את לא אמא שלו ואת גם לא המפקד שלו בצבא.

את הפרטנר שלו, והיחס שלך אליו אמור להיות כמו אל שותף.

אתם צריכים להחליט את ההחלטות האלה ביחד.

את יכולה להגיד לו את דעתך, אבל את צריכה לדעת גם לקבל את דעתו (בייחוד שזה מדובר עליו).

כשמתחילים בדרישות אחד לשני, זה מראה שיש משהו מקולקל בזוגיות.

ולכל אדם מתאים דברים אחרים.

אם זה משהו שהוא קריטי לך, את צריכה להבהיר את זה כבר בשלב הבירורים.

אם זה לא משהו שהוא קריטי לך, אז פשוט תכירי את הבן-אדם, ותתאימי את הציפיות שלך בהתאם לאופי שלו.

את יכולה לסכם איתו הסכמים מכאן ועד ההודעה החדשה, אבל אם זה לא מתאים לו זה לא ילך..

אני לא הגבתי בתקיפות, אני הגבתי בהתאם למה שכתבת בהודעה הראשונה.

זה שבאים אליך בדרישות או בהסכמים חד-צדדיים, זה נראה לך נעים?

יעבוד במקצוע עם משכורת גבוהה, וילמד ברצינות כמה שעות בכל יום?

יהיה אברך, ויעבוד בעבודות קטנות [למשל - ללמד באופן פרטי ילדים, לשטוף חדרי מדרגות] מהצד?

יעבוד במשרה מליאה, ויהיה לו קביעות זמן מסוימת  מדי יום ללימוד?

אני לא יודע אם לזה את מתכוונת אבל נראה לי שזה יכול להוסיף.

לכל אדם יש שאיפות לאיך הוא רוצה שיראו החיים. בעניין הזה שניכם פחות או יותר צריכים אותם שאיפות. או שלפות יהיו מתואמות אחת עם השנייה. והשאיפה שגם ילמד וגם יעבוד היא שאיפה הגיונית לחלוטין. ולדעתי אפשר גם לפסול על חוסר התאמה בשאיפות כאלה.

העניין שזה צריך להיות תואם... כלומר את צריכה להבין את המשמעויות של זה. אם את רוצה שהוא גם ילמד תורה וגם יעבוד. אבל תצטרכי פתאום עזרה עם הילדים, ופתאום עוד דברים יצוצו. תדעי את ההשלכות של הדברים שאת מבקשת.

ועוד נקודה אחרונה, שזה נראה לי מה שאנשים יתכוונו כשאמרו לך לא לדרוש ממנו. יש לאדם שאיפות, ויש גם כוחות מוגבלים עד כמה מהר הוא יצליח לממש אותם. כלומר, אף אחד לא יכול להתחייב לך שהוא יצליח גם ללמוד וגם להיות בעל טוב וגם להיות אבא טוב. אבל הוא יכול לומר לך מה השאיפות שלו. ואיפה הוא עומד כרגע ביחס לזה. ומה הכוחות שלו לפי ההכרות שלך איתו. מעבר לזה הוא לא יכול להבטיח כלום... זה מי שהוא.

אני מקווה שעזרתי אשמח לתגובות.

אפשרי לבקש. אמנם חיוב קביעות התורה הוא עליו (שבת לא, א; סנהדרין ז, א), אך בהחלט לאשה יש נדבך חשוב בכך (ברכות יז, א; כתובות סב, א).

לא הבנתי משאלתך האם כוונתך לקביעת עיתים לתורה או ללימודי חצי יום ועבודה חצי יום. קביעות עתים לתורה היא בקשה (הייתי אומר שכך אני רואה את הבית) נורמלית וסבירה בהחלט. הכל בהתאם לזוג. יש מי שמתאים לו יותר שעות יש מי שמתאים לו פחות. צריך לשקול..

המון בהצלחה!

שבת שלום ובשורות טובות!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?