אני לא יודעת להחליט ולומר מה אני מרגישה.
דייט ראשון- כמעט תמיד אני ממשיכה לשני. לרוב לא מוצאת סיבה רצינית לפסול מיד.
דייט שני- על פניו הדברים נשמעים מתאימים. אין לי סיבה למה לומר 'לא' אבל אני לא מרגישה שאני מתלהבת ורוצה לומר 'כן'.
הבחור הספציפי שאני יוצאת איתו עכשיו, הפעם הראשונה הייתה ממש בסדר. הסביר לי את הסגנון שלו והיה נשמע ממש מתאים.
פעם שניה- השיחה הייתה בסדר אבל ממש לא זרמה כמו מי הירדן,
הוא כמעט ולא שואל אותי שאלות על עצמי- אני שואלת אותו ואז כשאני רואה שהוא לא שואל אותי אני פשוט מספרת איך זה מתבטא אצלי.
הוא ישב בשקט ולא ישאל כלום!
אז נכון שהוא אמר מראש שאני הבחורה הראשונה שלו אבל הוא מספר לי על החברים שלו שמספרים לו על הדייטים שלהם, אז אולי שיסבירו לו שישאל גם שאלות?
חוץ מזה, שמראש אמרו לי שהוא 'גבר גבר' ומבחינתי זה מתבטא גם בהובלת השיחה וזה לא ממש קורה.
כי אני מבחינתי לא מרגישה שיש לי המון על מה לדבר איתו ואם נצא שוב אין לי מושג על מה נדבר.
כי לא ממש באלי לדבר כבר על דברים יותר מתקדמים כמו 'איפה תרצה לגור' 'איך תרצה לחנך את הילדים' והכי חשוב- 'איך אתה רואה את שולחן השבת שלך' או 'איפה את הרואה את עצמך מבחינה רוחנית בעוד 10 שנים' 
אבל מה, אני לא יודעת אם לומר שאני לא רוצה להמשיך או שאני מפספסת משהו ורק ייקח לו זמן להיפתח ולכן כדאי לצאת שוב.
אבל אני חוששת שאם אני אצא שוב זה יהיה מעגל שלא יגמר כי אני אף פעם לא בטוחה אם אני מפספסת משהו.
זה לא אמור להיות זורם באופן די תמידי עם המיועד וככה יודעים שהוא 'האחד'?
קיצור, מה עושים?


