אני חושבת, מחפשת סיבות לעצבות הפתאומית. פתאום הכל נהפך אשם ואני יודעת שברגע שהתקופה תיגמר אני ארגיש מחדש את השמחה.
התקופה הקשה חלפה לה ואני מאמצת את עצמי לחייך, לשמוח כי ככה צריך, אבל הדמעות בפנים לא מחזיכות זמן רב והן צצות שוב. אני מבינה, זו הדחקה. ה' לא ייתן לי להמלט מן הניסיון וייאלץ אותי לעמוד מולו פנים אל פנים ולהתמודד, להתיר לאת את הקשר הסבוך של שקיק הכלים שנתן לי כדי שאוכל להתמודד עם הניסיון


