מעניין אותו אופי אבל גם המראה החיצוני
ויש לו מידות טובות והוא גם חכם חברותי חמוד ואכפתי ואוהב ולא מזלזל ועוד ועוד
זה מקובל?
אני מוכנה להתפשר על היופי לטובת האופי.
אבל גם אם מישהו דוחה אותי אז ברור שלא.
ובכללי אין בעיה לרצות מישהי יפה במיוחד עם זה בחור שהוא יפה.
יש כאלה מכוערים רצח ולא מוכנים להתפשר על מישהי שלא ניראית מינימום דוגמנית..
אם גבר לא נראה טוב, אז אין לו זכות לרצות אחת שנראית טוב בעיניו?
אני רואה כאן מדי פעם שתולים את המראה של הגבר בזכות שלו לרצות שיהיה לו בת-זוג יפה, ולא הבנתי מה הקשר?
כמובן שהדברים גם נאמרים להיפך, רק שהיה לי יותר נוח לכתוב בלשון זכר.
נשמע מושלם!
חוץ מזה שבלי קשר לאיך הוא נראה; כולם מחפשים התאמה גם מבחינת אופי וגם מבחינת מראה חיצוני.
בהצלחה!
שנראית טוב *בעיניו*.

[כל זמן שזה בגבולות הסביר..]
מה שאני מתכוון,
מכיוון שאת 'נוגעת בדבר' החלק השני של המשפט שכתבת הוא לא אמין בעליל!
אם גבר היה כותב את זה אז אולי הייתי יכול להאמין,
למרות שבאופן כללי יופי זה דבר שהוא מאד מאד סובייקטיבי.
חנטריש
אליסרטןוהוא יכול להיות אפילו הצדיק הכי גדול בעולם.
קצת מוזר שאתה לא מבין את זה, כי זה משהו שהוא מאד בסיסי בחשיבה.
אז פשוט נתייחס אל זה כרגע כאל עובדה שאין יותר מדי על מה להתווכח עליה.
לא אמרתי שהדברים שהיא אמרה לא נכונים,
אמרתי רק שהם לא אמינים.
קח דוגמא תיאורטית:
למה הרב קנייבסקי (או כל אדם אחר) לא יכול להעיד על הבן שלו?
כי הוא 'נוגע בדבר'.
האם העדות שלו אמינה?
לא
האם עדותו תחשב שקרית?
גם כן לא
אז אותו דבר גם כאן, ברגע שהיא 'נוגעת בדבר' אז אי-אפשר להאמין לה,
האם הדברים שהיא אמרה נכונים? נראה לי שדבריה אינם רלוונטיים, מכיוון שמדובר על מדד שהוא סובייקטיבי.

ברוך ל.כמו שאמרתי הוא התכוון שבת שאומרת על בנות שהן יפות אז היא 'נגועה' כמו שאמא תגיד על בנה שבחים .. משו כזה. אז זה היה קשור למה שאמרתי.
הוא גם אמר שיופי הוא סוביקטיבי- אפשר לקשר את זה גם אליך, שזכותך לחפש את מי שאתה חושב שמתאימה לך.
בהצלחה
אם חשוב לך המראה החיצוני- אז סימן שזה חשוב לך!
(גשש בלש בפעולה..)
ואם זה חשוב לך- אז למה להתפשר על זה?
אין מה לעשות, בזוגיות בין גבר ואשה המראה החיצוני משחק תפקיד מהותי.
העיקר שיודעים שהאופי והמידות הם העיקריים, ובזה בעיקר מתמקדים, ועל זה ועם זה בונים.
וגם לא "להגזים" בנושא החיצוני.
אבל ש"מענין אותו גם המראה החיצוני" - נו..
יש דברים שהם לאו דווקא "טובים" - לא צריך לעשות מהם אידיאולוגיה, אבל אם יש לאדם "חסימה" כזו, אינו יכול לעשות הצגות.
הרי אם תיקח מישהי שאתה חסום כלפיה בגלל מראה, גם היא תסבול. הסיבה שחכמים אמרו ש"אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה", זה לא כי באמת ה"יופי" החיצוני זה מה שחשוב - אלא בגלל "ואהבת לרעך כמוך", שהיא לא תגיע למצב שלא מתייחסים אליה כראוי בגלל ענין כזה.
כעת, אם זה היה ממש ענין "מושחת", היית צריך לשבור את האופי שלך לגביו. אבל זה לא כך. מראה חיצוני יכול להצטרף אל אופי פנימי - בוודאי לא "במקומו" - אז אם אצל מישהו זה יותר "קריטי" בהרגשה הטבעית שלו, צריך להכיר את עצמו. הוא לא "רע" בגלל זה.
מה שכן, כדאי באמת להתבונן בנושא, לנסות לחשוב כמה אדם נראה באמת "מבפנים". להסתכל למשל על עצמך, ולראות כמה החוץ רחוק לבטא כל מה שיש בך. להתבונן כמה יכולה להיות שמישהי נראית "יפה מבחוץ" - וכלשון הכתוב, "נזם זהב באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם"; וכמה יתכן שמישהי לא נראית כך, ומבפנים כולה תום וטוהר וטוב.
זה יכול לעזור לכך, שגם אם מראה מסוים מרתיע אותך, אבל לפחות באמיתיות העיקר עבורך יהיה מה שמבפנים.
ואולי זה גם יעזור לכך, שאם זה לא משהו שמרתיע אותך, אלא סתם מחליט בבחירה שמחפש "מישהי שנראית יותר טוב", אתה תתמתן קצת, ותאמר לעצמך, רגע, בזה אני מתמקד? זה שווה את הענין? אולי קודם נכיר טיפה את האדם ושמא לא נראה כבר את הדקויות הללו?..
הקיצור, זה נכון שלא טוב להגזים בכך. אבל לאידך, אי אפשר "בכח". אם תגיע מעצמך, באמיתיות, למצב של קצת יותר איזון בנושא, יתכן שתרוויח מישהי מעולה, וגם נראית טוב, וגם אתה תעלה קצת יותר..
הצלחה רבה.
( אשה יראת ה תתהלל < ביפי גר"אחנטריש
ברוך ל.מתוך כנות ואמיתיות.
ואלו שאומרים שלא מפריע להם מראה חיצוני, ואלו שאומרים כי הם לא מסתכלים על מראה חיצוני ולדעתם זה רק תאווה שצריך להתגבר עליה טועים טעות חמורה ומרה!
מה זה השטויות האלה? הקב"ה ברא אותנו, בני האדם ככאלה שאוהבים יופי, ונמשכים לדברים יפים. זה לא אסור, זה לא עבירה, ופשוט צריך לנתב את זה לאפיקים הנכונים!
ובמקרה של בחירת אישה או בחירת איש לנישואין זה המקום הכי מושלם והכי טוב לנתב לשם את התכונה הזו. במקרה הזה חובה עלי כבת לאהוב איך שבן הזוג שלי נראה, שאני לא אסלוד מהמראה שלו ואמשך אליו גם מבחינה חיצונית- בחברה החרדית קוראים לזה מציאת חן, אצל החילונים קוראים לזה משיכה ובכל מקרה שני המושגים האלה מדברים על אותה נקודה. וכבן, ברור שהוא חייב שאשתו תמצא חן בעיניו, שהוא יאהב איך שהיא נראית, שהוא אפילו יהנה מהמראה שלה.
ושאף אחד לא יספר לי סיפורים שזה אסור וזה טיפשי. אני מודה פה בפה מלא שאני רוצה שחלק מהסיבות שבעלי ירצה להתחתן איתי זה כי אוהב איך שאני נראית, ולא יתחתן איתי רק בגלל האופי שלי והתכונות שלי וירגיש כביכול התפשרות בצד החיצוני. כמובן שיופי ומראה חיצוני זה משהו סובייקטיבי אבל עדיין יש וצריך שיהיה מקום ליופי בכל נושא הנישואין.
ואם התורה מתירה לעצמה לדבר על יופי ואם התורה נותנת לזה מקום כגון כשהיא מתארת את יופיו של דוד, כשהיא מדברת על שרה שהיתה אחת משבע הנשים הכי יפות בעולם, כשהיא מקדישה פרקים שלמים לתיאור יופיו של ביהמ"ק-ק"ו אנחנו, מותר לנו ורצוי להתייחס ליופי, לא עוד כאל תאווה ודבר אסור אלא כדבר לגיטימי, חוקי, היגיוני ואנושי!
תגובה כלשהי, שאומרת ש"מראה חיצוני" "זה רק תאווה שצריך להתגבר עליה"...
[אגב, מה שקוראים "מציאת חן", זה לא דווקא על זה. אלא כללית. ההרגשה הסובייקטיבית של האדם, מעבר ל"נתונים"]
זה אכן לא הדבר העיקרי, ביחס לאופי ולמהות האדם - אבל לגיטימי וטבעי. לפעמים מסייע לחיבת האישיות-הפנימית עצמה.
כתוב: שקר החן והבל היופי - אשה יראת ה' היא תתהלל. אומר הגר"א, יראת ה' היא תתהלל - בחן וביופי. כשזה רק "בחוץ" - שקר והבל; כשזה נספח אל אישיות ועדינות ומבטא אותה - מתאים.
חנטרישפשוט הנושא שהעלת הוא טעון למדי.
ודווקא אותו החלטת להעלות כשהגעת לפה לראשונה.
אל תיקח אנשים אישית, בטח שלא אותי 
תישאר איתנו ותראה שיש פה אנשים מאד נחמדים ותומכים.
ובעז''ה אני בטוחה שתשיג את מה שמתאים לך.


להבנתי,
ש"יחליטו יחד איתך" אם הבחורה נראית מספיק טוב... אל תיקח קשה.
הבעיה שלך לגיטימית.
לפי מה שאני הבחנתי לפחות, הרוב - אם לא כולם - בהחלט הבינו אותך. לכל היותר, ניסו לתת עצות גם איך להבדיל בין מה שממש מורגש אצלך כעקרוני, לבין דברים שאולי יכולים לא לתפוס מקום אחרי קצת היכרות את האישיות.
ותנוח דעתך, אינך היחידי שדווקא משהו מסוים מדבר אליו, גם בעניינים אלו. ורואים מעצם שאלתך, שאתה אדם טוב, ורוצה לא להרגיש כביכול "לא-ערכי" כי זה תופס אצלך מקום.
שתהיה הצלחה רבה, גם בפנימיות, גם ב"חיצוניות" - ושיהיה מתאימים זה לזה.
[ובכנות - אני לא ראיתי שמי שענו ברצינות ולא סתם בתור "להגניב בדיחה" ענו ב"סיסמאות". יש כאן משהו מורכב, כפי שהורגש משאלתך - שברור שהעיקר זה האופי, ועם זה טבעית תפיסת המקום גם של ה"יופי" - ושאלה איך לאזן ביניהם. שאלה לגיטימית. תשובות לגיטימיות. בטוב]
ברוך ל.
זה נכון שיש פן אידיבידואלי ביופי, אבל לי ברור שיש בו גם צד אובייקטיבי בהרבה מקרים.
הללישכלומר: אם משהו הוא פשוט "הרגשה" - משהו שלא תופס אותי חוסם אותי. אז מה אפשר לעשות - כל זמן שזה כך, אי אפשר "להכיר בכח".. צריך מישהי שלא נחסמים כלפיה. זה לא רע- או-טוב. מציאות.
אבל אם זה "נובע מהמראה החיצוני שלי שאני מרגיש שאני יכול לדרוש יותר", כלומר: סוג של החלטה-שכלית, בחירה מודעת כזו, אז זה באמת לדעתי לא-פשוט (אע"פ שכל זמן שאת חש כך, חלילה לקחת מישהי שהיא תצטרך בהמשך לחוש ממך כאילו "ויתרת" בשבילה.. זה עלבון גדול).
יש הבדל בין רצון להכיר מישהי שמוצאת חן גם מהצד החיצוני, שזה לגיטימי וגם משתנה בטעם מאחד-לאחד; לבין "בגלל שאני נראה טוב". עם כל ההערכה, אומר בכנות (וביקשת בכנות..) שזו לא נשמעת לי "מעלה"..
בהצלחה רבה.
צריך לזכור שבהמשך החיים היופי משתנה.
הרבה פעמים אשה לא נראית אותו הדבר אחרי לידות/הריונות.
ואם זה מתבסס על מראה בלבד- או על מראה של הבחור לעומת המראה של הבחורה זו עלולה להיות בעיה.
אם העניין הוא מישהי שהמראה שלה מוצא חן,
ואחרי פגישה אחת נחסמים בגלל המראה-
זה נראה לי טבעי לחלוטין...
יהיה - הרווחת. אבל רק אם תגיע לכך באמיתיות.
"לחסום מראש", "לא לתת סיכוי", רק כי "בהשוואה אני יכול לדרוש יותר", זה ממש לא מצב רצוי.
ו"לא מתלהבים משטויות"...
לדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.
היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.
ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.
לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…
נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.
בעולם הקלאסי זה היה הפוך.
הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.
וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.
תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות.
מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).
איך שלא מסובבים את זה,
זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).
עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים. יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.
אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...
אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.
גם לגברים יש רגשות
סופריקה
תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים
קצת יותר רגישות
אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי מפורק מזה שלא התקדם
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור 
ראומה1יש להם גם קהילה פיזית?
כמה שדכנים ומיזמים.
כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.
בהצלחה