יש לי שאלה אליכם
מה אומרים לכם השמות הבאים?
הרב חיים חורי
רבי עמרם בן דיוואן
רבי דוד ומשה
רבי רפאל אלנקווה
יש לי שאלה אליכם
מה אומרים לכם השמות הבאים?
הרב חיים חורי
רבי עמרם בן דיוואן
רבי דוד ומשה
רבי רפאל אלנקווה
מגדולי רבני תוניס.
האחרים - מגדולי רבני מרוקו.
"אביר יעקב" - רבי יעקב אבוחצירא..
מעניין אותי לדעת כמה דברים
א. כמה אנשים פה באמת מכירים אותם
ב. כמה אנשים למדו או שמעו סיפורים עליהם
נראה שבתי המדרש מוצפים בסיפורים ומעשיות על מגידים ורבנים מגדולי אשכנז שכבודם במקומם מונח ואילו אלה שבספרד/צפון אפריקה לא.
למה אין את ספרי רבי יעקב בבתי המדרש וספרים של רבים וגדולים אחרים?
למה לא מספרים סיפורים על הצדיקים הנ"ל כמו שמספרים על הבעש"ט המהר"ל רבי זושא ועוד?
[רבי רפאל מכונה "רפאל המלאך"..]
אבל אני חושב שאצל בני "עדתם", הם והסיפורים עליהם מפורסמים יותר.
יתכן שגם כמות הספרים שהדפיסו עליהם ביחס לחכמי האשכנזים, משפיעה.
[בזמנו, אמר הרב איסר זלמן מלצר, כשהתוודע לחידושיהם של חכמי צפון אפריקה, שב"כמה וכמה נושאים הם הקדימו אותנו"]
והכי גרוע פה שגם ראשי ישיבה ספרדים נטשו את זה
יש פה מציאות כואבת ועוול שנעשה ליהדות ספרד
זה התחיל מטשטוש המנהגים עם העלייה לארץ ומחיקה של כל התרבות שלהם

מה גם שעד הרב משה לוי זצ"ל למדו בעם ישראל הלכות שבת בעיון.
אני אפילו חושד שהדוד שלך לא עיין בתשובות מהר"י צאלח או ה"שתילי זיתים",
ועדיין זו לא כזו טרגדיה בעיניי.
כל עוד הספר נפוץ בקרב ציבורים גדולים ואפשר להשיגו ברוב גדול של חנויות הספרים,
אני אחיה עם הרעיון שפה ושם יש ראש כולל שלא כל כך מכיר.
העיקר שישמשו ת"ח אמיתיים ושידעו לפסוק אליבא דהלכתא מתוך בקיאות ועיון אמיתיים.
לא כל מורה הוראה בישראל חייב להיות ספרן וביבליוגרף.
העיקר שבגמרות, ראשונים ואחרונים הוא מצוי.
זה ההתנהגות של בני תורה?
חושבים שזה מסתכם בלבוש.
וזו טעות נפוצה.
זה כינוי של רבי יעקב אבוחצירא כמו שד. כתב
קצת לדון לכף זכות לא יזיק
אני זועק על דבר שכואב לי אסור?
למה היחס הפוגעני הזה אני לא מבין? ככה מתנהגים לכל מי שכותב פה או רק לחדשים?
ואני משיב לטענה שלך
גם אני יכול לקרוא לטענות של אפליה "פוגעניות",
אבל התייחסתי לדבריך בהרחבה ומכמה זוויות.
למשל לההדיר ספרי יהדות ספרד בצורה מתאימה, לכתוב ספרי ליקוט מוצלחים, להעביר שיעורים בספרים כאלה. לפרסם טור בעלון שבת מתורתם של חכמי המזרח.
[דברים אלו גם דורשים רמה תורנית מסויימת, אבל פחות מלהיות ראש ישיבה].
אפשר גם סתם לתרום ספרים כאלה לבתי מדרש.
[כמובן, ספרים שלפי האופי שלהם מתאימים לאותו בית מדרש, לא ספר שכולל מערכות עיוניות עמוקות לבית מדרש של אנשים ללא רקע בלימוד גמרא למשל].
ואם אתה לא יכול לעשות את הדברים האלה, אפשר גם לנסות לעורר אחרים לפעול בתחום בלי להאשים.
אמנם כנראה שיש גם מקרים שיש באמת הצדקה להאשמות, אבל לא נראה לי נכון לשים עליהם את עיקר הדגש.]
וחוץ מזה, יש ספרים של יהדות המזרח שפשטו גם ביהדות אשכנז - למשל - בית יוסף, פרי חדש, אור החיים על התורה.
וזאת כמובן מלבד ספרי הראשונים.
ויש היום גם הרבה בתי מדרש בעלי אופי ספרדי.
בבוקסה שלהם כשרצו ללמוד הלכות שבת ברצינות.
(היא לא היחידה, מכיר עוד ישיבות כמוה שהבוקסות בבית המדרש זרועות ב"מנוחת אהבה")
לא יודע לאילו ישיבות אתה מתכוון, קורה שבישיבות מסויימות לא מכירים כל ספר.
(וחייבים להודות ש"מנוחת אהבה" עדיין לא מרכזי והכרחי כמו שש"כ...
ולא מעט ספרים של הרב עובדיה? את כל הספרים של הרב עובדיה צריך לדעת על פה?
מאור ישראל? ענף עץ אבות? או הפירוש על הוריות שחיבר בגיל 17?)

אך אין מקום לתחושת הנחיתות המבצבצת ועולה מבין החרסים.
וודאי לא תביעה ממי שאינם מבני עדתם ושומעי לקחם הטבעיים, כאשר ממשיכי דרכם מנים להם עורף
(סדר ההבאה שלי לא בא לומר משו)
הטאבריגר זצ"ל
הגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל
הגרי"מ חרל"פ זצ"ל
הרב ישראלי זצ"ל
הרב עוזיאל זצ"ל
הרב הנזיר זצ"ל
ר' גדליה נדל זצ"ל
הרב מ"ע עמיאל זצ"ל
ר' חיים צימרמן זצ"ל
הרב גורן זצ"ל
הרב עמיטל זצ"ל
הרב ח"ד הלוי זצ"ל
הרב קאפח זצ"ל
הרב יהודא ליאון אשכנזי זצ"ל
הרב ליאור שליט"א
הרב שלמה פישר שליט"א
הרב שריה דבליצקי שליט"א
ר' אשר וייס שליט"א
הרבה תלמידי חכמים עצומים עם תורה גדולה ומקורית
שלדעתי פספוס לא להכיר אותה, אבל עדיין לא כזה אסון.
רובם חיברו חיבורים יסודיים ומרכזיים ובלעדיים בתחומי התורה,
ועדיין גם בלעדיהם אפשר להיבנות כתלמיד חכם מקיף וכולל.
לא ראיתי מצידו תלונה כלפי אשכנזים או כלפי רבנים כאלו ואחרים אלא הבעה של צער על כך שתורתם לא נלמדת בהרבה מקומות,ואינם נמצאים בתודעה הכללית
דווקא יש לא מעט ספרים - צעירים מעל עשרים
וזו זכותו לכתוב וזכותם של אחרים להגיב...
אני שותף לצערו, ורק רואה לנכון לציין שהיחידים שאחראים למצב
הם אלה שמתעסקים בלהצטער במקום לעשות כמו שכל השאר עושים,
ולהפיץ את תורת רבותיהם במקום להמתין שאחרים יפיצו במקומם.
וכדאי לשאול את הפותח של השרשור על דעתו,משום שנראה שהוא הרגיש מותקף ללא סיבה,יתכן והוא לא התכוון למה שהבנת מהאמירה הזו
לא נעים שבמקום כזה ישר שופטים וישר קוטלים אדם
אבל מנסיוני הדל, זה די חריג.
ואין חיבוריהם מפורסמים מספיק; ולא היה להם "מזל" בענין הזה כמו לרבים מחכמי האשכנזים (הכוונה אינה לאחרונים ממש, בזמננו, כמו הרב עובדיה - שאכן כבר חל שינוי גדול, וגם לא לראשונים מדורות קדמונים, אלא מה שקוראים "האחרונים"..).
ואני מניח שהכותב, אינו בעל יכולת כ"כ - כמו רובנו - לשנות את המצב, אז הביע כאבו וצערו על כך.
אפשר להבין.
באמת ראוי ללמוד את תורתם המחכימה ואת דרכם הייחודית בעבודת ה' ובפסיקת ההלכה!
וכמובן, עולם הפיוט שהוא רחב ונפלא-כמה שאנחנו מפסידים כאשר לא מלמדים אותנו פיוטים וגם מקאמים וכו'... - בית ספר יהודי אמיתי צריך לשלב את כל הסגנונות, כל העדות, להציג מכל אחד, ויחד ליצור שילוב מהמם של טעמים, ריחות, צלילים ומנהגים. כמובן שבבית כל אחד ינהג לפי בית אבא - אבל ברשות הציבור, שנזכה לטעום מהכל. לעניות דעתי אין דבר יפה מזה1
גמרא, אמונה והלכה למעשה
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.