ולא מתלוננים כאשר ההורים באים לביקור וממלאים את המקרר

רוב הזוגות הצעירים שאני מכיר, מוצאים את הדרך להסתדר - עבודות מהצד, מלגות, קונים דברים זולים יותר, כמובן בלי רכב עד שיסתדרו כלכלית, משתדלים למעט בהוצאות חשמל וכו'... (לדוגמא - מאוורר במקומות שאפשרי, הרבה הרבה יותר חסכוני ממזגן).

גם מקום המגורים משפיע מאוד - לא דומה קראוון בהתנחלות, לדירת שלושה חדרים בפתח תקווה...

וגם כי לא כולם מרוויחים 4-5 בחודש, בוודאי לא כאשר נמצאים בלימודים.

וגם,  כאשר נולד ילד- ההוצאות גדלות בצורה דרסטית. (אין לך מושג כמה זה טיטולים,תמ''ל ומעון)

אבל ברמה העקרונית אתה צודק. עובדים קשה ומתפרנסים.

''אם גרים אצל ההורים בתור סטודנטים רווקים עם משכורת כזאת, בסדר.. איך מתחילים לחיות ככה?! ''

מה סתומרת איך מתחילים? מה, לא מתחתנים עד שמצליחים להגיע למשכורת גבוהה?

ואני לא חולקת עליך בפסקה האחרונה.

לו היינו מרוויחים 8 בתחילת נישואינו, היינו מצליחים לחסוך הרבה יותר מאלפיים...

עוד כחצי שנה תיכנס הפעימה השנייה (ל5000 אם אני זוכר נכון), ואם אני לא טועה במאי/אפריל 16 - תיכנס הפעימה השלישית והשכר יתייצב על 5,300 לחודש מינימום (משרה מלאה כמובן).

בנתיים מינימום עלה ב23 ומשהו לשעה, ל25 לשעה.

למרות שתמיד אפשר להתחתן ולגר עם ההורים, מכירה כמה כאלה, כל אחד ומה שטוב לו...

לרוב הזוגות זה זוועה...

וגם במשך השנים הראשונות שלהם - ולא צנחו לשום קו עוני.

חוץ מזה שקו העוני זה פיקציה כי הוא לא באמת מודד עוני, הוא מודד רמת הכנסה נמוכה - אבל לא מתחשב בכך שיש אנשים שיודעים יפה מאוד להסתדר גם עם רמת ההכנסה הזאת, גם אם מצטמצמים פה ושם.

שמערבבת הרבה מדי מושגים וחסרת ערך בכל מובן למעט פופוליזם.

אני חייתי הרבה שנים (במונחים של הוצאות, לא הכנסות) הרבה מתחת לקו העוני והיה לי סבבה ממש.

כמובן שאפשר לגור בפריפריה/קראוונים ביו"ש וכו' - אבל גם שם זה עולה, ולא תמיד יש (בעיקר קראוונים ביו"ש), ולמגורים בפריפריה כמובן יש את המחירים שלהם...

וגם בפריפריה, כמה שזה נשמע מוזר, המחירים הולכים ועולים בהרבה מאוד מקומות ולא מופרך שיגיוע למחירים גבוהים ממה שאתה אומר. על המרכז כמובן אני בכלל לא מדבר. (דירה קטנה בירושלים סובבת סביב 3 אלף, ויותר, לחודש - לא כולל כלום, רק הדירה עצמה).

יום. ובמשך שנים. ואתה מגזים ממש, לא יודע לאיזה צורך ומה המניע, אבל אתה לא מדייק בעליל.

יוני, תהיה ריאלי. צריך קורת גג והיא עולה כסף. הרבה כסף.

אין דרך יצירתית אלא אם אתה הולך לגור באוהלים בלוינסקי...

ואת הכסף לשכירות שווה לשלם למשכנתא. לפחות בסוף אתה נשאר עם משהו.

אם את משלמת שכירות של פחות מ-4% ממחיר הדירה שאת גרה בה, עשית עסקה סבירה לחלוטין ואולי רווחית (בהינתן העובדה שהיית צריכה לשלם גם את הריבית לבנק).

תפחיתי מזה את ירידת הערך של הדירה, ופחת (תיקונים בדירה באחריות המשכיר) - אולי הרווחת ואולי הפסדת, אבל זו עסקה סבירה לחלוטין.

מחירי השכירות עלו בעשור האחרון בכ-60% ממחירי הדירות עצמן

הבעיה הנוספת היא שאם קונים אז קונים את דירת החלומות, בעוד שלשכור מוכנים לשכור דירה קטנה ופשוטה כדי לחסוך כסף היום. השנים הקריטיות האלה (כולל ארנונה והוצאות חשמל של דירה קטנה יותר) משמעותיות לא יותר מאשר עלות השכירות.

אדם עם 2 ילדים יקנה דירה שתתאים ל-4/5 (בעיניו) כי הוא חושב קדימה, וגם הרבה פעמים (בדוק ומנוסה) ישפץ אותה.

הרבה פעמים כשלוקחים משכנתא אין ערך לכסף - גם ככה משתעבדים ל-30 שנה אז יש הרבה נשים שרוצות הרבה חלומות.

(לגברים בד"כ יש חלומות יקרים אחרים).

אני מכיר הרבה מאוד אנשים שקנו דירה מקבלן ואז שיפצו אותה בעוד חצי מליון ש"ח - מזגנים, תוספות למטבח ולחדרים וכו'.

כשיש שכירות, חושבים פעמיים על כל שקל ומעדיפים להשקיע אותו במשהו אחר. יש לזה יתרונות לא מבוטלים.

בשאר הדברים אני מסכימה איתך.

ואגב, ערך הדירה לרוב לא מעניין אף אחד כל עוד גרים בה. לא חסרים זקנים שגרים באזור "מחנה יהודה" ומחטטים בפחי אשפה כשהדירה שלהם שווה 3-4-5 מליון שקל.

ביית ובשכירות גרים בבית אבל אין לשוכר כלום זה גם לא בית שלו ומצד שני יש משכנתא על הראש בעצם גם שכירות זה על הראש אז שני המצבים בעניי אותו דבר פשוט בשכירות גרים ואחר כך אין לשוכר כלום חוץ מאותה תקופה שגר ובקניה בנוסף לתקופה שגר יש לו אוליי חצי מהבית ובלי להתחשב בנכס שעלה ואפילו הכפיל את מחירו ואפשר אפילו למכור ולצאת ברווח

עוד 4 k
זו דמגוגיה..
אינלי מושג על מה היא מוציאה ולא מעניין אותי
טכנית קשה הרבה יותר לחסוך 
וארוחת בוקר ואיפור לא עושות את ההבדל..

הבנות ממש לא עם סטייל של איפור מטורף...

וגם ככה זה לא עולה כל כך הרבה כמו מה שיוני מתאר 
48000 בשנה
וחוצמזה יש ימי הולדת ואירועים בהם מקבלים איפור כמתנה לא הכול זה בכסף

שם, שם.

עוקצים ביולי אוגוסוט

אבא שלי התחתן כאברך צעיר שלפניו עוד כמה שנים של לימודים בישיבה, לפני שהתחיל לעבוד. אמא שלי למדה אז לתואר שלה. לא עבודות רציניות מי יודע מה, אתה יודע - חלטורות.

כיום ברוך ה' ההורים שלי מרוויחים יחד יותר מהממוצע למשפחה בישראל, ולא קצת יותר (אומנם ממש לא עשירים, וגם לא בדרגים הכי גבוהים של מעמד הביניים - אבל בהחלט לא נזקקים לכלום. ויש בית).

וזה כשאמא שלי מתחילת עבודתה ועד היום עובדת רק ב70 אחוז משרה, בשביל שתוכל לגדל את הילדים יותר בנחת.

ורוב האנשים שאני מכיר לא מתחילים לחיות ישר בסדר גודל של 10 אלף חודש, וגם לא מקבלים סיוע אינטנסיבי מהוריהם - ובכל זאת מתקיימים, ותאמין או לא - מרשים לעצמם גם ללכת לחופשות במהלך השנה,ואפילו להתחיל לחסוך לדירה.

של הזוגות הצעירים פה (לאו דווקא אלו שהתחתנו לפני חצי שנה-שנה) - לא מתקרבים לסכומים שאתה אומר... ובכל זאת, חיים.

ה' הוא זה שנותן את הפרנסה, על כל המשתמע מכך. אנחנו באמת באמת מאמינים בה ובוטחים בו שאם נעשה את ההשתדלות שלנו, הוא יעשה את ההשתדלות שלו - היית מאמין?

אנחנו לא משווים את עצמנו לא לזוגות באמריקה שמתחתנים רק בגיל 32 אחרי תואר שלישי, ולא לזוגות חילוניים שמתחתנים בגיל 27 עם משכורת נאה בצידה (ומתגרשים כמה שנים אחרי זה, הרבה פעמים..). מה לעשות שיש פה אופי מסויים של מגזר מסויים, ולכן כאשר מישהו מכאן בודק, הגיוני שיראה מה אחרים באותו תת מגזר שלו מצליחים להתקיים איתו...

בייניש שינסה להקיש מהחיים של בחור חילוני שבגיל 21 התחיל ללמוד והרבה אחרי כן התחתן - זה לא יעזור לו. זה פשוט לא הוא.

10 אלף לזוג צעיר שחי בצניעות ולא טס לחו"ל כל שנה זו הכנסה גבוהה מאוד ויפה.

גם זוג עם 3 ילדים יכול להסתדר, גם אם קצת בצמצום עם סכום כזה!

זה מחייב לגור בישוב קצה ולחיות בקמצנות, אבל אפשר לחסוך גם סכומים יותר גדולים מזה.

העולם בחוץ מפתה, זה נכון - אבל זה עדיין אפשרי.

@נקודה למחשבה

מוזמנת לקורס קמצנות אצלי, או אצל הסולידית....

לפעמים עדיף למצוא עבודה פחות מתגמלת ולהוציא פחות, מאשר להוציא יותר ולבזבז יותר.

בדרך מס הכנסה (ויותר חשוב מזה במשכורות נמוכות - בט"ל) גוזר את הקופון שלו.

שכשהיינו עם ילדה אחת לא חלמנו על 8000. גם לא עם שתי ילדות...

ותמיד היה לנו מה שצריך. אוכל בשפע, בגדים, מקום לגור ואפילו אוטו, ותכשיט לפני כל חג...

אורח החיים שלכם נובע מבחירה שלכם, בדיוק כמו שאורח החיים שלי נובע מבחירה שלי.

אבל ברור שאנשים חיים גם באורח חים שונה מכם.

מן הסתם ההוצאות שלכם הרבה יותר גבוהות משלנו. שכ"ד הרבה יותר גבוה, וגם בית שתקנו- הרבה יותר יקר ממה שאנחנו נקנה.

גני ילדים, צהרונים, חוגים (אצלנו חוג 80 ש"ח- בטח אצלכם יותר..), קייטנות (יש אצלכם קייטנות שהאמהות עושות? מן הסתם שלא..), ביגוד לילדים- כמעט בטוח שאת מוציאה הרבה יותר ממני על הדברים האלה. (תודי שאת לא פותחת את העונה בחנות יד שניה...תודי שבשכונה שלכם לא מסתובבות בין החברות שקיות ענקיות עם מליון בגדי ילדים ...)

בקיצור- מה שלך ברור מאליו הוא לגמרי לא ברור לי. והפוך- מה שלי ברור מאליו לגמרי לא ברור לך.

העיקר הוא שאת תהיי שמחה עם החיים שלך ואני אהיה שמחה עם החיים שלי. והשמחה לא קשורה לרמת ההכנסות וההוצאות.

אמא שלי משמשת מרכז מיון מרכזי של בגדים. היא מקבלת מכל מיני מקומות מכוניות שלמות מלאות וממיינת כדי להעביר הלאה.

כמובן, חלק מהדברים מתאימים להיות בגדים סוג ב', וחלק מתאימים להיות למשל סמרטוטי רצפה (גם זה צריך).

וגם אנשים לא עניים בכלל, באים ולוקחים. חבל לבזבז כסף על בגדים שגם ככה עוד חצי שנה יהיו קטנים מדי.

ורוב הנשים כן מצליחות למצוא עבודה לא במרכז, כי הן לא עורכות דין או משהו כזה

יש הרבה שהולכוות להוראה וכאלה, ואם רק הבעל צריך ליסוע למרכז זה הרבה פחות נורא

אנחנו עם 3 ילדים מוציאים בערך 5500 בחודש (וההכנסות לא מתקרבות ל8000)

אין מעון כי אני עם הקטנים בבית, אוכל, טיטולים מטרנות ומוצרי ניקיון יוצא לנו כ2200-2300

(כשהיינו בלי ילדים יצא לנו 800-1000)

מזגן מדליקים רק אם חם עד כדי הזעה וגם אז לא בלי לחשוב- בודקים אחרי כמה זמן אם כבר אפשר בלי

(לפני שהלדים נולדו כמעט לא הדלקנו, אם הייתי בספה שמתי לידי מאוורר, כשהלכתי לשטוף כלים לקחתי את המאוורר איתי והעמדתי אותו לידי, בלי ילדים אפשר רוב הזמן להסתדר רק עם מאוורר)

דגים ובשר לא קונים בכלל, בשרי (עוף, חזה עוף, בשר טחון) 3 ימים בשבוע ובשבת) מצרכים יקרים- בהגבלה

היא שאלה איך אנשים מסתדרים אז עניתי לה

היא אמרה בפירוש שלא בטוח שהדרך של אחרים תתאים לה

אני הבנתי שהיא רק רצתה להבין, לשם ההבנה, איך אנשים אומרים שהם חיים טוב וגם חוסכים

כי זה די מתסכל לשמוע את זה ולא להבין איך

ודרך אגב להיות בבית זה ממש לא חסכוני, אמנם אנחנו לא משלמים מעון אבל אם הייתי עובדת ההכנסה

שלנו היתה הרבה יותר גדולה

כל אחת משלמת 1000 שח אז מישהיא שהיא גם ככה שומרת על הילד שלה משתלם לה גם כלכלית לשמור על עוד 3 ילדים או שאפשר לעשות סבב בין עקרות בית שמעוניינות  זה גם שמירה אישית יותר ואוליי יותר זול ומשתלם לשני הצדדים

2000 שקל ויותר ולחיות טוב אני עושה חישוב קטן ותסבירו לי אתם איך חוסכים מזה 2000 שקל..

הכנסה של 8000 שקל לזוג:

מעון למי שעובד ורמת ההכנסה של נגיד היא מינימום משלם 1600 שקל מעון לאחר סבסוד במעונות של משרד התמ"ת אם אני טועה, אז אשמח שתתקנו אותי ותפנו אותי לאיזשהו מסך קישור באינטרנט רלוונטי.

שכר דירה למי שגר בעיר נגיד כולל ארנונה וועד בית 2500 ש"ח.

חשמל מים וגז לחודש בממוצע 350 ש"ח

קופת חולים למשפחה כולל מושלם / פלטינום / זהב / איך שקוראים לזה בכל קופה - 150 שקל.

פלאפונים ל2 בני הזוג + אינטרנט - 150 שקל

אוכל חומרי ניקוי טיטולים תחליפי חלב וכו 1500 ש"ח

נסיעות נגיד שהמינימום של המינימום זה חודשי חופשי שעולה 300 ש"ח

נעשה חישוב עד לכאן: 6550 ש"ח בממוצע לחודש..

פעמונים גם מחשבים בממוצע החודשי גם הוצאות של אירועים, בגדים, כסף להוצאות בלתי צפויות ועוד כמה דברים..

אז איך בידיוק חוסכים 2000 שקל בחודש מ8000 וחיים טוב - ולא גרים ביישוב ששם השכר דירה נמוך יותר מבעיר??

כלומר אני לא אומרת שאי אפשר לחסוך.. אבל 2000 שקל ויותר זה נראה לי לא הגיוני אם רוצים לחיות טוב שזה אומר שכן אוכלים עוף בשר ודגים כן אוכלים מעדנים וכן קונים פירות בתחילת העונה ולא רק לקראת הסוף שהמחירים יורדים..

1. שכר דירה זה רע מטורלל. במדינת ישראל לא בונים מספיק דירות ויש מחסור כבד, כל עוד הוא לא יפתר נמשיך לשלם מחירים הזויים.
   (2000+ ₪ לחודש על דירה קטנה במרחק שעה נסיעה ממרכז העיר, ביישוב קצה זה מטורף).
    
2. חשמל מים וגז - אפשר לחסוך פה הרבה, אבל זה כרוך בהוצאות ראשוניות גדולות
   1. נורות LED שעולות 30-40 שקל ליחידה ב-ebay). אני חושב שזה משתלם אבל אפשר להוכיח שלא, ובכ"מ ההחזר הכספי לאחר הרבה זמן.
      מזגנים חדשים צורכים פחות מהישנים, אבל גם עלות ההתקנה שלהם גבוהה ולא משתלמת כשהדירה לא שלך.
   2. (למזגן חדש כשיש מזגן ישן ותקין לוקח בערך שנתיים שלוש להחזיר את העלות שלו בחיסכון בחשמל)
3. מים -
   1. להקפיד על רישום מסודר של מס' הנפשות בדירה (יש לזה משמעות על מחיר המים)
   2. אפשר להתקלח בפחות מים - לא נעים וסגפני.
   3. אם יש מדיח כלים (שוב הוצאה ראשונית גדולה) - הוא צורך כ-8-10% מים מאשר שטיפה ביד.
4. בריאות וביטוח - אין לי פה הרבה מה להגיד. אני לא מחזיק ביטוח משלים של הקופה אבל יש כאלה שזה הציל אותם.
5. תקשורת
   1. פלאפונים לשני בני זוג -  רמי לוי מציע חבילות בין 20 ל-50 שקל למשתמש, תלוי בצרכים בשימוש באינטרנט
   2. אינטרנט בבית - 100 שקלים לחודש, אם מתחלקים עם שכנים אפשר גם 4-5 דירות על חיבור בודד. אם אין עם מי להתחלק זה סיפור אחר.
      (אגב, למי שמכיר - יש דרך להתחבר ל"רימון" על גבי תשתית של ספק אינטרנט אחר - למי שרוצה אינטרנט מסונן אבל השכן שלו רוצה רגיל. המשמעות - חיסכון בעלות התשתית)
6. אוכל ודומים להם - פה כל אחד והטעם שלו. אפשר לקצץ מאות שקלים בחודש בירידה משמעותית ברמת החיים (מעדנים רק בשבת או בכלל לא, כמויות בשר וכו')
   אני לא כותב סכום. אצלנו היו חודשים של 800 וחודשים של 2500, תלוי ברמת החיים באותו חודש.
7. בגדים וארועים -
   בגדים אני חושב שיש לי מספיק (אשתי חולקת עליי)
   לארועים אני קונה את המתנות מראש בחו"ל ומחזיק "סטוקים" בארון. זה דורש חשיבה והעתסקות אבל מוריד את מחיר המתנות השוות.
   
   הוצאות לא צפויות - ממוצע של 200-300 שקל לחודש.

אפשר לקצץ בעיקר ברמת החיים - חבילת גלישה (או לוותר על אינטרנט בבית ולהסתפק בשאריות החבילה הסלולרית)

אפשר לאכול פחות / יותר זול

אם בן זוג אחד לא עובד זה חוסך הרבה עלויות תקורה של העבודה שלו - החל מהגן ועד לנסיעות לעבודה. לפעמים זה משתלם ולפעמים לא.

אני חושב שלרדת ברמת החיים זה הצעד הנכון, אבל כמו שאני רואה את זה - זה לא קל או פשוט.

לאכול פלאפל בפלאפל הלל ובניו -18 שקל ליום
לרדת למעיין להתקלח
והשתמש ביונת דואר

העניין הוא לחסוך בלי לרדת ברמת החיים אלא עלייה במודעות
כלומר אפילו להחליף חבילה בפלאפון ולשנות בנק
דברים קטנים שישאירו לך חיסכון ולא ישנו את רמת החיים

על זה אני מדברת על הסכום הלא הגיוני הזה!!

מי שחי טוב יוכל לחסוך אבל ממש ממש לא 2000 שקל ויותר!! כמו שכתבו פה במהלך השרשור!! מתוך 8000 עם ילד כשגרים בעיר ולא ביישוב!

כל זה אלא אם הוא ירד ברמת החיים!!

אני שואלת את כל מי שטען שאפשר לחסוך 2000 שקל ויותר שיסביר לי איך מבלי לרדת ברמת החיים!!

ולהחליף חבילה בפלאפון זה כסף קטן לעומת הסכומים שאנשים פה טוענים שניתן לחסוך!

מצד שני מי מרוויח רק 8000 בחודש כזוג?

זה הרבה פחות ממינימום אני חושב שהיום צריך לפחות 11 K בחודש כזוג
ככה גם זה המינימום הממוצע
ובכל זאת תראי בהר ברכה יש שם פיקוח על המחירים
ואני לא באמת מכיר עד הסוף אבל נראלי הם בסדר גמור שם כולם
ובגלל הפיקוח מחירים הרמת חיים שם משתפרת
וכן,זה לא מילה גסה לעבור ל3-4 שנים לישוב חור בשביל לחסוך 100 אלף גם אם זה רק יוצא שחוסכים 1000 מהשכ"ד זה עדיין 48000 שקל שזה מכבד
 

למי שזה מתאים לו ("דיקטטורה" בהרבה מובנים, בניהם גם כלכלית) - יכול לחסוך הרבה כסף ולהנות ממה שיש למקום היפה הזה להציע.

אבל..חשוב לקחת משם גם דברים חיובים 
אין ספק שברכה מצליחה מאוד בתחום הכלכלי זהו
פה נגמר העניין אפשר ללמוד מהם וליישם אצלנו בישובים
זה יוריד הכול ..גם את בועת הנדלן במרכז

אני לא בטוחה שזה יוצא חיסכון של 1000 ש"ח בחודש.. (אפרופו בדקתי את זה לפני החתונה וזה לא יוצא)

אבל נו שווין אני לא ימשיך את הדיון הזה כי הוא באמת לא מגיע לשום מקום..

כל אחד שיחייה איך שבא לו.. ויחסוך כמה שבא  לו..

בהצלחה!

אפשר להתאים את עצמך לתחבורה הציבורית (הזוועתית) של גב ההר או ליסוע בטרמפים לאריאל ומשם x86.

אם זה נוח ונחמד? לא. אם זה חוסך לא מעט כסף? כן.

יותר ויותר כסף

זה או לא לחסוך או לחסוך ולא "לחיות טוב" (או להכניס משכורות שמנות באמת..)

מי שאומר לך שהוא חי טוב וגם חוסך כנראה מגדיר את המושג "לחיות טוב" אחרת ממך

או שיש לו הכנסה באמת שמנה..

רוב הזוגות הצעירים עדין סטודנטים\אברכים\בצבא ולא מרוויחים את הסכום שכתבת

ולכן זה קשה (ועדין אפשר להסתדר לרוב אם אין הוצאות חריגות)

כי לפני החתונה לרוב הלימודים\אוכל\קופת חולים והוצאות רפואיות\פלאפון ותקשורת\אינטרנט ומחשב\נסיעות\דירה, ארנונה, מים, חשמל..\ביגוד לפעמים, לפחות בסיסי\רהיטים ומוצרים לבית- לפחות חלק מהדברים האלה על חשבון ההורים. ואחרי החתונה בני הזוג משלמים על עצמם את הכל (לרוב)

אנשים ששניהם מרוויחים כמו שציינת, בד"כ כבר לא זוג צעיר וחיים טוב יותר.. (תלוי במספר הילדים ואם יש הוצאות מיוחדות)

ודבר קטן לסיום- לרוב ההוצאות דווקא גדלות יותר לשני אנשים יחד. כשרווקים אוכלים בדירת רווקים לרוב הם פחות מבשלים לעצמם, לא אוכלים הרבה בשרי ומשלימים אצל ההורים. וגם לא נשארים הרבה לשבתות.

לזוג הרבה פעמים אין את הפריווילגיה הזו- צריך להתחיל להכין ארוחות מסודרות ולהכניס את הדברים הבסיסיים- בשר, דגים לתפריט (כי הם לא באים להשלמות אצל ההורים), יש יותר שבתות בבית, הרבה פעמים עם אורחים ולכן ההוצאות גדלות דווקא

אדם שלומד בישיבה \חייל בצבא לא מרוויח את הסכום הזה לחודש, נכון?

סטודנטים באוניברסיטה\מכללה לא מרוויחים סכום כזה בחודש..

מה שאומר שרוב הזוגות בציבור שלנו (שמתחתנים בגילאים האלה) לא מרוויחים את הסכומים שציינת

ולכן מה שכתבת כמעט ולא נכון בציבור שלנו..

סקר בצמ"ע לרוב לא משקף בכלל, כי הרבה מאד נשואים כבר לא כותבים שם כי אין להם זמן,

ויש שם יחסית הרבה רווקים בגילאים מתקדמים

אתה יודע כמה אברכים יש שהנשים שלהן עדיין באמצע לימודים ובחיים לא יצליחו להגיע לשכר מינימום בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות? שלא לדבר על הבעל, עם המילגה הקטנה שלו והכנסה מהצד בימי שישי והפסקות צהריים...זה ממש לא יתקרב לשם.

ולא, מידיעה אני אומר לך - רבים מהם ממש לא חיים על חשבון ההורים, וגם על חשבון הצבא כמעט שלא (רובם כבר גומרים את השל"ת תוך זמן קצר, וגם אם לא - האישה צריכה להיות בשלב מאוד מסוים על מנת שיקבלו סיוע רציני כלשהו מהצבא). הם מסתדרים לבד, גם אם קצת קשה בהתחלה, אבל משתדלים כמעט שלא להיעזר בהורים. 

בנים ובנות בציבור שלנו לרוב מתחתנים בגיל די צעיר.

ישיבת הסדר נמשכת לפחות עד גיל 23, יש לא מעט שממשיכים שיעור ו'-ז'. ישיבה גבוהה, גם, לפחות 5-6 שנים, כולל צבא, אם לא יותר.

בנות עושות שנה/שנתיים שירות, אולי מוסיפות עוד שנה מדרשה, ואז לעיתים שנה לפסיכומטרי ומתחילות ללמוד.

איך שלא תסתכלעל זה, בזמן לימודים, כשהם לא חפיפניקים (לימודי מקצוע) - אתה לא יכול להרוויח 4-5 לחודש, פשוט לא, אלא אם כן אתה יותר מידי מקומבן. ולימודי מקצוע אורכים בין שנתיים לחמש שנים (אם זה לא רפואה) - ככה שאני לא מאמין שיש יותר מידי בחורים ובחורות בני 24-25 בציבור שלנו שמרוויחים את הסכומים עליהם אתה מדבר.

וזה בערך גילאי החתונה בציבור - עד גיל 24-25. 25 הוא גיל הנישואים הממוצע לבנות בישראל - והחילוניות רק מעלות אותו מה שאמר שהדתיות מורידות. הבנים מעט יותר ושוב הדתיים מורידים אותו.

קיצור - לדעתי החישובים שלך נעוצים בטעות של חישוב על פי רווקות מאוחרת שבה הרווק כבר הספיק להתבסס לבד מחוץ לבית הוריו ולהתחיל להרוויח א-ח-ר-י לימודים. ממה שאני מסתכל על הציבור שלנו אני לא רואה את זה.

וכן, למדתי, וכן, לא הייתי מקומבנת.

כשעובדים כמו שצריך[גם אם אתה סטודנט], אין סיבה לקבל פחות מזה...

וזאת משכורת זוועה בשוק, עובדה שאני עדיין לא עשירה....

בכל זאת..קלוריות...

כיום 4,650. 

אני לא מכיר הרבה סטודנטים שיכולים לעבוד משרה מלאה וג-ם ללמוד. בנוסף, אני לא מכיר יותר מידי עבודות שבהם המעסיק יסכים לתת שכר יותר גבוה ממינימום, ובצורה משמעותית, לסטודנטים שאין להם ותק, לא יהיה להם וק כי הם יעזבו את העבודה כשיגמרו ללמוד ויתחילו לעבוד בדבר האמיתי...

קיצור, אם את רוצה את יכולה לפרט איך זה אפשרי...

מה גם, שבנות קצת יותר נוח להן מהבחינה הזאת כי הן לא במסלול ארוך כמו הבנים. אז גם אם האישה באמת מצליחה להרוויח יותר - עדיין הבחור הרבה פעמים בציבור הדתי לאומי לא יוכל להגיע לסכומים האלו.

אלא היותר חזקים דתית... 

ובכל מקרה עובדה שכן יש עבודות כאלה, וזה לא שכר המינימום....

אני לא משרד התעסוקה,

הייתי סטודנטית פול טיים[בדקו לי נוכחות כל הזמן] והרווחתי יותר, זה אפשרי, ואגב זה עדיין לא באמת מספיק.

מי שרוצה לעבוד יסתדר....

באמת

ובטח לא הייתי קונה דירה/ שוכרת ממשכורת כזו- הולכת על להישאר עם ההורים או משהו...

שזה אומר לצמצם ולחסוך, לעשות השוואות מחירים ולא לקנות מה שלא צריך.

כתבו פה לפניי יותר טוב)

ובעיניי גם להכיר את הבנק ולא לפחד ממנו זה חשוב.

לא לכל אחד יש סיעתא דשמיא
והיא גם ככה עובדת רק עם התעוררות שלנו...
כמשל:
אםשר שאלוהים יחליט שהשדה שלך יצמיח המון תבואה
אם לא תזרעי לא יצמח כלום...

כ"כ חששתי להתחתן עם בחור ישיבה ולהיות אברכית- סטודנטית.

וב"ה.. חיים..

ההשתדלות היתה לתמוך ולעודד את בעלי שרוצה להתגדל בתורה,

לחפש עבודה- למרות שלא מצאתי כ"כ.. רק משהו בקטנה..

ולהסתפק במועט.

לכן תשובתי..

חברות וגם שייש מבצעים חדשים אפשר לעדכןמוצרי מזון אפשר לקנות ברשתות הגדולות מוצרי חשמל ניתן לקנות גם דרך זאפ באינטרנט  כרטיסי אשראי לבדוק עלות נמוכה  להשתדל לא לחרוג כי משלמיםריבית גם מוצרי מזון למי שייש זמן וכח אחותי קונה איזה מוצרים שזולים מכל רשת במיוחד אם אין מרחק גדול ובקניות גדולות בגדים חנויות עודפים (לרוב אין מידות)  ניתן לחסוך מאות שקלים בחודש אם אתם רוצים לחסוך תשאלו אותי (אני תימני) חח

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.