לא על זה שאלתי.

אני יוצא מנקודת הנחה שרוב האנשים פה סוברים כמו הרמב"ם כי זה מה שמקובל...

עונה על הקושיות מהתנ"ך לא מהתלמוד.

זה שאסור לעבוד אלהים אחרים זה לא דבר פשוט?

אז למה זה מופיע בעשרת הדברים?

נו באמת...

נגיד שזה נכון,

למה זה לא מוזכר בשום מקום בחז"ל????

כי מצוות כלליות לא נמנות.

אין דבר כזה "מצווה שפשוט שחייבים בה"

ואם הרמב"ם לא היה מזכיר שיש דבר כזה "ישוב ארץ ישראל" באמת הייתי אומר שהוא סובר שאין כזה.

כל הקושיא היא בגלל שזה מושג שכן מופיע במשנה תורה (בהלכות מלכים בעניים איסור היציאה מן הארץ לדוגמא")

ברור שדיבור על גוף זה הגשמה השאלה שלי היא למה זה מינות.

אלא הלכתיות.

למה מי שאומר שאין לו גוף הוא מין?

למה זה כל כך נורא?

ואם זה כן מדוע זה לא מופיע בשום מקום בחז"ל?

כי הם לא שייכים לחלק הנגלה שבתורה.

בפנימיות התורה/תורת הנסתר יש ויכוח ארוך על זה

(תלמד מצוות האמנת אלוקות בדרך מצוותיך לצ"צ נכנסים לנושא הזה)

זה לא נגלה?

האם מישהו הוא מין או לא זה בהחלט נגלה.

הרמב"ם בהלכות תשובה כשהוא מדבר על חמשת המינים מתעסק בנגלה.

והם היו תנאים..

דברים הלכתיים מחייבים כגון התלמוד.

לא על הזוהר.

מה שאתה כותב ממש לא קשור לשאלה שלי.

מספרים שתמיד כשהיו מגיעים לרבי חיים מבריסק ומראים לו ספר ומבקשים הסכמה היה דן עם המחבר על הספר.

פעם מישהו הגיע ורבי חיים מבריסק לא דן איתו,

כששאלו אותו למה.

ענה עם מישהו בגא ואמר לי ש1+1=3 אני יתווכח איתו ויסביר לו שזה שווה 2 אבל עם מישההו בא ואומר לי 1+1=חתול אין לי מה לדבר איתו...

אני לא הצלחתי להבין מה הקשר של מה שכתבת בהודעות שלך לשאלה שלי.

ובכל מקרה לא קשור לדיון.

שמבוססים על תהילים משניות וגמרא ומבארים אותם

טעות שלי..

קצת מוזר שאם זה אכן דבר כל כך חמור כדברי הרמב"ם זה לא מוזכר בשום מקום..

אם חז"ל לא אמרו שהוא מין.

ויותר מזה אמרו דברים שבהחלט נשמע שיש לו גוף.

אז כמו שהראב"ד אומר,מה אתם רוצים ממי שחושב ככה?

למה שיהיה מין?

ולפי מה שזכור לי יש עוד דגומאות בסגנון.

במסכת ברכות יש גמרא על זה שהקב"ה מניח תפילין,ועוד ועוד.

ותכלס, גם לפי הראב"ד זה משלים.

המחלוקת אם זה נקרא מין או לא.

אבל כולם מסכימים שלא מדובר על עין ויד של גוף.

וכיוון שכך, הרמב"ם לא סותר את דבריהם לשיטתו.

גם אתה לא מקבל את זה ולשיטתך הוא סותר, זה לא לשיטתו.

שאלת לפי שיטתו.

ראה מורה נבוכים לה-לו. [אני חושב שיש עוד מקורות אולי מפורשים יותר].

והרמב"ם רואה בזה חלק ממצוות ייחוד ה', ראה שם בהסבר הדברים.

ואם מקבלים את האמירה "אמונה בגוף זה אמונה בדבר שהוא לא אלוקים" מובן למה הרמב"ם יגיד שהוא מין, גם אם אין מקור מפורש לזה.

אבל הוא למעלה מגבול

רק כמו שיד שהיא משפיעה ונותנת לזולת לכן שהקב"ה משפיע קוראים לזה יד וכו

אבל מי שמגביל את ה' לתיאורים מגושמים הוא מגביל אותו לכן זה כפירה 

אגב מי שהעלה את הרעיון שזו כפירה זה ויכוח ארוך בין חכמי הקבלה

אז למה מי שעושה זאת הוא כופר?

ולמה זה לא מופיע בחז"ל שזה אסור?

בעיקר בגלל לא להעלות שאלות אמוניות.

למרות שהם התווכחו על זה בלי סוף בינם לבין עצמם ומול הפילוסופים

שאלתי שאלה הלכתית.

בס"ד

מקור - כיפה :http://www.kipa.co.il/ask/show/241043-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA-!

"

דמות ?!

תוכן השאלה:
האם בלומר שלקדוש ברוך הוא יש דמות אך הוא איננו מוגבל בשך כך זוהי כפירה?

קראתי מה שהראב"ד כתב " ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות". ...
ואני אינני מבין כמה דברים . מהיכן אנו יודעים שהלכה כרמב"ם בעניין זה ולא כאותם אנשים שחשבו כך?
מדוע הראב"ד חושב שלחשוב כך אין זה כפירה?

ובנוסף האם יש מאמר או התיחסות מסודרת בקשר לויכוח זה.?

תוכן התשובה:
שלום וברכה!

עם ישראל קיבל י"ג עיקרי האמונה כדברי הרמב"ם הנסמכים על דברי חז"ל. ואלו הם עיקרי אמונתנו. גם הראב"ד לא חולק על טענתו של הרמב"ם שלהקב"ה אין גוף ותמונה. אלא ההתנגדות של הראב"ד היא לטענת הרמב"ם שמי שתופס במחשבה שהקב"ה בעל גוף ותמונה הינו מין ואין לו חלק לעולם הבא. כלומר גם לראב"ד וגם לרמב"ם התפיסה שלהקב"ה יש גוף זו תפיסה מוטעית, אלא השאלה היא האם להוציא אדם החושב שלהקב"ה יש גוף מכלל ישראל הכשרים והאם לאו וגם השאלה היא מה לגבי חלקו של אדם כזה לעולם הבא.


בברכה,

חיים בריסק

התשובה התקבלה מהרב חיים בריסק
בתאריך ב ניסן תשע"א

"

מה שהבאת זה דבריפ פשוטים וברורים.

דעת הרמב"ם ידועה וכן דעת בראב"ד.

הייתה לי שאלה על דעת הרמב"ם.

לדברי הרמבם - כי זה ממש היפך האמונה. כל גוף הוא מוגבל. ההיפך מהבלתי מוגבלות של יסוד האמונה בה'.

וגם בתלמוד - פשוט וברור. וכן במקרא, על א, שכתוב "יד ה' " - אלו דברים כ"כ יסודיים שלא היו צריכים כלל לומר. באגדתות יש עוד כל מיני דברים שהם בלשון "מושאלת".

אכן, הראב"ד, לימד זכות על מי שמקטנות הבנה אמרו כך - שלא לקראם מינים. כי אין כוונתם לרעה רק קוצר דעתם.

ועוד יותר לא ברור שמי שאומר ככה הוא מין.

אין שום מקום בתלמוד שבו מוזכר שאין לו גוף.

אם כבר ההפך..

שהיה כ"כ ברור להם - וכמו כן שיש כמה וכמה דברים בתלמוד שמוזכרים ב"לשון חידה" - שלא היה צורך לומר. 

פשוט לגמרי. כמו שלא כתוב שהשם אינו בן אדם....

ו"מין" - זה בגלל הכפירה שיש בכך באי המוגבלות של הבורא שזה יסוד מוסד לכל האמונה.

והראב"ד לימד זכות, כנ"ל.

ואותה תשובה שנענתה על התורה תענה גם ביחס לחז"ל, שהתיאורים של הגוף הם מליצה...

"גדול כוחן של נביאים שהם מדמים את הצורה ליוצרה שנאמר: 'ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם'" - ומכאן מוכח שההגשמה היא דמיון בין היוצר(הלא מוגשם) לנוצר (המוגשם).

אבל אני באמת לא מבין את השאלה, למה תורת הסוד לא מספיקה כתשובה? למה אתה מחפש מקור בגמרא לזה?

למה תורת הסוד לא מספיקה?

כי אני לא מקבל את תורת הסוד כמקור הלכתי.

למרות שזכור לי שיש מי מהגאונים שאומר את זה.

שאלתי למה מי שאומר ככה הוא מין.

והתכוונתי מה המקור לזה.

לא הסברים לדעתך למה זה מראה על מינות וכפירה

אולי הוא צמצם את עצמו אחרי זה לחומר?

בכל מקרה זה לא מה שאני טוען וזה לא השאלה שלי.

את הרמב"ם אני מכיר עליו אני שואל.

ואיזה בדיוק "פליסופיה יהודית"?

אתה כנראה מסכים שלהאמין בא-להים זה מיסודות התורה.

מה זה אומר להאמין בא-להים?

מי שמאמין שיש מישהו שיושב בחדר בקרה במאדים, ומנהל את העולם באמצעים טכנולוגים, הוא מאמין או כופר?

לא שזה מן הנמנעות, יש שיטות של סברא דאורייתא ואכמ"ל

אבל השאלה אם צריך להפליג כ"כ או שאפשר להראות דברים ברורים

מחז"ל בש"ס ומדרשים

(מה שלא היית מוכן לקבל, שהרי שאלת את השאלה)

הרי שקושיא מעיקרא ליתא...

"...ג' הכופר ברוחניות דמפורש בתורה כי לא ראיתם פסל כל תמונה ובברכות דף י' מה הקב"ה מלא כל העולם ורואה ואינו נראה אף נשמה וכו' ובמגילה דף י"ח לך דומיה תהלה סמא דכלא משתוקתא ובב"ב דף כ"ה מלמד שהשכינה בכל מקום ובחגיגה דף ט"ז כל שלא חס על כבוד קונו זה המסתכל בקשת וכו'. ובעין יעקב גורס רבא אמר כל המסתכל בקשת צריך שיפול על פניו דכתיב כמראה הקשת וגו' דמות כבוד ה' וארא ואפול על פני. לייטיה עליה במערבא משום דמחזי כמינות אלא לימא ברוך זוכר הברית וכו' אלמא דהגשמה חשוב מינות..."

נראה שרוצה לומר בבירור שיש מקורות בש"ס לשיטת הרמב"ם

אז זה מאזן הכוחות.

מי שמאמין שפסל ברא את העולם, גם יחשב כמאמין?

חלק מהותי מהאמונה בא-לוהים, וכל הבעיה של עם העניין זו האפשרות לטעון שהוא צמצם את עצמו?

רק המצומצם?

כאילו, הוא ביטל את מציאותו הקודמת ומעכשיו הוא רק גוף מוגבל???

זה שהקב"ה צימצם עצמו זה מובא בהמון מקומות בפנימיות התורה.

כל העולמות הם בסופו של דבר צמצום מאורו יתברך.

הרמב"ם מדבר כאן לעניות דעתי על ה"מקור".

לא על דרגות אלוקיות שהקב"ה האציל / ברא / יצר / צמצמם / הפריש.

אלא עליו בעצמו.

על מה התבסס הרמב"ם בפסקו שהיינו גדר מין

בשעה שיש לכך נפק"מ הלכתיות כגון ס"ת שכתבו מין יישרף

או דין "מורידין ולא מעלין" (הלכות עדות)

עיין דברי מרכבת המשנה שם (בהל' תשובה)

ובדברי הלחם משנה

אני חייב להודות שלפי קוצר מוחי לא עיינתי בסוגיה בעיון הראוי

כשמחפשים מקורות לדברי הרמב"ם, הדבר הראשון המומלץ לעשות הוא לפנות למפרשים (ואם מקורות אתה מחפש - בדוק קודם בכסף משנה, נראה לי).

ואכן גם בהלכה זו מביא הכס"מ מקור לדברי הרמב"ם (תמיהא לי על שאר החבר'ה שהביאו פה ממפרשי הרמב"ם מקורות, ולא הביאו את הכס"מ, שלמעשה מתוך העמקה בדבריו מוצאים שכל מה שאמרו לך פה נמצא בדבריו).

כותב הכס"מ: "חמשה הם הנקראים מינים. בפרק אין מעמידין (דף כ"ו אמרינן דמין זה העובד כוכבים וסובר רבינו דכל הני מינים מיקרו:"

ויש לשאול על הכס"מ את שאלתך, מדוע סובר הרמב"ם ש"האומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה" הוא עובד כוכבים. זו שאלה כבדה ואינני רוצה לתת עליה תשובות "מהמותן", אעפ"י שאני חושב שרבים מן הדברים שהזכירו פה למעלה (הקב"ה הוא יוצר המציאות ולא חלק ממנה) יכולים אולי להסביר זאת. כן יש אולי לצרף לזה את דברי הרמב"ם עצמו (לימדונו רבותינו - רמב"ם לומדים עם רמב"ם) במורה נבוכים, שם מסביר בפשטות את עניין היותו של הקב"ה לא-גוף. וכותב שם: "שהאל אינו גוף ואין דַמְיוּת בינו ובין ברואיו כלל בשום דבר מן הדברים, ואין מציאותו דומה למציאותם, ואין חייו דומים לחיי החי שבהם, ואין ידיעתו דומה לידיעת מי שיש לו ידיעה מהם, ושאין השוני בינו לבינם ביותר ובפחות בלבד, אלא במין המציאות. כוונתי לומר, שיש לבסס בדעת הכול, שאין ידיעתנו וידיעתו או יכולתנו ויכולתו שונים בכך שזו יתרה וזו פחותה, זו חזקה יותר וזו חלשה יותר, וכיוצא בזה. שכן החזק והחלש דומים במין בהכרח, והגדרה אחת כלשהי משותפת להם. כך כל יחס הוא אך ורק בין שני דברים הכלולים במין אחד...

יתר על כן, כל מה שמיוחס אליו יתעלה שונה מתארינו מכל הבחינות, כך ששום הגדרה אינה משותפת להם. כך מציאותו ומציאות זולתו נקראים "מציאות" בשיתוף השם, כפי שאבהיר." (מקור)

נראה לענ"ד שעניין זה הוא חלק מההבנה שהקב"ה הוא יוצר המציאות ולא חלק ממנה, ולכן שונה ממנה במהות.

ואם כן הוא, הרי שאולי ניתן לומר שהוא העניין המבדיל בין הקב"ה לבין כל אלוה אחר - שהקב"ה שונה מהמציאות במהות, שהוא יוצרה ולא מתוכה, ואילו אלוהים אחרים הינם מתוך המציאות.

ואני חוזר ומדגיש שלענ"ד לא חקרתי את שאלתך מספיק לעומק ואין בדברי תשובה מספקת. אם בכ"ז סיפקתי אותך מה טוב, אבל תמשיך בכ"ז לחפש ולחקור בשיטת הרמב"ם.

בעניין מה ששאלת מדוע חז"ל לא הזכירו זאת, נראה לי לחפש בחז"ל במקורות בהם התעסקו בשאלה "מיהו הקב"ה". ואמנם נראה לי שלא הרבה עסקו בשאלה זו, וגם כאן יש לשאול מדוע לא הרבו לעסוק בזה.

רבים במקרא ובחז"ל כמו הפסוק שהבאתי (מה הפשט לדעתך?) והגמ' בחגיגה שציטט עוגיפלצת.

תרגום אונקלוס שאמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע ותרגום יונתן בן עוזיאל התנא ששניהם מקפידים להרחיק כל מושג של הגשמה.

רוצה סברא אז כמובן הרמב"ם מסביר בקצרה בהלכות יסודי התורה ובאריכות במו"נ מדוע לא תתכן הגשמה ומדוע זו כפירה לחשב בהגשמה.

והראב"ד לא חולק על הרמב"ם כלל בכך שאין הקב"ה גוף ותמונה אלא שלדעתו אין לכנות את התועים בדבר כמינים כי "ראו במקראות ובדברי האגדות המשבשות את הדעות" כלשונו.

ועל השגת הראב"ד העיר מהר"י קאפח בזה"ל: נראה לי ברור שרבנו ראה השגת הראב"ד ועליה השיב במו"נ ח"א סוף פ' ל"ו ראה שם מהדורתי והע' 38 וז"ל שם: ואם יעלה בדעתך שיש ללמד זכות על מאמיני הגשמות בשל היותו חונך כך, או מחמת סיכלותו וקוצר השגתו, כך ראוי לך להיות בדעה בעובד עבודה זרה, מפני שטינו עובד אלא מחמת סכלות או חינוך, "מנהג אבותיהם בידיהם" (חולין יג ב). ואם תאמר כי פשטי הכתובים הפילום בשיבושים אלו, כך תדע שעובד ע"ז לא הביאוהו לעובדה כי אם דמיונות ומושגים גרועים. נמצא שאין התנצלות למי שאינו סומך על בעלי העיון האמיתיים אם היה קצר יכולת עיונית וכו' ע"ש.

נניח ויש לך. איפה היא נמצאת ?  ברגל שמאל ? או אולי בתנוך אוזן ימין ? או אולי בגב התחתון ?
ואולי אין לך נשמה ואין לך "אני", וזה סתם אוסף של תאים ?

עיין מלכים א', ח'.  וותתחזק באמונה -  ספר שומר אמונים של ר' אהרן ראטה , ותבין.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡