מה יהיה עם חינוך הילדים?!

מזעזע ומבהיל.

שבוע טוב ידידי

כדי שיהיה יותר פשוט לחנך את הילדים, רצוי שהדעות של ההורים יהיו דומות בנושאים החשובים. 

בנושאים פחות חשובים אפשר לחלוק. 

(ובאופן אישי לכתוב מזעזע ומבהיל על הלל עם ברכה ביום העצמאות כשיש מספיק רבנים גדולים שפסקו כך, יחד עם גדול כבוד הבריות, מתמיה)

אז אציין שהדבר נכתב בציניות גמורה, ולמעשה אני מסכים עימך לגמרי.

בעלי ואני די שונים אידאולוגית. לי היה ממש חשוב להתחתן עם מישהו ששירת בצבא, אומר הלל וכו'.

ובעלי הכי לא.

בפגישה הראשונה ניסינו לדבר על זה ופשוט ראינו שזה לא מעניין אותנו, לא משנה לכלום. כי יש לנו קשר באמת טוב.

מה שכן, אני לא טיפוס מאד אידאולוגי. אני לא מהמתווכחים למשל.

אז אנחנו פשוט מכבדים אחד את השני וזהו. למשל, ביום העצמאות אני חוגגת עם המשפחה שלי באופן קבוע ובעלי היקר עובד.

לדעתי בשביל שקשר כזה יחזיק מעמד בשמחה ובטוב צריך שאחד מבני הזוג לא יהיה "מורעל".

ועל מה שלא-

הילדים ילמדו איך אפשר לחיות עם מישהו ולאהוב אותו למרות שלא מסכימים בכל הנושאים.

ולדעתי, אין יפה מזה.

יכול להיות שתפריע במידה כזאת שלפחות לאחד מאיתנו יהיה קשה להמשיך עם הקשר - אבל זה ממש לא מה שאני שואל בדייט ראשון או בבירורים המקדימים.

עקרונית אני יכול להתחתן גם עם נערת גבעות. כמובן עקרונית. אף פעם לא יצא לי לנסות, ולא בטוח שנערת גבעות כלשהיא ת-ר-צ-ה לצאת עם מישהו כמוני

תאמין לי.

ואתה תתפלא איזה "הפכים" לכאורה יכולים להתחתן.

כמו שאמרתי, אני מדבר מהצד שלי, מבחינתי. אם מצליחים להניח בצד את האמונה "הפוליטית" ולהתחתן על סמך התאמה פשוטה - אז זה אפשרי.

אני לא מדבר מבחינת האם תהיה מישהי כזאת שתרצה בכלל לצאת עם "ממלכתי" שכמוני - כמובן, אני לא מדברר מישהי שאני בכלל לא מכיר

היא לא אידיאולוגית שבפועל רוצה את טובת עם ישראל?

היא לא יכולה להתאים לי מהרבה כיוונים?

הניסיון ישירות לקטלג ולהגיד מי לא יכול להתחתן עם מי - מבחינתי הוא לא ראוי ולא נכון. כן - הר המורניק יכול להתחתן עם גושניקית, ומישהי מהרובע יכולה להתחתן עם בחור מתורת החיים או מהגבעות, וזה אפשרי, אם יודעים להתמקד בעיקר וברוב המוחלט המשותף ביניהם.

אני ודי"מ, למשל, לדעתי מסכימים על 99 אחוז מהדברים - אז נכון שהאחוז הנותר תופס נפח גדול מאוד בפורומים ובככלל "בחיים" הוא נראה כאילו הוא תהום פעורה - אבל זה לא נכון. ואם מצליחים לגשר על ההבדלים המסוימים שקיימים בתפיסת "ארץ ישראל ומדינת ישראל" וכו' וכו' - אז הכל יכול להצליח.

ישראל - יש בהן יפות מאוד, יפות פחות, רגילות, וכאלו שפחות נאות - אין הבדל משאר העם ומשאר הבנות.

אני לא מסוגל להגיב להודעות שלך, במחילה.

לא יקרה שום דבר לעולם ולא לך, אם תקדיש עוד כמה שניות לכתוב ברור... וזה לא שאתה לא מסוגל, רואים שאתה כן.

נפגשנו ביום ירושלים, אחת הפגישות הראשונות, שהפכה לויכוח אחד גדול של האם אומרים הלל ביום העצמאות ויום ירושלים או לא

(עכשיו אני מחייכת, אז זה לא היה כל כך נחמד..)

בפועל כשמדברים בלי להתווכח מגלים ששורש הויכוח נובע לרוב מהבדל הרבה יותר קטן באידיאולוגיה ממה שזה נשמע

ואתמול כשדיברנו על הנושא, גם כן ביום ירושלים- אחרי שלוש שנים בדיוק מהויכוח הקודם, הדיון היה אחרת לגמרי..

(אחרי שהנושא היה טאבו עד עכשיו כדי לא להיכנס לויכוחים כאלה )

לדעתי זה נחמד כשיש אידיאולוגיה דומה, אבל הרבה יותר חשוב שיהיו מידות טובות, רצון להיטיב אחד עם השני ומטרות עיקריות משותפות (הרון הכי חזק משותף- למשל- בית של תורה\ חייל בצבא קבע וכו') וכמובן תקשורת טובה בין בני הזוג

כל שאר הדברים שוליים וצצים פה ושם אבל בסופו של דבר לא קריטיים לחיים עצמם. ככה אני רואה אצלנו לפחות

אלא אם כן הדבר הכי חשוב לאדם הוא אמירת הלל ביום העצמאות או יום ירושלים (כי מבחינת מה שזה אומר לרוב ההבדל קטן יותר מאיך שזה נשמע)

יש כמה דברים עקרוניים שחובה לדון ולדעת אותם מראש, והם כוללים כל מה שישפיע על החיים שלכם (מעצרים לדוגמא)

אבל לצפות שכל האידיאולוגיה תתאים במאה אחוז זה קצת מוגזם, ולא תמיד רלוונטי לחיים עצמם..

(מי בכלל זוכר שהתווכחנו על הנושא הזה בחודש חשוון למשל? זה מסוג הנושאים שעולים ביום שבו הם רלוונטים וזהו)

נראה לי שבסך הכל אנחנו מסיכימים על הנושא, כי כן כתבתי שדברים עקרוניים צריכים להתאים. אבל לא כל פרט..

זה חשוב ולא..

זאת אומרת - אם בשאר הדברים ברמה האידיאולוגית יש הסכמה

אני לא רואה בעיה, כשזה מגיע להלל בעצמאות ויום ירושלים בלבד.

אם זה עמוק יותר, סביר להניח שאישה גם לא תשמח שבעלה "חותר" תחת המדינה

כשהיא חושבת שהמדינה היא יסוד כיסא ה' בעולם..

זה לא אומר שאי אפשר להיות חברים של אנשים שחושבים אחרת ממך

אבל בנישואין יש מספיק הבדלים בין גבר לאישה, שלדעתי לא צריך להוסיף..

ממילא לא תהיו העתק-הדבק בדעות, בכל זאת יהודים זה יהודים..

לא מבינה איך אפשר לשקול לגדל ילדים עם מישהו שרוצה לגדל אותם בדרך לא נכונה. (ואולי האידואולוגיה שלי לא נכונה, אבל אני צריכה להאמין שכן).

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?