של הרב ד"ר מיכאל אברהם
"אלוקים משחק בקוביות"... (כביכול..)
דומני שמתעסק גם עם זה. מזכיר אותו ישירות וכנגדו.
אכן - צורת דיבור מזעזעת. חבל מאד. וצר לי שבגרמתי העקיפה צוטטו כאן דברים כאלו (אני עצמי גם לא קראתי את ספרו הנ"ל, אלא ראיתי מקופיא).
כמים קרים על נפש עייפה.
ראשית, הרב מיכאל אברהם הוא תלמיד חכם גדול בעצמו. שנית, זה לא חדש שלתמידי חכמים מביעים את דעתם
בצורה ישירה ובוטה.
"שהם חכמים לא פחות מרעק"א" - קשה לך עם הדברים? מה קשה לך?
בגופא של טענה יש הרבה מן האמת.
נתקלתי ועודני נתקל בשאלות רבות מהסוג הזה מאחר ותחום לימודיי נוגע ישירות לסוגיות 'חומרי הנפץ' הללו.
על מנת לטעון שקיימת סתירה כל שהיא בין התורה לבין המדע צריך להכיר לפני ולפנים את שני התחומים. והאמירה נכונה לשתי המחנות: אלו המנסים להקשות ומאידך, אלו המנסים לתרץ.
כמה מן התיאורטיקנים ואנשי מחקר מעולם המדע באים במגע עם הספרות היהודית לסוגיה ומבינים את ההירכיה שבה? ומאידך, כמה רבנים המנסים להתמודד במגרש המדעי, באמת אוחזים בכלי הניתוח והמדע אשר הוביל לאותן המסקנות?
לא חושב שיש מישהו מאיתנו, למשל, חושב שפרשת בראשית היא פרשה מובנת ופשוטה. וכשמנסים להעמיק בספרות המדרש והאגדה רואים שחז"ל עצמם לא ראו את הדברים כמובנים מאליהם וכפשוטם. לנו, כאנשי אמונה, הדבר המובן והמשמעותי היחיד כמעט העולה מהפרשה הוא מי ברא ולא איך ברא.
וכל בר דעת שבא במגע עם מדע וחקר כדור הארץ בכללו מבין די מהר שיש לא מעט תיאוריות מדעיות רווחות שהן מבוססות למעשה על הנחות מדעיות מסוימות בו בזמן שאפשר להציע עוד הרבה הסברים אלטרנטיביים אחרים (לדוגמא, שיטות התיארוך השונות של גילאי סלעים ומאובנים).
אחד מהתנאים המתחייבים מחוקר הוא יושר אינטלקטואלי.
מאידך, לענ"ד את אותו יושר אינטלקטואלי צריך להביא גם לפן הדתי בחיינו. לא מתוך חולשה אמונית, אלא דווקא מהמקום ההפוך.
יש שאלות מדעיות שאולי גורמות לנו אי נחת מסויים אבל אף פעם לא הרגשתי שהם מאיימות על העולם האמוני. לא לכל שאלה יש תשובה ופעמים שהשאלה יותר חזקה מכל תשובה שניתן עלייה. באותה המידה, יש הרבה שאלות מהתחום הדתי-יהודי שקשה לאדם החילוני, וגם למדע, להתמודד ולהישאר אדיש כלפיהן (למשל, ההיסטוריה הייחודית של עם ישראל היא פשוט לא מובנת באף קנה מידה של מחקרים אריכאולוגים-היסטוריים). שאלות תמיד יהיו, וטוב שישנן.
ראיתי דברים שלו נגד ההתנחלויות, החרדים והחרד"לים כך שזו מגמה אצלו, זה לא רק מה שצוטט פה.
פרופ' משה טרופ,ראיתי את דבריו בהרצאה והוא חושף דברים שלא אוהבים להעלות על במות ליברליות נפוצות של חובבי מדע:
http://www.hidabroot.org/he/video/55599
עכשיו ראיתי באיזה פורום כמה חבר'ה מבזים את ספרו תוך טענות שטותיות בעליל של פסבדו מדע במקרה הטוב (דבר שזוכה לו כל אדם שיוצא כנגד הדעה הרווחת שתופסים שהממסד המדעי מחזיק, מתקפה ברוטלית ואישית,דבר שהופך את מעריצי הממסד המדעי המדברים בשמו ללא מדעיים למעשה..)וחוסר הבנה בסיסית במה שנטען על ידו,מה שהופך את ספרו לעוד יותר מעניין כביכול 
...
רק אציין שאין סתירה בין אבולוציה לתורה וכבר כתב על זה הרב קוק זצ"ל,אני מתייחס לנושא הזה כעניין למדני בין אם מצד לימוד מדע גרידא או בין מצד מציאת בסיס לדעות שסוברות אחרת (ואכן יש בסיס מדעי איתן כיום למי שסובר אחרת,אך כאמור כמו כל דבר שחורג מן אמות המידה של הסרגל של החברה הליברלית זוכה למתקפה ברוטלית חסרת רחמים (והמדע בכיסה הקטן בעניין זה,וזה מתבטא בצורה מובהקת בכל מיני סוגיות ותחומים הנוגעים לעניינים של חברה ותפיסה) .דבר שאגב הופך אותה גם כן לחברה לא ליברלית למעשה.. ומשאיר אותה ערומה מתארים)
בטעות היום קוראים לשמאלנים ולכופרים בשם 'ליברלים'. ליברלים היו ג'ון לוק, תומאס ג'פרסון וכאלה, שהאמינו באלוקים ובאדם. הכופרים אינם ליברלים ומחזיקים בדעות הפוכות: הם לא מאמינים בא-ל וכופרים במעמדו המיוחד של האדם.
'ההיסטוריה של המחר'. אמנם יש שם גם כמה דברים חכמים, אבל מדהים כמה יכול אדם להיות קר ומנוכר.
הוא טוען שמכיוון שהמדע חקר הרבה ולא גילה שיש נשמה, אז אין נשמה.
הוא מדבר על כך שהאדם החדש של המאה העשרים ואחת או יותר נכון, האנושות מעתה ואילך, תתמקד בשלושה דברים (במקום למגר רעב, מגפות ומלחמות, שלדעתו היו האתגרים העיקריים איתם התמודד העולם בעבר):
ניסיון להשגת חיי נצח, השגת אושר והפיכת האדם לאדם על ואף לאל.
הוא כותב שישנם מומחים לחקר הזקנה הסוברים שבשנת 2,200 יושגו חיי נצח, יש כאלה שמצביעים על 2,100, אחרים על 2,050 וחלק סוברים שכבר כיום יש אנשים שיחיו 'ללא תפוגה' כהגדרתו.
אגב, הוא טוען שהמחשבים והטכנולוגיה המתקדמת ייתרו מבחינה מסוימת את תפקידו של האדם, מה שייפגע אנושות בגישה הליברלית המקדשת את האדם, ומצד שני סובר שהאדם יהפוך בעצמו להיות מעין מחשב על משוכלל.
דברים הזויים, שבמצבי הנוכחי אני כבר לא יודע אם הם מחלישים או מחזקים אותי.
אולי בעיקר מבלבלים.
א.המדע לא גילה אז מכיוון שהוא חקר הרבה מסתבר שאין ? זו טענה אווילית מבחינה לוגית,מה שלא נמצא הוא לא ראיה לאי קיומו,ההפך אומנם נכון,מה שנמצא הינו ראיה על קיומו.הכל נכון כפליים כאשר כלל לא נטען שהנשמה היא פיזית.
זו טענה אנושית יהירה שבכל דור מדענים חוטאים בה לחשוב שמה שנמצא,מה שהתגלה ומה שנוסח הינו האמת המדעית האולטימטיבית שלא ניתן לערער עליה,ומכאן היחס המזלזל למי שמנסה לאתגר את מה שמקובל לקבל (דבר שהוא הפך המדע מבחינה עקרונית,תחום שעוסק בניסוח וחקירת הסדרים במציאות לפי ניסויים ותצפיות) אומנם לא כל המדענים מתנסחים באותה צורה יהירה,אבל רבים חוטאים ביחוס אולטימטיביות לפחות מבחינה אינטואיטיבית למדע של היום,בכך הם כביכול סוגרים עקרונית את הפתח להתפתחות המדע במובן של סדרי גודל ממשיים,ומובן מכאן שזה טענה לא מדעית המהווה סתירה גם מבחינת היותם מדענים ה"מפתחים" את הידע האנושי.
בכל דור חוטאים בזה ודור אחרי כן מתגלה שכמו תמיד,יש מקום לדיוק בצורה המשנה את התפיסה המדעית הנוכחית לחלוטין,יש מקום לפסול דברים שהתקבלו כמובן מאליו, וכיוצא בזה.
ב.הדברים הללו הם כבר חלומות באספמיה,יתכן שיתממשו,יתכן שלא,ויתכן שזה יהיה גם עוד כמה מאות שנים.ההערכה לגבי 2050 היא מוגזמת לדעתי מאחר ואנחנו לא רואים כיוונים מובהקים בנושא.
אומנם התהייה לאור כך ולאור החזון של יצירת טכנולוגיה של בינה מלאכותית בהחלט מולידים צורך בבירור,התפיסה המערבית היא שהאדם הוא חיה משוכללת שיתרונה ביכולת לתקשורת מפותחת ומודעות עצמית גבוהה ביחס למרחב של המציאות.לפי תפיסה זו יש לתהות האם תפקידו של האדם יהפוך למיותר.. לפי התפיסה המערבית אגב צריכות להיולד הרבה מאד תהיות בנוגע לממשיות של החיים ושל האדם.
אומנם לפי התפיסה היהודית כל זה אינו קשה,אכן האדם נבדל בכך משאר החיות מבחינה פיסית ואינטלקטואלית אומנם יחודו האמיתי של האדם שממנו כנראה נגזרו היתרונות והתכונות הללו מבחינה טבעית(להבדיל ממלאכותית שהיא חיקוי שהמעלה הטבעית יכולה ליצור,איך היא יוצרת זאת מהכח של יתרונה הרוחני) היא הנשמה,היא הרובד הרוחני הגבוה שלו ביחס לחי,התפקיד שלו במציאות שהוא מבחינת קודש.
כלומר נניח ויהיו גופי חשיבה מתקדמים יותר מן האדם (דבר שהוא לא טריויאלי) ,לפי התפיסה היהודית הרי שיתרונו האמיתי של האדם נשאר במקומו,משמעותו בעולם עדיין קיימת,ואילו לגופי החשיבה המלאכותיים אין אלא תורת כלי (כל זה בהנחה שאכן ניתן לחקות או אף לשכלל את המח האנושי).
נכון שלפי התפיסה המערבית כמו שהיא, נופלים לתוך תהומות של אובדן זהות אלמנטרי,ב"ה שאיננו צריכים לתהות בכך ואנו יהודים יש לנו את הפריוילגיה הפנימית ביותר שהתורה העניקה לנו בהבנת המציאות
למה להתייחס אילו?
לפי הרמה האנטלקטואלית של פרסומים מטעמו מדובר באדם בעל אספקט חשובה רדוד התואם במקרה הטוב לנורמה האנטלקטואלית המערבית בהקשר לשאלות של מהות.
באמצעות לוגיקה לא ניתן להוכיח בשום פנים ואופן שדבר מסויים אינו קיים ללא הנחות יסוד תקדימיות,כאשר הוא אפילו לא מכיר לצורך ענייננו את היהדות (וגם אם היה מכיר {והוא אינו} דבריו היו יכולים להיות רק בגדר ספקולציה לכל היותר מאחר והם היו צריכים להיות מבוססים על אינטרפטציה אישית ,הם לא היו יכולים להיות בגדר הוכחה כאשר הם עומדים לבדם) ויסודותיה ספר כזה לא יכול להיות רלוונטי למי שלמד אמונה
הזכרת כאן את הרב מרדכי נויגרשל,הוא כתב ספר בו הוא מרחיב מדוע לא ניתן להוכיח שדבר מסויים אינו קיים (כאשר אין אינפורמציה המוכחת כאלוקית המעידה על אי קיומו של דבר),הדבר מובן מאד מבחינה אינטואיטיבית פשוטה שהרי עצם אי מציאת ראיה,או פרשנות הנבנית על מה שנמצא ברמה כזו או אחרת אינם יכולים להוות בסיס אמיתי לשלול דבר,בספר שנקרא מסע על עמקי ההויה הוא מרחיב על יסוד זה.
כל זאת מבחינה של שלילה,אבל מהבחינה החיובית ישנו לימוד רחב המוכיח את אמיתות היהדות ותורת ישראל ברמה ודאית,כך שאדם אינו מוכרח להתחיל לנבור בספרים שכתב כל פרחח מה גם שאין לזה סוף (ואני אומר פרחח לא מפני "דעתו" אלא משום פניני הלשון וגסות הרוח הידועה של האדם הזה בסוגיות כאלה,בעניין זה ראה את הפסקה הבאה)
יש גם לתת על הדעת שספרים בסגנון הזה נכתבו כאינטראקציה עם הנצרות שהינה עבודה זרה,במקרה הזה יש גם להבין שיתכן שיש כאן אינטואיטיביות נפשית הסולדת או רואה בגיחוך את עקרונותיה על הנצרות ומתוך כך מולידה מחשבה מוטעת שהנצרות מייצגת את המושג "דת" ולפיכך יש לתקוף את כל מה שמבטא 'אמונה' באשר הוא.. במקרה הזה יש כאן קונפליקט של האדם המבולבל שנולד לחברה בעייתית שבה האלטרנטיבה ה'אמונית' היא עבודה זרה
ישנם ספרי רב מכר שמבטיחים לציבור ניסים ונפלאות ואינם אמינים (דוגמא מפורסמת הוא "הסוד" שיתכן שהוא בגדר עבודה זרה),ובכל זאת קנו מקום בלב של קונים רבים לכאורה.
יתרה מכך,אני לא חושב שהוא נפוץ עד כדי כך,כלומר רוב הגויים לא קראו אותו,אפשר אף להניח שרוב הגויים המשכילים לא קראו אותו,הוא רב מכר ביחס למושג שנקרא רב מכר,ומספיק לעשות רעש מהיותו בעל תואר כזה ולא בשל טענותיו או איכותו.
אני מתייחס לכך משום שכהבנה של המקום המדוייק שלו בתודעת האנשים יש צורך לתלמיד חכם שמתעסק בנושאים אלו לחשוב אם יש צורך לקרוא אותו כדי להפריך אותו בשפתו שלו כתוצאה ממיסודו כדסיפלינה מייצגת לכאורה.אבל גם אז זו עבודה לתלמידי חכמים שיתעסקו עם ציבור קוראיו זה לא צריך להוות יסוד חשוב עבור אנשים אחרים (כאמור אני מניח שאין צורך בכך,ורוב האנשים לא קראו בו בטח לא בארץ אבל לא עשיתי סטטיסטיקה בנושא) אך לא מתוך הכרה באיכותו,לגבי איכותו ככל הנראה איכותו לא גבוהה,כוחו הוא בהיותו מקור שמהווה במה או בסיס מסודר במובן של ספר עם תוכן עניינים לטענות של אנשים לא מאמינים שאולי אפילו ייחסו לו יסוד "אמוני"(לא פחות),אבל מימלא זה אומר שרק אנשים קיצוניים במיוחד יהיו להוטים לקרוא אותו (ומכאן שמו הפרובוקטיבי בהחלט) משום שהיסוד שעומד מאחורי אתאיסטיות היא לא חקירת האמת אלא חוסר אכפתיות אודותיה(ואני אומר זאת מנסיון ארצי רב לגבי רוב סוגי האנשים שמייחסים לעצמם הגדרה זו) וזאת גם בהקשר שציינתי לאינטראקציה שלילית עם הנצרות בעולם הגוי
אגב גם בארץ קיימת אותה תופעה לצערנו ! מאחר ורוב האנשים שיגדירו עצמם כאלה יהיו בעלי סל טענות התואם ומתיאים לרעיונות ויסודות נוצריים ולא חלילה ליהדות,מתוך תפיסה כללית נפסדת שכל הדתות אותו הדבר (ובכך הוציאו למעשה מכלל התכנות של יסוד אמוני שהינו אמת למעשה) ולכן מייחסים באופן אינטואיטיבי ליהדות את אותם גדרים,דבר שהוא מגוחך מיסודו מכל בחינה.
במקרים רבים אנשים כאלו נוטים לפרוש מדיונים שנעשים בנושא כאשר הפער הזה מתברר,החלק האחר מוצא יותר מקום להתעניין ואולי להקשיב,חלק מהאחרונים אף לומד ברצינות ומוציא מעצמו דעות קדומות.
אלו שיהיו להוטים לקרוא אותו לאו דווקא דורשי אמת,אומנם אלו יהיו אנשים בעלי צורך לגבש איזה שהן טענות כלפי מי שיטען כלפם אחרת,כמעין צורך של אגו להראות שהם ברמה מעל הנוצרי הממוצע במובן של גיבוש תוכנית עבודה מה להשיב כלפיו ואך לתקוף אותו ולהותירו ללא מילים (דבר שהוא כלל לא קשה כלפי דת שעד לפני כמה מאות שנים בכלל דגלה בבערות,כך שזה ממש לעג לרש).
הרי ביסוד הרעיון האתאיסטי יש הרבה יהירות,מבחינה פסיכולוגית אף יתכן שחלקם מיחסים לעצמם גבהות של "אל" או משהו עליון ביחס לממוצע של החברה,הם לא צריכים כלום,מבחינה מסויימת הם יצרו את עצמם לדעתם הנפסדת והמגוחכת משהו(אבולוציה בגרסתה האתאיסטית),ומכאן שהרבה מהם חסרי דרך ארץ מבחינה מעשית,וכן גם בעלי איפיונים חיצוניים השייכים באופן מובהק לטיפוח אינדיבידואליזם קיצוני.
קצת הרחבתי,אבל הכל נוגע לשאלה למה שאנשים בכלל יקראו ספר כזה ושזה לא בהכרח נוגע לאיכותו.
מבחינה אובייקטיבית ומעשית לענייננו אני חושב שמי שלמד אמונה באמת יוכל ככל הנראה להתמודד עם טענות כגון אלו בקלות (זה גם תלוי ברמתו האנטלקטואלית הידע הכללי המצוי ברשותו וכמה למד אמונה כמובן) טענות שאינו מבין צריך לעשות כפי שאמרת נכון ,להתייעץ עם תלמיד חכם היודע יותר ממנו.
מימלא אני לא מוצא צורך להתמודד עם כל ספר של מאן דאהו בנושא,מה גם שהנ"ל ידוע בהלכותיו הקיצוניים ובוטותו כך שאדם מפסיד ונפגע גם מצורת הניסוח של הדברים וגם מכיוון שכקורא הוא מולך ולא מוליך,הכותב למעשה לוקח את ההיגוי הפסיכולוגי והנפשי לידיו.
בספרי עלילה קיימת תופעה ידועה של צלילה לרבדי הסיפור והתחברות למרחב בו הוא לוקח מקום אפילו ברבדים עמוקים משל סרט,מתוקף כך גם אולי יהיה מסוכן לקרוא ספר כזה,לא בשל איכותו או טענותיו בהכרח (וזה שוב תלוי גם באדם),אלא מבחינת המקום בו הקורא מוכרח להדחק כדי 'לקרוא' למעשה
ראה את השם של ספרו.
ב.לדעתי זו דוגמא לטענה רדודה(בניסוחה המלגלג,וראה בהמשך על התייחסות שונה לשאלה אמיתית הנשאלת בנושא) שבאה תחת מעטה כבד של הנחות יסוד לא טרויאליות בכלל.
היסוד ההכרחי שאותו הרב נויגרשל גם הרחיב בספרו מפריך לגמרי בפן הכללי (ובעניין הזה) את טענת האולטימטיביות שהשם של ספרו ופרסומים השייכים למחנהו מפרסמים.כמדומני שאף הוא (הכותב) הוציא פרסומים בסגנון כזה מטעמו ואם הדבר נכון אז כדאי לדעת שהיומרה שלו היא אכן כזו למרות שבפועל הוא לא מצליח לייצר טענה בלתי אפשרית שכזו כמובן,אם הוא לא טוען שהוא יכול להוכיח בודאות, יותר טוב למען הגינותו האנטלקטואלית,אך כפי שאמרתי הטענה הנ"ל שיוצאת מאין ספור הנחות יסוד גם לא עמוקה או מאתגרת כביכול בניסוח המלגלג הזה.
ג.כאשר אדם לומד אמונה הוא לא מעלים מעיניו אלא לומד לימוד תקדימי שמכין אותו לכל מיני סוגים של שאלות,דבר שמיתר את הצורך לקרוא ספר כזה או אחר בפורטרט,מה גם שאין לדבר סוף.
כפי שאמרתי לתלמידי חכמים שאכן מתעסקים בהשבת רחוקים היה מקום לבחון את הצורך שבדבר כמעין מענה לדסיפלינה ממוסדת בנושא,אך להגיד שכל אתאיסט ממוצע קרא את הספר הזה זו הרחקת לכת.
מה גם שהטענה הזו שכתבת מספרו היא לא בדיוק חידוש רעיוני שלו,זו שאלה עתיקה ולה מגוון רחב של תשובות שרק מתרחב ככל שלומדים יותר.
ברמה של הלימוד הרעיוני ולא בצורה הלגלגנית שנוסחה על ידו, יש לדבר פתח להעמקת הלימוד במקום כפירה,דבר שאינו טרויאלי לדתות בהן מנסה להלחם הכותב (מכיוון שאיננו מתיימרים לפרש את מעשיו של השם כבן אנוש כפי ההלך הפסיכולוגי שמוביל הספר הזה,אז איננו יכולים להגיד מהי מחשבת ה' בודאות חלילה,אלא רעיונות יסודיים שיכולים להוות פתח של הבנה מתוך תורתו,ויתכן שישנם רבדים שעוד איננו יכולים ללמוד בתור בני אדם,וכל זה ברור ופשוט אך בתור לימוד אפשרי שלא מותיר את האדם בתהיה ודאי שיש).
במילים אחרות שאלה זו מביאה דווקא להתבוננות עמוקה ברבדי המציאות והעמקה,כאשר אינה מנוסחת כטענה לגלגנית,דבר שאדם אינו מרוויח מקריאת ספרו ללא מסה כבדה של ביקורת שגם היא לא מספיקה לנטרל כל השפעה נפשית פסיכולוגית בתור מעמד 'הקורא'.
לסיכום,בתור טענה לגלגנית אין אלא לגלגל על כך שנעלמו מעיניו של הכותב הנחות יסוד אותן הניח כדי לבטאות טענה שכזאת(שיתכן שמבחינתו זה טרויאלי,אך לא מבחינת אדם שלמד תורה ואמונה בנושא,וכאן אנחנו שוב נתקלים בפער שבין צמיחה בהויה של עולם נוצרי לעולם יהודי),לאדם רציני שרוצה ללמוד ולא לזלזל(כאשר זלזול או לגלגנות הם למעשה ביטויים לחסם נפשי של סלידה לרעיון מסויים,דבר שלא מותיר מקום לאיזה שהוא לימוד אובייקטיבי !) היינו מעמיקים ומשתפים בלימוד על המציאות במגוון של רבדים.
האשליה הגדולה ביותר של הדת (הדת שהוא מכיר כמובן) ,כלומר מתוך ההשלכה התודעתית הזאת לאיזה שהיא "דת" הוא בעצם מוליך את הקורא לחשוב שהוא מוכיח אחרת ממה שאומרת אותה 'דת' באופן הבסיסי ביותר,שאין,בודאות,והנה ההוכחות,ובכן לפי דבריך זה רק שם שיווקי פרובוקטיבי.
ניתן לעשות כמות בלתי מוגבלת של אינטרפטציות לשם של הספר הנ"ל ולתרץ למה הוא התכוון,אך בפשטות זו ההשלכה התודעתית של האדם הממוצע שקורא את הכותרת,ולזה הוא גם התכוון בהנחה שהוא לא זרק את שם הספר באקראי וחשב היטב על מה הוא משדר,תוך הכרות עם ציבור קוראיו,מיניעים כלכליים והתערבות הוצאת הספרים בשם קליט או מושך את העין.
ב.בעצם הניסוח המלגלג יש העלמה של האמת,וגישה לא אובייקטיבית לא מדעית ולא רציונאלית לחקירת השאלה,והרחבתי על מה הבעיה החמורה מכך מצד הקורא ומצד הכותב.
ג.יש כאן יסוד אלמנטרי של הנחת יסוד לה כמה תתי הנחות יסוד מאד יומרניות,שאומנם כגוי יתכן שאין להאשימו כ"כ שלא עלו בדעתו,אומנם אין אלא לגלגל על מי שמנסה לגלגל על האמת גם אם אינה מודע לה.
הנחת היסוד היא היא הטענה עצמה,שאכן אין כביכול לחומר הרב שנמצא במרחב הגלקטי משמעות או תפקיד,הוא לוקח זאת כמובן מאליו מתוקף השקפה אולטרה חומרנית,שאם לא נוצר מזה איזה עץ פרי לאכול,או אפילו דשא ועשב,הרי שמובן שאין לדבר משמעות.כיאלו והמציאות היא כלי תעשייתי שיצא מן החנות שבא לשרת אותו,אין לה היסטוריה גם במובן הבריאה,אין משמעות למובנים מהותיים עקרוניים שהם מעבר לתפוקה החומרית,אלא כל עוד לא נוצר מזה איזה תפוח,בשביל מה זה טוב ?
מכאן נוצרות לפחות שלוש תתי הנחות יסוד מאד חמורות שאין להן בכלל מקום למי שלמד יהדות: א.שלחומר הזה אין משמעות היסטורית ב.שלחומר הזה אין משמעות עקרונית ג.שלחומר הזה אין משמעות ולקיחת מקום בתודעת האדם במובן של משמעות מעשית גם היא , ואפילו הנחת יסוד רביעית:שלחומר הזה עוד לא תהיה משמעות מעשית במובן של הנחת אבני בניין.
ואף כזו חמישית בניסוח אחר אך בעל משמעות עקרונית שונה:שהמדע הגיע לסוף דעתו של מתכנן היקום הגיע לכל האמת כולה בצורתו הנוכחית והסיק שאכן אין משמעות מדעית לריבוי החומר הגלקטי גם במובן החומרי.
למעשה יש כאן גם עוד הנחות לא טריויאליות..
חלק ממה שכתבתי מפנה באופן אינטואיטיבי למקורות חז"ל השוללים כל קושי מן השאלה הזאת תוך תהליך של העמקה של הבנת המציאות ולימוד תורה.
מכיוון שכל דבר שיאמר כאן רק יוריד,אין אלא ללכת ללמוד אם רוצים
*הכל נכתב בהנחה שהתכוונת לחומר הגלקטי שביקום,אני לא מניח שיש כאן כוונה שונה,אבל אם כן אתה יכול לדייק,אבל אני לא חושב שיש מקום לפתוח דיונים אודות הדברים הללו בהקשר למה שנכתב כאן בשרשור,האמירה שלי היא עקרונית,זו רק התייחסות ספציפית בהתאם למה ששאלת.
מה שכתבתי בסוגריים הוא האמירה שאין מקום לקבוע פרשנות מוחלטת ולהגיד "למה הבורא התכוון" באיזה פרט בבריאה שאנו מחליטים להתבונן בו,ללא אמירה תורנית מפורשת ומדוייקת אודותיו.אלא התורה נותנת לנו כיוונים של רצון הבורא מתוך הזכרת סוגיות כאלו ואחרות ומתוך כך פתח להבנה(הגדרה שלי,לאו דווקא מדוייקת).יתכן שהפסקה הזו לא תהיה מובנית,אני מתקשה לנסח דברים כאלו בפסקה אחת,ולא לחינם
בסוף תמיד חייבים אמונה בשביל להשאר יציבים.
והדבר הכי בסיסי זה לשלול ספרי כפירה.
לפחות ללמוד זה חלקים מהתורה שמסבירים את זה עם דגש על התרופה למחלת האמונה של דורנו - תורת החסידות
האבסורד שמחפשים מאמרים של רבנים אלו או אחרים ולא מקור הדברים להם בספרים
והעבודה שכל הכופרים למינהם פרכו את ספרי ודרכי קודמיהם בביל תאורית כפירה חדשה בעוד שהתורה נשארה נצחית אומר דרשני
ולקינוח מפג מעניין בין הרבי מליובאוויטש למיסיונר
השאלה איפה שמים את ה
?
קראתי, ממליצה בחום.
מה שבטוח, מחכים.
כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים?
ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?
לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה
ואולי גם מהצד שלה חודרני
מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...
אז מתעניין
הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.
והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.
לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...
אבל מה התירוץ שלך?
אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.
בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.
אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה
לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט
זה גם מאוד תלוי סיטואציה
כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה
כי הוא מסביר ואני מקשיבה
מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי
כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...
מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם
שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.
לא ככה?
בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל
יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.
אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר
שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי
גם גיסים שלי אין לי בעיה
אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט
שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי
בכללי זה סוג של באג בתקשורת
ויש את ההקשר הדתי
(שאותי ספציפית קצת דוחה
רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי
מתעלמים
אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו
פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש
חוץ משכן אחד נורמלי
שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)
אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים
זה מבחינתי הרבה מהשיחה
השיח הלא מילולי
היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב
זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני
יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.
ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..
יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?
יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?
שהכל מותר להם?
אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.
אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".
זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך... זה לא קורה אף פעם.
כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.
אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח
תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.
אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.
אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??
מי שלא גבר
זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.
נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,
וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)
שה' לא רוצה שתרגיש ככה.
אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.
התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.
התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.
מכירים.ות?
לפגוש אותה כמה פעמים
ולקרוא את הספרים שלה
וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד
מה הכוונה דלוקה?
זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.
ואני אוהבת את הספרים שלה.
אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...
היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..
כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.
מוזמנים לנסות.
איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..
הייתם נשמעים לי אדישים מידי.
ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?
במילים מתלהבות בדרך כלל
אישה חכמה מאוד
אני חולקת עליה בחלק מהדברים
אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת
לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.
ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...
היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..
כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."
נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים. את הסוף אנחנו יודעים...
חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.
אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.
אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...
אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅
זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?
שאפשר להגיע אליהם בקלות בתחב"צ באזור ירושלים..
ולא ליפתא🙈
זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים.
סטף
עין לימון
מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים
אם צריך עוד פרטים בשמחה
נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.
לק"י
אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.
(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).
קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.
אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.
עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.
שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.
טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.
אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.
אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.
האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).
אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.
הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.
יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.
אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים
כתבתי פה על זה כבר, אבל מסתבר שאתרוג לא גומר להפתיע לרעה!!!
מה אתם אומרים על זה שבאופן קבוע אחרי שאני לא משתמש כמה שעות במחשב, אני יכול לפתוח אותו ולהיכנס לאיזה ערוץ שאני רוצה ביוטיוב כולל פורנו???
ואני עוד במסלול הכי חסום!!!
כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.
לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.
פתית שלגמוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.
לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)
"הכל סיפור של פיקסלים" תמר.
ספר חובה לדעתי. במיוחד עבור נשים שתקועות במצב כזה,
ומבולבלות ממלכודת הדבש הזו. וכן עבור נערות בשידוכים.
ספר קשה מאוד, למרות שבראיון עם הסופרת, היא אומרת
שהרבה הרבה ריככה...
כל כך מצליחה להעביר את הנושא. ממש לתוך הלב.
מאוד ממליצה.
יש ראיון איתה באחת החוברות של "המקום".
זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.
עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢
שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.
ומה יעזור לך להתלונן כאן?
אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,
ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים
(ואני מכיר כמה סיפורים..),
מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם
תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.
מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?
ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,
מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.
הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום
אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.
ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.
בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...
