הציטוט עצמו...

בבלי, בבא בתרא דף יד עמוד א:

והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים 

מכאן ברור שהלוחות ממש לא היו "חצי עגול" לעמלה אלא ממש מרובעות...

הרב מרדכי אליהו כתב שאולי המקור לזה שהם עגולים כי הם נוצרו מדמעות/כדמעות אחרי חטא העגל , ראיתי משהו כזה שהזכירו בשמו ממקור מוסמך

סילוף נוצרי!

הוא אל אמר שהם היו עגולות

אבל לכל דבר יש מקור שבקדושה

הם, בהשראת הרבי זצ"ל, טוענים בתוקף שהלוחות היו מרובעים, והמסורת האחרת

מקורה במדפיסים הנוצרים. וכן דעת עוד ממקצת חכמינו, כמו הסטייפלר ועוד.

אך יש שטוענים שגם לפי המסורת היהודית צורתם הייתה מעוגלת כלפי מעלה, ומצאו

סמך מסברי הזוהר שהם כעין טיפות של דמעות (וכן דעת הרב בן ציון מוצפי שליט"א).

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=432&ArticleID=717

פרשת יתרו

ובדברי הרמ"ק שם באור החמה.

לא כתוב בשןם מקום שהם עגולים

כתוב שזה טיפות שהתרחבו(ואולי נהיו מרובעות??)

כאמור, עיין רמ"ק שם באור החמה.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21490&st=&pgnum=202

בכל אופן מעניין שפתאום כאן כולם הולכים לפי הזוהר..

לא ראיתי את אותם אלו שיש להם לוחות עגולות לובשים לבן בשבת

יכול לסבור, ככל אדם, שהלוחות הן לפי פירוש הזוהר.

בדיוק כשם שגם מי שאינו חב"דניק יכול לאחוז בדעת הרבי בנושא.

זה משנה מה דעתי או דעתך? לא

זו מחלוקת במציאות שאין לה שום משמעות לימינו

מרובע לפי המידות -גם אם ניתן להגיד הסברים שונים, הם רק אחרי שאתה מראש מניח שהן עגולות - אבל אם אתה בא בלי דעה קדומה ורואה את התלמוד אתה תצייר אותם מרובעות ולא עם חצי עיגול) - וכיוון שהתלמוד בסופו של דבר הוא מה שהתקבל להיות עמוד התווך של פסיקת ההלכה, ול-א הזוהר (למרות שלא מדובר כאן בהלכה, עדיין זה מעיד שהתלמוד הוא מקור "רשמי" יותר מהזוהר) - אזי זה לא "דעת הרבי" אלא דעת התלמוד בפשט, אל מול דבר שהזוהר אומר, שגם אותו לא בטוח שהבינו לגמרי נכון- אז אם יש לנו תלמוד בפשט מול זוהר שבעצמו לא בטוח שמובן מספיק  - במה עדיף לאחוז?

מ שכל חייו הולך על פי הזוהר אפשר להבין שגם בזה יסבור שהמציאות היא כהזוהר - אבל מי שרוב חייו לא נוהג לפי הקבלה והזוהר, פתאום רק בנושא הזה שיאמץ את שיטת הזוהר - זה נשמע יותר כמו דיעבדי - רוב האנשים פשוט התרגלו לראות מעוגלות, מסיבות שרבות מהן ל-א קשורות לזוהר - ואחרי זה כשמסבירים להם על האולי מחלוקת, קל להם יותר להישאר באיזור הנוח ולתרץ את העיגול על פי הזוהר - למרות שביום יום הם לא מחשיבים את הזוהר לרוב לא למציאות ולא להלהכה, כיוון שזה קבלה שמעטם מתעסקים בה ומעטים מקבלים אותה עליהם...

לא יודע, נשמע לי אישית קצת דחוק.

ועדיין- מה המשמעות?

אז היא מרובעת. אז מה?

אני באמת מתקשה להבין.

של גויים. אם אכן הן מרובעות ורוב המקורות שציירו עגול זה מנוצרים - אז יש מצווה להוקיע את זה בלי להעליב את הזוהר, כי רוב העגול מגיע ל-א מהזוהר אלא מהגויים...

להבדיל, כי כמובן שלמה שאביא עכשיו איןמקור בזוהר, אבל אתה יכול גם לשאול מה זה משנה איזה פרי היה בעץ הדעת - אז נגיד שאומרים בגן תפוח, מה זה משנה? אז מה אם בתלמוד מפורשים ארבעה מינים שונים שהיו יכולים להיות עץ הדעת ותפוח ל-א מוזכר שם - מה זה משנה? לא נבלבל את הילדים, אז שיחשבו שחוה אכלה תפוח...

דבר שיש לנו אפשרות לדעת פרטים רבים ככל האפשר עליו, שקשור לקודש - מצווה עלינו לדעת כמה שיותר. גם אם אין נפקא מינא הלכתית של ממש.

אם ישנן משמעויות נסתרות לצורת הלוחות-

הרי שאני מעדיף להשאיר אותן לבעלי המחלוקת עצמם שכנראה מבינים בזה, ולא לנו הקטנים.

בהכרח תצטרך לבחור את אחת מהצורות, לא ככה? או שתצייר אחד ככה ואחד ככה?

אם תתבקש לצייר את משה רבינו,

תצייר אותו עם עיניים כחולות או חומות?

שנים - ואתה יודע את זה. ולכן, חשוב לדעת אם מציירים מתוך מקור יהודי או מתוך טעות נוצרית שאסור להחזיק בה ג-ם אם יש דעה מסויימת כזאת של הזוהר - כי רוב המקורות הן מהטעויות הגוייות ולא מהזוהר.

ומעניין. מחלוקות אסור לברר? אין עניין לדון בהן? רק אם הן להלכה?

לא ידעתי...

לדעתי אתה טועה, וזה סתם פחד קמאי מלהיכנס לעניינים שיש "מחלוקת" בין ההלכה לבין הקבלה. לא צריך לפחד מלהכנס לזה, במיוחד שזה לא "רק" אנחנו הקטנים אלא גדולי עולם עוסקים בשאלות האלו - אז גם לנו מותר להכנס לזה, וכמובן, שאנחנו לא מדברים סתם מהבטן אלא תמיד בכל דבר מסתמכים על גדולים - כל אחד מכיוונו כמובן, אבל מסתמכים...

מכל מקום- לא בגלל שיוצא לנו לצייר יותר פרט זה או אחר יוכרע העניין העקרוני.

ואבקש ממך להתאפק ולחדול מלנתח את מניעיי ואופיי ע"פ הערכתך,

לפחות לא ע"ג הפורום, גם אם אינך מסכים עימי

עדיין לא הבנתי איזה רווח או משמעות יצא אם נדע מה צורת הלוחות. בשביל לדעת איך לצייר? מעלה תמיהה.

אלא את הדעה הזאת, להציג את מה שאני חושב שמניע את הדעה הכללית הזאת - לאו דווקא שלך או של מישהו מסויים. כמובן שמה שאתה הצגת זאת דעה של עוד אנשים - ועל זה אני אומר שנראה לי שזה נובע מפחד מסויים לדון...

אני כותב את דעתי לגבי הדעה הזאת בדיוק כמו שאתה כותב את דעתך שאין לנו הקטנים להיכנס לדברים האלו - האין זה לגיטימי? אין פה שום כוונה להעליב אף אחד בדיוק כמו שאין בכוונתך להעליב אף אחד כאשר אתה אומר ש"אין לנו הקטנים להתעסק במשמעויות הנסתרות"....

אם לא הצלחת להבין מדבריי עד עכשיו למה אני מתכוון אז כבר אין הרבה טעם לנסות להסביר שוב. הסברתי את העניין העקרוני והדגמתי אותו רק על ידי ה"ציור". זה הכל.

ומעלה תמיהה? ובכן - גם דעתך שאין לדון במחלוקות מעין אלו, מעלה תמיהה. לגיטימי לתהות. לכל כיוון.

המשמעות שאילולא הגוים היו אומרים שם מרובעות..

וזה שהם אומרים שהם עגולות זה יותר בגלל הגויים מאשר בגלל הזוהר

אם היה מעוגל מלמטה לא היו אומרים מידות מדוייקות כמו שאמרו, אלא היו מפרטים שמעוגל מלמטה, לא ככה?

יתכן שהחישוב שם הוא לפי המרחק הקיצוני בין קצה לקצה.

את זה בתלמוד. והרי בפשטות כל אחד שהיו נותנים לו מידות כאלו - היה מצייר בצורה מרובעת - כל ילד שהיו נותנים לו משימה כזאת כך היה מצייר ולא הייתה עולה בדעתו אפשרות לעשות למעלה חצי עיגול - אז אם ככה, אם באמת היה חצי עיגול למעלה - למה התלמוד לא טרח להזכיר את זה בשום מקום? הרי הוא פותח כאן פתח לטעות גדולה...

לכן התירוץ שהבאת הוא דחוק, כיוון שבפשט הכתובים - הצורה היא מרובעת ולא מעוגלת חלקית.. (אפשר להביא כדוגמה את הסוכה העגולה במסכת סוכה - שם טרחו בהחלט להבהיר שמדובר בעיקול, ולא "השתמשו בחישוב המרחק הקיצוני.." - כי אם יש צורה מיוחדת טורחים להבהיר את זה ולא מסתמכים על כך שאנשים ינחשו את זה)

זה מערך חישובים שלם של איך יושבים בסוכה עגולה ולא מרובעת, כמה יש בהיקף שלה, ועוד ועוד...- ומוזכר שם בפירוש "עיגולא" (בהתחלה זה מוזכר בשם "סוכה העשויה כשובך/ככבשן" - ולאחר מכן נאמר בפירוש עיגול).

אומנם זה לאבדיוק אותו דבר כמו כאן בלוחות הברית אבל עדיין לדעתי ניתן ללמוד מכך שכאשר התלמוד רוצה לפרש שמדובר במשהו עגול - הוא כותב את זה - ועוד יותר אם מדובר בשילוב של ריבוע וחצי עיגול למעלה - אין סיבה הגיונית שהתלמוד "ישכח" להזכיר את זה במפורש.

ואילו בב"ב כל מגמת הגמרא היא לחשב כיצד נכנסו הלוחות בארון,

ולשם כך, הגבולות הקיצוניים הם המשמעותיים והקובעים.

להשתמש במדידה כזאת, מדידה של גבולות קיצוניים,

כמו שכתוב בעירובין בריש פרק כיצד מעברין (נב: ) עיין שם.

הרי גם אם היו מרובעים, הלא גובהם (-עוביים) היה שלושה טפחים, וגובה הארון

היה תשעה טפחים, וא"כ נמצא שהארון לא היה מלא.

ובכלל, הכלל ש"כל דבר שהיה בבית המקדש היה מלא", איני יודע מנין לו.

ומה שהביא מזבחים (פח.), מרש"י שם משמע להיפך, ש'מלא' קאי על המידה

האמורה בתורה ולא על הכלי עצמו. ומשמע מדברי הכ"מ (בפ"ג מפסוה"מ ה"כ)

שכך פירש גם את דברי הרמב"ם.

וכן מוכח ממה שמצינו ביומא (מג: ) שביוה"כ היה צריך למרס את הדם לאחר

שהתקבל בכלי, ואם היה הכלי מלא על כל גדותיו, בודאי שלא ניתן היה למרס.

אין שום הכרח מזה לומר שהלוחות היו מרובעים 

הרי "ארון אינו מן המידה" והוא נכנס למרות שלא היה לו מקום

ק"ו שהלוחות שבתוכו אינם מן המידה ויכלו להיכנס בדרך נס גם אם מבחינה טכנית לא היה שם מקום

עם ישראל כולו נרדם באותו לילה,

ואילו אני דווקא נותרתי ער ונשפכתי בבוקר..

אין לי מושג אם היו עגולות או מרובעות למעלה

אני גם לא מבין מה זה משנה כ"כ,
ומה הנ"מ.

למשל

אם לא מצאת נ"מ למעשה עקרונית יותר- אזי אני באמת לא מבין מדוע לדוש בזה.

מה היה הגובה של המזבח עליו נעקד יצחק? מה היה צבע העיניים של רחל? האם יעקב היה שמאלי או ימני? לא מעניין.

העיקר התוכן החקוק בלוחות.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל