אביר החופש ובת גלים
עמוסת ציוד,
ישבתי על ספסל ברציף 2.
חיכתי למשוב הרכבת שתקח אותי
אל עבר השיגרה המיוחלת.
ב12:20, אך אל תתפוס אותי על
הדיוק שאין בי,
הגחת מבעד לדלתות
שפתחו את לבי אוטמטית אליך.
תמיר עם אף גולש,
לא העזת להישיר מבט,
רציני בעבודתך.
הקרונות האיצו ונשאוך אל עבר הדרום,
מסילות נמשכו ממני אליך.
האם הבחנת בדמותי בכל זאת?
אם כן אשמח להכירך.
חוויה מהיום, למרות שהנני יודעת שהסיכויים למצואך קלושים, אבל אולי הרכבת שלך תעצור גם כאן.
אני



