בס"ד
למה אני פה?
שירות לאומי לארצי ולעמי?
עזרה לזולת?
פרנסה על מנת להקים משפחה?
פיתוח העולם?
לומדים על מידת החסד:
"
וכפי שאמרו חכמים על בני עלי שחיללו את השם, עד שנגזר עליהם שימותו בגיל צעיר, ושום זבח ומנחה לא יכפר על חטאם. אבל אם יעסקו בתורה – יחיו. ואם בנוסף לתורה יעסקו גם בגמילות חסדים – יאריכו ימים יותר (ר"ה יח, א).
"פניני הלכה - ימים נוראים- עשרת ימי תשובה- ג' תורה וחסד.
"
בתלמוד כתוב[1] שגמילות חסדים חשובה יותר מצדקה, שנעשית רק בממון, ואילו גמילות חסדים היא כוללת ונעשית גם לעשירים וגם למתים.
"ויקיפדיה
"
"כי יהיה בך אביון.. לא תאמץ את לבבך.. כי פתח תפתח את ידך לו.." (דברים ט"ו, ז'-י"א).
"פרוס לרעב לחמך " (ישעיהו נ"ח)
"שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו"( קהלת י"א)
"אחרי ה' אלוקיכם תלכו ... ובו תדבקון" דברים י"ג ה'
"אם כסף תלווה את עמי את העני עמך" שמות כ"ב, כ"ד
"כי יהיה בך אביון ... פתוח תפתח את ידך לו" דברים ט"ו, ז'-י'
"מה יקר חסדך, אלוקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון" תהלים ל"ו, ח'
"כי חסד חפצתי ולא זבח" הושע ו', ו'
"ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" תהלים ס"ב י"ג
"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" תהלים כ"ו
"זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד" הושע י'
"בחסד ואמת יכפר עוון" משלי ט"ז, ז'
"ואני ברוב חסדך אבוא ביתך" תהלים, ה, ח' "ואהבת לרעך כמוך" - רבי עקיבא
"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"-הלל הזקן
שקולה גמילות חסדים כנגד כל המצוות (ירושלמי פיאה, פ"א, ה"א)
במקום שאין אנשים השתדל להיות איש (אבות ב', ו')
"ונתן לך רחמים ורחמך". כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים.
כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא (סנהדרין ד', ה')
כל ישראל ערבים זה בזה (זה לזה) (שבועות ל"ט ע"א)
"צדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצוותיה של תורה" (ירו' פאה א', א').
"על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"
"שלושה אוהבים יש לו לאדם בניו ממונו ומעשיו הטובים.."(פרקי דרבי אליעזר)
"יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך"
"מרבה צדקה מרבה שלום"
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"
"והוי מקבל כל אדם בשמחה"
"כאדם שמדליק נר מנר, הנר דולק וחברו אינו חסר" (במדבר רבה, פרשה י"ג, ד"ה, כ')
"ג' מתנות נתן הקב"ה לישראל - רחמנים, בישנים, גומלי חסדים" מדרש רבה, נשא פ"ח
"צדקה וגמילות חסדים שקולים כנגד כל מצוות שבתורה" תוספתא פאה, פ"ד, י"ח ירושלמי פאה, פ"א
"אלו דברים שאין להם שעור ... וגמילות חסדים ותלמוד תורה" מסכת פאה, פרק א', משנה א'
"אלמלא גמילות חסדים, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת" אותיות דרבי עקיבא
"תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים" סוטה י"ד, א'
"גמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו" סוכה מ"ט, ב
"משכיל לאיתן האזרחי, חסדי ה' אולם אשירה" (תהילים פט, א). אמרו לאיתן: על מה העולם עומד? אמר להם: "כי אמרתי עולם חסד יבנה" אף "שמים תכין" (שם פט, ג). ולא השמים בלבד, אלא אף הכסא אינו עומד אלא בחסד, שנאמר (ישעיה טז, ה): "והוכן בחסד כסא". משל למה הדבר דומה: לכסא שיש לו ארבע רגליים, והיה אחד מתמוטט, נטל צרור וסמכו. כך היה הכסא של מעלה כביכול מתמוטט, עד שסמכו הקב"ה. ובמה סמכו? - בחסד. הוי [אומר]: "עולם חסד יבנה!". וכן דוד אומר (תהלים קלו, ה): "לעושה השמים בתבונה", ועל ידי מי הם עומדים? - על החסד, שנאמר (שם): "כי לעולם חסדו"! (מדרש תהילים, פרק פט).
רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (משלי כא, כא). כבוד - בעולם הזה, וחיים - לעולם הבא! (ירושלמי פאה פרק א', הלכה א). ללמדך שכל מי שהוא רודף ועושה צדקה וגמילות חסדים, יורש שלוש מתנות טובות, ואלו הן: חיים, צדקה וכבוד. (פרקי דרבי אליעזר, פרק טו וברד"ל).
גמילות חסדים מדה מעולה היא, ונתיבות התורה סובבות עליה. (מאירי חולין קלג, א).
ארבע מדות בנותני צדקה: הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים; יתנו אחרים והוא לא יתן - עינו רעה בשלו; יתן ויתנו אחרים - חסיד; לא יתן ולא יתנו אחרים - רשע. (משנה מסכת אבות פרק ה משנה יג).
בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלהיך". 'עשות משפט' זה הדין, 'אהבת חסד' זה גמילות חסדים, 'והצנע לכת' זה הוצאת המת והכנסת כלה. והלא דברים קל וחומר, ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה 'והצנע לכת', דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה. (מכות כ"ד.)
ואמר רבי חמא ברבי חנינא, מאי דכתיב: "אחרי ה' אלקיכם תלכו" (דברים יג, ה)? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר: "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד)! אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערומים, דכתיב: "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג, כא), אף אתה הלבש ערומים; הקב"ה ביקר חולים, דכתיב: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (בראשית יח, א), אף אתה בקר חולים; הקב"ה ניחם אבלים, דכתיב: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו" (בראשית כה, יא), אף אתה נחם אבלים; הקב"ה קבר מתים, דכתיב: "ויקבר אותו בגיא" (דברים לד, ו), אף אתה קבור מתים. (סוטה י"ד.)
"'והודעת להם את הדרך ילכו בה' (שמות יח, כ), 'את הדרך' - זו גמילות חסדים, 'ילכו' זה בקור חולים, 'בה' זו קבורה" (בבא מציעא ל ע"ב).
גמילות חסדים היא גדולה שבמצוות. (מהרש"א סוכה מט, ב).
"ולא זכרו בני ישראל את ה'" (שופטים ח, לד) - למה? שלא יעשו חסד עם בית ירובעל. הוי [אומר]: אילו עשו חסד עם בית ירובעל, זכרו את ה'! הוי [אומר]: כל מי שהוא עושה חסד, כאילו מודה בכל הניסים שעשה הקב"ה מיום שיצאו ישראל ממצרים וכו'. (ילקוט שמעוני שופטים פרק ח, סימן סד).
אמר רבי אבין: גדול כוחן של גומלי חסדים, שאין חוסין לא בצל כנפי הארץ, ולא בצל כנפי השחר, ולא בצל כנפי השמש, ולא בצל כנפי הכרובים, ולא בצל כנפי החיות - אלא בצלו של הקדוש ברוך הוא. הדא [זה] הוא דכתיב (תהלים לו, ח): "מה יקר חסדך אלוהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון". (ילקוט שמעוני רות ב', תר"ב; רות רבה ה', ד).
"ואשים דברי בפיך" (ישעיה נא, טז) - זו תורה. "ובצל ידי כסיתיך" זו גמילות חסדים. ללמדך שכל מי שהוא עוסק בתורה ובגמילות חסדים, זוכה לישב בצילו של הקב"ה. הדא הוא דכתיב: "מה יקר חסדך אלוהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון". (ירושלמי תענית ד', ב; ילק"ש בשלח טו, רנא).
כל העוסק בגמילות חסדים, כאילו קיים עשר[ת] הדברות! (מדרש הגדול בראשית כג, כ עמ' שפז).
תנאי: שלוש כתות יושבות בצילו של הקב"ה: כת גומלי חסדים, כת עושי אמונה, כת בעלי תורה. (מדרש הגדול בראשית יח, יט).
אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנאמר "ולך תהיה צדקה", אבותי גנזו בעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "וצדקה תציל ממות", ולא מית אלא שלא ימות לעולם הבא. צדקה וגמילת חסדים שקולות כנגד כל מצותיה של תורה, שהצדקה נוהגת בחיים וגמילת חסדים נוהגת בחיים ובמתים, הצדקה נוהגת לעניים וגמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים, הצדקה נוהגת בממונו של אדם וגמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו. רבי יוחנן בר מריא בשם רבי יוחנן, אין אנו יודעין איזה מהן חביב או צדקה או גמילות חסדים כשהוא אומר "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים", הדא אמרה שגמילות חסדים חביבה יותר מן הצדקה: ותלמוד תורה: (ירושלמי פאה ג', א)
אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחבירו; ותלמוד תורה כנגד כולם. (משנה פאה א', א)
"
מקור: