ואני תוהה כמה עולה הפלאפלים שיש לו על הכתף..

בס"ד

על כל יתרון של המדינה שאתה אומר אני אביא לך משהו (בלי נדר)

מסקרן אותי אם יש שם משו בכל השליליות הזו

בס"ד

אמרתי משהו

זה בעיה שלי

עכשיו בוא נראה אם יש לך מה להגיד

מה את רוצה 

בס"ד

יש מצב גדול יותר שתזרום אם על כל דבר טוב שלך אגיד דבר רע?

אלא שכלי בלבד

לכן אני לא רואה טעם

(הוא פשוט בעל 2 משמעויות ואני התכוונתי ללא מובנת בלי ששמתי לב)

ולשאלתך-לא

בס"ד

כי אתה מפחד להודות שיש במדינה משהו טוב

זה ירסק את כל האנטי שלך

יש בה הרבה דברים טובים, אני התכוונתי לזה שאת השיקול של למה 

אני חושב ככה אני משאיר כרגע לעצמי

כבישים טובים, כלכלכה חזקה, 

צבא מתקדם

של הצבא, שרות בטחון חזק, 

בנק יציב, 

עולם חרדי גדול ופורח.

עוד?

בס"ד

בונוס אם אתה מוצא משהו על המנהיגים

אבל אני לא מבין מה המטרה?

מנהיג זה כבר דבר שנתון בספק.

לגבי ראשי ממשלות אפשר למנות את השבחים שלהם, גם את של המפלגות השונות.

אם תסבירי לי למה

בס"ד

כשמכירים בזה שיש צד שני יש יותר עומק לצד שלך

זה מראה שאתה לא סתם ווכחן

בס"ד

מבין שיש בו הגיון

ואם לא הגיון לפחות טוב

זה נותן משמעות לבחירה שלך בדעתך

גדלתי וחונכתי על זה, 

ולכן אני מכיר בשבח כולם, 

הטענות שלי הם לא כלפי המנהיגים באופן אישי כי הדעה שלהם תלויה בעם

כשאתה מזכיר את הדברים החיוביים שבמדינה אתה נזכר למה הקדוש ברוך הוא נותן לה קיום.

כשאתה זוכר למה הקדוש ברוך הוא נותן לה קיום, אתה יודע שכדי להעביר ממנה את הזכות הזו לידי מדינה אחרת, או לחילופין, להסתפק בהשמדת המדינה הקיימת, אתה צריך לדאוג שיצאו מהמהלך שאתה מתכנן מספיק דברים טובים כדי לפצות על מה שהרסת.

לעומת זאת, כשאדם משמיץ, הוא מצייר לעצמו ציפיות נמוכות מעצמו, ומקווה שהקדוש ברוך הוא ישנה את הנהגתו בגלל כמה דברים לא טובים, בלי שהוא מציע חלופה הוגנת.

האם יש לך הכח להעמיד חלופה לכל אלו שאתה רוצה להפיל?

ודע לך, שכח להעמיד חלופה הוא לא רק התכנית הציורית בדמיון, אלא גם היכולת המעשית, גם הסיעתא דשמיא שדרושה לכך, וכן כל שאר המרכיבים של כל דבר קיים בעולם.

אילו היה לך הכח, הקדוש ברוך היה מפיל לפניך את המדינה. כך לפחות אני מאמין.

לכן, אין לי ענין לעסוק ברע שבה, אלא להודיע את עצם הצורך בחלופה (לא מצד גריעותה של המדינה הקיימת, אלא פשוט מהכרה ברצון האלוקי במדינה ישראלית של עובדי ה' המושלת ע"פ התורה והולכת בדרכי ה', רצון שלא בא על סיפוקו במדינה הקיימת כיום, לפחות לא עד שיחזירו אותה בתשובה), לברר איך צריך להעמיד אותה, ואיך אפשר לעשות זאת, ולעשות מה שאפשר. וכן על זה הדרך...

אבל אני רואה שאתה פותח אתזה בכל מקום

אז אני מרשה גם לעצמי,

מה גם שלא הגבת על הודעתי.

האנטי זה לא נגד המדינה

זה קודם כל

נגד עצמו.

אתה לא תוכל להבין אותי לעולם

באמצע הפורום?!

ולך-

סליחה שאני (שוב) מעצבן אותך

יש גדול לכמה אני יכול להבליג

מה גם שלא באמת הפסקתי

פשוט עשיתי אתזה

הפוך.

ולא כוס חצי מלא

אם אתה מסתכל על המציאות האדיאלית את רואה את החסר

בסופו של דבר אתה בוחר על מה לתת את הפוקום.

"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים

אז ימלא צחוק פינו..."

למלא לא כתוב כתוב את תמלא שמחה פינו?!

אלא שיהיו אנשים שישחקו ויגידו הזהוי הגאולה?!

יש אנשים שיראו את הכל במו עינהם אך הם יהיו כחולמים

שאין דבר מציאותי ואמיתי למולם.

הגמרא כבא כותבת: שארץ ישראל נותנת את פירותיה בשפע ואין לך קץ מגולה מזה!

ששטח שאמור לספק 50 טון תבואה נותן 500!!

שמרגישים ממש הבדלים בטעם בין הפירות בארץ לפירות חו"ל

ועדיין... יש אנשים שישחקו...

ולא קשורה

בס"ד

אחרי תפילת ליל יום העצמאות, עם הלל שלם, בשירה והודאה, חשוב שנזכור שלא הכל מושלם ויש לנו עוד מה לתקן במדינה.

ולכן הטקס הזה.

לך תגיד הלל שלם ואז גם תחבק חיילים כשיהרסו לך את הבית 

ואז גם תגיד שככה ה' רצה ולכן הוא הרס לנו אז אין סיבה להתנגד, 

ואז תאשים את ה' במה שקרה 

תהנה לך 

בס"ד

אני גר בתוך קוי 67'...

אבל אין ספק שאני נהנה. ואני ממליץ לך להינות גם, כי לא יעזור לך לסבול.

בס"ד

אבל הוא צריך להתחיל

נכון לפעמים הוא גם לא רציני, מה הקשר?

בס"ד

אז אני עונה כסיל כאיולתו

שסותר את עצמו וחי בפרדוקס

בס"ד

אבל זה משאיר אותנו באותה הסירה.

אפשר לדעת איך אני סותר את עצמי? באיזה פרדוקס אני חי?

אנחנו בהחלט באותה הסירה, רק אתה מחורר אותה ואני בדרך לקפוץ לים לחפש לי סירה אחרת

כשאתה אומר הלל על יהדותה וגאולתה של המדינה, בידיעה שסביר מאוד שמחר הורסים לאחיך היהודים את ביתם ומגרשים אותם מארץ ישראל, זה פרדוקס מחשבתי

וטו

מזרוחניק

אתה בדיחה בעצמך

כדי שיהיה עוד משהו לקונן עליו ולהתנגח בו..

די נו, לך תלמד תורה.. או שביום הזה אסור ללמוד תורה כמו בניטל?!

החגיגות של הממלכתים הרשעים קטעו את מנוחתך??.

המדינה ה"לא בוגרת" הזאת?!

 ובמקום שהוא לא משמיץ ויורד עליו כל היום!!

גם אם יש פה מדינה לא בוגרת בעיני, וגם אם אני משמיץ ויורד על המדינה כל היום.

אז אם אתה עושה את זה רק מתוך הכרח של מצווה עדיף שתמצא לך מקום אחר שבו תהיה מאושר,

ותיהיה מוקף באנשים "בוגרים"לידך,

בלי "פלאפלים" על הכתפיים, כי אדם שלא יודע להעריך את זה אין לו לענ"ד מה לעשות  כאן..

את הסיכות האלה מקבלים על גבורה, על מלחמה כלשהיא, אז למה לזלזל?!

את רוצה להתכתב אם מישהו בלי שיתערבו? תכתבי לו באישי, פה זה פורום ציבורי וזכותי לענות.

למה את חושבת שזה עדיף?

 אבל בחרתי לענות כאן למה שהוא כתב.

וזה עדיף בעייני כי אין מטרה שאדם ישתה מבאר מים ואח"כ יירק לתוכו,

אתה חי כאן, באיזה קטע אתה יורד על המדינה שאתה חי בה?! 

אם כתבת את זה ע"ג הפורום, כל חברי הפורום יכולים להגיב.

בעייני זה לא עדיף, התורה מצווה אותי להתיישב פה בארץ.

טוב לי איפה שאני.

חוץ מזה שבסיני אין שלטון יותר טוב.

אמרת שטוב לך! אז תגיד תודה! אתה בעצמך אומר שהשילטון פה טוב יותר ממקומות אחרים אז על דבר כזה אומרים תודה!! לא קורה כלום אם אומרים תודה!

וזה שהשלטון פה יותר טוב מבמקומות אחרים זה לא סיבה להגיד הלל.

זה לא פשוט לתקן להגיד הלל.

תראי את הדיון פה, ובעיקר את המקורות.

כמו שאם אני איוולד באנגליה אני אקבל אוטומאטית את האזרחות המקומית, 

בין אם אני רוצה ובין אם לא.

אני יכול לבקש שלא לקבל, אבל למה לא להרוויח קצת אחרי כל מה שהם עושקים אותי?

@-נרי-

מה הבעיה?

שיורקת בפרצוף לכל מי שנאמן לה?

לפי ממשלת ישראל את עוד אחת מ8 מליון ישראל ש5.5 מליון רק הם יהודים.

ערבים

בעיקרון אם תשימי לב היחס היום לעומת פעם -

פעם - 10/1 = עשרה יהודים על ערבי אחד

היום זה בערך 3/1 

בתקופת האמוראים היה יותר,

וגם סביר שבתקופת הכפתור ופרח שחידשו את עבודת הקרבנות (לפני 850 שנה לערך)

א"א לסכם אותו בהודע בפורום, צריך פשוט לקרוא.

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים