יש לך לב טוב.

ולכן בד"כ אני פחות אוהבת ללכת למסעדות ולמקומות שמשלמים בהם הרבה כסף...עדיף לשבת על ספסל (בחוץ או בתוך בניין) עם בקבוק שתייה ועוגיות, שהם כיבוד נחמד ולא יקר (זה מקל על התחושה הלא נעימה...כי הוא מביא את העוגיות והשתייה בשביל עצמו באותה מידה שהם בשבילי.)

כמה פעמים נפגשתם? לפעמים גם זה משפיע.

אם את מחליטה להיפגש שוב, הייתי מציעה לפתוח את העניין לפניו ולומר לו שלא נח לך שהוא משלם ושאולי עדיף לקנות משהו קטן וסמלי. או לחילופין, להתמודד עם התחושה הזו ולהבין שכך נהוג, והבחורים מבינים שהעובדה שהם משלמים על האוכל לא אומרת כלום לגבי ההמשך של הפגישות.

בהצלחה רבה בע"ה!

ואל תחשבי בכלל על הכסף.

ובחור לא נקשר כי הוא "משלם" בפגישות.

אם את לא מרגישה שאת יכולה להתחתן איתו, תנסי לבדוק למה זה. 

אל תחשבי על "שמא הוא נקשר" - זה רק מפריע לשקול ענינית

תזיזי את כל זה הצידה. תשקלי לעצם הענין.

בלי קשר ל"כסף" - זה שטויות..

וגם החשבון של "יפגע", אינו יכול להיות חשבון מכריע שבגללו להתחתן עם אדם לתמיד.

אם הוא אדם טוב - אז את צריכה לבחון אם זה גם טוב עבורך.

אין  ענין סתם "לחתוך".. וגם לא מתחתנים "סתם". 

לגופו של ענין.

וקניית הטבעת מכספם נעשית מטעמים שונים.

אם את מרגישה שאת רוצה לחתוך- אל תערבי בזה את שיקול הלהיקשר שלו.

אם לא נעים לך שהוא משלם- 

את יכולה תמיד להציע לשלם גם...

בוודאי שנתינה בכללי זה כך.

אבל נתינת הטבעת זה לא בגלל זה.

והרב דסלר מדבר כללית על האופן הנכון לחיי נישואין.

לא דווקא על "נתינה" שמשלמים בקופה אחרי כוס קפה.

ומכל מקום, בהיות שזה נעשה כ"נורמה" מסויימת, אז אין בכך "היקשרות" מיוחדת, אלא הרגשה של התנהגות נאה. ולא כדאי בגלל זה להסיק מסקנות מרחיקות לכת. לא זו הנקודה. אם כבר, ההיקשרות יכולה לבוא מעצם הפגישות אם הן טובות.

ולא דיברתי מצידך, שאת אומרת שזה קצת "משחד" אותך - זה רק מראה שיש לך תחושה עדינה. גם אי הנוחות שלך מאיפה הוא מוציא עלייך כ"כ הרבה. יש לך מידות טובות.

דיברתי מצידו, שאל תדאגי שמא זו הנקודה שתגרום לו להיקשר, שהוא משלם. אם משהו גורם לו להיקשר, זה עצם הפגישות עם מישהי כמותך.

ומה שכתבת שכל נתינה יש בה קישור כלשהו, זה נכון ויפה.

צריכה להיות של האיש כי הוא מקדש בה את האשה ב"קנין כסף", אז היא צריכה להיות שלו, כספו.

צריך להבחין בין "רעיונות" שאומרים מסברות שונות, לפעמים יותר מדוייקות ולפעמים פחות, לבין הלכה וסיבתה.

ומכל מקום, אין קשר ממשי בין הקשר שנוצר ע"י קנין-הנישואין, לבין תשלום בפגישה.

זה "נוהַג" כזה, שלא נעשה עם כוונות יתרות, ולא תריך לחשוש.

ואם את חושבת שנכון להפרד - תעשי זאת. על אף שהוא אדם טוב ונפלא. כדי להקל עלייך אומר - תחשבי שאם את הגעת למסקנה דיי וודאית שזה לא זה - ברגע שאת מורחת את זה הוא רק ממשיך לשלם וממשיך להקשר אלייך. ובאמת - זה לא יוביל לחתונה ומה שיווצר זה רק יותר התעללות באדם הזה, שחבל... הוא אדם טוב

המון הצלחה, בחירות והחלטות נכונות בעז"ה!

הרי מטרתכם ליצור קשר, ואם מתאים, אז הנתינה הזו מסייעת לזה.. במקביל בוודאי שלוקחים בחשבון שאולי זה לא יתאים. כך שהכל בסדר וממש אין לך מה לחשוש מלסיים את הקשר אני הייתי משתדלת לומר סליחה ולאחל בהצלחה.. בקיצור- צריך לדעת גם לאפשר לפעמים..

אני גם שאלתי את אותה שאלה: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t664894.


(דרך אגב משהו יודע איך מביאים כתובת כמו כאן למעלה ושאפשר רק ללחוץ וזה נכנס למקור???)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳