה, וזה סתם פחד קמאי מלהיכנס לעניינים שיש "מחלוקת" בין ההלכה לבין הקבלה. לא צריך לפחד מלהכנס לזה, במיוחד שזה לא "רק" אנחנו הקטנים אלא גדולי עולם עוסקים בשאלות האלו - אז גם לנו מותר להכנס לזה, וכמובן, שאנחנו לא מדברים סתם מהבטן אלא תמיד בכל דבר מסתמכים על גדולים - כל אחד מכיוונו כמובן, אבל מסתמכים...

מכל מקום- לא בגלל שיוצא לנו לצייר יותר פרט זה או אחר יוכרע העניין העקרוני.

ואבקש ממך להתאפק ולחדול מלנתח את מניעיי ואופיי ע"פ הערכתך,

לפחות לא ע"ג הפורום, גם אם אינך מסכים עימי

עדיין לא הבנתי איזה רווח או משמעות יצא אם נדע מה צורת הלוחות. בשביל לדעת איך לצייר? מעלה תמיהה.

אלא את הדעה הזאת, להציג את מה שאני חושב שמניע את הדעה הכללית הזאת - לאו דווקא שלך או של מישהו מסויים. כמובן שמה שאתה הצגת זאת דעה של עוד אנשים - ועל זה אני אומר שנראה לי שזה נובע מפחד מסויים לדון...

אני כותב את דעתי לגבי הדעה הזאת בדיוק כמו שאתה כותב את דעתך שאין לנו הקטנים להיכנס לדברים האלו - האין זה לגיטימי? אין פה שום כוונה להעליב אף אחד בדיוק כמו שאין בכוונתך להעליב אף אחד כאשר אתה אומר ש"אין לנו הקטנים להתעסק במשמעויות הנסתרות"....

אם לא הצלחת להבין מדבריי עד עכשיו למה אני מתכוון אז כבר אין הרבה טעם לנסות להסביר שוב. הסברתי את העניין העקרוני והדגמתי אותו רק על ידי ה"ציור". זה הכל.

ומעלה תמיהה? ובכן - גם דעתך שאין לדון במחלוקות מעין אלו, מעלה תמיהה. לגיטימי לתהות. לכל כיוון.

המשמעות שאילולא הגוים היו אומרים שם מרובעות..

וזה שהם אומרים שהם עגולות זה יותר בגלל הגויים מאשר בגלל הזוהר

אם היה מעוגל מלמטה לא היו אומרים מידות מדוייקות כמו שאמרו, אלא היו מפרטים שמעוגל מלמטה, לא ככה?

יתכן שהחישוב שם הוא לפי המרחק הקיצוני בין קצה לקצה.

את זה בתלמוד. והרי בפשטות כל אחד שהיו נותנים לו מידות כאלו - היה מצייר בצורה מרובעת - כל ילד שהיו נותנים לו משימה כזאת כך היה מצייר ולא הייתה עולה בדעתו אפשרות לעשות למעלה חצי עיגול - אז אם ככה, אם באמת היה חצי עיגול למעלה - למה התלמוד לא טרח להזכיר את זה בשום מקום? הרי הוא פותח כאן פתח לטעות גדולה...

לכן התירוץ שהבאת הוא דחוק, כיוון שבפשט הכתובים - הצורה היא מרובעת ולא מעוגלת חלקית.. (אפשר להביא כדוגמה את הסוכה העגולה במסכת סוכה - שם טרחו בהחלט להבהיר שמדובר בעיקול, ולא "השתמשו בחישוב המרחק הקיצוני.." - כי אם יש צורה מיוחדת טורחים להבהיר את זה ולא מסתמכים על כך שאנשים ינחשו את זה)

זה מערך חישובים שלם של איך יושבים בסוכה עגולה ולא מרובעת, כמה יש בהיקף שלה, ועוד ועוד...- ומוזכר שם בפירוש "עיגולא" (בהתחלה זה מוזכר בשם "סוכה העשויה כשובך/ככבשן" - ולאחר מכן נאמר בפירוש עיגול).

אומנם זה לאבדיוק אותו דבר כמו כאן בלוחות הברית אבל עדיין לדעתי ניתן ללמוד מכך שכאשר התלמוד רוצה לפרש שמדובר במשהו עגול - הוא כותב את זה - ועוד יותר אם מדובר בשילוב של ריבוע וחצי עיגול למעלה - אין סיבה הגיונית שהתלמוד "ישכח" להזכיר את זה במפורש.

ואילו בב"ב כל מגמת הגמרא היא לחשב כיצד נכנסו הלוחות בארון,

ולשם כך, הגבולות הקיצוניים הם המשמעותיים והקובעים.

להשתמש במדידה כזאת, מדידה של גבולות קיצוניים,

כמו שכתוב בעירובין בריש פרק כיצד מעברין (נב: ) עיין שם.

הרי גם אם היו מרובעים, הלא גובהם (-עוביים) היה שלושה טפחים, וגובה הארון

היה תשעה טפחים, וא"כ נמצא שהארון לא היה מלא.

ובכלל, הכלל ש"כל דבר שהיה בבית המקדש היה מלא", איני יודע מנין לו.

ומה שהביא מזבחים (פח.), מרש"י שם משמע להיפך, ש'מלא' קאי על המידה

האמורה בתורה ולא על הכלי עצמו. ומשמע מדברי הכ"מ (בפ"ג מפסוה"מ ה"כ)

שכך פירש גם את דברי הרמב"ם.

וכן מוכח ממה שמצינו ביומא (מג: ) שביוה"כ היה צריך למרס את הדם לאחר

שהתקבל בכלי, ואם היה הכלי מלא על כל גדותיו, בודאי שלא ניתן היה למרס.

אין שום הכרח מזה לומר שהלוחות היו מרובעים 

הרי "ארון אינו מן המידה" והוא נכנס למרות שלא היה לו מקום

ק"ו שהלוחות שבתוכו אינם מן המידה ויכלו להיכנס בדרך נס גם אם מבחינה טכנית לא היה שם מקום

עם ישראל כולו נרדם באותו לילה,

ואילו אני דווקא נותרתי ער ונשפכתי בבוקר..

אין לי מושג אם היו עגולות או מרובעות למעלה

אני גם לא מבין מה זה משנה כ"כ,
ומה הנ"מ.

למשל

אם לא מצאת נ"מ למעשה עקרונית יותר- אזי אני באמת לא מבין מדוע לדוש בזה.

מה היה הגובה של המזבח עליו נעקד יצחק? מה היה צבע העיניים של רחל? האם יעקב היה שמאלי או ימני? לא מעניין.

העיקר התוכן החקוק בלוחות.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה