לא הופך אותו לתינוק שנשבה... עם כל הצער שבדבר

חינוך לא טוב של הרמב"ם לא הכוונה חינוך לא טוב של היום... מסכים איתי? הכוונה חינוך לא תורני

גדל בבית אחר

זה שיש לאנשים תיסכולים על אנשים אחרים... לא הופך אותם לפחות מחוייבים לדת

(אני לא חושב שיש מישו שממש נחמד לו לקיים כללל מצווה 24\7... זה לא הופך אותו ללא מחוייב)

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

רוב החבר'ה שנשרו- אין להם בעיה אמיתית עם הקב"ה.

אם תחפור קצת בפנים תגלה את זה.

יש להם בעיה עם אנשי חינוך, רבנים ולפעמים אפילו הורים שדאגו להמאיס עליהם את הדת.

וזה קורה בציבור הדתי והחרדי כאחד, לא חושבת שאצלנו חסרים כאלו...

אז מי שעושה להכעיס את ההורים או את הרבנים,

או מי שמאבד אמון במערכת הדתית בגלל התנהגות הזויה של אנשי חינוך,

מומר לתיאבון הוא לא.

ואגב- דואגים שיהיה יין מבושל, לא כזה מסובך.

כשרות- הם לא יעבדו עליך, אם הם בקטע של לכבד אותך בתור אדם..

ריבונו ומתכוון למרוד בו זה לא שהוא אומר אני אעשה דווקא!!!

אם הוא עושה דווקא זה מומר להכעיס, ויש גם הגדרה של לתיאבון!, שאם אני לא טועה גם הוא עושה יין נסך

התרסה!!! זה לשמור שו"ע...

עדיף לא להתריס(=לא להביא בקבוק אחר) ולכן להמשיך לשתות מהבקבוק

כתבתי אם נכון להחזיר לו בהתרסה כנגד התנהגותו המתריסה

המונח שגוי. הם לא חוזרים לשום מקום. הם מתרחקים. המונח חוזרים בתשובה זה לא ANSWER אלא RETURN מלשון שיבה. לשוב הביתה, לשוב אל ה' לשוב אל הר סיני. ברגע שאומרים חוזרים בשאלה כקונטרה לחוזרים בתשובה כאילו נותנים לתופעה לגיטימציה וכאילו כל מי שעזב את שמירת המצוות זה משום שהיו לו שאלות באמונה וכו'.

 וישראל אף על פי שחטא ישראל הוא אבל יש גדרים הלכתיים כמו יין נסך, ובכלל איך להתיחס לחוטא להכעיס. זה ניסיון לא קל אצלנו במשפחה, והאמת לא תמיד אנחנו שיודעים איך להגיב למרות שברורו לנו ברמת העיקרון שהוא חוטא ועזב את המצוות.

אם אתה שואל מהבחינה הזו, לך לרב מורה הוראה.

רק אעיר שכעיקרון, מצינו בדברי הרב קוק (אגרת קלח):

"אבל אם יחשוב כת"ר המון הלומדים שראוי בזמן הזה לעזוב להפקר את אותם הבנים אשר סרו מדרכי התורה והאמונה ע"י זרם הזמן הסוער, הנני אומר בפה מלא שלא זו הדרך אשר ה' חפץ בה.

כשם שכתב תוס' סנהדרין כ"ו ע"ב ד"ה החשוד, דיש סברא לומר דלא יפסל חשוד על העריות לעדות משום דחשיב כמו אונס, משום דיצרו תוקפו, וכה"ג שכ' כן תוס' גיטין מ"א ע"ב ד"ה כופין, שכיון שהשפחה משדלתם לזנות חשיבי כאונסין כן היא ה"שפחה בישא" של זרם הזמן, שנתנו לה מן השמים שליטה טרם שתכלה לגמרי ותנדף כעשן, שהיא משדלת בכל כשפיה הרבים את בנינו הצעירים לזנות אחריה. הם אנוסים גמורים וחלילה לנו לדון אונס כרצון"

פשוט שלא כולם סברו כמותו, אבל זו דעתו

לעיון נוסף למשל כאן

מעניין לפתוח

דוקא לפעמים קל יותר עם דתל"שים- כי הם מכירים.

דתל"ש ידע לא לפתוח לי יין- ואם הוא יתעקש אז אני אקח בקבוק אחר וכו'.

וגם בכשרות- אם דתל"ש, שאני יודעת שמכבד אותי כדתיה, יגיד לי על משהו שהוא כשר- אני אאמין לו. אם מסורתי מהבית יגיד לי דבר כזה- אני לא אוכל. (כי מבחינתו זה כשר, אבל הוא לא מכיר את כל ההלכות)

אז זה עצוב לי וכואב לי- כי אני מאמינה שיש דרך נכונה יותר, והוא לא נמצא בה. 

אבל זה לא סותר את זה שאני עדיין אוהבת ומכבדת ומעריכה את האדם שהוא. 

ובלי "להיתפס" כהו זה.

יש תשובות של הרב קוק זצ"ל לרב דוב מילשטיין, שכמה מבניו היו במצב כזה.

ואומר לו שהדרך היום היא רק בקירוב. כי ה"שיפחה בישא" של רוח הזמן משדלתם.

מבחינה הלכתית - צריך לשאול רב לגבי פרטים. ולהקל כמידת האפשר שלא לפגוע.

חלק מהיינות דינם כמבושלים, בגלל תהליך היצור. ויש עוד דעות בנושא של המשמעות כיום.

והוא לא "מכיר ויודע" עפ"י רוב. אלא מתבלבל לצערנו הרב מאד-מאד.

"והמרחם - רחום ירחם"..

ומספיקה לנו תשובתו של הרב זצ"ל שהובאה לעיל.

ובוודאי שהעבירות זה דבר מצער מאד וחמור.

גם כשאדם חוטא באופן "פרטי" אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות - וצריך לתקן. ווזה לא רק ענין של "מסבירים" אלא עומק של יראת שמיים, והתמודדות עם יצה"ר. ובוודאי שאתה צודק שכמה שיותר חזק - כך פחות חטא.

אבל כל זה לא נוגע לנידון דידן. פה השאלה האם זה אומר כשאדם כאילו "עזב", שהוא לגמרי מבחוץ.

והתשובה היא לא. יש הרבה בלבולים היום. זה לא הכפירה הקשה שהיתה בעבר (אגב, לא הזכרתי את הבטוי "תינוקות שנישבו").

ואכן, גם על דברים "קטנים" יותר, יש לפעמים מקום ללימוד זכות כשנוגע לזולת.

מה שנוגע לאדם עצמו - כל אחד צריך לעשות את המירב ביחס לעצמו.

מה זה "מומר לתאבון"?

"לשיטתי"?...

"מומר לתיאבון" - שעושה עבירות כי "יש לו חשק".

"מומר להכעיס" - דווקא. נגד ח"ו.

מה הופך בן אדם למומר לתאבון ולא ל"תינוק שנשבה" (קצת אבסרוד הכי השאלה צריכה להיות הפוכה אבל ניחא..)

ממש לא קשה לענות על זה. אני חושב שאפשר להבין בהתבוננות קלה.

אבל באמת שאין לי כל ענין לכתוב "מה הופך אדם למומר לתיאבון בימינו" וכו'...

אני מעדיף למשל: איך גם אצל "לתיאבונים" כאלה, מוצאים כל מיני מעשים טובים....

ענין של טעם. זה הטעם שלי ("תיאבון"..)

שהוא "תינוק שנשבה".

כלל לא התייחסתי להגדרה הזו.

אבל לרוב, להבנתי, זה לא בא רק מ"תיאבון", כלומר: פשוט רצון לפרוק עול כדי ליהנות;

אלא מבלבול בדעות. בלבול אמוני וכד'. וזה בגלל הבלאגן שיש היום ב"שוּק הדעות הרוחני" לא פעם.

זה מה שאני מבין בכיוון שכתב הרב זצ"ל, שהובא לעיל.

וממילא, היחס (שאכן על זה נשאלה השאלה שעליה עניתי..) צריך להיות ככל האפשר בימין-מקרבת, ללא שמץ חנופה וויתור לנורא שבדבר הזה.

ואני מסכים שלא תמיד זה  קל ליישום. לפעמים כמה שיותר קרוב - תחושת ה"מכה" קשה יותר, ויותר קשה לנהוג כך. גם זו עבודת מידות ועיון..

אז אין מחלוקת בנינו.

יש שם סיכום של המון פסקים שונים בעניין.

אני מטופלת אצל רפורמי וכידוע באמריקה הם יותר גרועים מאשר פה וזה מחטיא הרבים עם חתונות מעורבות,הפוכות,שריפת מתים,נגד ברית מילה אבל....

הוא באמת עוזר לי,הוא באמת רוצה לעזור לי,הוא משקיע עבורי מזמנו ומכוחותיו,הוא מזדהה איתי,היום יצאתי ממשרדו בהרגשה טובה יותר אבל זה עדין לא משכיח ממני את עברותיו,הוא חושב שהוא הומניסט וסובלן אמרתי לו שכאלה היו גם בגרמניה...

ומה הטיפול? מאיפה הוא אמור להוציא אותך ולאן הוא מביא אותך?

מה הוא?תינוק שנשבה?מומר להכעיס?

א. ייחוס האחריות שלו לכפירתו וחטאיו - כאן יש לדון האם הוא נחשב תינוק שנשבה וכו'.

ב. החובה להישמר מפני השפעתו הרעה והכפרנית - זה לא קשור לדין תינוק שנשבה, וגם אם הוא אנוס גמור צריך להתרחק.

והאמת ההשפעות שלו קצת מפחידות אותי ביחוד בשלב שהוא עובד איתי יותר על כישורים ותפקוד חברתים.

הבהרתי לו שהמתודות שלו לא מקובלות עלי ושזה כפירה ושאין פה ענין של אמונה אישית אלא חובות של האדם היהודי לבוראו והוא המטפל היהודי היחיד בכל העיר ולכן הרבנים פה שולחים אליו זוגות ליעוץ.

איך אדם כזה משפיע על שלום הבית של עשרות זוגות?

איך הוא מדבר איתם על חיי אישות כשהוא עצמו לא יודע כלום ולא מבין בכלל מה זה דעת תורה?

נשמע קשה לאללה כשזה כבר מגיע לנקודות של התנהלות ותפקוד.

ואני חייבת ללכת אליו.

ויותר קל להישמר ממנה.

כלומר להחליף אותו זה לא אופציה אז יש לכם הצעות לחיזוקים רוחנים?

לא עניתי על השאלה עצמה כי לא ידעתי מה.

אבל זה התשובה המדויקת.

וצפי בסרטון הזה-

ומלחמה צריך לעשות בתחבולות.

דין מורידין ואין מעלין נלמד ממלחמה (זו הסיבה שחז"ל 'המציאו' דין מוות שביד כל אדם בלי בית דין. זה סעיף של דיני מלחמה). היו תקופות שהדרך הטובה ביותר לשמור על כרם ישראל הייתה להוקיע לחלוטין את היוצאים. כיום הניסיון מראה שקירוב ואהבה מחזירים אחוזים ניכרים מהדתל"שים, ולכן פשוט וברור שזו הדרך המועדפת.

כמובן, צריך למצוא את האיזונים הנכונים. לא לתת לגיטימציה לחטאים, לשמור על המסגרת של הבית, לא לתת פתח לקלקול אחרים וכו'.

מאיפה הבאת את זה?

אתה אומר בצורה כל כך פשוטה..

מי אמר ש"מורדין ואין מעלין" זה לא כי צריך לאבד את הרשעים?

אני שואל באמת.

אשמח למקורות.

להיתר גורף להרוג אנשים בלי בית דין.

ראית פעם בחז"ל עונש מוות ללא בסיס מוצק בתורה, לימוד מפסוקים, גזירה שווה, משהו?

בכל מקרה, המקור הוא מו"ר הרב טל.

"דהא עיקר מורידין ע״כ הוא משום מגדר מלתא וכדאמר סנהדרין מ״ו א׳ ב״ד מכין ועונשין שלא מן הדין והכא קבעו ב״ד הראשונים שאלו המומרין פורצין גדרי עולם ושעה צריכה לכך"...

"וכיוון שכל עצמנו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון.."

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14334&st=&pgnum=21

זה מאוד קשה באמריקה,אפילו הדתיים פה לא שומרים איסורי נגיעה.

הקונסרבטיבים באים לרבי בשבת אבל חוזרים הביתה באוטו

והרפורמים...קיבלתם דוגמא.

בא לי לנעול את הבית ולזרוק את המפתח.

ומלחמת התרבות המתוחכמת המגובה בכספים אירופאיים- כל אלה מצדיקות הגדרת דתלשים כמבולבלים

דבר שלעניות דעתי מובחן ביחוד על ידי המחלוקות החריפות הפנים דתיות.

ולכן קשה לדון מישהו על זה שאינו דתי.

אני לא אומר שיש לזה בהכרח משמעות הלכתית, אבל זה נתון שראוי להתחשב בו.

(הרמב"ם בתשובה).

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.