חוקות הגויים...

חוץ מזה שאני לא מצליח להבין למה זה מועיל.

לעמוד בצפירה-חוקות הגויים?

אתה מוזמן להביא מקור

אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.. - נוער וגיל ההתבגרות

שים לב.

מישהי הזכירה את הצפירה "לזכר הנספים" -יום השואה,

הגבת שזה מנהג נוצרי

ולך הגבתי שזה לא אסור.

 

עדיין אני חייב לך מקור,קצת כואב לי הראש עכשיו,ורימון כובל את ידיי מחיפוש חופשי,אז זה עלול להתעכב קצת,אבל אני חייב לך.

אני גם לא עמדתי

כתוב שם שברחוב מותר לעמוד בצפירה כדי שלא יראה זילזול בקדושי השואה, אבל בבית זה בעיתי- עדיף שלא.

ןעדיין-נו באמת..

אבל אני לא במקום ציבורי, אני לא רואה שום עניין לאמץ מנהג של גויים.

אני לא רואה בזה עניין.

אתה לא תמות מזה

ולדעתי זה מאד חשוב

אתה מוכן להסביר למה זה לא חשוב לדעתך???

ב.מה לי ולמועדי הציונים?

 

יהודי הוא בן אדם שעומד ומנציח ב2 דקות דומיה את הנרצחים הקדושים. יכלת להגיד בזמן זה פרקי תהילים לזכרם, ללמוד משניות. 

תחשוב על הזכות לעמוד דומיה לזכרם בארץ ישראל!! חלום כה רחוק של כולם שם. 

 

אני מתבייש בבני אדם כמוך. תן קצת כבוד!

דווקא אני חושב שיהודי זה אדם שמקיים את תורת משה.

בתורת משה לא כתוב שצריך לעמוד בצפירות

 

@אביתר ג

גם יהודי שלא מקיים את תורת משה נחשב יהודי.

זה לפי כל הדעות אין בזה מחלוקת.

אז אני חושב גם מי שלא מקיים את תורת משה ואמא שלו יהודיה הוא יהודי.

אם כבר התחלת לדבר אז הרמב"ם מצטט את הגמרא על מחלל שבת בפרהסיה 

"כגוי לכל דבריו".

 

בכל אופן אין חובה לעמוד 

מבחינה הלכתית הוא אכן לא מצטרף למניין ויינו יין נסך הרמב"ם לא חולק על "ישראל אף על פח שחטא ישראל הוא"

יש חטאים שבהם הוא "הוציא עצמו מכלל ישראל"

 

הכוונה בכוונה מול כולם

 

בכוונה לעבור על התורה?

הוא יצא מהבית במטרה לעבור על דברי התורה?

 

הכן בררתי את הנושא.

יש בעיה של יין נסך במחללי שבת ו\או עושים להכעיס.

 

http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=1402

לכבד את האנשים שכן עומדים בצפירה זה כבר עניין אחר ודיון בפני עצמו

 

מה..היהודים שבגרמניה הם לא חלק מאיתנו?!

למה הקפצת את הדינוזאור הזה?

וזה הדבר הראשון שעלה לי בחיפוש.

אבל מגניב לראות את הניקים שהיו פעילים לפני שמונמאותאלף שנים

אני גאה בהיסטוריה שלי ובעם שלי ובמדינה שלי
גם אם לך נראה שהם לא שוות כלום

כשהייעוד שלך ושלי שונים וכמו כן הדרך והמצב,

סביר שקריאת המציאות שלי תהיה שונה משלך

רק תדע לך לפני 70 שנה הרגו אנשים רק כי הם יהודים למרות שהם שינו בלבושם ושפתם
ואחרי שבעים שנה ביום המציין את זה אתה אומר שאני עם שונה
תתביש

אתה רק מחזק את מה שאני אומר, תודה רבה

להגיד על אדם שהוא לא יהודי?!

רגע גדול מבחינתי.

לא בהקשר השואתי, כי לתמצת את השואה לדקת דומיה/ליום בשנה זה זילות השואה. השואה היא בתודעה לא רק ביום השואה.

 

אבל זה רגע גדול. כי בכל הארץ לא מדברים לשון הרע, לא צועקים ומקללים, לא דוחפים-צופרים-חותכים בכבישים.

עושצרים לרגע אחד שמלכד את העם. במה? במהות שלנו, בהיותינו יהודים. 

 

אני אוהבת את הרגע הזה.

 

וראיתי ילדים קטנים מתנדנדים, ומשחקים בפארק בזמן הזה, כאילו אין צפירה. 

ושמחתי. 

כי זה בדיוק התקומה. 

שילדים בארץ ישראל משחקים בפארקים.

תודה.

פרט/הסבר/נמק

זה פשוט תוצאה שלה.

מה שטופי אמרה

וזו לא אזעקה, זו צפירה

והתפללתי לגאולה

עמדת רק כי היית עם אנשים

זו הסיבה שעמדתי. אני לא רואה חשיבות בלעמוד. הרבה יותר הגיוני להגיד פרקי תהילים לזכרם.

מה אתה רוצה מהחיים שלי?

רק ציינתי שזה מגניב מאד כדי שמי שעוד לא שם לב גם יוכל להעריץ אותך על עמידתך (ישיבתך) האיתנה נגד חוקות הגויים הציוניים שר"י

מה אתה רוצה מהחיים שלי?

 

למה אתה מוציא לי מהפה דברים שמעולם לא אמרתי ובע"ה גם לא אגיד?

ואני לא רוצה כלום מהחיים שלך.

אני רק מגיב בפורום. מותר.

בחיי. ואחר כך אומרים על פנאטים שהם לא יודעים להתווכח ורק צועקים בזעם דברים. @נפתלי הדג
הצלחת לעצבן אותי. אני מתלבטת אם אתה טיפש או סתם ילד קטן

אם לא מובן לך שזה היה חלק ציני אינטגרלי מהדיון אז יהיה קשה מאד להתדיין איתך.

כל טוב.

 

אגב, את צודקת לגבי הטענות שהבאת בתוכן ההודעה. חוץ מיחידי סגולה, רובם כאלה.

מתווכח ממש בצורה נעימה ועיניינית <צצצ>

עם הציניות המתאימה כלפי מי שפוגע לנו בחוזקו וחוסנו של העם היהודי.

מצטער,

אבל הגעת למצב הזה.

כל עוד הוא מקבל את העובדה שאני לא חושבת כמוהו ומוכן לחיות איתי בשלום למרות זאת.
לפי דבריו, זה נראה שהוא לא.
אז אני לא מתכוונת להיכנס לזה.

וראיה לדמה שאתה אומר יש או שאתה סתם מדבר שטויות?

 

סה"כ ניסיתי להראות לך את חוסר הקשר בתגובתך זאת.

הרי ברור לך שאני לא "מומחה לעינייני אסטרטגיה וחוסן לאומי" נכון?

אז למה באמת אמרתי את זה?

כי זה מה שאני חושב.

לא כי אני מומחה לכל מיני דברים

אלא כי זה מה שאני חושב

אתה לא הבנת את זה אז הייתי צריך להראות לך שגם על דברים שאתה כתבת אפשר לשאול את השאלה "האם אתה מומחה,

לשמחתי, ענית את התשובה הנכונה.

ככה זה לטעמי

שדרך אגב זה לא רק בעיני.

[יש קשר מאוד ברור במחקר שעשה הרב מאיר כהנא (תואר שני בהסטוריה)

בספרו "ישראל מהפכה או משאל עם" (מתורגם)]

 

ככה שאני כתבתי עם בסיס את הטענה אבל המסקנה היא אישית.

 

יש לך גם בסיס כלשהוא?

לא, אין לי מקור רשמי כרגע אך זוהי הרגשתי האישית

לא אני זו שאקבע שאינני יכולה לעמוד.

לא שזו מצווה, ואין לי יחס לזה כאל מצווה.

אבל יש לי כבוד.

יש לי כבוד לעם שלי, שנרצח באכזריות.

ואני חושבת שזה רגע מדהים, שיש לך באמת דקה

לעמוד ולחשוב.

לכבד.

די עם הטיעונים הפסדו הלכתיים האלה כדי להסוות אידיאולוגיה. אם אתה מאמין במשהו, אל תכסה אותו ב כאילו הלכה.

וד"א, ביום הזכרון בארה"ב אין צפירה.

אני לא מצליח להבין איך זה מעלה את זיכרם של הנרצחים.

מה עושים כשעומדים בצפירה?

רוב האנשים סופרים את האנשים מסביבם שעומדים ומחפשים אחד שהולך בשביל שיהיה להם פוסט לפייסבוק, עושים סלפי וכבר נגמר... 

 

 

והיום הזה שורשו רע וגם אם בימינו הציבור הכללי שחי בישראל כן מקבל ממנו משהו, דתיים לא אמורים לציין אותו. 

הסיבה שציינו את היום הזה היא לפלג בין היהודים המאמינים לבין אלו שלא (וניסיון להשתלט על התודעה- מה שהצליח להם לא מעט כי הם (השמאלנים) היו אז בשלטון וממשלות הימין שבאו אחריהם היו פחדנים מדי לשנות את זה בחזרה)

אני חושבת שיש גם דברים אצל הגויים יפים.

למשל היו חסידי אומות העולם וזה.

 

ויוני, כן.

אני חושבת על השואה.

על ילדים שהלכו.

כן.

אז אולי בכל זאת:
כן, בהחלט יש מי שחושב בזמן הצפירה על השואה ופשוט זוכר אותם. רגע של זיכרון ושל הרבה הרבה הרבה כאב.
לא ברור מאיפה הבאת את זה שהרוב מנסים לחפש כאלה שלא עומדים בצפירה.
ניסיון לפלג?! טענה כזאת עוד לא שמעתי. רוצה לפרט?

אני גם עף לישון וגם כתבתי על הנושא הרבה היום אז אין לי כוח 

 

תגגלי אולי תמצאי משהו..

נקודת ההתחלה- עשרה בטבת. 

 

 

(והייתי ציני בזה שהקצנתי את ממדי התופעה שכתבתי עליה בשורה הראשונה של התגובה)

יום הקדיש הכללי, י' בטבת, זהו יום המוקדש לשואה שהייתה באירופה ולשאר הפוגרומים לאורך הדורות. השמאלנים שרצו לעשות הפרדה בין דת לשואה וגבורה קבעו תאריך אחר (בהתנגדות הימין והדתיים) ומאז נלחמים בחרדים שמציינים את יום השואה ביום הקדיש הכללי כמו שנקבע בכל העולם היהודי ולא מקבלים על עצמם את התאריך החדש (רוב הציונות הדתית בסוף התקפלה למרות שהיא הנהיגה את המאבק בציון היום הזה. סתם כי אין להם עמוד שדרה). יום הקדיש הכללי לא מסתכם באמירת קדיש, הוא יום שבו מציינים את כל ההרוגים על קידוש השם, באינקוזיציה בספרד, בפוגרומים ברוסיה, בשואה באירופה ובטבח בחברון..
@די"מ, עם כל הכבוד לרבנות הראשית, לא היא המציאה את יום הקדיש הכללי והוא היה נהוג בכל העולם היהודי עוד לפני זה.
ההתנגדות העיקרית לציון היום הזה היא שיום הזיכרון לשואה ולגבורה נולד ע"י אנשי שמאל בעיקר בשביל ה"גבורה" (נקבע ביום מרד גטו וורשה) למרות שהגבורה הזאת לא משקפת את השואה והדגשת הגבורה וההתעסקות הרבה בה, פוגעת בהיסטוריה של השואה.
(וכן, רוב סיפורי הגבורה של המחתרות הציוניות לא מבוססים בכלל או אגדות ממש ואלו שכן לא קשורים אליהם והם קשרו לעצמם כתרים של אחרים...)

@מוטיבציה
@די"מ

לי אין בעיה עם "הגבורה" שהם רצו להדגיש

אני מכיר פרטיזנים וגם קראתי הרבה סיפורי גבורה של פרטיזנים וכו'
אבל מה שהם הדגישו הוא בעייתי כי הסיפור שלהם הוא סיפור גבורה לאומי ולא גבורה יהודית.
אותם סיפורי גבורה שהם מספרים, הם על לאומניים שנלחמו בשביל הלאום ולא יהודים שנלחמו על קידוש ה' בשביל להציל יהודים.
אותם יהודים שנלחמו בגבורה בשביל להציל יהודים אחרים ומתו בעצמם על קידוש ה', לא מוזכרים בסיפורים שלהם בגלל שלא היו ציונים.

הגבורה שהם רצו להדגיש זאת 'הגבורה הציונית' ולא הגבורה היהודית וזה בעייתי מאוד בעיניי. ויותר בעייתי מזה זה המלחמה והצנזורה שהם עשו בסיפורי הגבורה היהודית.

והציונים החילונים מתוך התעלמות בוטה לא רק שקבעו תאריך אחר קבעו את זה בתאריך שהרבנות התנגדה לו (כי לא מתאבלים בניסן)

(מה אני עדיין עושה פה?! לילה טוב)

על הסוף

אני לא מבינה למה אנשים לא עומדים בצפירה?

למה לא לעמוד 2 דקות ולהנציח אנשים שמתו בשואה?

 

ולא חושב שיש בעיה בעמידה.

התייחדות וזיכרון עם המיליונים שנרצחו.

נזכר בקרובי משפחתי שמתו שם.

בספרים שקראתי ובעדויות ששמעתי.

וזה איזשהו ציון ליום הזה. נק' שגם בה אתה יכול להתחבר אליהם.

וכמובן להסתכל גם קדימה של איזו צמיחה ענקית עמ"י עבר ב70 שנה מאז

חוץ מחילול ה' אין עניין בדווקא בעמידה.

באותו מידה את יכולה לשבת על כיסא ולומר תהילים.

 

(זה אם את לא במקום ציבורי)

די"מ שאל, איך עמידה בצפירה מנציחה אותם?

אף אחד לא אמר שלא מדובר על הזיכרון של השואה, מה הקשר?

כמו ספרי הנצחה או טיולים לזכר נפטרים.
יש כאן גם אמירה ברמה הלאומית של לזכור את השואה הזו בהיסטוריה היהודית. לזכור ולא לשכוח.

ובחייאת, קצת פחות התלהמות על הבוקר.

בהנחה שאת לא ציונית חילונית.

בגלל ההשלכות של האירוע הזה,
בגלל הכבוד העצום שרוחשים לגיבורים האלה,
בגלל השייכות למדינה הזו וללאום הזה שיש לו הרבה היסטוריה ונקודות זמן לפני שהגענו לכאן.
מתוך גאווה להיות שייכים לאומה הזו.
הם זה אנחנו. אנחנו עם אחד.
מתוך אמירת "לא" לאדישות.

אני לא חושבת שצריך לצמצם את השואה למסרים כי זה רק מקטין.

"זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור " – נצטוינו להתבונן מה קורה בכל דור ודור ומתוך כך לנסות להבין מעשי ה'.
להבין שאין זה סתם אירוע רחוק והסטורי אלא שזהו ארוע שנמשך עד ימינו ויש לו משמעות עצומה. ביהדות יש חשיבות גדולה לימי זיכרון.
"בזכירה - סוד הגאולה" (הבעל שם טוב).

זה לא צריך להיות יותר מאשר זכרון מסעי הצלב

ולזה אין כל כך משמעות,בשונה מחורבן המקדש לדוגמא

יש לזה משמעות לאומית אדירה.

אבל עם השואה הגזימו.
כמו משכל שאר הצרות לא עשו כזה עניין כמו שהיום עושים מהשואה גם מהשןאה לא צריך לעשות.
וזה לא מקרה שמדגישים את זה כל כך.הציונים החילונים דאגו לזה כי זה ההצדקה לקיומם

בהתחשב בזה שבהערכות המינימליות ביותר זה היה חצי מליון ובגסות 2 מליון

 

ברמת החומרה זה אותה רמה גם אם המספר הוא לא אותו מספר

 

(אני לא בעסק).

יהודים  ואנחנו ממש חלק מהם וכל אחד צריך עכשיו לשמוע סיפורים ולהתעניין כי הדור הזה עלול להיכחד מתישהוא

חסרי לב חסרי מסורת ובעיקר חסרי שכל

 

אני מדבר לכל מי שלא עמד בצפירה לזכר 6 מיליון יהודים שנרצחו בהכי אכזריות שיש.

 

לא מאמין שיש יהודים כאלה שעוד קוראים לעצמם יהודים

 

תתביישו

אצלינו מרימים מעל לראש מגבת רטובה בצבע אדום למשך 5 דקות לזכר 6 מיליון היהודים שנהרגו, אפשר לעשות את זה גם בישיבה ולא צריך לעמוד.
אם לא עשית את זה אז תתבייש לך שלא כיבדת את זכרם!


<צ>

אצלנו נהגו עם מגבת כחולה ורק ל3 דקות אז יוני תתבייש גם אתה!

תתבישו לכם.

אנחנו עמדנו מהבוקר עד הערב והחזקנו מגבות.

יש לך במה להתבייש אחי.

אתם פשוט לא מכבדים!

אנחנו בישיבה הרמנו את המגבת למשך שש שעות וחצי ואתה לא מתבייש להגיד 5 דקות.

אתה צריך להתבייש.

זה נראה לך הנצחת שואה? זה נראה לך כבוד?

מגבת אדומה לחמש דקות?

אנחנו הרמנו עשרות מגבות למשך שעות.

אתה לא מכבד את זכרם.

בושה.

זה יהודי זה??

ככה יהודי מתנהג??

אתה מוציא את עצמך מכלל ישראל.

"מגבת אדומה לחמש דקות"

לחמש דקות.

בלי מילים.

בושה.

 

 

וחוץ מזה אח שלי, מה אכפת לך לעמוד 2 דקות?

מה זה 2 דקות לזכרם?

קצת כבוד, 2 דקות?

 

לעמוד שני דקות ביחד עם כל עם ישראל בכל הארץ.

2 דקות שכל עם ישראל מתאחד לזכרם.

 

חוץ מזה שעמדת מה זה עוד עשה לך?

צמרמורת?

הרגשת איך זה להישרף?

מהיום אתה תקים ארגון שיכריז "לעולם לא עוד"?

 

אגב אני לא רואה ערך נעלה לעמוד ביחד עם כולם

<צ>

וגם מה אכפת לך לעמוד כמה דקות בשביל אנשים שנירצחו כי הם יהודים??????

שאלותיי עומדות בעינם.

מסתכלים על כל העולם מלמעלה . וכ"כ שמחים שבארץ ישראל כל 

המדינה עוצרת ומתכנסת לחשוב עליהם. רק רק עליהם.

וטוב שאתה עושה רק דברים ש"מועילים" 

אז בוא נצום כל היום מהבוקר עד הערב כי תכלס אנחנו יכולים לצום 

כי צמנו את כיפור! אז למה לאכול? זה לא מועיל!! איך זה מועיל לך לאכול? אתה יכול גם בלי, לא?

 

אני אומר שזה בגלל שאתה מחפש אקט שיעצבן כמה שיותר אנשים

ואל תפתח עכשיו שרשורים כמו- "אמרתי תחנון ביום העצמאות!" או "מי אמר הלל בעצמאות?"

כי זה באמת לא מוציא אותך גיבור מול כולם 

היהדות אומרת שמה שמועיל לנשמות זה אמירת משניות לזכרם ואמירת קדיש. אל תמציא מה מועיל להם! אין לך זכות!


(בכותרת לא התכוונתי אליך ספציפית, אתה לא המצאת את זה..)

זה לא עוזר להם? אין לך זכות להמציא!

אז אני אומר שאתה ממציא שלא טוב להם לעמוד בצפירה

"כי אין במות זכרך"

היא אמרה דבר נכון.

אנחנו לעולם לא נוכל להתחבר לכאב

ולכן לא נרגיש איך זה להישרף

אבל אנחנו כן מנסים להתחבר לכאב, לא לחוות, להתחבר

גם ע"י הצפירה והטקסים.

יום הזיכרון ויום השואה הם בשבילנו

כי התאריכים של כל אחד שמת הוא לא דווקא ביום הזה.

 

זה לא נותן להם, זה נותן לנו.

לדעת לכבד את המוות שלהם.

גם אם הם מתו בהשפלה על אדמת גרמניה

הם מתו כי הם  יהודים, ועל זה אנחנו מכבדים אותם.

 

ולמה לעזאזל אני צריך לכבר יהודי שהשפיל בעיני את עם ישראל, 

גם אם הוא עשה את זה במותו?

 

וזה שהם מתו כיהודים לא מהווה שום סיבה בשבילי 'לכבד' אותם.

 

ועוד דבר, לא הבנתי מה הקשר לכאב.

חבר שלי נרצח לפני 5 שנים כי הוא היה יהודי, 

ואז?

 

אז יש קשר אם תחשוב בהיגיון.

 

אתה טוען שיהודים בשואה השפילו את עמ"י בעיניך??

אהה.

כי אתה גר פה בארץ בזכות וכ"כ בטוח בעצמך שאם הייתה שואה

היית עומד ונלחם עד הסוף.

אני לא יודעת אם שמעת על זה אבל לאדם יש יצר חיים.

והוא יעשה הכל על מנת לשרוד.

מה גם, הרבנים שלהם לא אמרו להם למות על קידוש השם. הם חיו על קידוש השם.

בסופו של דבר, אתה לא היית שם. אתה לא יודע מה זה יהודי גלותי

שרגיל לפוגרומים ובטוח שהכל יעבוד עוד מעט.

אתה לא יודע איך רימו אותם, וגם פולנים וגרמנים בצורה כ"כ טובה.

אתה לא יודע כי בטח לא קראת ספרי שואה

איך יהודים היו מכבדים את השם בכל צעד שהם עשו שם.

איך שאתה מדבר על יהודים בשואה מגעיל בעיני

כי מעולם, מעולם לא עמדת במצב שלהם, מעולם לא היית יהודי גלותי

מעולם לא הייתה לך משפחה לפרנס, מעולם לא היו לך ילדים

שהיית צריך לדאוג להם. מעולם. ואתה לא מבין את זה.

ומסיק מסקנות מדברים שאתה לא יודע.

לו היית לומד הסטוריה וחוקר ומעמיק אולי הייתי יכולה לכבד את הדעה שלך.

 

 

 

 

את עם ישראל!!

 

תתחיל לרדת למציאות. 6 מיליון יהודים נטבחו בשיא האזכריות .

אתה צריך ללמוד את ההיסטוריה של השואה בשביל להבין מה היה שם.

ואיך הגרמנים שהיו פסיכולוגים מהטובים בעולם, איך הם גרמו לזה שיהודי לא יחשוב בחיים בחיים לעשות משו נגד מה שהגרמנים אמרו.

לא משנה כמה היהודי יהיה חזק, אידיאליסט, נלחם עד הסוף, לא משנה!

הם עשו עבודה פסיכולוגית ופיזית של המון שנים בשביל שאף יהודי לא יתנגד.

אתה עכשיו "גיבור" גדול אחרי השואה. אני יכול לחתום לך שאם היית בשואה עצמה

לא היית שום נלחם עד הסוף , כי היית יודע שעל כל תזוזה קטנה שלך אתה מקבל כדור בראש מגרמני.

 

בקשר ליום הזיכרון- 23,400 חיילים ויתרו על החיים שלהם, על האחים והאחיות שלהם,

על האישה שלהם, על ההנאות שלהם, על הבית,המיטה,הכל הכל בשביל שאתה וכולנו נחיה פה

אבל לעמוד בשביל לזכור אותם? לעמוד 2 דקות בשביל לבכות עליהם?! לא! זה לא מועיל! ואלף תירוצים אחרים. מי שלא עומד בצפירת יום הזיכרון בעניי הוא לא חלק מעם ישראל

משפיל אותך? 

משפיל את עם ישראל? 

 

תפתח רמבם הלכות יסודי התורה על קידוש השם. 

למה אין יום לזכר מרד בר כוכבא?

לזכר שחוטי חורבן הבית הראשון?

חילול ה' זה לעבוד על מצוותיו בפרהסיה

קידוש ה' זה לשמור עליהן.

ד"א..

או התנהגות לא הולמת שאומרים זה יהודי דתי?

 

אתה יודע, אני חוששת שאתה צריך להגיד שגם כל מי שנשחט

בירושלים, נשים ותינוקות וגברים שלא ידעו להילחם

גם הם מתו על חילול ה'..

כי הרי הם לא נלחמו.

ועוד זה היה בא"י!!

ואנשי בר כוכבא? שהתחבאו במערות?

גם עליהם ודאי תגיד שהם מתו על חילול ה'.

לא?

נראלי שלא בדקת. האנשים בשואה, בדיוק כמו עמ"י

שיצא ממצרים ולא עבר דרך פלישתים כיוון שלא ידע להילחם

כי הוא היה עבד!! לא היו רגילים להרים ראש על גוי,

הם לא חיו בארץ שהם שליטים עליה. הם היו עבדים במובן מסויים.

הלכו למות על קידוש ה'.

אם היית קורא, היית מבין שהם לא נלחמו 

כי אחרי מרד גטו ורשה למשל, עשו חג קציר בשבועות

וקצרו חיים של אלפי אנשים.

הם חשבו והאמינו כי אם הם יפתחו במרד

(גם ללא כלי נשק!! לא היה להם, כן? לעומת מורדי בר כוכבא וכו')

יהרגו בגללם ויחסלו את כל הגיטאות.

הם בחרו בחיים ולא במוות, כי ראו בחיים ערך עליון לקידוש ה'.

לשמירת תורה ומצוות גם בתוך התופת והמוות.

הם האמינו שבכך שהם לא מורדים הם מצילים חיים, ולך תדע אם בזכותם

עוד אנשים שרדו.

בוא נגיד, שתדבר עם ניצול שואה. תסתכל בסרטי שואה.

הם היו גיבורים.

הילדים שהבריחו אוכל לכל המשפחה, הבנות שהתאבדו ברכבות לגרמנים.

אלו ששמרו מצוות, ואלו שהיו יהודים.

הם היו גיבורים ומתו על קידוש ה'. בכל מובן המילה.

בוא נגיד שמציאות בה אתה חי כיום לא שווה אפילו בקצה הציפורן

למציאות של אז, ולכן אל תשפוט.

במיוחד אם לא קראת ספרים ועדויות. והסטוריה.

"שפלות ישראל חילול שמו הוא".

 

מה יש היום? מי שמרים יד על ערבי, המדינה קוצרת לו את העתיד

 

ותפסיקו לנפנף בשואה כאילו היא ההצדקה של המדינה.

השואה נגמרה כמעט 3 שנים לפני קום המדינה.

קודם כל, זה אלוהים יצר את המצב הזה, להזכירך.

על חטאים שאבותינו חטאו.

אז תאשים אותו, סבבה?

דבר שני, הם לא הלכו בשפלות אל המוות שלהם.

ואם כך, גם יציאת מצרים הייתה חילול ה'.

וגם חורבן הבית ומרד בר כוכבא היה חילול ה'.

כל מצב של עמ"י מאז הוא קם היה שפלות

ומתוך השפלות תקומה. אז כנראה לא הבנת נכון את רש"י

כי הרי גם הוא היה גר בגלות... לא?

 

מה שיש היום במדינת ישראל זה נושא אחר.

 

והשואה היא לא הצדקה.

הצדקה זה למעשה רע והקמת המדינה, מה שיאיר שטרן קיווה לו

לא דבר רע בכלל, להיפך.

ואם אתה לא מבין את ההבדלים בין שלטון לשלטון אז חבל מאוד.

ושלוש שנים, זה זמן מספיק קצר בשביל להקים מדינה.

ממש כלום זמן, תאמין לי. וזה לפי היגיון צרוף.

ממה שהיה בשואה, למה שיש היום זה צעד ענק.

ענק.

המדינה היא המשך ישיר של ההגנה, הרבה יותר משל הלח"י.

אם אבותינו חטאו ולא חזרנו מפשעינו האשמה בנו לא בו.

 

תסבירי לי בבקשה מה הקשר בין השואה שהיה פשוט השמדה של חצי מהעם, 

לבין יציאת מצרים בה מי שלא האמין באלוהים מת (או שאולי בגוף השאלה התשובה נמצאת?!?!?!)

ובין המלחמה שעשו פה מאות אלפי יהודים בכובש הזר ובסוף הובסו?

וחורבן הבית היה קידוש ה' לעם ישראל, חילול ה' בעולם.

 

ולגבי יאיר- הייתי אומר שאת צודקת לולא חזונו המובהק אותו ניסח בכתב ידו

(מובא הנוסח המקורי, כיוון שהנוסח שנקבע היה לאחר עריכות של שאר החברים בעקבות חילוקי דעות) :

"העם - העם העברי הוא עם סגולה: יוצר דת היחוד, מחוקק מוסר הנביאים, נושא תרבות עולם; גדול במסורת הגבורה ומסירות הנפש; ברצון-החיים וכח-הסבל; באור רוחו; בביטחונו בגאולה.

המכורה- היא ארץ-ישראל בתחומיה המפורשים בתורה (בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת טו-יח) היא ארץ החיים בה ישכון לבטח העם העברי כולו.

העם ומכורתו- את ארץ-ישראל כבש ישראל בחרב. בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחיה. לפיכך יש לישראל, ורק לו, זכות הבעלות על ארץ-ישראל. זכות זו היא מוחלטת, היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע עוד לעולם.

היעוד - א)גאולת הארץ; ב)תקופת המלכות; ג)תחית האומה: אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחית האומה בלא תקומת המלכות.

כבוש בחיל- א. גאולת הארץ משמעה: כבושה בחרב מידי זרים לאחוזת-עולם. ב. תקומת המלכות משמעה: חידוש האדנות העברית על הארץ הגאולה.

שלטון במזרח ובים- האדרת העם העברי להיותו גורם צבאי, מדיני ותרבותי ראשון במעלה במזרח ובחופי הים התיכון.

משטר הצדק- הכון משטר חברותי ברוח מוסר ישראל והצדק הנבואי. במשטר זה יהיו חיי אחוה, כבוד וחרות כל בני האומה באשר הם בניה, אות ומופת לגויים.

בנין הבית- בנין הבית השלישי כסמל לתור המלכות השלישית.

שיבת ציון- תחית האומה משמעה: שחרור העם מן הגלות הסלד והזרה שבחיי הגלות ע"י: א. קבוץ גלויות שלם במלכות ישראל. ב. שיבת העם כולו ללשון התורה: לעצמותו ההיסטורית הרוחנית וגאולת אפיו הלאומי."

 

אין לך את מי להאשים ובסוף זה יופנה כלפיו..

הקשר היחידי הוא כמו שהסברתי בהודעה הקודמת

שכנראה לא טרחת לקרוא עד הסוף

הוא מדוע אלוהים לא העביר אותנו לארץ דרך ארץ פלישתים.

משום שהיינו עבדים, ולא היה בנו את הכוח הנפשי להילחם

ותקרא שוב מה שכתבתי ואם לא כתבתי מספיק ברור שם אז תגיד.

 

ויאיר קיווה נכון, לא למה שיש עכשיו. עם זה אני מסכימה

כי גם אני לא בדיוק אוהבת את מה שיש עכשיו.

אבל הוא קיווה למדינה?

אז זה לא בדיוק עמד לכ-ל ציפיותיו אבל זו גם התחלה.

 

 

מה לא ברור?! 

 

 

 

אין קשר בין מה שכתבתי ליום הזיכרון ואתה יכול להיכנס לכ"א שלי ולראות את התגובות האחרונות בנושא יום הזיכרון. הגבתי לך רק על זה שאתה לא רואה צורך בלכבד את מי שנהרג רק בגלל שהוא יהודי. 

ידיעת התורה שלך כ"כ צרה ובכ"ז אתה מרשה לעצמך לדבר בכזאת נחרצות כנגד כל מה שזז. אני לא מבין את זה. 

 

ובקשר לרשי שהבאת, הנביא אומר את דבר השם: לא אמשיך לחלל את שמי בזה שעם ישראל פגיע, אני הולך להשמיד את אויביו! 

אל תוציא פסוקים מהקשרם. 

 

 

 

אז הרמב"ם כותב כך:

"וכל הדברים האלו, שלא בשעת השמד.  אבל בשעת השמד, והוא כשיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור שמד על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצוות--ייהרג ואל יעבור, אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין גויים." (הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ג)

לפי מה שאני הבנתי, זה שאם מנסים להעביר אותם על דתם צריך למות ולא לעבור.

 

ואני אכן כתבתי שבעיני השואה היתה חילול ה' ולא קידוש ה', 

גם אם לענין הזה גופו או שאותו יהודי ספציפי קידש את ה' בזה שאמר אני יהודי ואני אמות כי אני יהודי

 

ובקשר לרש"י- אני הבאתי את רש"י, לא הבאתי את הסיבה והמסובב אלא את הענין הספציפי

 

 

מהתירוץ הבא:

(שאלו על זה רבנים, כן?)

שגזירת שמד היא באה על ביטול יהדות ולא על יהודים.

ובשואה זה היה על יהודים ולא על היהדות עצמה.

 

מה גם, שעל המצוות הם מסר את הנפש. דרך אגב.

אם לי אז לא הבנתי מה הבעיה במה שאמרתי, זה רק מסביר את זה

 

 

ולגבי השורה האחרונה זה ענין תלוי איך את מגדירה את השואה,

אני מכיר סיפורים לכאן ולכאן

ציטטת יפה, אבל עניתי לך על השורות שהדגשת.

 

זה ממש לא תלוי בשום דבר.

ובגלל שזו לא גזירת שמד

אז מותר לעבור על הכל לשם הצלת הנפש

חוץ משלוש עבירות.

מצד אחד את כותבת שאת לא בעד המדינה, מצד שני זה מה שיאיר שטרן קיווה לו.

 

ולגבי הענין השני- 

מצד אחד כתבת שהם מסרו את הנפש, וקידשו את ה' למרות שזה לא היה שמד,

ומצד שני כתבת שהיה מותר (ולפי הרמב"ם אם כבר אז זה חובה) 

לעבור על הבירות ולא למות.

 

תחליטי- היה שמד או לא היה שמד?

ואם היה- אז הם מסרו את הנפש על המצוות או לא?

 

כתבתי שיאיר קיווה לא למה שיש עכשיו אבל זו התחלה.

אפשר לראות את זה יפה מאוד איפה שכתבתי.

 

לגבי העניין השני:

הבדלתי בין גזירת שמד להשמדה.

גזירת שמד- על יהדות

השמדה (שמד)- יהודים וזה מה שהיה בשואה.

הם מסרו את הנפש על מצוות, אבל לא היו חייבים.

כיוון שזה שמד (לא גזירת שמד) ומותר לעבוד על מצוות לשם

הצלת הנפש חוץ משלוש עברות.

 

עכשיו הייתי ברורה?

חשבתי שאני כותבת ברור.

 

 

מסתבר שעוד שניים טעו חוץ ממני

 

באיזה ספר הלכה כתוב מה שאמרת?

את לא מובנת בעליל

לא כתוב את זה בספר הלכה, לפחות לא שאני יודעת עליו

זה מה שלמדנו בכיתה, עפ"י שאלות ששאלו רבנים אז.

 

ואני מובנת, זה אתה שבוחר לא להבין.

למה נראה לך שלזה יאיר קיווה? - נסיונות פעילים

מי אמר לך שזה מה שיאיר שטרן קיווה לו? - נסיונות פעילים

ויאיר קיווה נכון, לא למה שיש עכשיו. עם זה אני מסכימה

כי גם אני לא בדיוק אוהבת את מה שיש עכשיו.

אבל הוא קיווה למדינה?

אז זה לא בדיוק עמד לכ-ל ציפיותיו אבל זו גם התחלה.

הנה^^ מה שכתבתי על יאיר שטרן. יכול להיות שהתפספס להם.

 

המקור למה שאמרתי מובא במסכת סנהדרין

דף ע"ד למטה.

כתוב שם שכשבאים גויים ואוסרים ליהודי

 לקיים מצוות, אז אסור לו לוותר על כלום.

אבל אם מדובר על הגוף (כלומר יהודי בתור יהודי (אדם))

מותר לעבור על מצוות חוץ משלוש עבירות.

היהודים בשואה חלקם מסרו את נפשם גם על מצוות שלא מחוייבים 

לעשות כשהורגים את הגוף.

וזה ההבדל שנסיתי להסביר.

והבאתי לך מקור. תפדאל

זה שזה טוב זה ברור.

גם הבריטים היו יותר טובים מהתורכים.

והקמת המדינה, מה שיאיר שטרן קיווה לו

לא דבר רע בכלל, להיפך.

 

 

ולא חלקתי על מה שאמרת אלא כתבתי שאת סתרת את עצמך והוכחתי לך

 

ואתה מתחמק מלענות לי תשובה, כי אין לך מה לענות.

וחבל.

כי אתה נתפס לקטנות ושואל על דברים שהם ברורים מאליהם.

לא סתרתי את עצמי בשום דבר.

זה שזה לא דבר רע זה לא אומר שאני מרוצה ממנו.

ואתה לא עונה לכלום.

לא על השמד ולא על ההשמדה, נתפס לקטנות

ואת העיקר מפספס

 מה שאתה אומר בעצם זה "היו כמות של יהודים שנהרגו על קידוש השם אבל כל השאר לא אז זה חילול ה"? 

אני פשוט מנסה להבין אותך.. 

 

 

נראה לי שזה נובע מהעיוות שלך לרשי ביחזקאל: (כן, עיוות. "להביא את רש"י" בלי ההקשר שלו ולקחת את זה לאן שאתה רוצה זה עיוות)

 

הנביא מתאר את מלחמת השם בגוג ואומות העולם ואומר את דבר השם:  "וְאֶת-שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ, בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא-אַחֵל אֶת-שֵׁם-קָדְשִׁי, עוֹד; וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה, קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל." 

רשי מסביר "ולא אחל את שם קדשי. שפלותם של ישראל חלול שמו הוא באמור להם (לעיל ל) עם ה' אלה ולא יכול להצילם" 

גוג היה מחלל את שמו של הקב"ה ומזלזל בעם ישראל באומרו "עם ה' אלה ולא יכול להצילם". ברגע שאומות העולם באים ואומרים הקב"ה לא יכול להציל את עם ישראל, זה חילול שמו ולכן הקב"ה אומר שיעשה מלחמה 

הפסוק לפני אומר " וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמָגוֹג, וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה" ואז, ידעו כי אני ה' ולא אחל (מלשון אחלל) את שם קדשי.

 

לסיכום: חילול שמו של הקב"ה הוא מצד הגויים שחושבים שהם יכולים להשמיד את עם ישראל וקידוש השם הוא שכל העמים יודעים שהשם איתנו, עם עמו ישראל והם לא יכולים לפגוע בנו. 

 

 

 

 

הוא מת וזה לא מועיל לו!

הנה תפסת את הטעות שלך ואתה אומר שאני ממציא מה 'לא' מועיל להם. 

 

לא אמרתי מה לא מועיל להם, אמרתי שלפי היהדות מה שמועיל להם זה כך וכך, יותר מזה זאת המצאה.

אתה לא מסכים? זאת עובדה!

אתה חולק עלי שזאת עובדה? אז מי המציא את זה שזה כן מועיל להם? 

זה שלא עומדים לא מראה על זילזול בנרצחים.

אם זה היה מועיל, לא היה אכפת לנו לעמוד בשבילהם אפילו יותר.

אבל זה לא מועיל להם, אז אין בזה צורך.

מה זה יום הזיכרון?
התכוונת יום הזיכרון הסלקטבי.
ההגנה ואחרי זה מפא"י כתבו את היסטוריה עיצבו את הזכרון כמו שהם רצו אמנם אחרינזה בגין קצת עשה סדר אבל עדיין...
וגם בלי קשר אני לא רואה סיבה לציין את היום בו הציונים ניצלו את המסירות נפש של יהודים להקמת מדינה חילונית מבוהקת ובלי שום שאיפה למימוש היעקר ה18 ואפילו תקיעהפת גלגלים למימושו ןכנ"ל לגבי יום ירושלים.

לי זה לא מועיל ולא חשוב

וגם אם כן זה לא מכבד אותם

חוצמיזה מי שמדבר על מדינה חילונית...אתם גורמים לזה....

איך בדיוק אנחנו גורמים למדינה להיות חלונית?

http://www.kipa.co.il/ask/show/22409-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F

לרב שליט"א שלום, 

שאלתי היא בקשר לעמידה לזכר הנופלים ביום הזיכרון ביום השואה.
1. האם מבחינה הלכתית חייבים לעמוד?
2. האם אין בזה משום "חוקות גויים"?
3. ובכלל מה התוקף של העמידה הזו, האם יש לך ערך עצמאי, או רק ערך של "ממלכתיות" (אם יש) או לא לפגוע ברגשות וכו'. 

בברכה,

תוכן התשובה:
בס"ד

אני לא יודע אם אפשר לומר חובה לעמוד. אבל ודאי שחובה מוסרית לכבד אותם ולהתפלל שזה לא יקרה שנית. ומי שמסביר את כל השואה בכל מיני סיבות של פוליטיקה וכד הרי זו דרך אכזריות.
וכתב הרמב"ם בהלכות תענית פרק א' הלכה ב "ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבא צרה ויזעקו עליה וירעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב: "עונותיכם הטו אלה" וגו' וזה שיגרום להסיר הצרה מעליהם". 
ובסעיף ג' כתב: "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתב בתורה "והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי" כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי".
למעשה אין מנהג הנכרים לעמוד בעת יום זכרון. ואין בזה איסור. ולהפך אם לא יעמדו יז בזה הרבה כעס ושנאה וחילול ה'.
ויש לעמידה זו ערך בכך שאדם עוצר ממנהג יומו ומקדיש זמן למחשבה ולא רץ כל היום ללא התבוננות והפקת לקחים.

ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו
בתאריך י"ח סיון תשס"ג

 

 

אבל אז אין סיבה שאני יעשה אותה..

זה מועיל...

זה לא מועיל...

זה מועיל...

זה לא מועיל...

 

הוויכוח הזה בעצמו לא מועיל ולא מביא לשום מקום!

 

אתם מתווכחים מה מועיל לנפטר,

ואחד אומר שזה לא משנה לו, כי הוא מת...!

 

אנשים, אתם ממש מזלזלים פה בכבוד הנפטרים!!!

 

לפחות תכבדו, דברו בשפה יפה!

לא מת - נהרג, נרצח, נפטר...

יש מספיק מילים בשפה שלנו,

אנחנו יכולים לכבד!!!

 

נ.ב. משהו לא קשור,

די"מ באיזו עמדה אתה?

פעם אתה מ צדיק את זה,

ופעם מישו אחר...

אני רק אמרתי לא לזלזל!

כבוד הנפטרים כל אחד יחליט בעצמו מכבר אותם, 

בכל מקרה אי אפר לשאול אותם אחרי שהם מתים

שתי לכבד, זהו, זה הכל,

כבוד מינימאלי...

ד"א החילול ה' שזה עושה כל המריבות בבתי כנסת על הקדישים לא שווה את זה בגרוש בכל אופן

זה מועיל לנו

http://www.hidabroot.org/he/video/58411

@!!hodaya

קודם כל סליחה על האורך, ואני אשמח אם בכל זאת תקראו הכל.

 

הייתי חולה אז לא הלכתי לבצפר

אבל 2 דקות לפני הצפירה

אח שלי העיר אותי,

ועמדתי וכיבדתי.

אני חושבת שזה חשוב.

הייתי אמורה להופיע בטקס אצלנו.

אני יצטט לכם קטע:

 

"אוכל לא זורקים.

למה?

ככה.

למה ככה?

כי אוכל לא זורקים!

 

כי אנשים מתו בשביל תפוח אדמה אחד.

כי אנשים הסגירו את ההורים שלהם בשביל מעט כרוב.

כי אנשים אכלו קרשים בצריפיהם בבוכנוואלד מרוב רעב.

כי אנשים גנבו מרק.

כי הצליפו להם בראש, והם המשיכו לאכול כי הגוף כבר מת מהמכות, והפה המשיך ללעוס."

 

יש עוד קטעים מרגשים,

אבל אין לי זמן וכוח לצטט לכם עכשיו את כל הטקס,

 

אבל רק עוד משהו קטן:

 

"אל קצין ה-S.S מפקדו לשעבר של מחנה אושוויץ בירקנאו.

סוף סוף הגיע הזמן שתדע דברים אלו ממני, האסיר לשעבר מספר 17724 מאושוויץ.

זה אני ש...

זה אני ש...

זה אני ש...

זה אני שעבד בפרך במשך 16 שעות במכרה של מלח תמורת 160 גרם לחם וחצי ליטר נוזלים ביום.

ובכל זאת נשארתי בחיים ולא מתתי, למרות שלא פעם עלתה בי המחשבה להפסיק את המאמץ ולשים לזה סוף.

עברו מאז 42 שנים ואני כל הזמן הזה לא יכולתי להתגבר על התחושה שייסרה אותי,

למה לא התקוממתי?

והנה, דווקא הנכדים שלי עזרו לי להבין.

אני כן התקוממתי, כן לחמתי בכם, מפני שרציתם שאמות שם, שתוכלו לפזר את האפר שלי יחד עם אפרם של המיליונים הרבים בשדות אושוויץ.

אבל אני לא נכנעתי לכם.

ועכשיו יש המשך ועתיד.

נכדתי עברה בשערים המקוללים של אושוויץ, נערה גאה, חברת המשלחת מישראל תחת דגל ישראל ושם בגיא ההריגה שרו את ההמנון של מדינת ישראל.

ובכן, לא הלכתי כצאן לטבח, אלא נאבקתי, מרדתי והמשכתי.

על כן היתה מלחמה בינינו ואני זה שניצחתי.

על החתום, צבי המאירי, סבא של שגית מהמשלחת."

 

ואתה אומר לי לא לעמוד?

 

וחוץ מזה, אני דור שלישי לניצולי שואה.

אני הייתי מתבייש

אני גם לא חושבת שאני צריכה לפרט יותר מדי מה אני עושה,

אבל אני חיה את זה.

סבתא שלי נולדה תוך כדי הבריחה מהשואה,

ואתה חושב שזה כל מה שאני עושה?

אני חיה את זה,

נושמת את זה,

וכבר מגיל 11 החלטתי לטוס לפולין בכיתה י"א.

כמו שכבר אמרתי:

אני חיה את זה!

 

מצעד החיים בארץ המוות!

נשבע לא לחזור?

אבל חוץ מזה,

זה ההרגשה.

לעמוד בצפירה זה ההרגשה של להיות חלק מכולם,

חלק מאלו שנהרגו כי לא יכלו לעמוד בעול העבודות,

חלק מאלו שנשרפו במשרפות הגזים,

חלק מאלו ששרדו את הדברים הקשים האלו.

חלק מהעם שבוכה על כל אלו שנספו בדרכים לא דרכים.

אני חלק.

לא הולכת נגד הזרם במקומות שאין שום צורך.

חלק.

חלק מאלו שלא יכולים לעמוד כאן היום איתנו.

חלק מאלו שצופים מלמעלה.

חלק.

חוץ מזה,

אם אתה לא עומד,

אז אתה לא מראה את החלק הזה לכולם!

מה עוזר שאתה מרגיש חלק,

אם אתה לא מראה את זה?

להיות חלק הכוונה היא גם להראות את זה.

 

לעמוד בצפירה ולהתייחד עם הנספים בשואה.

 

לעמוד בצפירה היום ולהתייחד עם אלו שנרצחו, נהרגו ונלחמו, בשביל שלך תהיה המדינה.

בשביל שאתה תוכל לחיות ולגור איפה שאתה גר,

ולנשום,

והם מתו בשבילך,

ואתה לא מכבד?!

לא כ"כ קשור,

אבל תגיד,

ביום העצמאות,

אתה אומר הלל?

אתה חוגג?

אני לא צריך לעמוד בצפירות כדי לדעת שהעם שלי נשחט.

אני לא צריך לשמוע את העם שלי מכבס מילים ואומא שהוא לא יתן לזה לקרות שוב, 

כשבשנה האחרונה יהודים הותקפו 2500 פעם ולאף אחד זה לא מזיז.

 

ואני לא חוגג ולא אומר הלל ביום העצמאות

זה לא שאני צריכה לעמוד בצפירה כדי לדעת את זה,

זה פשוט להראות השתייכות.

אם אתה לא עומד, אנשים חושבים שאתה לא לוקח חלק בעם הזה.

שאתה לא מנסה להשתייך.

וחוץ מזה,

אני באה מחברה שכולם עומדים, וזה אפילו לא שאלה.

בצפירות - עומדים!

ביום העצמאות - חוגגים!

וזה לא שאני לא רוצה לעשות את זה ואני פשוט נגררת אחרי כולם,

אני רוצה לעשות את זה,

אני גאה לעשות את זה,

אני גאה שיש לנו מדינה,

ואפשר להנציח את הנספים בשואה,

אני גאה שיש לנו מדינה,

ואפשר להנציח את אלו שנפלו כדי שיהיה לנו את המדינה הזאת.

אני גאה לעמוד עם כל המדינה (חוץ ממך וחבריך...)

ולהנציח אותם,

כי הם עשו את זה בשבילי,

ולא בשביל עצמם.

הם לא יכולים לחיות במדינה שהם הקימו, לא!

אתה קולט?!

אתה חי פה,

והם לא,

ובכל זאת אתה מתנגד למדינה?!?!

אז לך מפה!

מה אתה קשור למדיניות הזאת?!

אתה לא צריך להיות במקום שאתה לא רוצה אותו,

ולהתנגד למדינה מבפנים,

יש לנו מספיק אויבים שם בחוץ,

אנחנו לא צריכים עוד!

 

עם ישראל חי! 

שאת שייכת לחברה הזאת שועמדת.. הבנתי

ואתה אולי לא עושה את זה בשביל לא להרגיש חלק או משהו בסיגנון...

אבל אני עושה את זה כי זה חשוב לי.

זה מועיל לי.

מועיל לי בהרגשה.

כי אני מרגישה את יום השואה.

כי אני מרגישה את יום הזיכרון.

 

ברגע שיש את הצפירה,

זה כאילו מכניס אותי לאווירה הזאת של יום השואה,

לאווירה הזאת של יום הזיכרון.

זה מכניס אותי,

דיברתי על האווירה שלי,

לא של כולם ביחד איתי.

עוד משהו?

 

זה לא רק מצמרר.

זה יותר בקטע של להרגיש את זה,

וגם תחשוב על עצם המעמד,

שכל הארץ עכשיו עומדת, ושותקת, לזכרם של ה6 מיליון.

6 מיליון שבארץ,

כנגד 6 מיליון שנספו.

ואני מרגישה שזה חשוב,

ולכן אני משייכת את עצמי לעניין.

זהו.

אין לי עוד מה לחפור בנושא.

זאת הדעה שלי,

זאת הדעה שלך.

הבנו כבר את הדעות אחד של השני, ועכשיו אנחנו סתם חופרים...

זה התמצית של 2 ההודעות

 

תקני אותי אם אני טועה

זה לא רק זה. - נסיונות פעילים

אתה בעצמך אמרת שחזרתי.

כי אין עוד.

זה הכל.

וההכל הזה הוא הרבה.

ההכל הזה מבטא את ההרגשה שלי בחיים.

וחפרנו מספיק.

מישהי בפורום נוג"ה כתבה משהו שיכול לתת פרופורציות.

טקס יום הזיכרון... - נוער וגיל ההתבגרות

 

שמי שלא עומד בצפירה הוא לא חלק?

גם אברהם לא היה חלק מהזרם

לא הבנת למה התכוונתי- 

התכוונתי שזה שאתה לא חלק מהזרם זה לא הופך את זה לרע

 

בהחלט צריך לעמוד על דעותייך ולא להתבייש בהם,

אבל יש הבדל בין הרצון ללכת עם האמת שלי עד הסוף ולקבל, ולכבד, ולהבין לבין בכוונה להביא משהו הפוך על הפוך מכל מי שסביבך (לפחות הרוב כאן) ולא לנסות אפילו להסכים על משהו, לא לבוא מתוך רצון גם לשמוע אלא רק להשמיע,

לענ"ד אתה אומר שאתה מוכן לשמוע אבל בתכלס לא באמת מקשיב יותר מדי למה שאומרים פה

 

שים לב להבדל הדק בין להיות שונה בקטע הפחות נחמד לבין להיות מיוחד.

רק יש לחלק בין וויכוח שבזמן הזה אני לא פנוי לקבל אף דעה אלא לדון בדעה אחרת ולהוכיח את דעתי, 

לחיי יום יום ולקבל את דעת האחרים במובן היום-יומי

אם אתה לא בא להקשיב ולקבל..

 

 

תקרא, הוא ממש חזק.

אני אחפש אותו..

עכשיו חזרתי מטקס לחללי צה"ל.

היה מאוד יפה,

ושם כולם עמדו בצפירה.

כולם.

מכל הגוונים והמינים.

 

מעניין אותי,

אלו שלא עמדו ביום השואה, היום עמדתם???

הייתי צריכה ללכת לטקס,

אבל...

זה כ"כ בער לי לענות,

שלא יכולתי להתאפק!!!

וכל מה שאת עושה לזכרם זה לעמוד 2 דקות בצפירה?? - נסיונות פעילים

מסכימה עם מישהי=]

אשכרה.

קפוץ לי