לכל מי שמתלבט בין בנט לליכוד
מלכודת הדבש של הליכודניקים.
זה קורה בכל מערכת בחירות בעשור האחרון, בימים האחרונים של הקמפיין.
הליכודניקים פונים ללב של הסרוגים ומשחקים להם על המצפון.
הליכודניקים פונים ללב של הסרוגים ומשחקים להם על המצפון.
"בגללכם הימין יפסיד את השלטון"' הם אומרים.
"בגללכם, יעקרו ישובים". "בואו אלינו", הם קורצים להם, "תרגישו בבית. אנחנו בעלי הברית הטבעיים שלכם, שכחתם?"
"בגללכם, יעקרו ישובים". "בואו אלינו", הם קורצים להם, "תרגישו בבית. אנחנו בעלי הברית הטבעיים שלכם, שכחתם?"
ומכיוון שלציונות הדתית יש מצפון גדול וזיכרון קצר, המשחק הזה עובד, וברגע האחרון שוב זולגים להם עשרות אלפי קולות סרוגים מ'הבית היהודי' - לליכוד.
דקה אחרי סגירת הקלפיות הליכודניקים לא מכירים את הציונות הדתית.
נתניהו קודם כל מרים טלפון למפלגה אחת משמאל שתפחית מעליו את הלחץ.
נתניהו קודם כל מרים טלפון למפלגה אחת משמאל שתפחית מעליו את הלחץ.
פעם זו העבודה של אהוד ברק, ופעם התנועה של לבני. אחר כך הוא מתקשר למפלגות החרדיות, 'השותפות הטבעיות', ומוכר להם את משרד הדתות וועדת הכספים, ולמי לא נשאר?
לחבר'ה של בנט.
לחבר'ה של בנט.
פתאום הליכודניקים לא ממש זוכרים מי הם. הרי בפעם הקודמת, אם לפיד לא היה כורך את גורלו הפוליטי בבנט, נתניהו לא היה מסתכל לכיוון של 'הבית היהודי'.
בשביל שהסיפור הזה לא יחזור על עצמו גם הפעם, הציונות הדתית חייבת להפסיק לפול במלכודת הדבש של הליכודניקים, ולדאוג לחזק את הזרוע הפוליטית שלה, בלי להתנצל.
בית יהודי חזק בממשלה, הוא קול צלול נגד מדינה פלשתינית ועקירת ישובים, הוא קול של יהדות לא חרדית, אלא ציונית, והוא קול של עשייה משמעותית גם בחזית החברתית.
רק ל'בית היהודי' יש סדר יום ציוני דתי אמיתי.
היזהרו מחיקויים.
היזהרו מחיקויים.
