של הרב ד"ר מיכאל אברהם
"אלוקים משחק בקוביות"... (כביכול..)
דומני שמתעסק גם עם זה. מזכיר אותו ישירות וכנגדו.
אכן - צורת דיבור מזעזעת. חבל מאד. וצר לי שבגרמתי העקיפה צוטטו כאן דברים כאלו (אני עצמי גם לא קראתי את ספרו הנ"ל, אלא ראיתי מקופיא).
כמים קרים על נפש עייפה.
ראשית, הרב מיכאל אברהם הוא תלמיד חכם גדול בעצמו. שנית, זה לא חדש שלתמידי חכמים מביעים את דעתם
בצורה ישירה ובוטה.
"שהם חכמים לא פחות מרעק"א" - קשה לך עם הדברים? מה קשה לך?
בגופא של טענה יש הרבה מן האמת.
נתקלתי ועודני נתקל בשאלות רבות מהסוג הזה מאחר ותחום לימודיי נוגע ישירות לסוגיות 'חומרי הנפץ' הללו.
על מנת לטעון שקיימת סתירה כל שהיא בין התורה לבין המדע צריך להכיר לפני ולפנים את שני התחומים. והאמירה נכונה לשתי המחנות: אלו המנסים להקשות ומאידך, אלו המנסים לתרץ.
כמה מן התיאורטיקנים ואנשי מחקר מעולם המדע באים במגע עם הספרות היהודית לסוגיה ומבינים את ההירכיה שבה? ומאידך, כמה רבנים המנסים להתמודד במגרש המדעי, באמת אוחזים בכלי הניתוח והמדע אשר הוביל לאותן המסקנות?
לא חושב שיש מישהו מאיתנו, למשל, חושב שפרשת בראשית היא פרשה מובנת ופשוטה. וכשמנסים להעמיק בספרות המדרש והאגדה רואים שחז"ל עצמם לא ראו את הדברים כמובנים מאליהם וכפשוטם. לנו, כאנשי אמונה, הדבר המובן והמשמעותי היחיד כמעט העולה מהפרשה הוא מי ברא ולא איך ברא.
וכל בר דעת שבא במגע עם מדע וחקר כדור הארץ בכללו מבין די מהר שיש לא מעט תיאוריות מדעיות רווחות שהן מבוססות למעשה על הנחות מדעיות מסוימות בו בזמן שאפשר להציע עוד הרבה הסברים אלטרנטיביים אחרים (לדוגמא, שיטות התיארוך השונות של גילאי סלעים ומאובנים).
אחד מהתנאים המתחייבים מחוקר הוא יושר אינטלקטואלי.
מאידך, לענ"ד את אותו יושר אינטלקטואלי צריך להביא גם לפן הדתי בחיינו. לא מתוך חולשה אמונית, אלא דווקא מהמקום ההפוך.
יש שאלות מדעיות שאולי גורמות לנו אי נחת מסויים אבל אף פעם לא הרגשתי שהם מאיימות על העולם האמוני. לא לכל שאלה יש תשובה ופעמים שהשאלה יותר חזקה מכל תשובה שניתן עלייה. באותה המידה, יש הרבה שאלות מהתחום הדתי-יהודי שקשה לאדם החילוני, וגם למדע, להתמודד ולהישאר אדיש כלפיהן (למשל, ההיסטוריה הייחודית של עם ישראל היא פשוט לא מובנת באף קנה מידה של מחקרים אריכאולוגים-היסטוריים). שאלות תמיד יהיו, וטוב שישנן.
ראיתי דברים שלו נגד ההתנחלויות, החרדים והחרד"לים כך שזו מגמה אצלו, זה לא רק מה שצוטט פה.
פרופ' משה טרופ,ראיתי את דבריו בהרצאה והוא חושף דברים שלא אוהבים להעלות על במות ליברליות נפוצות של חובבי מדע:
http://www.hidabroot.org/he/video/55599
עכשיו ראיתי באיזה פורום כמה חבר'ה מבזים את ספרו תוך טענות שטותיות בעליל של פסבדו מדע במקרה הטוב (דבר שזוכה לו כל אדם שיוצא כנגד הדעה הרווחת שתופסים שהממסד המדעי מחזיק, מתקפה ברוטלית ואישית,דבר שהופך את מעריצי הממסד המדעי המדברים בשמו ללא מדעיים למעשה..)וחוסר הבנה בסיסית במה שנטען על ידו,מה שהופך את ספרו לעוד יותר מעניין כביכול 
...
רק אציין שאין סתירה בין אבולוציה לתורה וכבר כתב על זה הרב קוק זצ"ל,אני מתייחס לנושא הזה כעניין למדני בין אם מצד לימוד מדע גרידא או בין מצד מציאת בסיס לדעות שסוברות אחרת (ואכן יש בסיס מדעי איתן כיום למי שסובר אחרת,אך כאמור כמו כל דבר שחורג מן אמות המידה של הסרגל של החברה הליברלית זוכה למתקפה ברוטלית חסרת רחמים (והמדע בכיסה הקטן בעניין זה,וזה מתבטא בצורה מובהקת בכל מיני סוגיות ותחומים הנוגעים לעניינים של חברה ותפיסה) .דבר שאגב הופך אותה גם כן לחברה לא ליברלית למעשה.. ומשאיר אותה ערומה מתארים)
בטעות היום קוראים לשמאלנים ולכופרים בשם 'ליברלים'. ליברלים היו ג'ון לוק, תומאס ג'פרסון וכאלה, שהאמינו באלוקים ובאדם. הכופרים אינם ליברלים ומחזיקים בדעות הפוכות: הם לא מאמינים בא-ל וכופרים במעמדו המיוחד של האדם.
'ההיסטוריה של המחר'. אמנם יש שם גם כמה דברים חכמים, אבל מדהים כמה יכול אדם להיות קר ומנוכר.
הוא טוען שמכיוון שהמדע חקר הרבה ולא גילה שיש נשמה, אז אין נשמה.
הוא מדבר על כך שהאדם החדש של המאה העשרים ואחת או יותר נכון, האנושות מעתה ואילך, תתמקד בשלושה דברים (במקום למגר רעב, מגפות ומלחמות, שלדעתו היו האתגרים העיקריים איתם התמודד העולם בעבר):
ניסיון להשגת חיי נצח, השגת אושר והפיכת האדם לאדם על ואף לאל.
הוא כותב שישנם מומחים לחקר הזקנה הסוברים שבשנת 2,200 יושגו חיי נצח, יש כאלה שמצביעים על 2,100, אחרים על 2,050 וחלק סוברים שכבר כיום יש אנשים שיחיו 'ללא תפוגה' כהגדרתו.
אגב, הוא טוען שהמחשבים והטכנולוגיה המתקדמת ייתרו מבחינה מסוימת את תפקידו של האדם, מה שייפגע אנושות בגישה הליברלית המקדשת את האדם, ומצד שני סובר שהאדם יהפוך בעצמו להיות מעין מחשב על משוכלל.
דברים הזויים, שבמצבי הנוכחי אני כבר לא יודע אם הם מחלישים או מחזקים אותי.
אולי בעיקר מבלבלים.
א.המדע לא גילה אז מכיוון שהוא חקר הרבה מסתבר שאין ? זו טענה אווילית מבחינה לוגית,מה שלא נמצא הוא לא ראיה לאי קיומו,ההפך אומנם נכון,מה שנמצא הינו ראיה על קיומו.הכל נכון כפליים כאשר כלל לא נטען שהנשמה היא פיזית.
זו טענה אנושית יהירה שבכל דור מדענים חוטאים בה לחשוב שמה שנמצא,מה שהתגלה ומה שנוסח הינו האמת המדעית האולטימטיבית שלא ניתן לערער עליה,ומכאן היחס המזלזל למי שמנסה לאתגר את מה שמקובל לקבל (דבר שהוא הפך המדע מבחינה עקרונית,תחום שעוסק בניסוח וחקירת הסדרים במציאות לפי ניסויים ותצפיות) אומנם לא כל המדענים מתנסחים באותה צורה יהירה,אבל רבים חוטאים ביחוס אולטימטיביות לפחות מבחינה אינטואיטיבית למדע של היום,בכך הם כביכול סוגרים עקרונית את הפתח להתפתחות המדע במובן של סדרי גודל ממשיים,ומובן מכאן שזה טענה לא מדעית המהווה סתירה גם מבחינת היותם מדענים ה"מפתחים" את הידע האנושי.
בכל דור חוטאים בזה ודור אחרי כן מתגלה שכמו תמיד,יש מקום לדיוק בצורה המשנה את התפיסה המדעית הנוכחית לחלוטין,יש מקום לפסול דברים שהתקבלו כמובן מאליו, וכיוצא בזה.
ב.הדברים הללו הם כבר חלומות באספמיה,יתכן שיתממשו,יתכן שלא,ויתכן שזה יהיה גם עוד כמה מאות שנים.ההערכה לגבי 2050 היא מוגזמת לדעתי מאחר ואנחנו לא רואים כיוונים מובהקים בנושא.
אומנם התהייה לאור כך ולאור החזון של יצירת טכנולוגיה של בינה מלאכותית בהחלט מולידים צורך בבירור,התפיסה המערבית היא שהאדם הוא חיה משוכללת שיתרונה ביכולת לתקשורת מפותחת ומודעות עצמית גבוהה ביחס למרחב של המציאות.לפי תפיסה זו יש לתהות האם תפקידו של האדם יהפוך למיותר.. לפי התפיסה המערבית אגב צריכות להיולד הרבה מאד תהיות בנוגע לממשיות של החיים ושל האדם.
אומנם לפי התפיסה היהודית כל זה אינו קשה,אכן האדם נבדל בכך משאר החיות מבחינה פיסית ואינטלקטואלית אומנם יחודו האמיתי של האדם שממנו כנראה נגזרו היתרונות והתכונות הללו מבחינה טבעית(להבדיל ממלאכותית שהיא חיקוי שהמעלה הטבעית יכולה ליצור,איך היא יוצרת זאת מהכח של יתרונה הרוחני) היא הנשמה,היא הרובד הרוחני הגבוה שלו ביחס לחי,התפקיד שלו במציאות שהוא מבחינת קודש.
כלומר נניח ויהיו גופי חשיבה מתקדמים יותר מן האדם (דבר שהוא לא טריויאלי) ,לפי התפיסה היהודית הרי שיתרונו האמיתי של האדם נשאר במקומו,משמעותו בעולם עדיין קיימת,ואילו לגופי החשיבה המלאכותיים אין אלא תורת כלי (כל זה בהנחה שאכן ניתן לחקות או אף לשכלל את המח האנושי).
נכון שלפי התפיסה המערבית כמו שהיא, נופלים לתוך תהומות של אובדן זהות אלמנטרי,ב"ה שאיננו צריכים לתהות בכך ואנו יהודים יש לנו את הפריוילגיה הפנימית ביותר שהתורה העניקה לנו בהבנת המציאות
למה להתייחס אילו?
לפי הרמה האנטלקטואלית של פרסומים מטעמו מדובר באדם בעל אספקט חשובה רדוד התואם במקרה הטוב לנורמה האנטלקטואלית המערבית בהקשר לשאלות של מהות.
באמצעות לוגיקה לא ניתן להוכיח בשום פנים ואופן שדבר מסויים אינו קיים ללא הנחות יסוד תקדימיות,כאשר הוא אפילו לא מכיר לצורך ענייננו את היהדות (וגם אם היה מכיר {והוא אינו} דבריו היו יכולים להיות רק בגדר ספקולציה לכל היותר מאחר והם היו צריכים להיות מבוססים על אינטרפטציה אישית ,הם לא היו יכולים להיות בגדר הוכחה כאשר הם עומדים לבדם) ויסודותיה ספר כזה לא יכול להיות רלוונטי למי שלמד אמונה
הזכרת כאן את הרב מרדכי נויגרשל,הוא כתב ספר בו הוא מרחיב מדוע לא ניתן להוכיח שדבר מסויים אינו קיים (כאשר אין אינפורמציה המוכחת כאלוקית המעידה על אי קיומו של דבר),הדבר מובן מאד מבחינה אינטואיטיבית פשוטה שהרי עצם אי מציאת ראיה,או פרשנות הנבנית על מה שנמצא ברמה כזו או אחרת אינם יכולים להוות בסיס אמיתי לשלול דבר,בספר שנקרא מסע על עמקי ההויה הוא מרחיב על יסוד זה.
כל זאת מבחינה של שלילה,אבל מהבחינה החיובית ישנו לימוד רחב המוכיח את אמיתות היהדות ותורת ישראל ברמה ודאית,כך שאדם אינו מוכרח להתחיל לנבור בספרים שכתב כל פרחח מה גם שאין לזה סוף (ואני אומר פרחח לא מפני "דעתו" אלא משום פניני הלשון וגסות הרוח הידועה של האדם הזה בסוגיות כאלה,בעניין זה ראה את הפסקה הבאה)
יש גם לתת על הדעת שספרים בסגנון הזה נכתבו כאינטראקציה עם הנצרות שהינה עבודה זרה,במקרה הזה יש גם להבין שיתכן שיש כאן אינטואיטיביות נפשית הסולדת או רואה בגיחוך את עקרונותיה על הנצרות ומתוך כך מולידה מחשבה מוטעת שהנצרות מייצגת את המושג "דת" ולפיכך יש לתקוף את כל מה שמבטא 'אמונה' באשר הוא.. במקרה הזה יש כאן קונפליקט של האדם המבולבל שנולד לחברה בעייתית שבה האלטרנטיבה ה'אמונית' היא עבודה זרה
ישנם ספרי רב מכר שמבטיחים לציבור ניסים ונפלאות ואינם אמינים (דוגמא מפורסמת הוא "הסוד" שיתכן שהוא בגדר עבודה זרה),ובכל זאת קנו מקום בלב של קונים רבים לכאורה.
יתרה מכך,אני לא חושב שהוא נפוץ עד כדי כך,כלומר רוב הגויים לא קראו אותו,אפשר אף להניח שרוב הגויים המשכילים לא קראו אותו,הוא רב מכר ביחס למושג שנקרא רב מכר,ומספיק לעשות רעש מהיותו בעל תואר כזה ולא בשל טענותיו או איכותו.
אני מתייחס לכך משום שכהבנה של המקום המדוייק שלו בתודעת האנשים יש צורך לתלמיד חכם שמתעסק בנושאים אלו לחשוב אם יש צורך לקרוא אותו כדי להפריך אותו בשפתו שלו כתוצאה ממיסודו כדסיפלינה מייצגת לכאורה.אבל גם אז זו עבודה לתלמידי חכמים שיתעסקו עם ציבור קוראיו זה לא צריך להוות יסוד חשוב עבור אנשים אחרים (כאמור אני מניח שאין צורך בכך,ורוב האנשים לא קראו בו בטח לא בארץ אבל לא עשיתי סטטיסטיקה בנושא) אך לא מתוך הכרה באיכותו,לגבי איכותו ככל הנראה איכותו לא גבוהה,כוחו הוא בהיותו מקור שמהווה במה או בסיס מסודר במובן של ספר עם תוכן עניינים לטענות של אנשים לא מאמינים שאולי אפילו ייחסו לו יסוד "אמוני"(לא פחות),אבל מימלא זה אומר שרק אנשים קיצוניים במיוחד יהיו להוטים לקרוא אותו (ומכאן שמו הפרובוקטיבי בהחלט) משום שהיסוד שעומד מאחורי אתאיסטיות היא לא חקירת האמת אלא חוסר אכפתיות אודותיה(ואני אומר זאת מנסיון ארצי רב לגבי רוב סוגי האנשים שמייחסים לעצמם הגדרה זו) וזאת גם בהקשר שציינתי לאינטראקציה שלילית עם הנצרות בעולם הגוי
אגב גם בארץ קיימת אותה תופעה לצערנו ! מאחר ורוב האנשים שיגדירו עצמם כאלה יהיו בעלי סל טענות התואם ומתיאים לרעיונות ויסודות נוצריים ולא חלילה ליהדות,מתוך תפיסה כללית נפסדת שכל הדתות אותו הדבר (ובכך הוציאו למעשה מכלל התכנות של יסוד אמוני שהינו אמת למעשה) ולכן מייחסים באופן אינטואיטיבי ליהדות את אותם גדרים,דבר שהוא מגוחך מיסודו מכל בחינה.
במקרים רבים אנשים כאלו נוטים לפרוש מדיונים שנעשים בנושא כאשר הפער הזה מתברר,החלק האחר מוצא יותר מקום להתעניין ואולי להקשיב,חלק מהאחרונים אף לומד ברצינות ומוציא מעצמו דעות קדומות.
אלו שיהיו להוטים לקרוא אותו לאו דווקא דורשי אמת,אומנם אלו יהיו אנשים בעלי צורך לגבש איזה שהן טענות כלפי מי שיטען כלפם אחרת,כמעין צורך של אגו להראות שהם ברמה מעל הנוצרי הממוצע במובן של גיבוש תוכנית עבודה מה להשיב כלפיו ואך לתקוף אותו ולהותירו ללא מילים (דבר שהוא כלל לא קשה כלפי דת שעד לפני כמה מאות שנים בכלל דגלה בבערות,כך שזה ממש לעג לרש).
הרי ביסוד הרעיון האתאיסטי יש הרבה יהירות,מבחינה פסיכולוגית אף יתכן שחלקם מיחסים לעצמם גבהות של "אל" או משהו עליון ביחס לממוצע של החברה,הם לא צריכים כלום,מבחינה מסויימת הם יצרו את עצמם לדעתם הנפסדת והמגוחכת משהו(אבולוציה בגרסתה האתאיסטית),ומכאן שהרבה מהם חסרי דרך ארץ מבחינה מעשית,וכן גם בעלי איפיונים חיצוניים השייכים באופן מובהק לטיפוח אינדיבידואליזם קיצוני.
קצת הרחבתי,אבל הכל נוגע לשאלה למה שאנשים בכלל יקראו ספר כזה ושזה לא בהכרח נוגע לאיכותו.
מבחינה אובייקטיבית ומעשית לענייננו אני חושב שמי שלמד אמונה באמת יוכל ככל הנראה להתמודד עם טענות כגון אלו בקלות (זה גם תלוי ברמתו האנטלקטואלית הידע הכללי המצוי ברשותו וכמה למד אמונה כמובן) טענות שאינו מבין צריך לעשות כפי שאמרת נכון ,להתייעץ עם תלמיד חכם היודע יותר ממנו.
מימלא אני לא מוצא צורך להתמודד עם כל ספר של מאן דאהו בנושא,מה גם שהנ"ל ידוע בהלכותיו הקיצוניים ובוטותו כך שאדם מפסיד ונפגע גם מצורת הניסוח של הדברים וגם מכיוון שכקורא הוא מולך ולא מוליך,הכותב למעשה לוקח את ההיגוי הפסיכולוגי והנפשי לידיו.
בספרי עלילה קיימת תופעה ידועה של צלילה לרבדי הסיפור והתחברות למרחב בו הוא לוקח מקום אפילו ברבדים עמוקים משל סרט,מתוקף כך גם אולי יהיה מסוכן לקרוא ספר כזה,לא בשל איכותו או טענותיו בהכרח (וזה שוב תלוי גם באדם),אלא מבחינת המקום בו הקורא מוכרח להדחק כדי 'לקרוא' למעשה
ראה את השם של ספרו.
ב.לדעתי זו דוגמא לטענה רדודה(בניסוחה המלגלג,וראה בהמשך על התייחסות שונה לשאלה אמיתית הנשאלת בנושא) שבאה תחת מעטה כבד של הנחות יסוד לא טרויאליות בכלל.
היסוד ההכרחי שאותו הרב נויגרשל גם הרחיב בספרו מפריך לגמרי בפן הכללי (ובעניין הזה) את טענת האולטימטיביות שהשם של ספרו ופרסומים השייכים למחנהו מפרסמים.כמדומני שאף הוא (הכותב) הוציא פרסומים בסגנון כזה מטעמו ואם הדבר נכון אז כדאי לדעת שהיומרה שלו היא אכן כזו למרות שבפועל הוא לא מצליח לייצר טענה בלתי אפשרית שכזו כמובן,אם הוא לא טוען שהוא יכול להוכיח בודאות, יותר טוב למען הגינותו האנטלקטואלית,אך כפי שאמרתי הטענה הנ"ל שיוצאת מאין ספור הנחות יסוד גם לא עמוקה או מאתגרת כביכול בניסוח המלגלג הזה.
ג.כאשר אדם לומד אמונה הוא לא מעלים מעיניו אלא לומד לימוד תקדימי שמכין אותו לכל מיני סוגים של שאלות,דבר שמיתר את הצורך לקרוא ספר כזה או אחר בפורטרט,מה גם שאין לדבר סוף.
כפי שאמרתי לתלמידי חכמים שאכן מתעסקים בהשבת רחוקים היה מקום לבחון את הצורך שבדבר כמעין מענה לדסיפלינה ממוסדת בנושא,אך להגיד שכל אתאיסט ממוצע קרא את הספר הזה זו הרחקת לכת.
מה גם שהטענה הזו שכתבת מספרו היא לא בדיוק חידוש רעיוני שלו,זו שאלה עתיקה ולה מגוון רחב של תשובות שרק מתרחב ככל שלומדים יותר.
ברמה של הלימוד הרעיוני ולא בצורה הלגלגנית שנוסחה על ידו, יש לדבר פתח להעמקת הלימוד במקום כפירה,דבר שאינו טרויאלי לדתות בהן מנסה להלחם הכותב (מכיוון שאיננו מתיימרים לפרש את מעשיו של השם כבן אנוש כפי ההלך הפסיכולוגי שמוביל הספר הזה,אז איננו יכולים להגיד מהי מחשבת ה' בודאות חלילה,אלא רעיונות יסודיים שיכולים להוות פתח של הבנה מתוך תורתו,ויתכן שישנם רבדים שעוד איננו יכולים ללמוד בתור בני אדם,וכל זה ברור ופשוט אך בתור לימוד אפשרי שלא מותיר את האדם בתהיה ודאי שיש).
במילים אחרות שאלה זו מביאה דווקא להתבוננות עמוקה ברבדי המציאות והעמקה,כאשר אינה מנוסחת כטענה לגלגנית,דבר שאדם אינו מרוויח מקריאת ספרו ללא מסה כבדה של ביקורת שגם היא לא מספיקה לנטרל כל השפעה נפשית פסיכולוגית בתור מעמד 'הקורא'.
לסיכום,בתור טענה לגלגנית אין אלא לגלגל על כך שנעלמו מעיניו של הכותב הנחות יסוד אותן הניח כדי לבטאות טענה שכזאת(שיתכן שמבחינתו זה טרויאלי,אך לא מבחינת אדם שלמד תורה ואמונה בנושא,וכאן אנחנו שוב נתקלים בפער שבין צמיחה בהויה של עולם נוצרי לעולם יהודי),לאדם רציני שרוצה ללמוד ולא לזלזל(כאשר זלזול או לגלגנות הם למעשה ביטויים לחסם נפשי של סלידה לרעיון מסויים,דבר שלא מותיר מקום לאיזה שהוא לימוד אובייקטיבי !) היינו מעמיקים ומשתפים בלימוד על המציאות במגוון של רבדים.
האשליה הגדולה ביותר של הדת (הדת שהוא מכיר כמובן) ,כלומר מתוך ההשלכה התודעתית הזאת לאיזה שהיא "דת" הוא בעצם מוליך את הקורא לחשוב שהוא מוכיח אחרת ממה שאומרת אותה 'דת' באופן הבסיסי ביותר,שאין,בודאות,והנה ההוכחות,ובכן לפי דבריך זה רק שם שיווקי פרובוקטיבי.
ניתן לעשות כמות בלתי מוגבלת של אינטרפטציות לשם של הספר הנ"ל ולתרץ למה הוא התכוון,אך בפשטות זו ההשלכה התודעתית של האדם הממוצע שקורא את הכותרת,ולזה הוא גם התכוון בהנחה שהוא לא זרק את שם הספר באקראי וחשב היטב על מה הוא משדר,תוך הכרות עם ציבור קוראיו,מיניעים כלכליים והתערבות הוצאת הספרים בשם קליט או מושך את העין.
ב.בעצם הניסוח המלגלג יש העלמה של האמת,וגישה לא אובייקטיבית לא מדעית ולא רציונאלית לחקירת השאלה,והרחבתי על מה הבעיה החמורה מכך מצד הקורא ומצד הכותב.
ג.יש כאן יסוד אלמנטרי של הנחת יסוד לה כמה תתי הנחות יסוד מאד יומרניות,שאומנם כגוי יתכן שאין להאשימו כ"כ שלא עלו בדעתו,אומנם אין אלא לגלגל על מי שמנסה לגלגל על האמת גם אם אינה מודע לה.
הנחת היסוד היא היא הטענה עצמה,שאכן אין כביכול לחומר הרב שנמצא במרחב הגלקטי משמעות או תפקיד,הוא לוקח זאת כמובן מאליו מתוקף השקפה אולטרה חומרנית,שאם לא נוצר מזה איזה עץ פרי לאכול,או אפילו דשא ועשב,הרי שמובן שאין לדבר משמעות.כיאלו והמציאות היא כלי תעשייתי שיצא מן החנות שבא לשרת אותו,אין לה היסטוריה גם במובן הבריאה,אין משמעות למובנים מהותיים עקרוניים שהם מעבר לתפוקה החומרית,אלא כל עוד לא נוצר מזה איזה תפוח,בשביל מה זה טוב ?
מכאן נוצרות לפחות שלוש תתי הנחות יסוד מאד חמורות שאין להן בכלל מקום למי שלמד יהדות: א.שלחומר הזה אין משמעות היסטורית ב.שלחומר הזה אין משמעות עקרונית ג.שלחומר הזה אין משמעות ולקיחת מקום בתודעת האדם במובן של משמעות מעשית גם היא , ואפילו הנחת יסוד רביעית:שלחומר הזה עוד לא תהיה משמעות מעשית במובן של הנחת אבני בניין.
ואף כזו חמישית בניסוח אחר אך בעל משמעות עקרונית שונה:שהמדע הגיע לסוף דעתו של מתכנן היקום הגיע לכל האמת כולה בצורתו הנוכחית והסיק שאכן אין משמעות מדעית לריבוי החומר הגלקטי גם במובן החומרי.
למעשה יש כאן גם עוד הנחות לא טריויאליות..
חלק ממה שכתבתי מפנה באופן אינטואיטיבי למקורות חז"ל השוללים כל קושי מן השאלה הזאת תוך תהליך של העמקה של הבנת המציאות ולימוד תורה.
מכיוון שכל דבר שיאמר כאן רק יוריד,אין אלא ללכת ללמוד אם רוצים
*הכל נכתב בהנחה שהתכוונת לחומר הגלקטי שביקום,אני לא מניח שיש כאן כוונה שונה,אבל אם כן אתה יכול לדייק,אבל אני לא חושב שיש מקום לפתוח דיונים אודות הדברים הללו בהקשר למה שנכתב כאן בשרשור,האמירה שלי היא עקרונית,זו רק התייחסות ספציפית בהתאם למה ששאלת.
מה שכתבתי בסוגריים הוא האמירה שאין מקום לקבוע פרשנות מוחלטת ולהגיד "למה הבורא התכוון" באיזה פרט בבריאה שאנו מחליטים להתבונן בו,ללא אמירה תורנית מפורשת ומדוייקת אודותיו.אלא התורה נותנת לנו כיוונים של רצון הבורא מתוך הזכרת סוגיות כאלו ואחרות ומתוך כך פתח להבנה(הגדרה שלי,לאו דווקא מדוייקת).יתכן שהפסקה הזו לא תהיה מובנית,אני מתקשה לנסח דברים כאלו בפסקה אחת,ולא לחינם
בסוף תמיד חייבים אמונה בשביל להשאר יציבים.
והדבר הכי בסיסי זה לשלול ספרי כפירה.
לפחות ללמוד זה חלקים מהתורה שמסבירים את זה עם דגש על התרופה למחלת האמונה של דורנו - תורת החסידות
האבסורד שמחפשים מאמרים של רבנים אלו או אחרים ולא מקור הדברים להם בספרים
והעבודה שכל הכופרים למינהם פרכו את ספרי ודרכי קודמיהם בביל תאורית כפירה חדשה בעוד שהתורה נשארה נצחית אומר דרשני
ולקינוח מפג מעניין בין הרבי מליובאוויטש למיסיונר
השאלה איפה שמים את ה
?
קראתי, ממליצה בחום.
מה שבטוח, מחכים.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
