ולא מתלוננים כאשר ההורים באים לביקור וממלאים את המקרר

רוב הזוגות הצעירים שאני מכיר, מוצאים את הדרך להסתדר - עבודות מהצד, מלגות, קונים דברים זולים יותר, כמובן בלי רכב עד שיסתדרו כלכלית, משתדלים למעט בהוצאות חשמל וכו'... (לדוגמא - מאוורר במקומות שאפשרי, הרבה הרבה יותר חסכוני ממזגן).

גם מקום המגורים משפיע מאוד - לא דומה קראוון בהתנחלות, לדירת שלושה חדרים בפתח תקווה...

וגם כי לא כולם מרוויחים 4-5 בחודש, בוודאי לא כאשר נמצאים בלימודים.

וגם,  כאשר נולד ילד- ההוצאות גדלות בצורה דרסטית. (אין לך מושג כמה זה טיטולים,תמ''ל ומעון)

אבל ברמה העקרונית אתה צודק. עובדים קשה ומתפרנסים.

''אם גרים אצל ההורים בתור סטודנטים רווקים עם משכורת כזאת, בסדר.. איך מתחילים לחיות ככה?! ''

מה סתומרת איך מתחילים? מה, לא מתחתנים עד שמצליחים להגיע למשכורת גבוהה?

ואני לא חולקת עליך בפסקה האחרונה.

לו היינו מרוויחים 8 בתחילת נישואינו, היינו מצליחים לחסוך הרבה יותר מאלפיים...

עוד כחצי שנה תיכנס הפעימה השנייה (ל5000 אם אני זוכר נכון), ואם אני לא טועה במאי/אפריל 16 - תיכנס הפעימה השלישית והשכר יתייצב על 5,300 לחודש מינימום (משרה מלאה כמובן).

בנתיים מינימום עלה ב23 ומשהו לשעה, ל25 לשעה.

למרות שתמיד אפשר להתחתן ולגר עם ההורים, מכירה כמה כאלה, כל אחד ומה שטוב לו...

לרוב הזוגות זה זוועה...

וגם במשך השנים הראשונות שלהם - ולא צנחו לשום קו עוני.

חוץ מזה שקו העוני זה פיקציה כי הוא לא באמת מודד עוני, הוא מודד רמת הכנסה נמוכה - אבל לא מתחשב בכך שיש אנשים שיודעים יפה מאוד להסתדר גם עם רמת ההכנסה הזאת, גם אם מצטמצמים פה ושם.

שמערבבת הרבה מדי מושגים וחסרת ערך בכל מובן למעט פופוליזם.

אני חייתי הרבה שנים (במונחים של הוצאות, לא הכנסות) הרבה מתחת לקו העוני והיה לי סבבה ממש.

כמובן שאפשר לגור בפריפריה/קראוונים ביו"ש וכו' - אבל גם שם זה עולה, ולא תמיד יש (בעיקר קראוונים ביו"ש), ולמגורים בפריפריה כמובן יש את המחירים שלהם...

וגם בפריפריה, כמה שזה נשמע מוזר, המחירים הולכים ועולים בהרבה מאוד מקומות ולא מופרך שיגיוע למחירים גבוהים ממה שאתה אומר. על המרכז כמובן אני בכלל לא מדבר. (דירה קטנה בירושלים סובבת סביב 3 אלף, ויותר, לחודש - לא כולל כלום, רק הדירה עצמה).

יום. ובמשך שנים. ואתה מגזים ממש, לא יודע לאיזה צורך ומה המניע, אבל אתה לא מדייק בעליל.

יוני, תהיה ריאלי. צריך קורת גג והיא עולה כסף. הרבה כסף.

אין דרך יצירתית אלא אם אתה הולך לגור באוהלים בלוינסקי...

ואת הכסף לשכירות שווה לשלם למשכנתא. לפחות בסוף אתה נשאר עם משהו.

אם את משלמת שכירות של פחות מ-4% ממחיר הדירה שאת גרה בה, עשית עסקה סבירה לחלוטין ואולי רווחית (בהינתן העובדה שהיית צריכה לשלם גם את הריבית לבנק).

תפחיתי מזה את ירידת הערך של הדירה, ופחת (תיקונים בדירה באחריות המשכיר) - אולי הרווחת ואולי הפסדת, אבל זו עסקה סבירה לחלוטין.

מחירי השכירות עלו בעשור האחרון בכ-60% ממחירי הדירות עצמן

הבעיה הנוספת היא שאם קונים אז קונים את דירת החלומות, בעוד שלשכור מוכנים לשכור דירה קטנה ופשוטה כדי לחסוך כסף היום. השנים הקריטיות האלה (כולל ארנונה והוצאות חשמל של דירה קטנה יותר) משמעותיות לא יותר מאשר עלות השכירות.

אדם עם 2 ילדים יקנה דירה שתתאים ל-4/5 (בעיניו) כי הוא חושב קדימה, וגם הרבה פעמים (בדוק ומנוסה) ישפץ אותה.

הרבה פעמים כשלוקחים משכנתא אין ערך לכסף - גם ככה משתעבדים ל-30 שנה אז יש הרבה נשים שרוצות הרבה חלומות.

(לגברים בד"כ יש חלומות יקרים אחרים).

אני מכיר הרבה מאוד אנשים שקנו דירה מקבלן ואז שיפצו אותה בעוד חצי מליון ש"ח - מזגנים, תוספות למטבח ולחדרים וכו'.

כשיש שכירות, חושבים פעמיים על כל שקל ומעדיפים להשקיע אותו במשהו אחר. יש לזה יתרונות לא מבוטלים.

בשאר הדברים אני מסכימה איתך.

ואגב, ערך הדירה לרוב לא מעניין אף אחד כל עוד גרים בה. לא חסרים זקנים שגרים באזור "מחנה יהודה" ומחטטים בפחי אשפה כשהדירה שלהם שווה 3-4-5 מליון שקל.

ביית ובשכירות גרים בבית אבל אין לשוכר כלום זה גם לא בית שלו ומצד שני יש משכנתא על הראש בעצם גם שכירות זה על הראש אז שני המצבים בעניי אותו דבר פשוט בשכירות גרים ואחר כך אין לשוכר כלום חוץ מאותה תקופה שגר ובקניה בנוסף לתקופה שגר יש לו אוליי חצי מהבית ובלי להתחשב בנכס שעלה ואפילו הכפיל את מחירו ואפשר אפילו למכור ולצאת ברווח

עוד 4 k
זו דמגוגיה..
אינלי מושג על מה היא מוציאה ולא מעניין אותי
טכנית קשה הרבה יותר לחסוך 
וארוחת בוקר ואיפור לא עושות את ההבדל..

הבנות ממש לא עם סטייל של איפור מטורף...

וגם ככה זה לא עולה כל כך הרבה כמו מה שיוני מתאר 
48000 בשנה
וחוצמזה יש ימי הולדת ואירועים בהם מקבלים איפור כמתנה לא הכול זה בכסף

שם, שם.

עוקצים ביולי אוגוסוט

אבא שלי התחתן כאברך צעיר שלפניו עוד כמה שנים של לימודים בישיבה, לפני שהתחיל לעבוד. אמא שלי למדה אז לתואר שלה. לא עבודות רציניות מי יודע מה, אתה יודע - חלטורות.

כיום ברוך ה' ההורים שלי מרוויחים יחד יותר מהממוצע למשפחה בישראל, ולא קצת יותר (אומנם ממש לא עשירים, וגם לא בדרגים הכי גבוהים של מעמד הביניים - אבל בהחלט לא נזקקים לכלום. ויש בית).

וזה כשאמא שלי מתחילת עבודתה ועד היום עובדת רק ב70 אחוז משרה, בשביל שתוכל לגדל את הילדים יותר בנחת.

ורוב האנשים שאני מכיר לא מתחילים לחיות ישר בסדר גודל של 10 אלף חודש, וגם לא מקבלים סיוע אינטנסיבי מהוריהם - ובכל זאת מתקיימים, ותאמין או לא - מרשים לעצמם גם ללכת לחופשות במהלך השנה,ואפילו להתחיל לחסוך לדירה.

של הזוגות הצעירים פה (לאו דווקא אלו שהתחתנו לפני חצי שנה-שנה) - לא מתקרבים לסכומים שאתה אומר... ובכל זאת, חיים.

ה' הוא זה שנותן את הפרנסה, על כל המשתמע מכך. אנחנו באמת באמת מאמינים בה ובוטחים בו שאם נעשה את ההשתדלות שלנו, הוא יעשה את ההשתדלות שלו - היית מאמין?

אנחנו לא משווים את עצמנו לא לזוגות באמריקה שמתחתנים רק בגיל 32 אחרי תואר שלישי, ולא לזוגות חילוניים שמתחתנים בגיל 27 עם משכורת נאה בצידה (ומתגרשים כמה שנים אחרי זה, הרבה פעמים..). מה לעשות שיש פה אופי מסויים של מגזר מסויים, ולכן כאשר מישהו מכאן בודק, הגיוני שיראה מה אחרים באותו תת מגזר שלו מצליחים להתקיים איתו...

בייניש שינסה להקיש מהחיים של בחור חילוני שבגיל 21 התחיל ללמוד והרבה אחרי כן התחתן - זה לא יעזור לו. זה פשוט לא הוא.

10 אלף לזוג צעיר שחי בצניעות ולא טס לחו"ל כל שנה זו הכנסה גבוהה מאוד ויפה.

גם זוג עם 3 ילדים יכול להסתדר, גם אם קצת בצמצום עם סכום כזה!

זה מחייב לגור בישוב קצה ולחיות בקמצנות, אבל אפשר לחסוך גם סכומים יותר גדולים מזה.

העולם בחוץ מפתה, זה נכון - אבל זה עדיין אפשרי.

@נקודה למחשבה

מוזמנת לקורס קמצנות אצלי, או אצל הסולידית....

לפעמים עדיף למצוא עבודה פחות מתגמלת ולהוציא פחות, מאשר להוציא יותר ולבזבז יותר.

בדרך מס הכנסה (ויותר חשוב מזה במשכורות נמוכות - בט"ל) גוזר את הקופון שלו.

שכשהיינו עם ילדה אחת לא חלמנו על 8000. גם לא עם שתי ילדות...

ותמיד היה לנו מה שצריך. אוכל בשפע, בגדים, מקום לגור ואפילו אוטו, ותכשיט לפני כל חג...

אורח החיים שלכם נובע מבחירה שלכם, בדיוק כמו שאורח החיים שלי נובע מבחירה שלי.

אבל ברור שאנשים חיים גם באורח חים שונה מכם.

מן הסתם ההוצאות שלכם הרבה יותר גבוהות משלנו. שכ"ד הרבה יותר גבוה, וגם בית שתקנו- הרבה יותר יקר ממה שאנחנו נקנה.

גני ילדים, צהרונים, חוגים (אצלנו חוג 80 ש"ח- בטח אצלכם יותר..), קייטנות (יש אצלכם קייטנות שהאמהות עושות? מן הסתם שלא..), ביגוד לילדים- כמעט בטוח שאת מוציאה הרבה יותר ממני על הדברים האלה. (תודי שאת לא פותחת את העונה בחנות יד שניה...תודי שבשכונה שלכם לא מסתובבות בין החברות שקיות ענקיות עם מליון בגדי ילדים ...)

בקיצור- מה שלך ברור מאליו הוא לגמרי לא ברור לי. והפוך- מה שלי ברור מאליו לגמרי לא ברור לך.

העיקר הוא שאת תהיי שמחה עם החיים שלך ואני אהיה שמחה עם החיים שלי. והשמחה לא קשורה לרמת ההכנסות וההוצאות.

אמא שלי משמשת מרכז מיון מרכזי של בגדים. היא מקבלת מכל מיני מקומות מכוניות שלמות מלאות וממיינת כדי להעביר הלאה.

כמובן, חלק מהדברים מתאימים להיות בגדים סוג ב', וחלק מתאימים להיות למשל סמרטוטי רצפה (גם זה צריך).

וגם אנשים לא עניים בכלל, באים ולוקחים. חבל לבזבז כסף על בגדים שגם ככה עוד חצי שנה יהיו קטנים מדי.

ורוב הנשים כן מצליחות למצוא עבודה לא במרכז, כי הן לא עורכות דין או משהו כזה

יש הרבה שהולכוות להוראה וכאלה, ואם רק הבעל צריך ליסוע למרכז זה הרבה פחות נורא

אנחנו עם 3 ילדים מוציאים בערך 5500 בחודש (וההכנסות לא מתקרבות ל8000)

אין מעון כי אני עם הקטנים בבית, אוכל, טיטולים מטרנות ומוצרי ניקיון יוצא לנו כ2200-2300

(כשהיינו בלי ילדים יצא לנו 800-1000)

מזגן מדליקים רק אם חם עד כדי הזעה וגם אז לא בלי לחשוב- בודקים אחרי כמה זמן אם כבר אפשר בלי

(לפני שהלדים נולדו כמעט לא הדלקנו, אם הייתי בספה שמתי לידי מאוורר, כשהלכתי לשטוף כלים לקחתי את המאוורר איתי והעמדתי אותו לידי, בלי ילדים אפשר רוב הזמן להסתדר רק עם מאוורר)

דגים ובשר לא קונים בכלל, בשרי (עוף, חזה עוף, בשר טחון) 3 ימים בשבוע ובשבת) מצרכים יקרים- בהגבלה

היא שאלה איך אנשים מסתדרים אז עניתי לה

היא אמרה בפירוש שלא בטוח שהדרך של אחרים תתאים לה

אני הבנתי שהיא רק רצתה להבין, לשם ההבנה, איך אנשים אומרים שהם חיים טוב וגם חוסכים

כי זה די מתסכל לשמוע את זה ולא להבין איך

ודרך אגב להיות בבית זה ממש לא חסכוני, אמנם אנחנו לא משלמים מעון אבל אם הייתי עובדת ההכנסה

שלנו היתה הרבה יותר גדולה

כל אחת משלמת 1000 שח אז מישהיא שהיא גם ככה שומרת על הילד שלה משתלם לה גם כלכלית לשמור על עוד 3 ילדים או שאפשר לעשות סבב בין עקרות בית שמעוניינות  זה גם שמירה אישית יותר ואוליי יותר זול ומשתלם לשני הצדדים

2000 שקל ויותר ולחיות טוב אני עושה חישוב קטן ותסבירו לי אתם איך חוסכים מזה 2000 שקל..

הכנסה של 8000 שקל לזוג:

מעון למי שעובד ורמת ההכנסה של נגיד היא מינימום משלם 1600 שקל מעון לאחר סבסוד במעונות של משרד התמ"ת אם אני טועה, אז אשמח שתתקנו אותי ותפנו אותי לאיזשהו מסך קישור באינטרנט רלוונטי.

שכר דירה למי שגר בעיר נגיד כולל ארנונה וועד בית 2500 ש"ח.

חשמל מים וגז לחודש בממוצע 350 ש"ח

קופת חולים למשפחה כולל מושלם / פלטינום / זהב / איך שקוראים לזה בכל קופה - 150 שקל.

פלאפונים ל2 בני הזוג + אינטרנט - 150 שקל

אוכל חומרי ניקוי טיטולים תחליפי חלב וכו 1500 ש"ח

נסיעות נגיד שהמינימום של המינימום זה חודשי חופשי שעולה 300 ש"ח

נעשה חישוב עד לכאן: 6550 ש"ח בממוצע לחודש..

פעמונים גם מחשבים בממוצע החודשי גם הוצאות של אירועים, בגדים, כסף להוצאות בלתי צפויות ועוד כמה דברים..

אז איך בידיוק חוסכים 2000 שקל בחודש מ8000 וחיים טוב - ולא גרים ביישוב ששם השכר דירה נמוך יותר מבעיר??

כלומר אני לא אומרת שאי אפשר לחסוך.. אבל 2000 שקל ויותר זה נראה לי לא הגיוני אם רוצים לחיות טוב שזה אומר שכן אוכלים עוף בשר ודגים כן אוכלים מעדנים וכן קונים פירות בתחילת העונה ולא רק לקראת הסוף שהמחירים יורדים..

1. שכר דירה זה רע מטורלל. במדינת ישראל לא בונים מספיק דירות ויש מחסור כבד, כל עוד הוא לא יפתר נמשיך לשלם מחירים הזויים.
   (2000+ ₪ לחודש על דירה קטנה במרחק שעה נסיעה ממרכז העיר, ביישוב קצה זה מטורף).
    
2. חשמל מים וגז - אפשר לחסוך פה הרבה, אבל זה כרוך בהוצאות ראשוניות גדולות
   1. נורות LED שעולות 30-40 שקל ליחידה ב-ebay). אני חושב שזה משתלם אבל אפשר להוכיח שלא, ובכ"מ ההחזר הכספי לאחר הרבה זמן.
      מזגנים חדשים צורכים פחות מהישנים, אבל גם עלות ההתקנה שלהם גבוהה ולא משתלמת כשהדירה לא שלך.
   2. (למזגן חדש כשיש מזגן ישן ותקין לוקח בערך שנתיים שלוש להחזיר את העלות שלו בחיסכון בחשמל)
3. מים -
   1. להקפיד על רישום מסודר של מס' הנפשות בדירה (יש לזה משמעות על מחיר המים)
   2. אפשר להתקלח בפחות מים - לא נעים וסגפני.
   3. אם יש מדיח כלים (שוב הוצאה ראשונית גדולה) - הוא צורך כ-8-10% מים מאשר שטיפה ביד.
4. בריאות וביטוח - אין לי פה הרבה מה להגיד. אני לא מחזיק ביטוח משלים של הקופה אבל יש כאלה שזה הציל אותם.
5. תקשורת
   1. פלאפונים לשני בני זוג -  רמי לוי מציע חבילות בין 20 ל-50 שקל למשתמש, תלוי בצרכים בשימוש באינטרנט
   2. אינטרנט בבית - 100 שקלים לחודש, אם מתחלקים עם שכנים אפשר גם 4-5 דירות על חיבור בודד. אם אין עם מי להתחלק זה סיפור אחר.
      (אגב, למי שמכיר - יש דרך להתחבר ל"רימון" על גבי תשתית של ספק אינטרנט אחר - למי שרוצה אינטרנט מסונן אבל השכן שלו רוצה רגיל. המשמעות - חיסכון בעלות התשתית)
6. אוכל ודומים להם - פה כל אחד והטעם שלו. אפשר לקצץ מאות שקלים בחודש בירידה משמעותית ברמת החיים (מעדנים רק בשבת או בכלל לא, כמויות בשר וכו')
   אני לא כותב סכום. אצלנו היו חודשים של 800 וחודשים של 2500, תלוי ברמת החיים באותו חודש.
7. בגדים וארועים -
   בגדים אני חושב שיש לי מספיק (אשתי חולקת עליי)
   לארועים אני קונה את המתנות מראש בחו"ל ומחזיק "סטוקים" בארון. זה דורש חשיבה והעתסקות אבל מוריד את מחיר המתנות השוות.
   
   הוצאות לא צפויות - ממוצע של 200-300 שקל לחודש.

אפשר לקצץ בעיקר ברמת החיים - חבילת גלישה (או לוותר על אינטרנט בבית ולהסתפק בשאריות החבילה הסלולרית)

אפשר לאכול פחות / יותר זול

אם בן זוג אחד לא עובד זה חוסך הרבה עלויות תקורה של העבודה שלו - החל מהגן ועד לנסיעות לעבודה. לפעמים זה משתלם ולפעמים לא.

אני חושב שלרדת ברמת החיים זה הצעד הנכון, אבל כמו שאני רואה את זה - זה לא קל או פשוט.

לאכול פלאפל בפלאפל הלל ובניו -18 שקל ליום
לרדת למעיין להתקלח
והשתמש ביונת דואר

העניין הוא לחסוך בלי לרדת ברמת החיים אלא עלייה במודעות
כלומר אפילו להחליף חבילה בפלאפון ולשנות בנק
דברים קטנים שישאירו לך חיסכון ולא ישנו את רמת החיים

על זה אני מדברת על הסכום הלא הגיוני הזה!!

מי שחי טוב יוכל לחסוך אבל ממש ממש לא 2000 שקל ויותר!! כמו שכתבו פה במהלך השרשור!! מתוך 8000 עם ילד כשגרים בעיר ולא ביישוב!

כל זה אלא אם הוא ירד ברמת החיים!!

אני שואלת את כל מי שטען שאפשר לחסוך 2000 שקל ויותר שיסביר לי איך מבלי לרדת ברמת החיים!!

ולהחליף חבילה בפלאפון זה כסף קטן לעומת הסכומים שאנשים פה טוענים שניתן לחסוך!

מצד שני מי מרוויח רק 8000 בחודש כזוג?

זה הרבה פחות ממינימום אני חושב שהיום צריך לפחות 11 K בחודש כזוג
ככה גם זה המינימום הממוצע
ובכל זאת תראי בהר ברכה יש שם פיקוח על המחירים
ואני לא באמת מכיר עד הסוף אבל נראלי הם בסדר גמור שם כולם
ובגלל הפיקוח מחירים הרמת חיים שם משתפרת
וכן,זה לא מילה גסה לעבור ל3-4 שנים לישוב חור בשביל לחסוך 100 אלף גם אם זה רק יוצא שחוסכים 1000 מהשכ"ד זה עדיין 48000 שקל שזה מכבד
 

למי שזה מתאים לו ("דיקטטורה" בהרבה מובנים, בניהם גם כלכלית) - יכול לחסוך הרבה כסף ולהנות ממה שיש למקום היפה הזה להציע.

אבל..חשוב לקחת משם גם דברים חיובים 
אין ספק שברכה מצליחה מאוד בתחום הכלכלי זהו
פה נגמר העניין אפשר ללמוד מהם וליישם אצלנו בישובים
זה יוריד הכול ..גם את בועת הנדלן במרכז

אני לא בטוחה שזה יוצא חיסכון של 1000 ש"ח בחודש.. (אפרופו בדקתי את זה לפני החתונה וזה לא יוצא)

אבל נו שווין אני לא ימשיך את הדיון הזה כי הוא באמת לא מגיע לשום מקום..

כל אחד שיחייה איך שבא לו.. ויחסוך כמה שבא  לו..

בהצלחה!

אפשר להתאים את עצמך לתחבורה הציבורית (הזוועתית) של גב ההר או ליסוע בטרמפים לאריאל ומשם x86.

אם זה נוח ונחמד? לא. אם זה חוסך לא מעט כסף? כן.

יותר ויותר כסף

זה או לא לחסוך או לחסוך ולא "לחיות טוב" (או להכניס משכורות שמנות באמת..)

מי שאומר לך שהוא חי טוב וגם חוסך כנראה מגדיר את המושג "לחיות טוב" אחרת ממך

או שיש לו הכנסה באמת שמנה..

רוב הזוגות הצעירים עדין סטודנטים\אברכים\בצבא ולא מרוויחים את הסכום שכתבת

ולכן זה קשה (ועדין אפשר להסתדר לרוב אם אין הוצאות חריגות)

כי לפני החתונה לרוב הלימודים\אוכל\קופת חולים והוצאות רפואיות\פלאפון ותקשורת\אינטרנט ומחשב\נסיעות\דירה, ארנונה, מים, חשמל..\ביגוד לפעמים, לפחות בסיסי\רהיטים ומוצרים לבית- לפחות חלק מהדברים האלה על חשבון ההורים. ואחרי החתונה בני הזוג משלמים על עצמם את הכל (לרוב)

אנשים ששניהם מרוויחים כמו שציינת, בד"כ כבר לא זוג צעיר וחיים טוב יותר.. (תלוי במספר הילדים ואם יש הוצאות מיוחדות)

ודבר קטן לסיום- לרוב ההוצאות דווקא גדלות יותר לשני אנשים יחד. כשרווקים אוכלים בדירת רווקים לרוב הם פחות מבשלים לעצמם, לא אוכלים הרבה בשרי ומשלימים אצל ההורים. וגם לא נשארים הרבה לשבתות.

לזוג הרבה פעמים אין את הפריווילגיה הזו- צריך להתחיל להכין ארוחות מסודרות ולהכניס את הדברים הבסיסיים- בשר, דגים לתפריט (כי הם לא באים להשלמות אצל ההורים), יש יותר שבתות בבית, הרבה פעמים עם אורחים ולכן ההוצאות גדלות דווקא

אדם שלומד בישיבה \חייל בצבא לא מרוויח את הסכום הזה לחודש, נכון?

סטודנטים באוניברסיטה\מכללה לא מרוויחים סכום כזה בחודש..

מה שאומר שרוב הזוגות בציבור שלנו (שמתחתנים בגילאים האלה) לא מרוויחים את הסכומים שציינת

ולכן מה שכתבת כמעט ולא נכון בציבור שלנו..

סקר בצמ"ע לרוב לא משקף בכלל, כי הרבה מאד נשואים כבר לא כותבים שם כי אין להם זמן,

ויש שם יחסית הרבה רווקים בגילאים מתקדמים

אתה יודע כמה אברכים יש שהנשים שלהן עדיין באמצע לימודים ובחיים לא יצליחו להגיע לשכר מינימום בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות? שלא לדבר על הבעל, עם המילגה הקטנה שלו והכנסה מהצד בימי שישי והפסקות צהריים...זה ממש לא יתקרב לשם.

ולא, מידיעה אני אומר לך - רבים מהם ממש לא חיים על חשבון ההורים, וגם על חשבון הצבא כמעט שלא (רובם כבר גומרים את השל"ת תוך זמן קצר, וגם אם לא - האישה צריכה להיות בשלב מאוד מסוים על מנת שיקבלו סיוע רציני כלשהו מהצבא). הם מסתדרים לבד, גם אם קצת קשה בהתחלה, אבל משתדלים כמעט שלא להיעזר בהורים. 

בנים ובנות בציבור שלנו לרוב מתחתנים בגיל די צעיר.

ישיבת הסדר נמשכת לפחות עד גיל 23, יש לא מעט שממשיכים שיעור ו'-ז'. ישיבה גבוהה, גם, לפחות 5-6 שנים, כולל צבא, אם לא יותר.

בנות עושות שנה/שנתיים שירות, אולי מוסיפות עוד שנה מדרשה, ואז לעיתים שנה לפסיכומטרי ומתחילות ללמוד.

איך שלא תסתכלעל זה, בזמן לימודים, כשהם לא חפיפניקים (לימודי מקצוע) - אתה לא יכול להרוויח 4-5 לחודש, פשוט לא, אלא אם כן אתה יותר מידי מקומבן. ולימודי מקצוע אורכים בין שנתיים לחמש שנים (אם זה לא רפואה) - ככה שאני לא מאמין שיש יותר מידי בחורים ובחורות בני 24-25 בציבור שלנו שמרוויחים את הסכומים עליהם אתה מדבר.

וזה בערך גילאי החתונה בציבור - עד גיל 24-25. 25 הוא גיל הנישואים הממוצע לבנות בישראל - והחילוניות רק מעלות אותו מה שאמר שהדתיות מורידות. הבנים מעט יותר ושוב הדתיים מורידים אותו.

קיצור - לדעתי החישובים שלך נעוצים בטעות של חישוב על פי רווקות מאוחרת שבה הרווק כבר הספיק להתבסס לבד מחוץ לבית הוריו ולהתחיל להרוויח א-ח-ר-י לימודים. ממה שאני מסתכל על הציבור שלנו אני לא רואה את זה.

וכן, למדתי, וכן, לא הייתי מקומבנת.

כשעובדים כמו שצריך[גם אם אתה סטודנט], אין סיבה לקבל פחות מזה...

וזאת משכורת זוועה בשוק, עובדה שאני עדיין לא עשירה....

בכל זאת..קלוריות...

כיום 4,650. 

אני לא מכיר הרבה סטודנטים שיכולים לעבוד משרה מלאה וג-ם ללמוד. בנוסף, אני לא מכיר יותר מידי עבודות שבהם המעסיק יסכים לתת שכר יותר גבוה ממינימום, ובצורה משמעותית, לסטודנטים שאין להם ותק, לא יהיה להם וק כי הם יעזבו את העבודה כשיגמרו ללמוד ויתחילו לעבוד בדבר האמיתי...

קיצור, אם את רוצה את יכולה לפרט איך זה אפשרי...

מה גם, שבנות קצת יותר נוח להן מהבחינה הזאת כי הן לא במסלול ארוך כמו הבנים. אז גם אם האישה באמת מצליחה להרוויח יותר - עדיין הבחור הרבה פעמים בציבור הדתי לאומי לא יוכל להגיע לסכומים האלו.

אלא היותר חזקים דתית... 

ובכל מקרה עובדה שכן יש עבודות כאלה, וזה לא שכר המינימום....

אני לא משרד התעסוקה,

הייתי סטודנטית פול טיים[בדקו לי נוכחות כל הזמן] והרווחתי יותר, זה אפשרי, ואגב זה עדיין לא באמת מספיק.

מי שרוצה לעבוד יסתדר....

באמת

ובטח לא הייתי קונה דירה/ שוכרת ממשכורת כזו- הולכת על להישאר עם ההורים או משהו...

שזה אומר לצמצם ולחסוך, לעשות השוואות מחירים ולא לקנות מה שלא צריך.

כתבו פה לפניי יותר טוב)

ובעיניי גם להכיר את הבנק ולא לפחד ממנו זה חשוב.

לא לכל אחד יש סיעתא דשמיא
והיא גם ככה עובדת רק עם התעוררות שלנו...
כמשל:
אםשר שאלוהים יחליט שהשדה שלך יצמיח המון תבואה
אם לא תזרעי לא יצמח כלום...

כ"כ חששתי להתחתן עם בחור ישיבה ולהיות אברכית- סטודנטית.

וב"ה.. חיים..

ההשתדלות היתה לתמוך ולעודד את בעלי שרוצה להתגדל בתורה,

לחפש עבודה- למרות שלא מצאתי כ"כ.. רק משהו בקטנה..

ולהסתפק במועט.

לכן תשובתי..

חברות וגם שייש מבצעים חדשים אפשר לעדכןמוצרי מזון אפשר לקנות ברשתות הגדולות מוצרי חשמל ניתן לקנות גם דרך זאפ באינטרנט  כרטיסי אשראי לבדוק עלות נמוכה  להשתדל לא לחרוג כי משלמיםריבית גם מוצרי מזון למי שייש זמן וכח אחותי קונה איזה מוצרים שזולים מכל רשת במיוחד אם אין מרחק גדול ובקניות גדולות בגדים חנויות עודפים (לרוב אין מידות)  ניתן לחסוך מאות שקלים בחודש אם אתם רוצים לחסוך תשאלו אותי (אני תימני) חח

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.