לעניין הבוסריות וצבירת הניסיון-
רַבִּי אוֹמֵר, אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ: (אבות ד,כ)
רבי עובדיה מברטנורא מפרש רבי אומר אל תסתכל בקנקן - רבי פליג אדרבי יוסי בר' יהודה, ואמר כי כמו שיש קנקן חדש מלא יין ישן כך יש ילד שטעמו כטעם זקנים, ויש זקנים פחותים במעלת החכמה מן הילדים:
למדתי שגיל לא מעיד בהכרח על חוסר ידיעה ובוסריות. ראיתי צעירים ממני שחכמתם עולה על שלי.
אמת, דברים בדר"כ משתבחים עם השנים, השאלה היא האם אנחנו עושים את הנדרש על מנת שישתבחו?
כי שנים לבדן לא בהכרח משביחות.
וראיה ממדרש זה:
פגשה בת הקיסר את רבי יהושע בן חנניה (שהיה ידוע הן בחוכמתו והן בכִּיעורו יוצא הדופן) ואמרה לו:
אי (איך ייתכן שיש) חוכמה מפוארה בכלי מכוער! – אמר לה רבי יהושע: אביך נותן יין בכלי חרס?
אמרה לו בת הקיסר: אלא במה ניתן? אמר לה: אתם, המכובדים, תתנו בכלי זהב וכסף. הלכה ואמרה לאביה. נתן את היין בכלי זהב וכסף – והחמיץ כל היין. באו ואמרו לו (לקיסר שהחמיץ היין). אמר לה (הקיסר) לבתו: מי אמר לך זאת? אמרה לו: רבי יהושע בן חנניה. קראוהו. אמר לו הקיסר לרבי יהושע: אמר לו הקיסר לרבי יהושע: - מדוע אמרת לה, לבתי, לתת את היין בכלי זהב וכסף? אמר לו: כשם שאמרה לי - אמרתי לה. (כלומר - אם היא תוהה, איך יש חוכמה מפוארת בכלי מכוער, הצעתי לה להניח את היין הטוב בכלים יפים
מזהב ומכסף, כראוי לקיסר). אמר לו הקיסר לרבי יהושע: והרי יש יפי מראה שלמדו? ענה לו רבי יהושע: אילו היו כעורים - היו לומדים יותר.
אם כבר השוות יין לאמונה, יין לא ישביח בכלי זהב. רק בכלי חרס.
כלי שמסמל בעיני ענווה.
אם רוצים שאמונה תשביח, צריך להכיל אותה עם הרבה מאוד ענווה.