תכניסי לעצמך שוב ושוב שזה פשוט מגעיל לחשוב על אדם נשוי,

ותדמייני לעצמך  מה אשתו היתה אומרת ומרגישה לו  הייתה יודעת את המחשבות שלך...

ותקראי מאמרים מחזקים באמונה וכד'..

ותחליטי על איזה נושא/אדם  שאת חושבת עליו ברגע שבאה אליך מחשבה על ההוא.

לי זה עזר פעם.

כל פעם שהייתה באה אלי מחשבה על משה, הייתי אומרת לעצמי בראש  - יוסף, יוסף,יוסף , וחושבת על יוסף....

מוזר אבל עזר.

(נא לא לצחוק עלי)

ומה שבטוח מומלץ - לשמור ממנו מרחק בעבודה, וכמה שפחות להיות איתו בקונקשן.

הרבה הצלחה וברכה!

לא הבנתי קרה לך משהו כזה? או משהו דומה?

אני באמת משתדלת לא לדבר איתו כ"כ. לא ליצור דו שיח.

הקטע אצלו זה שהוא פלרטטן לא רק כלפי אלי כלפי כל מיני בנות בעבודה.

ובהתחלה זה ממש הגעיל אותי וזה עדיין מגעיל אותי.

כאילו יש לך אישה ראבק מה אתה מדבר עם בנות בכלל בקטע כזה של צחוקים ודחקות.

לא יודעת ולאט לאט גם שהתרחקתי הקטע הזה שהוא כל הזמן מנסה להיות נחמד אליי.. גורם לי לחשוב עליו שהוא חמוד.

עכשיו ממש שלא חלילה מישהו יבין לא נכון. אני ממש לא לוקחת אותו רציני, הוא נשוי.

וזה סתם דמיונות שגם אותם אני צריכה להפחית כפי שאמרת.

ולנסות לחשוב על דברים אחרים.

היה איזה קטע שבשבועיים האחרונים לא ראיתי אותו. אז הבנתי שכניראה יצא שעבדנו משמרות הפוכות.

בקיצור ואז השבוע שראיתי אותו התעלמתי מקיומו. בגלל שאני רוצה לשמור על דיסטנס.

ואז הוא עושה לי. מה   לא ראית אותי שבועיים ואת לא אומרת לי שלום כלום..

לא ידעתי מה להגיד והלכתי.

קיצר ממש לא נעים לי עם עצמי וקשה לי עם המחשבות עליו וזה קשה לתכנת את המוח אחרת.

זה לא שאני כל היום עסוקה בו.. אבל עדיין אני יודעת שזה לא מתאים לחשוב על אדם נשויי..

אני חושב שאת בהחלט יכולה לומר משהו כמו "סליחה, זה מרגיש לי לא שייך. אתה נשוי אחרי הכל, אני מעדיפה לשמור על מרחק מסויים."

לא נכון לדעתי לומר הערה כללית - לא מתפקידך לחנך אותו.

אבל ברמה הפרטית של היחס שלו אלייך, ושאת מרגישה מזה לא-נעים - יכול להיות שאולי יש לזה מקום.

ולא לומר את זה בצורה שנותנת מקום להתווכח... להציג את זה כעובדה מוגמרת.

<צ>

לא ממש...  פשוט יצא לי לחשוב על מישהו שלא היינו מתאימים משום כיוון, ובכל זאת חשבתי עליו.

ובקשר אליך -

הניתוח שלי לדברים שכתבת זה-

שאולי נדלקת  עליו,  בגלל שהוא נותן לך יחס ומילים טובות, וצוחק איתך, ומראה לך מן אכפתיות כזאת שעושה לך טוב.

אך האמת: 

 הוא מתייחס ומתנחמד אליך, לא בגלל שאת משהו מיוחד בעיניו, אלא כי סתם כיף לו לדבר עם נשים.

את קולטת? את מרגישה ש''אכפת'' לו ממך, ושאכפת לו אם את מדברת איתו או לא,

אבל זה לא אמיתי!  המילים שלו הן מהפה לחוץ.

הוא מדבר ככה לכולן.

​וזה מעצים את תחושת הגועל!!!

וגם תחשבי-

מה? בא לך בכלל לחשוב על אדם כזה רדוד ולא אמין? הוא לא שווה חלקיק מחשבה שלך.

רואים עליך לפי התגובות שלך שאת אשה על רמה, והכנות והצורה בה את כותבת ומשתפת ממש מוצאת חן בעיני.

אין ספק שזה מצב מאוד לא נעים, מאוד קשה.

פעם, עוד לפני שהתחלתי להיפגש, כתבתי פה למישהי תגובה שיכולה להיות קשורה לנושא.

מוזמנת להסתכל.

בנוסף, אזכיר שוב את האבן-עזרא הנפלא על מצוות "לא תחמוד", שכבר יצא לי להזכיר באחד השרשורים פה: (מעתיק)

"הוא שואל, איך התורה יכולה לצוות על "לא תחמוד"? הבן-אדם רואה משהו יפה אצל החבר, הוא חומד אותו... איך אפשר לצוות נגד זה?

והוא עונה במשל. אם בן-כפר, שעובד יום יום בשדה, מתעסק בקוצים ובזבל אורגני, בעבודת אדמה קשה או במשק, היה רואה בת-מלך ענוגה ומעודנת. לא משנה כמה שהיא תהיה יפה או טובת-מידות, הוא כנראה לא ירצה בה לאישה - כי הוא מבין שזה לא מתחיל בכלל. אין על מה לדבר, זה הרי לא שייך עוד לפני שחושבים על זה.

כך הקב"ה אומר לנו, אם לחבר שלך יש רכב יפה - זה החלק שהקב"ה ייעד בשבילו. לא בשבילך. אתה צריך להבין, שזה לא מתחיל בכלל. זה לא שייך שתרצה גם את הרכב הזה, הוא בכלל לא נוגע אליך ולחלקך."

בהקשר ההוא זה היה פחות שייך, אז לא הבאתי את זה - אבל הוא ממשיך ומדגיש את זה לעניין אשת איש. עד כדי שהוא טוען "המשכיל... יידע שאשת רעהו אסרה ה' לו - נשגבה היא בעיניו מבת-מלך בעיני הכפרי [=אשת איש נראית למשכיל רחוקה ממנו יותר משבת-המלך רחוקה מהאיש הכפרי]! על כן הוא ישמח בחלקו, ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שה' לא רצה לתת לו - לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ובתחבולותיו."

ואסיים בברכה מסיום דברי האבן-עזרא שם - "על כן יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו" - בע"ה שתמצאי בקרוב את זיווגך, ויהיה קל הרבה יותר שלא להידלק ולהימשך לאחרים.

במה שזה "מרגיש לך".

הכי טוב, קודם כל לשמור ממש מרחק ממשי.

להימנע מלעבוד בקרבתו. להימנע משיחות באופן מוחלט. 

לחשוב על כך שיש לו אשה בבית.. אולי זה יעזור לך יותר "להרגיש" את הלא-שייך.

ו..להעביר את המחשבות למי שיהיה בעז"ה זה שבאמת יתאים לך ותתחתני איתו..

תתחילי בדברים קלים ולאט לאט תיסחפי, אל תהססי גם לפרק לו את המשפחה

למענך. דמייני את שניכם מאוהבים, ואת דמעותיה של אשתו. כמה זה מתוק. 

שמעתי על הרבה סיפורים דומים, אז תאמיני שגם את והוא יכולים.

מקווה שקיבלת את הבום.

מקווה שהועלתי.

היא מבינה שזו בעיה, שזה לא רצוי, ושאין לזה מקום.

זה עוד לא פותר לה את הקושי.

היא מחפשת דרך התמודדות.

אל תכאיב לה יותר...

מה הקטע שלך לכתוב דבר כזה? אני לא זקוקה לבום אני מספיק בנאדם ערכי ומוסרי.

ואני יודעת מה אני עושה.

זה שעולות מחשבות על בנאדם זה לא אומר שהולכים לקרות דברים ח"ו.

ואגב ביקשתי עצות שיעזרו להתגבר על המחשבות. לא עצות שיעזרו לי להבין כמה זה לא טוב

כי זה אני יודעת בעצמי.

דומני שהוא חשב ש"ציור" כזה אבסורדי ומגעיל על משמעות של דברים כאלה ב"עולם", יגרום לכזה זעזוע ש"יעזור לך להתגבר", כמו שביקשת.

סוג של "טיפול בהלם".. בלי שאצדיק את זה, או שאתייחס כרגע לנכונות/יעילות ה"שיטה" במקרה ספציפי זה. ובלי להתייחס ל"אסתטיקה" של הכתיבה...

אם לא מבינים את המקום שבו האדם נמצא.

כשעושים את זה בצורה חסרת-כל-רגישות, זה... טוב, אני לא אשתמש במילים קשות, כי כבר עשו את זה במקומי.

זה די מעליב שאת משווה אותי לזאת שהתחתנה עם עץ.

אני אדגיש ואומר שזה בכלל לא פשוט לשתף בתחושות כאלה.

הפורום זה המקום היחידי שהעליתי בדעתי מכיוון שלא יודעים מי אני באמת.

וגם פה לא היתי סגורה על זה בדיוק בגלל תגובות כאלה..

בצורה נעימה ובעצות נכונות ומתאימות.

את עכשיו רגישה בגלל ששיתפת אותנו, אז זה גרם לך לקחת את דבריו בצורה לא טובה.

הוא ממש לא השווה אותך למטומטמת ההיא חס ושלום.

סיפור אמיתי זה עבר בפייסבוק..

פשוט לא אהבתי את הזלזול הזה.

אני שונאת שאנשים פה מגיבים בחוסר רגישות לשאלות רגישות שנשאלות פה..

זה לא נעים..

אני חייבת לציין שאת ממש אמיצה. אם זה היה קורה  לאנשים אחרים אני חושבת שאפילו בינם לבין עצמם הם לא היו מודים בזה.... בעז"ה שיהיה לך המון הצלחה!

חיזקת מאוד!

אבל רציתי לומר לך כל הכבוד לך על האומץ מול עצמך,

ועל האומץ לבקש עזרה.

אלו שני צעדים שבכלל לא ברורים מאליהם...

ממש ראוי להערכה!!!

ועם כזו רמת מודעות ומוסר,

אני בטוחה שבע"ה תמצאי דרך להשתחרר מזה, כי מי שמחפש בכנות כזו-

הקב"ה בטוח עוזר

הצלחות!!!!

יהיה טוב בעז"ה אני ימצא את הבנאדם המיועד לי בקרוב והכל יהיה טוב..

יש כאלה אפילו שהם נשואים.זה מין הרגל כזה שיש להם תדר פתוח מול בנות וזה עושה להם טוב לחשוב שאולי מישהו דלוקהעליהם כי זה מעלה להם את הביטחון...

זה לא בכוונה ויש מצב את חושבת שהוא אחלה בחור ומצחיק וכל זה ...בגלל זה ההדלקות הקטנה.

אבל תכלס זה רדוד

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?