מי כאן אוהב/ת רעיונות מיוחדים/עמוקים כאלו ומרבה להגות בהם?
אני תמיד הרגשתי שזה בס"ד הצד החזק שלי ,וכל פעם שהרגשתי לא כ"כ טובה במשהו (לדוג': תשובות מהירות ושנונות שזורקים,יוזמה ותושיה ועוד ) עודדתי את עצמי שגם אם אני לא מהירה וחדה לפחות יש בי עומק, ובסוג חשיבה מופשט וכדו' אני כן טובה.
ערב שבת האחרון שיתפתי את אחותי בכמה רעיונות והיא ממש לעגה לי ואמרה שזה רעיונות בנאליים וטריוויאלים וכולם חושבים עליהם וממש הפכה את זה לכלום. מלבד זה שנפגעתי ,גם ממש הרגשתי רע. ג"כ לאחרונה הביטחון העצמי שלי לא משהו, בעקבות כל מני דברים שעברתי ,אז לבוא ולקחת תחום שאני מרגישה שאני חזקה בו ולהפוך את זה לכלום- ממש חרה לי.
(אבל אני בחברה טובה: כשהתלהבתי משיר של רחל בו כתוב שבבי"ח יש זמן אחר- והתפעלתי מהמושג "זמן אחר" היא לא הבינה את היופי בזה ,כי הרי ידוע שאנו חווים את הזמן באופן סובייקטיבי. אני אישית מצאתי בביטוי הזה יותר מאשר חווית הזמן באופן סובייקטיבי,אבל זה גרם לי לתהות אולי אני רק מדמיינת שיש עולמות ומלואם ברעיונות/שירים וכדו').
זה השפיע עליי מאוד- כי אחותי יותר חכמה/חדה ממני,אז תהיתי- אולי אני מוצאת יופי ברעיונות האלו אולי רק כי אני פחות חכמה ובשבילי זה מהווה חידוש כבגלל חוסר בהירות שלי ביחס לדברים.
מעניין אותי לשמוע דעתכם לגבי רעיון לדוגמא ששיתפתי אותה והיא אמרה שממש ממש בנאלי ו"מה התגלית/החידוש", אבל בבקשה כתבו לי את האמת בלי לגונן-אם לדעתכם זה מעניין /יש בזה איזשהו פן מיוחד- או שזה ממש טריוויאלי?
הרעיון: שזה מעניין שהרבה פעמים הדבר שהכי הכי דומה למשהו זה דווקא ההיפך המדוייק שלו. דוגמא לכך מהמדע: ידוע שמלח הוא חומר בסיסי וחומץ כשמו-חומצי. חומץ ומלח הם הפכים, ומעניין שדווקא שניהם יוצרים תוצאה דומה- כשרוצים לכבוש ירקות אפשר לקבל את אותו טעםן ע"י כבישה בחומץ /במלח. או כמו בתשליל- דווקא הנגטיב -שהוא בדיוק ההיפך של המקור נותן את אותו מראה מדוייק. כך אמת ושקר הרבה פעמים ממש נראים כאחים תאומים ויש איזה הבדיל דק ביניהם.
מה דעתכם?
אשמח גם אם תרחיבו קצת לגבי האופי שלכם בהקשר- האם אתם טיפוסים שאוהבים פילוסופיה ורעיונות כאלו או שזה נראה לם חפירות ואתם לא מוצאים בזה טעם וריח
מקווה שהשאלה לא הזויה מדיי וממש אשמח לשמוע דעתכם
