עזוב,

תעבור לציונות הדתית,

שם משדכים לפי התאמה נפשית ונשמתית ולא לפי סטראוטיפים.

כי לפי התשובה זה לא נשמע שאתה מכיר אותם מקרוב...

בס"ד

זה ידוע שבציבור החרדי מי שחוזר בתשובה יהיה לו מאוד קשה למצוא חרדיה מלידה..

אם הוא רוצה רק חרדיה מלידה "אורגינלית", כי חוזרות בתשובה הן לא מספיק (והן סוג ב')

הגיוני מאד שגם חרדיות "אורגינליות" יחשבו את אותו הדבר- כי הוא חוזר בתשובה וזה לא מספיק (והוא סוג ב')

אם חוזרים בתשובה יהיו פתוחים לשמוע על כולם- גם חוזרות בתשובה וגם חרדיות מלידה,

יש סיכוי שהחוזרים בתשובה לא יחשבו כסוג ב', כי הם לא מציגים את עצמם ככאלה

אילו בדיוק סוג הדרישות שגורמות לאדם עצמו להיחשב כסוג ב'.. 

בכל מקרה לענ"ד עדיף הרבה פעמים לחוזר בתשובה להתחתן עם חוזרת בתשובה, כי ככה יש תחומים מוכרים ומובנים וכל אחד מבין את הקשיים של השני

בס"ד

לא אמרתי שאני מסכימה עם הרצון שלו להתחתן דווקא עם חרדיה מלידה .

רק אמרתי שזה באמת נכון.

שברגע שהוא מציג את עצמו בצורה הזו זה יוצר עליו את השלט: אני סוג ב'

אני נגד זה שאדם יגיד- אני רוצה סוג מסויים של אנשים (שהוא לא הוא), כי זה יוצר את ההרגשה אצל אחרים שהוא סוג ב'

וזה לא משנה אם זה במגזר, עדה או כל דבר אחר- ברגע שאדם מציג את הרצון להתחתן רק עם מישהו מסויים זה אומר שהוא בדרגה נמוכה יותר.

אתה רוצה מישהי שלא פתוחה לעולם? מישהי עדינה? זה לגיטימי. אבל אפשר לציין את זה בבקשות (לבקש מהשדכנית מישהי שלא נחשפה לתרבות המערב למשל). לא להגיד דווקא חרדית. מה גם שלא כל החרדיות כאלה, כך שזו אפילו לא ההגדרה המתאימה.

ושלא ישמע חלילה מדברי-

אני ממש לא חושבת שחוזר בתשובה הוא סוג ב'!

כמו שאמרת- במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

וחוץ מזה שכולנו באיזושהי מידה חוזרים בתשובה (לפחות בחודש אלול..), או לפחות שואפים להיות בדרגה הזו

גם בקרב הציבור הדתי יש מה להשתפר ולהתקדם, ורוב האנשים נולדים עם יצר

זה לאו דווקא מעיד שאני חושב שאני חושב שאני סוג ב' ..

לפי דעתי הרצון שלי בחרדית מבית זה אפילו מעיד שאני מחשיב את עצמי בדרגה לא נמוכה בכלל ..

זה לא שעכשיו אני מבקש מישהי שהיה להם עבר עם סרטים ..ואז יוצא שאני מחשיב את עצמי סוג ד'

כל המטרה שלי זה הרצון להתחבר לתמימות למישהי שבחיים לא עבר עליה דברים ...

וכן אני מתכוון גם למה שאתם חושבים עליו ..

אין זה ..זה שונה זה משהו אחר ..

לא יודע זה פשוט כמו חלום כזה ....זה אחרת

את כותבת לבקש מהשדכנית מישהי שלא נחשפה לתרבות מערבית..

אז אני מקצר תהליכים ומבקש חרדית ..אין זה מה שעושה לי את זה סליחה על הביטוי..

בעיקרון אני מנהל אורח חיים חרדי

כשרות רק מהדרין , תפילות , לימוד תורה (לא ישיבה) אפילו בלבוש אני רק שחור לבן..למרות שבעיקרון יש לי מלא כיפות סרוגה , שחורה (קטנה אבל לא ממש קטנה) וקיצור יש לי עוד סוגים , שאני בדירה אני לובש הכל כולל חולצות מהעבר (אוהב אותם) בגלל זה אין לי ממש הגדרה ..

מה אתם מגדירים חרדי?

ולמי שתוהה למה דווקא חרדית אז..לא יודע זה משדר לי משהו אחר משהו שהוא כמוני יותר בהשקפה !!

וזה עוד לפני שדיברתי על עוד דברים שמוצאי חן בעיניי ..וזהו בעיקרון..

וכן..אולי אני חי בסרט...אבל אני אוהב אותו

חרדי- חרד לדבר ה'.

אדם שכל הוויתו הוא להיות עם ה', לחיות אותו בחיי היום יום וללכת רק פי מה שהוא מצווה בתורה. זהו אדם שחרד אך ורק לדבר ה'. לא מעניין אותו בג"ץ, המדינה או הממשלה- אם הם בעימות פנים מול פנים עם התורה- התורה תמיד תקבע.

זה הבסיס.

יש מוסג נוסף שכלול בתוך החרדים והוא נקרא: בני הישיבות. שכל הוויתם היא לימוד תורה. זה מטרתם לשם הם שואפים כל חייהם. הם האברכים בכולל והבחורי ישיבות שלא הולכים לצבא. אבל כל שאר החרדים שהולכים לעבוד ומתפרנסים עושים צבא. (ומי שחושב אחרת אז בבקשה להביא הוכחות. דברים השתנו מלפני 5/6 שנים ואפילו משנה שעברה.)

אבל בהשקפה- זה שונה לחלוטין. (וזה סיפור ארוך שלא לעכשיו).

כדאי לך לבדוק טוב טוב את ההשקפה החרדית לפני שאתה מתחתן עם אחת כזאת. זה לא פשוט בכלל. וזה בא לידי ביטוי בכ"כ הרבה תחומים. (חינוך, רוח, השקפה, חברה וכו' )

קיצר- שיהיה בהצלחה רבה!!!

זו אולי ההגדרה של אבן-שושן,

אבל זו ממש לא ההגדרה המדוברת בפי העם.

כל דתי באשר הוא דתי, הוא חרד לדבר ה' על-פני כל גורם אנושי כלשהו.

סלע המחלוקת הוא לא היראה מהקב"ה, שעל-זה כולם מסכימים.

אלא על האם אנו נמצאים בתקופת הגאולה ו/או האם גם אנחנו (הבני-אדם) צריכים להיות שותפים לגאולה.

תדע לך: חרד לדבר ה'- אצל החרדים זה - כמו שאומרים- המוטו. זה המשפט. על זה א"א להתווכח.

ואם דתי הוא גם חרד לדבר ה'- אז הוא גם ח-ר-ד-י. הלבוש החיצוני- זה נושא אחר.

החלש של גלות/גאולה זה החלק הכי פצפון במחלוקת בין החרדים לדתיים. חבל להיתפס על קטע כ"כ קטן. יש כ"כ הרבה נושאים אחרים שהרבה יותר משמעותיים. חיי חברה, משפחה, חינוך, השקפה, גדו"י וכו'. וזה עוד בפינצטה.

סלע המחלוקת הוא בדיוק מה שכתבתי לעיל,

כל שאר הדברים אלו הזוטות הקטנות שנגזרות מסלע המחלוקת.

ואם את טוענת שמי שחרד לדבר ה' - הוא חרדי, אז כנראה שכולנו חרדים לטענתך!

אבל זה די ברור שזו לא ההגדרה שבאמצעותה אנו יכולים להגדיר חרדים.

ואם נרד לפרטים שהזכרת:

השקפה - זהו בדיוק סלע המחלוקת!

חיי חברה - נגזרת לסלע המחלוקת, האם אנחנו בגלות או בגאולה (זה די ברור שבתקופות שקדמו לגלות עמ"י לא התנהל באופן החרדי)

חינוך - נגזרת ישירה להשקפה

משפחה - אין הבדל משמעותי בין חרדים לדתיים-לאומיים (חפיפניקים יש בכל המגזרים)

אתה לא מכיר את המגזר מקרוב! כל השאר- נגזר מזה...

ב. מתגובותייך נראה שאת לא מכירה את הציונות הדתית.

לפחות לא מספיק. ואולי לא נפגשת עם בחור ישיבה/בת בית יעקב. הם היחידים שיודעים מהיא ההשקפה החרדית האמיתית. וכמו שאמרת- מתחזים יש מספיק. ויש גם חרדים שלא מבינים מספיק במה הם חרדים. זה נושא אחר.

וכן- אני כן מכירה את הציונות הדתית. מספיק בשביל להבין את ההבדלים התהומיים בין הדתיים לחרדים.

את מדברת עם אחד שחי בשנתיים האחרונות בתוך סביבה חרדית שמתפלל איתם 3 תפילות ביום, ושיש לו אפי' חברותא חרדי.

זה שבסמינר אולי עשו לך שטיפת מוח על ההבדלים בין דת"ל לחרדים, זה לא אומר שזאת המציאות.

כדי לגעת בהבדלים צריך להכיר מקרוב את שני הציבורים וללמוד את השיטה של כל אחד מהם אצל "בעל השיטה".

כלומר, אין טעם ללמוד מה זה ציונות מחרדים או מה זה חרדיות מדת"ל.

צריך ללמוד מה זה ציונות מדת"ל ומה זה חרדיות מחרדי, ורק אז אפשר אולי לגעת בהבדלים.

על הצינות הדתית למדתי מציוניים דתיים/לאומיים, ועל החרדים למדתי מהחרדים. (פירוט באישי)

בסמינר עושים שטיפת מוח- לא מכחישה, אבל לא לגבי דתיים- פשוט כי לא מדברים על זה. זה לא נושא בכלל. 

בית של תורה, בעל לומד, צניעות, ערכים, מידות, חינוך לדור הבא וכו'- על זה מדברים.

לא מדברים על ההבדלים בין במגזרים, זה לא ה-נושא, מי שרוצה ללמוד על זה שיהיה לו בכיף. זה ממש לא מפריע. כל אחד הולך בדרך שלו. אבל אצל החרדים מלמדים על הדרך שלהם, לא על דרכים אחרות. ומי שרוצה ללמוד על דרכים אחרות- יכול ללכת ולחקור.

ואני אגלה לך דבר נוסף- א"א ללמוד על החרדים או להבין אותם רק ממבטם של כמה בחורים חרדים או שהייה בסביבתם, כדי להבין אותם צריך לגדול איתם, לחיות בסביבתם וללכת למוסדות שלהם, אחרת מקבלים רק 'פירורים' ולא את האמת כולה.

אם זה מה שאתה רוצה ואתה מסוגל ורוצה להגיע לזה, הקב"ה ישלח לך ס"ד והצלחה. הבא להיטהר מסיעיין לו. הקב"ה יעזור- זה ברור.

תכיר את השיטה קצת יותר, תבין יותר, (לא לפי הדת"ל- אלא לפי השקפה נכונה של הציבור, ממנו).

אולי תדבר עם חרדי וכו' אולי הוא יוכל להסביר לך. אני ממליצה- תלך לרב חרדי שיוכל להסביר לך. (אם אתה רוצה אני יכולה להמליץ לך- מכירה הרבה...).

אבל אל תכניס את עצמך למשהו שאתה חושב שאתה יודע ולסוף תגלה שאתה לא מתחיל להבין.

יש הרבה בלבול בדור שלנו, לגבי כל מגזר, ולכן חשוב ללכת לשורשים כדי להבין את הנושא עד הסוף.

אני התכוונתי לכך שיש אנשים שחיו קצת ליד המגזר/בתוך המגזר וכבר חושבים שהם מבינים הכל עליו ויכולים לתת עצות. ממש לא- לא מתקרב.

זה קצת קיצוני- אני יודעת, מתנצלת מראש.

אבל כואב לי זה שיש אנשים שיודעים רק 'טיפה מן הים' על הנושא הזה שנקרא 'חרדים' וכבר מתחיל לשפוט אותם ולהסביר את השקפתם בשמו של המגזר החרדי. זה כואב כי זה לא נכון וזה מטעה כ"כ. חבל!

אני חי בסביבה חרדית ואפילו יש לי חברותא חרדי שאנחנו לומדים בכולל שלו.

אז חוץ מהעניין שלא גדלתי איתם (שתכל'ס זה לא משהו שבאמת משמעותי כדי להבין השקפה), עשיתי הכל.

וגם ממה שידוע לי, החרדים בקושי מלמדים את הבנות שלהם על ההשקפה שלהם, ק"ו שלא מלמדים את הבנות על ההשקפה הציונית.

אז זה נשמע לי ממש מוזר להתווכח עם חרדית על ענייני השקפה, כשלמעשה היא בקושי מכירה אפילו את ההשקפה של המגזר שלה.

אם אפשר לא להגרר למקומות האלה..

בבקשה באמת ..

בכלליות- זה לא נושא.

תבין דבר פשוט: זה לא נושא שמעסיק את הציבור החרדי. ממש לא. אולי שאלות או הערות ביניים, אבל בכלליות- לא תשמע הרצאה במוסד חרדי כולו מוקדש לעבר הנושא הזה.

אולי ידברו על זה בהקשר ליום העצמאות, שיעורי תולדות ישראל, הסטוריה וכו'. אבל בשיעורי השקפה וכדומה זה לא בדיוק תופס מקום.

אולי מדברים פה ושם, אמרו משפט או שניים. לגבי ההבדלים, גדולי ישראל וכו' אבל זה לא משהו שתופס.

לא מזלזלת- פשוט מציבה עובדה.

וכמובן שלא מדברים בזלזול כלפי שום ציבור. מ"ואהבת לרעך כמוך" ועד המוסר והמידות שמדברות נגד הזלזול. בכל אדם באשר הוא. בכל זאת- אדם נשאר אדם וצריך לכבדו.

איפה שום שידע לשלוף אותו...

האם ההבדל בין דת"ל לחרדים הוא רק בציונות או גם בדת. היה אקשן אשששש

ההבדל הוא ברור וידוע!

מבחינת הדת"ל ההבדל הוא רק בהשקפה.

ומבחינת החרדים ההבדל הוא גם בהשקפה וגם בדת.

כלומר, לציוניים אין בעיה להביא רב חרדי שיעביר אצלם שיעורים (אפילו באופן קבוע),

אין בעיה לצרף חרדי לבית-דין להתרת נדרים, אין להם בעיה שחרדי יקרא בתורה וגם יעלה וכו'.

חרדים אף-פעם לא יביאו רבנים ציוניים להעביר אצלם שיעורים (גם כאלה שמבחינת יכולת הלימוד ויראת-שמיים הם ברמה יותר גבוהה מהרבנים שלהם),

הם יעשו כמעט הכל כדי לא לצרף ציוני לבית-דין להתרת נדרים, הם לא יתנו לציוני לקרוא בתורה ובקושי יתנו לו גם לעלות וכו'.

יש לזה סיבה.

ההשקפות שונות, החומרות גם שונות.

לא לתת לרב ציוני להעביר שיעור - זה לא נקרא חומרה

לא לתת לציוני לקרוא/לעלות לתורה - זה לא נקרא חומרה

לא לצרף ציוני לבי"ד להתרת נדרים - זה לא נקרא חומרה

לא לתת לציוני לעלות חזן (בשטיבלאך של חרדים) - זה לא נקרא חומרה

מבחינה הלכתית הסיבה היחידה למנוע מבן-אדם לעשות את הדברים הנ"ל - זה הגדרתו ככופר!

ולצערינו, הרבה מאד מהחרדים זה היחס שלהם לציונים!

אמנם רובם אינם שונאים אותנו, אבל מבחינה הלכתית הם מתייחסים אלינו ככופרים.

זה כמו שאמרתי לעיל:

מבחינת הדת"ל ההבדל הוא רק בהשקפה.

ומבחינת החרדים ההבדל הוא גם בהשקפה וגם בדת.

לא קשור לחומרות ולא לשום המצאות אחרות.

נאמרו כאן הרבה דברי הוצאת שם רע ודברים שפשוט לא נכונים לגבי החרדים והרבנים שהולכים לפיהם!!!

זה זלזול בכבוד אדם וברבנים, ובאנשים שהולכים על פי דעת תורה. בבקשה- שימו לב מה אתם כותבים.

לא לתת לרב ציוני להעביר שיעור - זה לא נקרא חומרה , זה נקרא שוני בהשקפה. החרדים מעוניינים להעביר לתלמידים מסרים על השקפתם, רב ציוני מדבר מתוך השקפה ציונית, אין מה לעשות- כך זה. ואם כן- הישיבות לא רוצים את ההשקפה הזאת.

לא לתת לציוני לקרוא/לעלות לתורה - זה לא נקרא חומרה , זה נקרא שטות- וזה גם לא קורה.

 לא לצרף ציוני לבי"ד להתרת נדרים - זה לא נקרא חומרה, בגלל שהחרדים לומדים את ההלכות בשונה מהדת"ל, זה הוא זה. 

לא לתת לציוני לעלות חזן (בשטיבלאך של חרדים) - זה לא נקרא חומרה, זה נושא אחר, ולא לדייון בכזה פורום. תרתי משמע.

כי ככה הציבור הדתי (לפחות התורני) מגדיר את עצמו (וככה אמור כל אחד דתי להגדיר את עצמו, אבל גם בציבור הדתי וגם בציבור החרדי יש כאלה שנוח להם יותר ללכת לפי תרבות המערב ופחות להידבק בהגדרה הזו)

אז מה ההבדל בין דתי לחרדי במציאות?

כמו שפינגו כתב, עניין ההשקפה.

יש הבדל מאד משמעותי בעניין ההשקפה בין שני הציבורים, וזה מה שמונע ממנו להתאחד למרבה הצער.

ויתרה מזאת - עם רצון טוב אפשר להיות קוריבם יותר ממה שאנחנו היום

ההורים שלי גרים בבנין מעורב- יש בו חרדים ויש בו דת"ל קלאסים

שיחסי השכנות היו בעיקר פרקטיים ונימוסים וגם שמענו אותם מקטרים על הדוסים שאלה ש...

לאומת זאת נכנסה לפני שנתים משפחה דתית תורנית מאוד

הם מהר מאוד יצרו קשר עם כל הת"ח שבבנין ומעריכים אותם ביותר אצלינו

ויש קצת הבדלים בסגנון אבל בסדר - גם חרדי  שעלה מאמריקה יש לו סגנון שונה ואחר 

וחוץ מזה- יש הבדל גדול בין ללכת בדרכו של הרב קוק לדרכם של החזון איש, הרב חיים זוננפלד ודומיהם.

והבדלי ההשקפות לא אמורות לבודד את העם וליצור קרע, האחדות לא באה מתוך השקפת חיים אחת משותפת. ממש לא.

ידוע שיש בעם את יוסף והשקפתו, מנשה, זובולון,יהודה, לוי- כל שבט והשקפותיו-דרכו בחיים. זה לא צריך לסתור.

הבעיה באה כאשר כל אחד אוחז בבהשקפתו ומכריז על עצמו שאחראי ההבלעדי לאמיתיות התורה.

כשכל אחד חושב שהוא צודק וכולם לא- אז באה המחלוקת והפילוג. כשכל אחד חושב שהוא צודק, ואין עוד אחד אחר שצודק- אז הוא מתחיל להפלות אחרים לרעה ולהוציא דיבה ח"ו וכו'... ומנסה למשוך את כולם לצד שלו. כי הוא צודק אז כולם צריכים ללכת על פיו.

אבל התורה וההשקפה לא אמורה להפריד, אדרבה, היא אמורה לאחד. 70 פנים לתורה, כשכל אחד יבין את זה, שהוא לא האוחז הבלעדי לאמיתיות התורה- אזי תבוא האחדות. אז יכולים חרדים ודתיים וחילונים לגור ביחד. כשככל אחד יידבק בדרכו ובהשקפתו ולא ינסה לגרור את כל האומה אחריו- אז תבוא האחדות. (ומשיח- בעז"ה- אמן!!).

זו באמת הסיבה שבית המקדש עדין לא נבנה..

ברגע שיבינו שההבדל הוא כמו בית שמאי ובית הלל- שחלקו זה על זה גם בהלכות ממזרות! ועדין לא נמנעו מלהתחתן אחד עם השני, אז תוכל לבוא הגאולה השלמה. לצערי אנחנו עדים לא שם.

אגב, לא מסכימה עם ההגדרה שלך ל70 פנים לתורה- לא מדובר על אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. הם יכולים לגור יחד, אבל זה עדין לא מקובל ואי אפשר להתחתן יחד בצורה הזו (וגם יש מצווה להחזיר בתשובה- רק בדרכי נועם). גם אין בעיה לנסות לגרור אנשים לדעה שלך אם אתה חושב שהיא האמת, הבעיה היא לשנוא את השני על שהוא לא חושב כמוך

ורק לגבי המשפט הראשון- מה הכוונה חוץ מזה? הרי כל מה שאמרנו שיש הבדל בהשקפה בין דרכו של הרב קוק לדרכם של החרדים.. מבחינת הלכות חוץ מבהלכות מאד מסויימות (בעיקר ישוב הארץ) אין הבדל בכלל בין הרבנים.

(או שחלילה את לא מעריכה את הרב קוק כגדול הדור? לידיעתך הוא חיתן את הרב אלישיב, ולא בגלל שהיו חסרים רבנים..)

לגור ביחד ולהתחתן איתם זה 2 דברים נפרדים. בואו לא נבלבל. אפשר לחיות איתם, לחייך אילהם, לומר 'שלום' ולכבד אותם. אבל לא צריך להידבק ממעשיהם של אלו שלא שומרים תורה ומצוות, ההפך- הם יגררו אחרינו.

70 פנים לתורה- זה אומר ששני אנשים יכולים לקחת פס' אחד בתורה אבל לפרש אותה אחרת, ועל פי הפירוש גם לנהוג. לגרור אנשים לדעה שלך- למה? לקרב אותם ל ת ו ר ה. דעות, השקפות- זה כל אחד יחליט לעצמו על פי הוריו ומורי ההוראה שלו. וכמובן שיש בעיה עם השנאה- זה הראש לכל הבעיות, המלחמות והצרות- מחלוקת, אש ושנאה בתוך המחנה.

כשאמרתי "חוץ מזה"- התכוונתי יותר להוסיף על השוני בהשקפה הכללית.

פינגו0 אמר שכל המחלוקת והשוני הוא בנקודת הגלות/גאולה, ורק רציתי לומר שזה לא כ"כ מדויק ושיש עוד נקודות מחלוקת. כמו שפירטתי.

ולגבי המשפט האחרון-

בואי נצא מנקודת הנחה מאוד פשוטה שא"א לזלזל בשום פנים ואופן בכל אדם, ק"ו שלא בת"ח. וק"ו שבק"ו שא"א לזלזל בגדו"י. לא משנה לאיזה מגזר הוא משתייך ואיזו עדה הוא מנהיג- הוא גדול, ת"ח, עצום בתורה, בקרבה למלאך אלוקים וא"א לזלזל בכבודם או בהשקפתם. יש הבדל בין ההשקפות, וקשה להסביר את הכל על רגל אחת אז אשאיר את הפירוט לאישי, אבל ברור שכל השקפה באשר היא נובעת מהתורה- ואם כן, תגידי לי את- האפשר לזלזל או לא להעריך את התורה? האפשר לא להעריך את גדו"י שהם כמו מלאך אלוקים??.

מתוך נקודת הנחה זו אני אומר בפה מלא, למרות שלא נראה לי שצריך, זה קצת מיותר וברור, אבל לו בכדי לתקן איזשהו רושם שיכול להיות שנוצר פה שלא כראויי: אין גבול להערכתי כלפי כל רב בישראל, במיוחד ת"ח ובמיוחד גדו"י. וק"ו מעריכה רב, ת"ח וגדול בישראל כמו הרב קוק זצ"ל. בזה אין ספק. גדול הדור- ברור שהוא היה. כל רב אחר יגיד לך שכן. ומי שלא...

כלומר, רב הבנות החרדיות מלידה ,בגילאי השידוכים 19-23 מחפשות בחור שלומד בישיבה שחורה כל שהיא , ולא יצא מהישיבה עד החתונה..אחר גילאים אלה יש שמתחילות "להתפשר"..ולשמוע הצעות נוספות...

שאלה טובה שאלת פה חחח

רוצה אורגיינל מבינה למה אני מתכוון

שאני אומר אורגינל אני לא מתכוון שהן חפץ שקונים

ההפך אני חושב שאפשר גם להקים בית לתפארת עם חוזרת בתשובה !!

אני פשוט לא מצליח להעביר את המחשבה שלי בצורה נכונה ..

לי זה משדר פשוט יותר ..איך אני אסביר

יותר . אולי זו המילה ..

ואני מודע שזה לא בהכרח ככה , אבל תראו למשל אם אני משקיע ומחפש מישהי עם מידות טובות חרדית מלידה אז מה הבעיה? .. אז שוב תשאלו למה דווקא חרדית מלידה..יש עוד עם מידות טובות ..ו..

אני רוצה את התמימות הזאת , את הנקיות למרות שאני מודע לזה שכולם אהובים וכולם צדיקים אבל זה עדין יותר לא ככה?

(שאני אומר יותר זה רק בקטע של מחשבה שלי עם עצמי בהרגשה נטו לא שאני אומר שיש הבדל אמיתי)

אז למה לא לרצות את זה? על השאלה אם אני אצליח אפשר להתווכח ...

ברוך הבא לעולם

אז מה אתה מרגיש חרדי מלידה?

וואלה בסוף הוא גם קיבל אשכנזיה אל תתייאש! 

מגיע לך יותר ממישהי שהיא פחות ממה שאתה לא! 

אולי ה"חרדיות מלידה" שהיא מכירה גם רוצות כמוך "חרדי מלידה"..

חרדי מלידה בד"כ לא לובש חולצות כמו שאתה לובש בדירה גם בבית.

ולמה אתה סגור דווקא על חרדיה מלידה?

אם אתה מציג חוזרות בתשובה כסוג ב' (עובדה שאתה לא רוצה אותן)

סביר שגם יציגו אותך כסוג ב', תחשוב על זה- כי אתה הרי חוזר בתשובה

ועוד דבר, גם אם יציעו לך חרדיות מלידה ממליצה לך לברר אם הכל אצלה בסדר, כי למישהו שמחשיב את עצמו ודומיו כסוג ב' עלולים להציע מישהי עם בעיה.

אם אתה מתכוון למישהי צדיקה, תמימה ועדינה בהשקפה חרדית (ונשמע שלזה אתה חותר) היא יכולה להיות גם בקרב חוזרות בתשובה או בנות מזרם החרד"ל, תגדיר לשדכנית שבחורה כזו אתה מחפש אבל לא לפי זרם דווקא.

ככה יהיה לך יותר סיכוי למצוא מישהי מתאימה. 

(וצר לי לאכזב אותך, אבל לא כל החרדיות מלידה הן כאלה)

זה בדיוק מה שניסיתי להראות.. - לקראת נישואין וזוגיות

ברור לי שזה הכל יחסי , אבל לי זה משדר משהו שהוא יותר .. ובא לי יותר ..

אם זה ילך לי זה שאלה אחרת ..

עובדה, אתמול ניצחתי 3 לוחמים במשחק מחשב

ושלשום הצלחתי לעבוד על חבר שלי היה קטעים

ותמיד תמיד אני הכי טוב יותר מכולם אז אני גבגבר!!!!

הרגשה עצמית, או שאתה מעדיף "להרגיש" כך, לשם השגת המטרה הנכספת?

התשובה היא לחלוטין שאין לזה קשר לרצון שלי להתחתן עם עם חרדית .

אני מרגיש ככה מתוך הנשמה ממש בצורה חזקה , זה מתבטא גם בהרבה דברים

כמו שכתבתי למעלה ..

זה קצת מצחיק להעיד על עצמך משהו כזה..

אבל זה בישביל שתדעו שזה לא נובע ממקום של להשיג מטרה כלשהי אלא האמת הפנימית שלי ..

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות