ואז הבעסה למרזל תהיה כפולה ומכופלת.

אבל הכל כמובן היפותטי - כי בנתיים לכל הפחות הם לא עברו.

מרץ תישאר ב5, המחנ"צ ירדו ל23. ככה המודל שלי שבדקתי כמה פעמים, טוען, במקרה שבו מעבירים מהקולות הפסולים 12,138 קולות למפלגת יחד (ולא מורידים כמובן לאף מפלגה אחרת).

דבר שני - אף פעם לא אמרתי שאין אובדן בכלל - אמרתי רק שהאובן הוא ממש לא של 4 מנדטים.

אז מנדט אחד וודאי יורד לליכוד. אבל את המנדט שיורד לכחלון אתה מתעקש לא לכלול בספירה של "Vימין" - אבל מה לעשות ובלי כחלון אין לך פשוט ממשלת ימין.

גם אם היית כולל אפילו את מרזל בספירה, אז זה היה מוסיף 3 מנדטים בלי כחלון, אז מגוש של 57 היינו נהפכים לגוש של 60 - כידוע לך, זה לא גוש שמאפשר להקים קואליציה, אפילו ממשלה צרה זה לא. ככה שכחלון נצרך בכל מקרה, אז בעצם הגוש יחד עם כחלון, היה גדל רק בשני מנדטים - כאשר בסבירות גבוה מרזל לא היה מוכן לשבת בקואליציה גם אם היה תומך בנתניהו רק לצורך הקמת הממשלה - ואז זה אומר שבפועל בקואליציה במקום 67 של היום, היו 68 - כלומר, מנדט אחד נוסף. וזה בדיוק מה שאמרתי. בשום מקום לא אמרתי שאין פגיעה "בכלל".

בכל מקרה, כמו שכבר טענתי כאן, אני לא מאמין שיחד מסוגלת להוכי היקף זיופים ברמה כזאת גבוהה של כרבע מהקולות הפסולים שהיו בבחירות האלו - אבל כנראה שנצטרך להמתין ולראות.

העיקר שאל תפתחו יותר מידי ציפיות כי בסוף זה אוי (בסבירות גבוהה) יכאב. עדיף שלא תצפו וככה אם במקרה קלוש כלשהוא זה יקרה, תוכלו לשמוח עד הגג...אבל עד אז - תשמרו על ריאליות הציפיות שלכם לא יעזרו לשופטים להחליט שמגיע ליחד עוד 12,138 קולות מהפסולים.

יש הרבה סרטונים של ועד מתיישבי שומרון על זיופים בקלפיות של הערבים שלטענתם היו בערך מנדט. אם ימצאו שם שבוע הבא עוד זיופים, כל זיוף כזה יכול להוריד עוד קצת את המחיר למנדט וכך גם את אחוז החסימה.

בוא נחשב כמה קולות כשרים צריכים להיות כדי שמספר הקולות דהיום של יחד, יהיו 3.25 אחוז מהקולות הכשרים.

נתחיל: סך הקולות של יחד הוא 124,984 קולות

כדי לחשב מתי המספר הזה יהיה 3.25 אחוז מסך הקולות הכשרים צריכים פשוט לחלק אותו ב0.0325 (ובחישוב ה"ארוך יותר"  אך ה"בהיר" יותר - צריך לחלק ב 3.25, ואז להכפיל במאה)

124984/0.0325 = 3,845,661.5 - כלומר, מספר הקולות הכשרים צריך להיות מקסימום 3,845,661 קולות (כולל המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, כמובן).

כיום מספר הקולות שנחשבים לכשרים, הוא 4,218,987 קולות. כלומר, אתה צריך איכשהוא לגרום לפסילת 373,326 קולות.

זה מספר אסטרונומי ואין סיכוי שבעולם שיגיעו לפסול מספר קולות כזה - לפסול מנדט שלם לערבים ממש לא יעזור - זה בסך הכל כ34 אלף קולות.

אתה מדבר כאן על בערך לפסול 75 אחוז מהוקולת של הערבים - קצת הזוי, אתה לא חושב? (לא היה לי כח לחשב עכשיו כמה זה מסך הקולות של הערבים).

וגם אם תנסה נוסחה מסובכת יותר שלעוצמה מתווספים כמה אלפי קולות ולערבים יורדים כמה עשרות אלפי - עדיין זה מצריך הן עלייה דרמטית בכמות הקולות של יחד, והן פסילה דרמטית של קולות אצל הערבים.

בקיצור - חלומות שווא, לדעתי.

אבל שיהנו להם בניסיונות. אם יצליחו להוריד מנדט לערבים, אני ממש לא נגד, גם אם זה לא יכניס את יחד לכנסת.

כמה קולות צריך לפסול בשביל להוריד לערבים מנדט?

אבל יש אפשרות שגם פחות, רק צריך לבדוק שהם לא היו מקבלים אותו בעודפים - ובשביל זה אני צריך לשמור את המודל שמשתנה שלי בשם חדש ולערוך עליו חישובים שוב, ואין לי כוח לשמור מחדש ולבדוק איתו מה יקרה אם לערבים יירד מנדט, איך תראה חלוקת המנדטים המחודשת ומי ירוויח מזה. (בסבירות די גבוהה הליכוד או הבית היהודי, אבל באמת שאין לי כוח עכשיו לבדוק את זה. אולי מחר)

בכל מקרה, אני אישית לא מאמין שיצליחו לפסול להם גם כמות של 35 אלף מנדטים "בלבד"

מכל אחד קצת בסוף הם עוד איכשהו יעברו

אבל ניפגש כאן אחרי פסח ונראה אם אני צדקתי, או אתה, סבבה?

אז ככה שזה יותר הגיוני....

בסדר, אז כחלון ילך עם ביבי לקואליציה שלו, אך עדיין כל המנדטים שלו יפעלו בממשלה ובכנסת כשמאל, גם אם הם יהיו בממשלה.
באותה מידה, מרזל הוא ימין גם אם הוא באופוזיציה.
אני לא מדבר על שיקולי קואליציה - אופוזיציה, אני מדבר על כמה ח"כים ימניים יהיו בכנסת בתכל'ס.

לקואליצייה גם אם זה לא מוצא חן בדעתם, לעומת האופוזיציה שאיש הישר בעיניו יעשה.

כלומר, שגם אם יש כמה ח"כים לא הכי ימניים בכולנו - עדיין, ברגע שהם בקואליציה הם מחוייבים לתמוך בחוקים שהיא מעבירה, או להתנגד לחוקים שהיא מתנגדת להם - לזה קוראים משמעת קואליציונית, ומי שמפר אותה משלם מחיר יקר פוליטית, עד כדי אפשרות של הוצאתו מהממשלה/קואליציה, ואם צריך, בחירות חדשות.

ובגלל שכחלון ר-ו-צ-ה להיות שר אוצר ול-א רוצה בחירות חדשות מייד, הוא לא יעשה צרות יותר מידי.

צריך להזכיר לך שגם ראש הממשלה עצמו הוא לא ממש ימני?
את מרבית החוקים הימניים נתניהו הוא זה שמפיל, ואת אלה שהוא לא מפיל הוא גם לא מקדם ע"י משמעת קואליציונית.
לא זכור לי אף פעם שראש הממשלה הטיל על לבני או על ברק משמעת קואליציונית בחוקים ימניים.
בדרך כלל בחוקים ימניים: או שנתניהו מתנגד ובולם את החוק או שהוא נותן חופש הצבעה בקואליציה.
תראה לי פעם אחת שנתניהו חייב את לבני או את ברק לתמוך בחוקים ימניים.

מרזל באופוזיציה או אפילו 4 חברי יחד בקואליציה, לא יעזרו - להפיל את הממשלה הם לא יכולים, ובאופוזיציה אין ממש כוח. בסופו של יום מה שהקואליציה מחליטה, עקרונית יקרה, בגלל שיש לה רוב אוטומטי בכנסת.

אגב - מה שיחד לא הייתה יכולה לעשות בכל מקרה, הבית היהודי לפחות יש היתכנות כזאת לעשות - הבית היהודי יכולה לערער את הקואליציה, כי אם היא עוזבת, אז אם לא מוסיפים עוד מפלגה כלשהיא, הקואליציה קורסת.

בהרבה מאוד חוקים יש חופש הצבעה בקואליציה.
לא מדובר רק על שאלת הפלת הממשלה, מדובר על התנהלות בשטח בהצבעות על חוקים בכנסת.
כולנו יתנהלו כמפלגת שמאל וביבי לא ימנע את זה מהם. באותה המידה מרזל יתנהל כימין ויתמוך בהצעות חוק לאומיות.
בהרבה מהחוקים ניתן חופש הצבעה ואז חשוב כמה אצבעות יש לימין וכמה לשמאל.

של הקואליציה, או מטעם חברי הכנסת של הקואליציה, לא הופל, ומנגד, כל חוק שהאופוזיציה רצתה, והקואליציה החליטה לא לתמוך בו - נפל - הסיבה לדברים האלו הוא המשמעת שיו"ר הכנסת והקואליציה שמים על כל חבריה.

אגב - בכל מקרה הראתי לך של"ימין פרופר" אין רוב גם אם אתה מחשיב שיחד נכנסה - ולא מחשיב את כולנו כימין. ותזכור שבשאלות של ימין-שמאל, אם אין חיוב להצביע למשהו מסוים - אין סיבה שכל ח"כי הליכוד בהכרח יצביעו כמו "ימין".

בקיצור, בוודאי שלקואליציה יש את המשמעות המכרעת כאן - וראינו שכאשר הקואליציה האחרונה הייתה גרועה, היא נפלה במהירות כמעט שיא - הכנסת שכיהנה כמעט הכי פחות זמן מאז קמה מדינת ישראל (מקום שני מהסוף).

קואליציה יציבה = קדנציה מלאה/כמעט מלאה.

רק על החוקים המשמעותיים מטילים משמעת קואליציונית, אך על הרבה מאוד חוקים לא מטילים שום משמעת קואליציונית. זה נכון שיש קטע כזה שכמעט כל חוק של ח"כ מהאופוזיציה שלא נעשה בשיתוף פעולה עם אף ח"כ מהקואליציה יש משמעת קואליציונית להתנגד לו. אבל בכל הנוגע לחוקים בקואליציה, יש אחוז ניכר מהם שלא מוטלת עליהם משמעת קואליציונית, הרבה פעמים משום שבקואליציה עצמה יש מחלוקת בקשר לחוקים האלה. ויש גם הרבה פעמים שחוק מוצע ע"י חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה וזוכה להתנגדות של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. לא הכל זה שאלה של קואליציה - אופוזיציה, בהרבה מאוד חוקים יש חופש הצבעה מלא.
ולא אמרתי שאם יחד עוברים אז יש רוב לימין, אלא שיש יותר חברי כנסת ימניים מאשר אם יחד לא עוברים, מה לא ברור פה?

העובדה היא בפירוש שבכנסת ה19 "בקואליציה לא הפסידה בשום חוק".

אבל כדי להוכיח לי שאני טועה, אנא הבא לי חוק שהקואליציה הציעה בכנסת ה19 (לא האחרונה, אף שגם כאן אני כמעט בטוח שהייתה הצלחה גדולה או מוחלטת, לקואליציה) ולא הצליח לעבור.

אגב - גם אם נגיד ותמצא חוק כזה, הרי אתה מראש מודה שבחוקים גדולים ומשמעותיים, יש משמעת קואליציונית - אז ממה נפשך- הרי ברור לך שחוקים שקשורים לימין/שמאל - יחשבו מאוד משמעותיים בעיני חלקים נרחבים מהקואליציה, ויגרמו לכך שהקואליציה תצטרך להטיל עליה מלוא כובד משקלה ומשמעת קואליציונית מוחלטת.

קואליציה שבשאלות המשמעותיות ביותר בשביל חלק נכבד מחבריה, לא מצליחה להטיל משמעת - כמעט שאין לה זכות קיום (וזה מה שקרה בסוף חייה של הקואליציה הנוכחית. אחד ה"הסברים" לקריסת הקואליציה היא זעמו של נתניהו על חוק ישראל היום שהיה נגד רצונו, והקואליציה די מרדה בו בעניין - ככה שהוא בידיו הוביל לדירדור הקואליציה, ב"טיעון" "חוק הלאום" כדי לצאת "רציני" - והוביל לבחירות חדשות שבהן רק התחזק, מסתבר).

והרבה פעמים יש תומכים מהקואליציה והאופוזיציה ומתנגדים מהקואליציה והאופוזיציה.
ואין לי כבר כוח להתווכח איתך, אתה מתיש את הצד השני בלי הפסקה.
אין לי שום כוונה לעשות מחקר עומק ולחפש חוקים שלא הוטלו עליהם משמעת סיעתית.
די, נמאס לי ההתשות האלה, לא על כל דבר יש לי כוח לעשות בדיקה מקיפה.
לך כנראה יש את כל הזמן שבעולם והפורום מהווה את עיסוקך המרכזי בחיים, אך לא לכל אחד יש זמן לעשות בדיקות ותחקירים על כל טענה שהוא מביא.
אתה באמת עוד מעט מביא למצב שלא בא לי כבר לדון איתך על שום דבר.
די, די לסגנון המתיש הזה, אין לי כבר כוח.

מתיש?

מצטער באמת שבקשה אפילו של חוק אחד בלבד זה "התשה"

חביבי, אתה פשוט בחור לא יאמן - אתה פולט פה שטויות על גבי שטויות, וכאשר מבקשים ממך אפילו הוכחה אחת בלבד לשטויות שאתה אומר, אתהמתגונן בדרך הכי "יצירתית" - אתה ישר מאשים את הצד השני שהוא "מתיש אותך" וש"אין לך כוח לסגנון המתיש הזV". מצטער חביבי, לא ביקשתי ממך להביא לי 400 חוקים כאלו - ביקשתי אחד. ואם אתה לא מסוגל אפילו את המינימום של המינימום לעשות (בדיוק כמו בהבנת איך עובד חלוקת המנדטים, שאפילו את המינימום של להבין איך זה עובד אתה לא מוכן, מעדיף "להאמין" במה שמישהו אומר, וכאשר מישהו אחר מביא הוכחה אתה תוקף אותו שהוא "מתיש" - כאשר את המינימום אתה לא מסוגל לעשות, לפחות אל תהיה חצוף ותטען שזה "הצד השני" שמתיש. 

אתה לא חייב לדון על שום דבר, אני מצידי אכתוב הפרכות על דברים שאני חושב ויודע שהם שטויות שאתה כותב, וכאשר אתה לא מוכיח את דבריך, יהיה קל לאנשים להבין מי הצודק ומי סתם הזה שמשתמש בתירוץ ה"מתיש".

אם אתה לא מסוגל להוכיח את הטענה שאתה מביא - אפילו לא בחוק אחד, אפילו לא במינימום - תעשה טובה לעצמך ואל תביא את הטענה הזאת. או לכל הפחות אל תנסה להפיל את האשמה על היסודיות של השני כאילו הוא אדם מוגזם ש"מתיש".

או בלשון שלך: די, די כבר לתירוצים המגוחכים האלו והניסיונות ליצור דה לגיטימציה ליסודיות של הצד השני, וליצור רושם כאילו הוא ביקש ממך דבר מעבר לגבול היכולת ההגיונית. אם הצעת חוק אחת אתה לא מסוגל למצוא - אני לא יודע מה כן אתה מסוגל למצוא. 

כל טוב.

יש לי את מאגר החוקים של הכנסת ה-19 שאני יכול לעבור אחד אחד ולמצוא את החוקים בהם לא הייתה משמעת סיעתית?
אתה ממש מגוחך.
אתה כביכול מבקש דבר מאוד קטן: רק חוק אחד.
אבל בשביל להגיע לחוק אחד צריך למצוא אותו איכשהו.
נראה לך שאני זוכר חוקים שחוקקו בכנסת ה-19? לא זוכר אף חוק (אולי חוק הגיוס, היחיד שנשאר בזיכרון). אז מאיפה אני אשלוף לך "רק חוק אחד"?
אלא שזה הטריק שלך. אתה כביכול מבקש בקשה קטנה, בזמן שאתה יודע יפה מאוד שכדי למלא אותה צריך לעשות בדיקה מקיפה. ואז אתה מציב את עצמך בעמדה גבוהה מיריביך, משום שלך יש את כל הזמן שבעולם לעשות תחקירי עומק ובדיקות נתונים, בעוד ולאחרים אין. והרי אם אינך מביא ראיה, אז אתה סתם מקשקש שטויות.
אני אמרתי כבר בעבר, אם אני רואה משהו ברשת אני מביא ראיה, אבל אם זה משהו שמצריך אותי לעשות בדיקה מקיפה ותחקיר עומק ברשת אז אני לא מביא ראיה.
אז אתה כמובן תגיד שביקשת "רק" חוק אחד, אבל אתה יודע יפה מאוד שאין דרך מהירה למצוא חוק שחוקק בכנסת ה-19, צריך לעשות בדיקה מקיפה מאוד ברשת ולו כדי למצוא חוק אחד קטן שחוקק בכנסת ה-19.
יש הבדל בין הוכחה למשהו שראיתי עכשיו, לבין תחקיר עמוק ברשת רק בשביל דיון בפורום.
וכשאתה כותב ש"אתה לא חייב לדון על שום דבר, אני מצידי אכתוב הפרכות על דברים שאני חושב ויודע שהם שטויות שאתה כותב, וכאשר אתה לא מוכיח את דבריך, יהיה קל לאנשים להבין מי הצודק ומי סתם הזה שמשתמש בתירוץ ה"מתיש"." אתה רק מוכיח לי כמה אני צודק. אתה בכוונה מציב אתגרים גדולים שאתה יודע שרק אתה מסוגל לעמוד בהם כדי שהתוצאה תהיה שאתה מביא ראיות כביכול והצד השני מסרב להביא ראיות.

יש שם מסודר מאוד - חוקים שעברו קריאה ראשונה, חוקים שעברו שניה ושלישית ונכנסו ל"ספר החוקים", וגם יש שם חלוקה יפה לחוקים בהצעות פרטיות ובהצעות ממשלתיות..

הכל מופיע ואם תרצה אביא לך את הקישור המדוייק כדי שאפילו לטרוח לחפש את המקום שבו זה יכול להיות, לא תצטרך לטרוח.

9 ולא באחרונה" - התכוונתי, "בכנסת ה18 ולא האחרונה" (כי האחרונה היא היא ה19, ואותה אני עדיין לא בטוח שהכל עבר)

אז הנה, הפרכתי את ה"חששות" שלך שזה ייקח הרבה זמן - כל החוקים מופיעים מסודר, כולל הנוסח, כולל המציעים, ואם עברו או לא - באתר הכנסת. במאגר מאוד יפה ומושקע.

לקשר לך? 

http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Pages/default.aspx

את כל היתר - חיפוש, וכו' - את זה כבר תעשה לבד. את ההוכחות שלך אתה צריך להוכיח, את שלי - אני.

אם תצליח להוכיח שלא כדברי זאב אלקין, כן הצליחו בכנסת ה18 להפיל הצעות חוק שהגיעו מכיוון הקואליציה - אצטרך לבדוק את עצמי (ואלקין אמר את זה, כפי שזכור לי, בתור יו"ר הקואליציה בכנסת ה18 - אז הוא יודע על מה הוא מדבר. מלבד זאת, אני כאמור לא נתקלתי בחוק כזה שהאופוזיציה הצליחה להפיל לקואליציה - אז אם תמצא, אז אצטרך לבדוק לעומק איך ולמה וכו'...).

כל טוב.

לשם התחלה, בוא תמצא בבקשה חוק שמגיע מאיזה שהוא חבר מהקואליציה, בכנסת ה18, שלא הצליח לעבור כאשר חברים מהקואליציה התנגדו לו. לאחר מכן, אני מוכן לעזור לבדוק האם על חוק זה הוטלה משמעת קואליציונית או שלא

בוא נראה...

אבל לשם התחלה אתה קודם צריך בכלל למצוא חוק כזה של אחד מחברי הקואליציה, שהתנגדו לו חברי הקואליציה עצמם ועזרו להפיל אותו - אם באתר הכנסת זה קשה לך (את זה תמצא תחת הכותרת "חוקים להצעה ראשונה" או  "חוקים לקראת הצעה שנייה ושלישית" - אם באתר הכנסת קשה לך, תכתוב בגוגל "כנסת פתוחה", יש שם גם אתר נחמד אם כי לא רשמי, שיכול לעזור לך גם, למצוא חוקים וכו'...

אז הנה, סידרנו - אתה לא צריך להוכיח לי שזה חוק שהוטלה עליו או לא הוטלה עליו משמעת, אלא בסך הכל דבר פשוט - להביא קישור לחוק שיזם והגיש אחד מחברי הקואליציה (חוק פרטי ולא ממשלתי) ושלא עבר, בין היתר בגלל התנגדות של חברים מהקואליציה (המתנגדים והתומכים כתובים בפשטות באתר הכנסת וגם באתר כנסת פתוחה)

/News/News.aspx/239121

אבל גם זה בדיעבד בסדר. אניא סתכל ואבחן, מעניין.

מסתבר שזה באמת חוק שהקואליציה לא הטילה עליו משמעת ורבים ממנה לא תמכו בה, ולפי מה שהצלחתי להבין מקריאה ראשונית, זה גם יצר קרע כלשהו בין הבית היהודי לשאר הקואליציה - הבעיה אז הייתה שהבית היהודי לא יכלה בכל מקרה להפיל את הממשלה עם 3 המנדטים העלובים שלה. אני צריך רק לנחש שאם היה לה כבר אז 12 מנדטים, והייתה יכולה איתם להביא להפלת הממשלה - הייתה יכולה לחייב את ראש הממשלה ואת הקואליציה להטיל משמעת ולהעביר חוק כזה או אחר.

זה אגב, בדיוק מה שהיה עם בליץ 3 החוקים ה"חזקים" שהקואליציה העבירה בשנה שעברה במרוץ של כמה ימים - לכל מפלגה היה חוק משמעותי מאוד שלא הסכימה לוותר עליו, ודרשה מכל הקואליציה לתמוך בו. כיוון שכל מפלגה כמעט יכלה להפיל את הקואליציה, נאלצו ליצור מצב שבו כל חוק תלוי בחוק השני וככה העבירו אותם בבת אחת, כשכל צד בקואליציה מעט מתגמש, ומקבל בתמורה את מה שהוא רוצה.

זה המשמעות בקואליציה - אבל בזמן אורלב, לא היה לנו הפריווילגיה לאיים על הממשלה, היינו קטנים מידי.

אגב - זה בדיוק ההבדל בין יחד קטנה של 3-4 מנדטים בכנסת בקואליציה, אם הייתה נכנסת - לבין מפלגה גדולה לפחות פי 2, וקיוונו שתהיה פי 3 (הבית היהודי), שעליה הקואליציה באמת תלויה, ובלעדיה צריכה למצוא קונסטלציה פוליטית חדשה ולא בטוח שתמצא.

אבל תן לי אני אעיין עוד קצת בחוק ואחפש אותו באתר הכנסת ואלמד עליו, בסדר? אז אולי זה יהיה מחר...

במחילה, אבל אני סומך יותר על עו"ד בן גביר.

זה עניין מתמטי טהור ותאמין לי שלמדתי היטב מאתר הכנסת איך מבצעים את החלוקה.

דבר ממש לא קשה.

העניין הוא שבחלוקת המנדטים העודפים, יש שני מנדטים להסכם העודפים של המחנ"צ עם מרצ - מנדט אחד הולך למרצ (הראשון) ומנדט אחד למחנה הציוני.

במידה ויחד נכנסת, אז יש חלוקת עודפים חדשה, ושוב יש שני מנדטים למרצ ולמחנ"צ, אבל הפעם המחנ"צ עולה מ22 ל23, ולא מ23 ל24 כמו בחלוקה האמיתית דהיום.

בקיצור, תבחר לא להאמין - אני יודע מה נכון.

עו"ד בן גביר מבין לא פחות ממך איך עובדת השיטה ואני סומך עליו, בתור עו"ד שבקיא בדברים האלה, הרבה יותר מעל ניק באחד הפורומים.

אז אני לא אסביר לך, אבל אתה מוזמן לעיין בצילומי המסך הזה, ולהגיד לי אם הבנת לאחר מכן את התהליך.

המסך הראשון הוא הנתונים של הקולות, ומודגש שם העלאת מספר הקולות של יחד, על חשבון הקולות הפסולים.

המסך השני הוא מסך חישוב המנדטים העודפים (6) על פי בדר עופר.

בסוף, רואים, מי שמאבד ככה מנדט זה הליכוד, המחנ"צ, יש עתיד וכולנו. ולא מרץ, שנשארת על 5 מנדטים

וגם לאחרים - מזמין אתכם לנסות להבין את הצילומים ולהגיד לי אם אני צודק או לא

אבל נראה לי שלמרקד זה לא ישנה - ותן טל לא יודע לעשות חישובים מתמטיים, בטוח בן גביר צודק על אף שותן טל הראה למרקד את כל החישובים...

(אם התמונות קטנות מידי - תפתח אותן בכרטיסייה נפרדת ואז זה ייראה נורמאלי)

המסך הראשון:

מסך שני:

דבר בחישובים האלה, כדי להוכיח שאתה צודק.
"הנה, יש טבלה, עם טבלה לא מתווכחים". אבל אולי אם הייתי מבין בזה הייתי יכול לראות שאולי הטבלאות לא לגמרי מדויקות.
לכן אני מחליט למי להאמין ועל מי לסמוך, וזה שהבאת טבלה עם נתונים לא אומר בהכרח שהחישובים נכונים.

וגם הצעתי לאחרים שמבינים בחישובים מתמטיים ומסוגלים להבין לבד מה עשיתי, לבדוק את מהימנות הדברים שכתבתי.

אתה רוצה שאעבור איתך נתון נתון ואסביר לך איך עושים את החישוב? אני מוכן לזה, גם אם לא בבת אחת כי לא בטוח שאצליח (הכנות לפסח).

בכל מקרה - יפה לראות שאתה חושד בי לשקרן או משהו כזה.

אם היית עובר צעד אחרי צעד על הטבלה, מבין בכלל מה היא אומרת ומה עשיתי בחלוקת העודפים, אז לא היית קופץ מהר לנסות שוב לתרץ שאני סתם "לא מדייק".

אשמח אם @Admin יוכל לחשב בעצמו מה עשיתי באותה טבלה, וייאשר שאכן צדקתי - אני מקווה שלפחות לאדמין שהוא איש מחשבים ומבין "קצת" גם בחישובים מתמטיים, אתה תאמין.

בנוסף, אם יש עוד מבינים בדבר שמוכנים לאשר את מהימנות דבריי - אני מזמין אתכם לכתוב כאן

לא התעמקתי.

אתה טוען כך, בן גביר טוען אחרת ואני מאמין לבן גביר ומי שרוצה יאמין לך.
למה צריך לעשות דיון מכל דבר? זה כל כך משמעותי אם ירד ח"כ מהמחנה הציוני או ממרצ?

זה לא שאלה של "למי מאמינים" - אני יודע שחישבתי נכון ויודע שזה ככה, ופשוט מציג את זה בפני האחרים.

אותו דבר אני יכול לשאול אותך "למה אתה מתווכח?".

ההבדל ביני לבינך הוא די גדול - אני עשיתי את הצעדים הנדרשים כדי להבין, ולכן אני מדבר מתוך ידיעה. אתה לעומת זאת, מתעצל לעשות את הצעדים הנדרשים כדי להבין את החישובים, ולכן מדבר רק מ"אמונה בלבד" בבן גביר (אגב - שאלת אותו אם עשה את זה ממודל מדוייק או מההערכות? אם התחשב בהסכמי העודפים?). וזה בלי לנסות לפגוע או להעליב חלילה...

בניגוד לקדוש ברוך הוא, בן גביר הוא בן אדם ולא אל - ולכן הוא יכול לטעות. כמובן, גם אני יכול לטעות - אבל אני לפחות הראיתי את צעדי החישוב שלי, ולכן אני יודע איך הם עובדים. אתה לא הראית ולא ראית את צעדי החישוב של בן גביר.

אני מאמין שחברי הפורום נבונים מספיק כדי להבין בסיטואציה כזאת מה אמור להיחשב אמין יותר, אבל שיהיה.

אגב-זה לא שאלה של מה משמעותי למי ירד - השאלה פה היא העובדות, ואני אחד שאוהב לדייק בעובדות. גם אם אין לזה נפקא מינא רצינית להלכה.

אתה רוצה לדעת מה נכון או לשגות באשליות?

אתה מגן על בן גביר בחירוף נפש, כאילו הוא לא יכול לטעות. אני לא בטוחה שאם היו מציגים לבן גביר את המודל של ותן טל הוא לא היה חוזר בו.

ותן טל מביא לך תרשימים וחישובים, ואומר לך שהוא בדק את העניין כמה פעמים. אז מילא היית בודק ומחשב ומגיע למסקנה שונה, אבל אפילו לא בדקת. אז מאיפה היומרה לומר שותן טל טועה? אם אתה לא מבין בזה אז אל תכניס את עצמך לדיון.

במתמטיקה של חישובים כאלה אין שניים צודקים. יש חוק שעל פיו מחלקים את המנדטים והוא הקובע, לא תחושות ולא אמונות.

יש אפשרות לברר מה נכון ומה לא, וזו שטחיות לומר שכל אחד יאמין מה שהוא רוצה.

התגובות שלך בשרשור הזה הן דמגוגיה לשמה. מדובר פה על מתמטיקה נטו ללא שמץ פוליטיקה. אל תערב את הנטיות הפוליטיות שלך במתמטיקה.

ואם אתה חושב שהדיון הזה כ"כ חסר חשיבות, למה נכנסת אליו? ולמה אתה מתרגז כשמישהו אומר אחרת מבן גביר?

*ואני לא קובעת כאן מי הצודק, כי גם אני לא העמקתי בחישובים. (זה לוקח המון זמן)

החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.

אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.

אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.

ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:

1. הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.

2. הם לא רוצים לגור ליד הערבים.

נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו.

ירצחו אותנו אז נברח.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

מי שיצר אותה מתחרט על זה ואמר שהיא לא יכולה לשמש כאנציקלופדיה

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri