או שאת מתכוונת שהיא רק מסרבת, והבחור אמור לנחש שזה בגלל טעמי דיאטה ומצפון?

בכל מקרה - איך אגיב? בסדר, מקסימום אציע בקטנה עוד פעם אחת לראות שהסירוב הראשוני לא היה מטעמי ביישנות חמורה, ואם היא לא תרצה, אמשיך הלאה...

מצד שני, בנות, תחשבו על זה שאם הבחור מציע לכן לאכול/לשתות - ואתן מסרבות - הרבה פעמים זה אומר שגם הבחור ימנע מלאכול/לשתות במשך כל הפגישה - עכשיו, מילא לאכול, אבל לא לשתות במשך כל הזמן הזה - לא תמיד זה "כיף". ככה שלמעשה בכך שאתן מסרבות להצעה מאוד לגיטימית והגיונית, אתן למעשה גם כופות על הבחורים לא לשתות, כי מעטים הבחורים שהבחורה לא תשתה והם ישתו חופשי מולה - בין אם זה לקנות ובין אם זה בקבוק שהביאו מהבית. לא יעבוד...

בטח ובטח אם במשך כמה דייטים רצופים היא תסרב לאכול/לשתות משהו - זה כבר יהיה לא הגיוני, הרי הבחורה כ-ן אוכלת משהו ביומיום, היא כ-ן חיה, ובמקרה שתתחתנו היא כ-ן תאכל - אז גם בדייט אפשר לאכול, גם אם זה אומר לצום לפני זה כדי שהמצפון יהיה נקי בדייט

וגם אומרת לבחור שירגיש חופשי לשתות/לאכול כי זה לא מפריע לה

תכלס תמיד אפשר לשבת על קפה- אבל סביר להניח שבנות יתפדחו להציע את זה בדייטים ראשונים 

בת חושבת שעצם זה שהיא אמרה לבחור "אני לא אוכלת/שותה, אבל אתה חופשי, אל תרגיש לא נעים" - זה לכאורה אמור לנקות לה את המצפון מזה שהבן לא ישתה/יאכל במשך כל הדייט. אז לא. אם הבת לא אוכלת - הבן ממש לא מרגיש בנוח לשתות/לאכול לה מול העיניים, ג-ם אם היא אומרת לו שזה בסדר. בטח ובטח אם זה בדייטים הראשונים.

בית קפה זה דווקא די קלאסי, גם בדייטים ראשונים...הרבה פעמים הבחורים מראש יציעו את זה...לא? (מה מנסיונך?)

יש בנים שמשום מה "פוחדים" להיכנס לבית קפה... 

אבל יש משהו במה שאתה אומר 

אם הוא הזמין עוגה שווה ליד הקפה- שלא יתפלא...

אם אני ארגיש צמא - יישרף העולם - אני אשתה.

מה אני צריך לקשור את גורלי - בגורל הבחורה שעדיין לא מכירה אותי..?

אל תאשים את הבחורות!

תהיה אתה - תהיה גבר - קח אחריות על עצמך - ותשתה.
 

כבר כתבתי פה בכמה מקומות - בנות אוהבים - בנים כנים, פתוחים, ועצמאיים.

לא מאמינה בלשמור על נימוסים מאולצים ולהתעלל בעצמך תוך כדי. הבחור הראשון שנפגשתי איתו (גם אני הייתי הראשונה שלו) לא רק שלא הביא בהתחלה כלום לאכול אלא גם התבייש לאכול מהבייגלה שהיה לי בתיק. הבהרתי לו בנימוס-אך-בתקיפות שאני רעבה ואני מתכוונת לאכול גם אם לו זה לא מתאים.

(ואם תהיתם, זה ממש לא גרם לא לרצות לחתוך. אפשר לומר שלהפך)

אני, למשל, הגעתי ישר מהלימודים. ולא יכולנו להיפגש מאוחר יותר כי הוא למד רחוק והיה צריך להספיק לצאת חזרה בשעה שפויה, אז לא היה לי זמן לאכול בין לבין. ובעיניי דווקא זה שהגעתי מלכתחילה, בכל הקשרים שלי, בגישה מאוד ישירה ומאוד "אני" כבר מההתחלה, כשהקטע של לאכול הוא חלק מזה, מאוד שחרר ופתח ועשה ההפך מלהיות תקוע ומפריע.

(בסיטואציות שבהן בחור הציע לקנות במיוחד אוכל רק בשבילי, למשל, כן סירבתי גם אם הייתי רעבה מאוד. אבל חוץ מזה? אף פעם לא הפריע לי. החל משקית מאפים וכלה בשווארמה בלאפה בפגישה שניה)

ממש לא היה מפריע לי שיאכל. מקסימום עוד משהו לצחוק עליו בפגישה.

בנסיון או שנים במהלך הפגישה לשכנע אותה לאכול. וזהו...

איך אני אחשוב? לחלוטין שום דבר מיוחד. אולי רק שהיא בחורה מחושבת, מה שהוא טוב מצד עצמו.

(לא הייתי אומר "זה כשר" - אני מאוד לא אוהב כשאומרים ככה לי. וכשחושבים שבגלל זה אני לא אוכל)

ז"א - אם הבחורה מסרבת - אני מעביר אליה את המושכות, ולא מנסה לשלוט עליה.

יגרום לי לחשוב - שאני צריך להתייעץ עם הבחורה לפני - ולא להחליט בעצמי, מה היא רוצה.

זה בהחלט יחסוך את האי נעימות

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳