ב"ה
לקראת סוף שנה שעברה חברה שלי , שבאה ממשפחה שכל אחד הולך בדרך שלו אבל היא מתחזקת כבר כמה שנים , התייעצה איתי ואמרה לי שהיא רוצה ללכת ללמוד במדרשה בשילוב הלימודים שלה.
ז"א שאחרי הלימודים היא תיסע למדרשה ,תלמד שם קודש ותישן שם...
אני די שכנעתי אותה שלא תעשה את זה כי היא לומדת לימודים לא פשוטים ומתישים מאוד שדורשים השקעה רבה,היא לומדת 5 ימים בשבוע עד אחר הצהריים ואז עוד לנסוע למדרשה?? ![]()
אני עדיין עומדת מאחורי מה שאמרתי לה כי אחרת היא לא הייתה לא במדרשה ולא ובלמודים ואז היא סתם הייתה מתוסכלת משני הכיוונים...
הבעיה היא... שהיא הדרדרה מבחינה תורנית בשנה הזאת (הנוכחית) ועכשיו אני מרגישה אשמה בזה כי היא ידעה מה היא רוצה ולמה... ואני בעצם גרמתי לה לא לעשות את זה
. לא יכולתי לדעת שזה מה שיקרה...
מה אני עושה עכשיו?? איך לתקן את מה שעשיתי?? איך אני יכולה לעזור לה לחזור??
פעם היינו מדברות על כל מיני נושאים דתיים/תורניים משלא יהיה... אבל היום זה ממש לא מעניין אותה (מילים שלה...)
באסהההה, עצוב לי...
![]()





