לא על זה שאלתי.

אני יוצא מנקודת הנחה שרוב האנשים פה סוברים כמו הרמב"ם כי זה מה שמקובל...

עונה על הקושיות מהתנ"ך לא מהתלמוד.

זה שאסור לעבוד אלהים אחרים זה לא דבר פשוט?

אז למה זה מופיע בעשרת הדברים?

נו באמת...

נגיד שזה נכון,

למה זה לא מוזכר בשום מקום בחז"ל????

כי מצוות כלליות לא נמנות.

אין דבר כזה "מצווה שפשוט שחייבים בה"

ואם הרמב"ם לא היה מזכיר שיש דבר כזה "ישוב ארץ ישראל" באמת הייתי אומר שהוא סובר שאין כזה.

כל הקושיא היא בגלל שזה מושג שכן מופיע במשנה תורה (בהלכות מלכים בעניים איסור היציאה מן הארץ לדוגמא")

ברור שדיבור על גוף זה הגשמה השאלה שלי היא למה זה מינות.

אלא הלכתיות.

למה מי שאומר שאין לו גוף הוא מין?

למה זה כל כך נורא?

ואם זה כן מדוע זה לא מופיע בשום מקום בחז"ל?

כי הם לא שייכים לחלק הנגלה שבתורה.

בפנימיות התורה/תורת הנסתר יש ויכוח ארוך על זה

(תלמד מצוות האמנת אלוקות בדרך מצוותיך לצ"צ נכנסים לנושא הזה)

זה לא נגלה?

האם מישהו הוא מין או לא זה בהחלט נגלה.

הרמב"ם בהלכות תשובה כשהוא מדבר על חמשת המינים מתעסק בנגלה.

והם היו תנאים..

דברים הלכתיים מחייבים כגון התלמוד.

לא על הזוהר.

מה שאתה כותב ממש לא קשור לשאלה שלי.

מספרים שתמיד כשהיו מגיעים לרבי חיים מבריסק ומראים לו ספר ומבקשים הסכמה היה דן עם המחבר על הספר.

פעם מישהו הגיע ורבי חיים מבריסק לא דן איתו,

כששאלו אותו למה.

ענה עם מישהו בגא ואמר לי ש1+1=3 אני יתווכח איתו ויסביר לו שזה שווה 2 אבל עם מישההו בא ואומר לי 1+1=חתול אין לי מה לדבר איתו...

אני לא הצלחתי להבין מה הקשר של מה שכתבת בהודעות שלך לשאלה שלי.

ובכל מקרה לא קשור לדיון.

שמבוססים על תהילים משניות וגמרא ומבארים אותם

טעות שלי..

קצת מוזר שאם זה אכן דבר כל כך חמור כדברי הרמב"ם זה לא מוזכר בשום מקום..

אם חז"ל לא אמרו שהוא מין.

ויותר מזה אמרו דברים שבהחלט נשמע שיש לו גוף.

אז כמו שהראב"ד אומר,מה אתם רוצים ממי שחושב ככה?

למה שיהיה מין?

ולפי מה שזכור לי יש עוד דגומאות בסגנון.

במסכת ברכות יש גמרא על זה שהקב"ה מניח תפילין,ועוד ועוד.

ותכלס, גם לפי הראב"ד זה משלים.

המחלוקת אם זה נקרא מין או לא.

אבל כולם מסכימים שלא מדובר על עין ויד של גוף.

וכיוון שכך, הרמב"ם לא סותר את דבריהם לשיטתו.

גם אתה לא מקבל את זה ולשיטתך הוא סותר, זה לא לשיטתו.

שאלת לפי שיטתו.

ראה מורה נבוכים לה-לו. [אני חושב שיש עוד מקורות אולי מפורשים יותר].

והרמב"ם רואה בזה חלק ממצוות ייחוד ה', ראה שם בהסבר הדברים.

ואם מקבלים את האמירה "אמונה בגוף זה אמונה בדבר שהוא לא אלוקים" מובן למה הרמב"ם יגיד שהוא מין, גם אם אין מקור מפורש לזה.

אבל הוא למעלה מגבול

רק כמו שיד שהיא משפיעה ונותנת לזולת לכן שהקב"ה משפיע קוראים לזה יד וכו

אבל מי שמגביל את ה' לתיאורים מגושמים הוא מגביל אותו לכן זה כפירה 

אגב מי שהעלה את הרעיון שזו כפירה זה ויכוח ארוך בין חכמי הקבלה

אז למה מי שעושה זאת הוא כופר?

ולמה זה לא מופיע בחז"ל שזה אסור?

בעיקר בגלל לא להעלות שאלות אמוניות.

למרות שהם התווכחו על זה בלי סוף בינם לבין עצמם ומול הפילוסופים

שאלתי שאלה הלכתית.

בס"ד

מקור - כיפה :http://www.kipa.co.il/ask/show/241043-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA-!

"

דמות ?!

תוכן השאלה:
האם בלומר שלקדוש ברוך הוא יש דמות אך הוא איננו מוגבל בשך כך זוהי כפירה?

קראתי מה שהראב"ד כתב " ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות". ...
ואני אינני מבין כמה דברים . מהיכן אנו יודעים שהלכה כרמב"ם בעניין זה ולא כאותם אנשים שחשבו כך?
מדוע הראב"ד חושב שלחשוב כך אין זה כפירה?

ובנוסף האם יש מאמר או התיחסות מסודרת בקשר לויכוח זה.?

תוכן התשובה:
שלום וברכה!

עם ישראל קיבל י"ג עיקרי האמונה כדברי הרמב"ם הנסמכים על דברי חז"ל. ואלו הם עיקרי אמונתנו. גם הראב"ד לא חולק על טענתו של הרמב"ם שלהקב"ה אין גוף ותמונה. אלא ההתנגדות של הראב"ד היא לטענת הרמב"ם שמי שתופס במחשבה שהקב"ה בעל גוף ותמונה הינו מין ואין לו חלק לעולם הבא. כלומר גם לראב"ד וגם לרמב"ם התפיסה שלהקב"ה יש גוף זו תפיסה מוטעית, אלא השאלה היא האם להוציא אדם החושב שלהקב"ה יש גוף מכלל ישראל הכשרים והאם לאו וגם השאלה היא מה לגבי חלקו של אדם כזה לעולם הבא.


בברכה,

חיים בריסק

התשובה התקבלה מהרב חיים בריסק
בתאריך ב ניסן תשע"א

"

מה שהבאת זה דבריפ פשוטים וברורים.

דעת הרמב"ם ידועה וכן דעת בראב"ד.

הייתה לי שאלה על דעת הרמב"ם.

לדברי הרמבם - כי זה ממש היפך האמונה. כל גוף הוא מוגבל. ההיפך מהבלתי מוגבלות של יסוד האמונה בה'.

וגם בתלמוד - פשוט וברור. וכן במקרא, על א, שכתוב "יד ה' " - אלו דברים כ"כ יסודיים שלא היו צריכים כלל לומר. באגדתות יש עוד כל מיני דברים שהם בלשון "מושאלת".

אכן, הראב"ד, לימד זכות על מי שמקטנות הבנה אמרו כך - שלא לקראם מינים. כי אין כוונתם לרעה רק קוצר דעתם.

ועוד יותר לא ברור שמי שאומר ככה הוא מין.

אין שום מקום בתלמוד שבו מוזכר שאין לו גוף.

אם כבר ההפך..

שהיה כ"כ ברור להם - וכמו כן שיש כמה וכמה דברים בתלמוד שמוזכרים ב"לשון חידה" - שלא היה צורך לומר. 

פשוט לגמרי. כמו שלא כתוב שהשם אינו בן אדם....

ו"מין" - זה בגלל הכפירה שיש בכך באי המוגבלות של הבורא שזה יסוד מוסד לכל האמונה.

והראב"ד לימד זכות, כנ"ל.

ואותה תשובה שנענתה על התורה תענה גם ביחס לחז"ל, שהתיאורים של הגוף הם מליצה...

"גדול כוחן של נביאים שהם מדמים את הצורה ליוצרה שנאמר: 'ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם'" - ומכאן מוכח שההגשמה היא דמיון בין היוצר(הלא מוגשם) לנוצר (המוגשם).

אבל אני באמת לא מבין את השאלה, למה תורת הסוד לא מספיקה כתשובה? למה אתה מחפש מקור בגמרא לזה?

למה תורת הסוד לא מספיקה?

כי אני לא מקבל את תורת הסוד כמקור הלכתי.

למרות שזכור לי שיש מי מהגאונים שאומר את זה.

שאלתי למה מי שאומר ככה הוא מין.

והתכוונתי מה המקור לזה.

לא הסברים לדעתך למה זה מראה על מינות וכפירה

אולי הוא צמצם את עצמו אחרי זה לחומר?

בכל מקרה זה לא מה שאני טוען וזה לא השאלה שלי.

את הרמב"ם אני מכיר עליו אני שואל.

ואיזה בדיוק "פליסופיה יהודית"?

אתה כנראה מסכים שלהאמין בא-להים זה מיסודות התורה.

מה זה אומר להאמין בא-להים?

מי שמאמין שיש מישהו שיושב בחדר בקרה במאדים, ומנהל את העולם באמצעים טכנולוגים, הוא מאמין או כופר?

לא שזה מן הנמנעות, יש שיטות של סברא דאורייתא ואכמ"ל

אבל השאלה אם צריך להפליג כ"כ או שאפשר להראות דברים ברורים

מחז"ל בש"ס ומדרשים

(מה שלא היית מוכן לקבל, שהרי שאלת את השאלה)

הרי שקושיא מעיקרא ליתא...

"...ג' הכופר ברוחניות דמפורש בתורה כי לא ראיתם פסל כל תמונה ובברכות דף י' מה הקב"ה מלא כל העולם ורואה ואינו נראה אף נשמה וכו' ובמגילה דף י"ח לך דומיה תהלה סמא דכלא משתוקתא ובב"ב דף כ"ה מלמד שהשכינה בכל מקום ובחגיגה דף ט"ז כל שלא חס על כבוד קונו זה המסתכל בקשת וכו'. ובעין יעקב גורס רבא אמר כל המסתכל בקשת צריך שיפול על פניו דכתיב כמראה הקשת וגו' דמות כבוד ה' וארא ואפול על פני. לייטיה עליה במערבא משום דמחזי כמינות אלא לימא ברוך זוכר הברית וכו' אלמא דהגשמה חשוב מינות..."

נראה שרוצה לומר בבירור שיש מקורות בש"ס לשיטת הרמב"ם

אז זה מאזן הכוחות.

מי שמאמין שפסל ברא את העולם, גם יחשב כמאמין?

חלק מהותי מהאמונה בא-לוהים, וכל הבעיה של עם העניין זו האפשרות לטעון שהוא צמצם את עצמו?

רק המצומצם?

כאילו, הוא ביטל את מציאותו הקודמת ומעכשיו הוא רק גוף מוגבל???

זה שהקב"ה צימצם עצמו זה מובא בהמון מקומות בפנימיות התורה.

כל העולמות הם בסופו של דבר צמצום מאורו יתברך.

הרמב"ם מדבר כאן לעניות דעתי על ה"מקור".

לא על דרגות אלוקיות שהקב"ה האציל / ברא / יצר / צמצמם / הפריש.

אלא עליו בעצמו.

על מה התבסס הרמב"ם בפסקו שהיינו גדר מין

בשעה שיש לכך נפק"מ הלכתיות כגון ס"ת שכתבו מין יישרף

או דין "מורידין ולא מעלין" (הלכות עדות)

עיין דברי מרכבת המשנה שם (בהל' תשובה)

ובדברי הלחם משנה

אני חייב להודות שלפי קוצר מוחי לא עיינתי בסוגיה בעיון הראוי

כשמחפשים מקורות לדברי הרמב"ם, הדבר הראשון המומלץ לעשות הוא לפנות למפרשים (ואם מקורות אתה מחפש - בדוק קודם בכסף משנה, נראה לי).

ואכן גם בהלכה זו מביא הכס"מ מקור לדברי הרמב"ם (תמיהא לי על שאר החבר'ה שהביאו פה ממפרשי הרמב"ם מקורות, ולא הביאו את הכס"מ, שלמעשה מתוך העמקה בדבריו מוצאים שכל מה שאמרו לך פה נמצא בדבריו).

כותב הכס"מ: "חמשה הם הנקראים מינים. בפרק אין מעמידין (דף כ"ו אמרינן דמין זה העובד כוכבים וסובר רבינו דכל הני מינים מיקרו:"

ויש לשאול על הכס"מ את שאלתך, מדוע סובר הרמב"ם ש"האומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה" הוא עובד כוכבים. זו שאלה כבדה ואינני רוצה לתת עליה תשובות "מהמותן", אעפ"י שאני חושב שרבים מן הדברים שהזכירו פה למעלה (הקב"ה הוא יוצר המציאות ולא חלק ממנה) יכולים אולי להסביר זאת. כן יש אולי לצרף לזה את דברי הרמב"ם עצמו (לימדונו רבותינו - רמב"ם לומדים עם רמב"ם) במורה נבוכים, שם מסביר בפשטות את עניין היותו של הקב"ה לא-גוף. וכותב שם: "שהאל אינו גוף ואין דַמְיוּת בינו ובין ברואיו כלל בשום דבר מן הדברים, ואין מציאותו דומה למציאותם, ואין חייו דומים לחיי החי שבהם, ואין ידיעתו דומה לידיעת מי שיש לו ידיעה מהם, ושאין השוני בינו לבינם ביותר ובפחות בלבד, אלא במין המציאות. כוונתי לומר, שיש לבסס בדעת הכול, שאין ידיעתנו וידיעתו או יכולתנו ויכולתו שונים בכך שזו יתרה וזו פחותה, זו חזקה יותר וזו חלשה יותר, וכיוצא בזה. שכן החזק והחלש דומים במין בהכרח, והגדרה אחת כלשהי משותפת להם. כך כל יחס הוא אך ורק בין שני דברים הכלולים במין אחד...

יתר על כן, כל מה שמיוחס אליו יתעלה שונה מתארינו מכל הבחינות, כך ששום הגדרה אינה משותפת להם. כך מציאותו ומציאות זולתו נקראים "מציאות" בשיתוף השם, כפי שאבהיר." (מקור)

נראה לענ"ד שעניין זה הוא חלק מההבנה שהקב"ה הוא יוצר המציאות ולא חלק ממנה, ולכן שונה ממנה במהות.

ואם כן הוא, הרי שאולי ניתן לומר שהוא העניין המבדיל בין הקב"ה לבין כל אלוה אחר - שהקב"ה שונה מהמציאות במהות, שהוא יוצרה ולא מתוכה, ואילו אלוהים אחרים הינם מתוך המציאות.

ואני חוזר ומדגיש שלענ"ד לא חקרתי את שאלתך מספיק לעומק ואין בדברי תשובה מספקת. אם בכ"ז סיפקתי אותך מה טוב, אבל תמשיך בכ"ז לחפש ולחקור בשיטת הרמב"ם.

בעניין מה ששאלת מדוע חז"ל לא הזכירו זאת, נראה לי לחפש בחז"ל במקורות בהם התעסקו בשאלה "מיהו הקב"ה". ואמנם נראה לי שלא הרבה עסקו בשאלה זו, וגם כאן יש לשאול מדוע לא הרבו לעסוק בזה.

רבים במקרא ובחז"ל כמו הפסוק שהבאתי (מה הפשט לדעתך?) והגמ' בחגיגה שציטט עוגיפלצת.

תרגום אונקלוס שאמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע ותרגום יונתן בן עוזיאל התנא ששניהם מקפידים להרחיק כל מושג של הגשמה.

רוצה סברא אז כמובן הרמב"ם מסביר בקצרה בהלכות יסודי התורה ובאריכות במו"נ מדוע לא תתכן הגשמה ומדוע זו כפירה לחשב בהגשמה.

והראב"ד לא חולק על הרמב"ם כלל בכך שאין הקב"ה גוף ותמונה אלא שלדעתו אין לכנות את התועים בדבר כמינים כי "ראו במקראות ובדברי האגדות המשבשות את הדעות" כלשונו.

ועל השגת הראב"ד העיר מהר"י קאפח בזה"ל: נראה לי ברור שרבנו ראה השגת הראב"ד ועליה השיב במו"נ ח"א סוף פ' ל"ו ראה שם מהדורתי והע' 38 וז"ל שם: ואם יעלה בדעתך שיש ללמד זכות על מאמיני הגשמות בשל היותו חונך כך, או מחמת סיכלותו וקוצר השגתו, כך ראוי לך להיות בדעה בעובד עבודה זרה, מפני שטינו עובד אלא מחמת סכלות או חינוך, "מנהג אבותיהם בידיהם" (חולין יג ב). ואם תאמר כי פשטי הכתובים הפילום בשיבושים אלו, כך תדע שעובד ע"ז לא הביאוהו לעובדה כי אם דמיונות ומושגים גרועים. נמצא שאין התנצלות למי שאינו סומך על בעלי העיון האמיתיים אם היה קצר יכולת עיונית וכו' ע"ש.

נניח ויש לך. איפה היא נמצאת ?  ברגל שמאל ? או אולי בתנוך אוזן ימין ? או אולי בגב התחתון ?
ואולי אין לך נשמה ואין לך "אני", וזה סתם אוסף של תאים ?

עיין מלכים א', ח'.  וותתחזק באמונה -  ספר שומר אמונים של ר' אהרן ראטה , ותבין.

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)