זוגיות לא תצליח אם לא יחשבו אחד על השני,

והיא גם לא תצליח אם לא ימלאו את הצרכים אחד של השני.

אתה צריך מצד עצמך לחשוב על בת-זוגך ולעשות את המקסימום שלך מתוך אהבה.

אבל כדאי לך גם לבחור בחורה איכותית שלא תהיה סנובית ותחשוב גם עליך, כדי שיהיה לך כיף ומעניין בזוגיות.

אם אתה עם שאיפות כאלו, האפשרות השניה לא בריאה לך ולזוגיות ואולי תוביל ל"לא זכו אש אוכלתן", אם בכלל תפגוש את זיווגך האמיתי במצב כזה ותצליחו להכיר

תמיד יהיה את בן/ת הזוג

עם הרצונות והצרכים שלו וצריך שתיהיה התחשבות וקבלה אחד של השני וגם לקיחת אחריות משותפת ומתוך כך מגיעים לשלימות בבנין החיים המשותפים.

כשיש למשל פחד או מעצורים שמעכבים אותך, המוכנות לזה זה לא משהו שיקרה לבד אם תחכה.

בסופו של דבר אדם צריך לקחת אחריות על חייו ולכוון אותם בדרך הנכונה ולבנות את חייו. זה נחמד להיות ילד בלי שום אחריות כמו תקופת ביה"ס אבל לא חושבת שיש מי שבאמת רוצה לחזור לשם

אם אתה רואה רק את הצרכים שלך זה לא שאתה לא מוכן לזוגיות זה שלא תוכל לבנות זוגיות או לתת זוגיות אמיתית למישהי

א. צריך להיות, כמו שכתבת, שלם בעולם הפנימי (כגון- תחומי עניין, תחביבים, חברים וכ"ו)ולא להתחתן מתוך שיעמום.

ב. יש בנו צד שא"א למלא לבד ועד כמה שהעולם הפנימי שלנו עשיר, בזה הוא חסר. ואני לא רואה בזה אגואיזם כי הוא הרי חסר לשני הצדדים כך שאתם משלימים אחד את השניה ודואגים למילוי הצרכים של שניכם.

אז זה מעבר לסתם תשובה של גם וגם.

עצם הזוגיות מביאה לעבודה תמידית על המידות. בן הזוג שלי מזכה אותי לעבוד על המידות- זה טובתי בלבד! אבל מה שיוצא מהעבודה הזאת, היא טובתו. בזה היא מתבטאת.
אם אני מתאמצת שירגיש טוב, שיהיה שמח, אם אכפת לי ממנו לפעמים יותר ממני, אם אני מוחלת על כבודי לפעמים, מוותרת לו ועוד ועוד מקרים שכאלו-
לכאורה זה טובתו, אך גם טובתי לעבוד על המידות. (ויש בזה כמובן צדדים נוספים של טובתי וטובתו. ומעל הכל עבודה וקשר עם הקב"ה).

אז ברור בעיניי שזה גם וגם באופן פשוט, אבל גם באופן היותר עמוק שציינתי כאן.

אם אני קורא בחומש בראשית פרק ב' פסוקים י"ח-כ"ד,

אני רואה שהקב"ה ברא את האישה (גם) למטרה אחרת..

אז אני מבקש ממך שבפעם הבאה תכתוב גם את המטרה הזאת,

גם אם המטרות של הקב"ה בכבודו ובעצמו נראות לך טפלות.

הקב"ה אומר לך את הסיבה למה הוא יוצר לך אישה רק בשביל המלצות?!?!

פעם אדם וחווה היו בגוף אחד והיו יכולים להביא ככה ילדים לעולם.

הסיבה שהקב"ה הפריד אותם הייתה כי "לא טוב היות האדם לבדו".

אז כן, קודם כל מתחתנים בשביל לקיים את מצוות "פרו ורבו" ורק אח"כ בשביל שאר טובות ההנאה.

אבל צריך לזכור שלא סתם הקב"ה ברא זכרים לחוד ונקבות לחוד.

המטרה העיקרית צריכה להיות לעשות את רצון ה׳.

[הרי אנחנו רואים שמעצם הדין אם שהו 10 שנים בלא ילדים - מוציאהּ, על אף שהיום למעשה לא נהוג כך.

אין צורך לבטל מטרה חשובה אחת, כדי להדגיש חשיבות מטרה אחרת. גם וגם. וענין אחד משלים את השני]

נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, יוציא ויתן כתובה, או ישא אשה הראויה לילד. ואם לא רצה, כופין אותו עד שיוציא.

אמנם למעשה, כבר מציין הריב"ש שלא נהגו כך עוד דורות מקודם, ומנמק. מכל מקום, רואים שגם זה דבר מהותי.

אמרתי "גם וגם".

ושלדעתי, אין כל צורך "להפחית" בצד האחד, כדי להדגיש את חשיבות השני. אדרבה, הצד האחד מעצים את ערך השני ולהיפך.

הרי כתבתי ש"מעצם הדין", כדי להראות שזה גם דבר מהותי - וציינתי שלמעשה לא נוהגים כך.

לגבי ב - לא פוסקים הלכה מהחומש (יש עוד מה לומר בזה, אבל לא כ"כ שייך כרגע)

הריב"ש מציין שכבר כמה וכמה דורות לפני כן לא נהגו כך.

אבל שוב - זו הרי לא הנקודה. אלא הנקודה בהזכרת הענין, היתה להראות שזה מהותי לענין הנישואין. לא "צדדי". כמו שאמרתי, גם וגם (ולא קשור למה שאמר פה מישהו ש"לא בוחרים לפי הפוריות".. בוודאי שלא. כי צריך התאמה אישית. אבל, אגב, חכמים אכן אמרו דברים מסויימים לגבי הכרת משפחתה, משיקול של מה זה ישפיע על אופי הילדים. שוב, בלי להיכנס הלכה-למעשה לגבי זמננו).

[אם כי כאשר מדובר ב"הלכה" נטו - הכי טוב להביא ראיה מהמקור...]

עיינתי כעת - 

אבל ראיתי שאכן הרמב"ם מביא את אותה הלכה.

הלכות אישות פרק ט"ו, הלכה ז.

הנה הציטוט (אחרי שהוא אומר שאדם לא ישא אשה באופן שלא תהיה אפשרות לפו"ר, אם עוד לא קיים):

נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, הרי זה יוציא ויתן כתובה או ישא אשה הראויה לילד. ואם לא רצה, כופין אותו" וכו'. השו"ע העתיק לשונו מכאן.

רואים שהערכים הללו קשורים זה בזה.

כנ"ל: גם וגם.

אמנם זה לא הדיון כאן,

שהרי ההלכה-המקורית, שיסודה בגמרא מסכת כתובת דף ע"ז, הובאה כדי להראות את השילוב המהותי שבין הצדדים השונים (על אף שלא ראיתי את הודעת-הפתיחה, והתייחסתי רק בעקבות תגובה שמישהו כתב) - 

אבל מכל-מקום אשתדל בעז"ה לעיין במקור שהבאת. אכן מענין אם כבר אז לא נהגו כך למעשה.

הוא מדבר כשהיתה לו אשה נוספת שיכל לקיים מצוות פו"ר,

כמו מה שמביא בהלכה שהוזכרה לעיל.

מתחתנים לשם הנישואין עצמם, לא לשם שום דבר חיצוני, כמו הבאת ילדים וכיוצ"ב.

בלי קשר לנישואין עצמם שהם מצווה/ ערך כשלעצמו שאינו עולה לכדי מצווה ממש (מח' בפוסקים), יש מצווה נפרדת של "פרו ורבו" להביא ילדים לעולם. ממילא, אם הנישואין מבטלים את המצווה, צריך לגרש כדי לקיים את המצווה. זה לא אומר שכל המטרה של הנישואין זה הבאת ילדים.

עובדה: אם יש אישה נוספת, הוא לא חייב להוציא. אם כבר קיים פו"ר, גם כן אינו מוציא. למה לא? הרי כל המטרה של נישואין זה להביא ילדים, ואם האישה עקרה, מה הטעם להיות נשוי לה?

ברור, שיש ערך לנישואין בלי קשר לילדים, והחובה לגרש חלה רק כאשר קיימת סתירה בין השניים.

את הערכיות בחיי הנישואין הזוג יוצר בעצמו,

ובנוסף יש מצוות שנלוות לחיי הנישואין.

אבל אין שום מצווה בעצם הנישואין!

(חוץ מאחד חריג, שזה הכהן הגדול ביום-הכיפורים.)

לא תשנה את דעת הפוסקים שכתבו להיפך, כנראה..

ואין שום מצווה על כהן גדול לישא אישה ביום הכיפורים.

אבל ממי שאני מכיר,

אף-אחד לא יגיד לזוג להתחתן כשברור שלא יהיה להם טוב ביחד,

וזה רק כי יש ערך ומצווה בעצם הנישואין!

ולגבי הכהן הגדול, אין לו מצווה להתחתן ביו"כ, אבל יש לו מצווה להיות נשוי ביו"כ.

ועם כל הכבוד להנהגה התורנית הקשוחה שלך,

קצת בקיאות בתורה לא תזיק לך..

ות ואהבת לרעך כמוך פטור זמנית מהחיוב של נישואין

הוא גם יכול לרצוח, לחלל שבת חופשי, ולעשות את כל מה שהוא מתאווה ורוצה.

כי אם יש ערך ומצווה בעצם הנישואין,

אז יש חיוב לעשות את זה גם אם לא יהיה לזוג טוב מזה!

אם יש הלכה באופן מקורי כך - אז זה אומר על המשמעות הבסיסית גם של הענין הזה.

אבל אם מישהו "מביא ראיה" נגד השו"ע מהחומש, על זה נאמר שזו לא טענה.

אכן, ניתן לומר "על דרך הדרוש", למשל, שרואים משם, את גודל החשיבות העצמית וכד'. אם כי קשה לדייק. אבותינו עשו הרבה דברים מרוה"ק, טרם שניתנה תורה, כי ידעו שכך צריך להיות. כמו יעקב אבינו שנשא שתי אחיות, ועוד.

אני אמרתי שההלכה-המקורית מעידה שהמהות היא שני הדברים. שלובים זה בזה.

כי כל אחד מכם מגיע עם השקפת עולם שונה בקשר למהות הנישואין,

וכל אחד ימצא מקורות לדעתו וינסה לומר שהמקורות של השני לא סותרים אותו.

בסופו של דבר יש דעות לכאן ודעות לשם וכל עוד הולכים בדרך התורה,

כל אחד ידבק בדרך שהוא חפץ בה.

המשכנו את הדיון שם.

אני לא חושב שאנחנו באמת מגיעים עם השקפה שונה, ולפחות מבחינתי גם מה שהוא הדגיש חשוב מאד, אם כי לא באופן ש"ניסח" שקצת מעמיד לא נכון את המטרה השניה..

השאלה אולי היתה ניואנסים להדגשה בעקבות השרשור פה (כשאני הרשיתי לעצמי לא לראות איך התחיל השרשור - והגבתי במקור רק על משהו כדי "לאזן".. ).

כבר אמרתי: גם וגם ושלובים זה בזה.

במקום להביא דעה קיצונית כדי לאזן,

בוא פשוט נציג מלכתחילה דעה מאוזנת.

חייב לומר שאני מראש הזכרתי "מאוזן" - את שני הצדדים....

שאתם כנראה אוחזים בהשקפות עולם שונות במהות הזוגיות.

אני חושב שחלק מהבעיה היא שלא לומדים את כתבי האר"י ולכן יש כאלה שחושבים שההלכה היא דבר "טכני " , ולא מוכנים להביא משם ראיה על מהות הנישואים .

בכל מקרה אכתוב לכם מה ששמעתי מהרב מרדכי אליהו : המשפחה היא גילוי של שכינה בעולם : האיש הוא כנגד אות "י" שבשם ה'. (יש לו י בשם "איש" ). האשה היא אות "ה" ראשונה של שם ה'. ( שזה כנגד הספירה של "בינה" . לכן חז"ל אומרים שלנשים יש בינה יתרה .כמו שלגברים יש "חכמה "יתרה . ) אחר כך בן שנולד הוא אות "ו" , ובת היא אות "ה" אחרונה . לכן מצוות פריה היא בן ובת שזה משלים את שם ה' .

לכן נישואין הם להשלמת החלק החסר של נפשך , וכן להשלים שכינה בעולם בשלמות שם ה' .

אם כך, היה הכי טוב להתחתן ללדת בן ובת, ולהתגרש כי סיימנו עם המצווה!

חז"ל אמרו שאנחנו מצווים לשאת אישה גם לאחר שיצאנו ידי-חובת מצוות "פרו ורבו",

ואפילו במצב שאין יכולת פיזית להביא ילדים לעולם!

נכון שזו אחת המטרות בחתונה אבל בשום-אופן היא לא יותר עיקרית ממטרות אחרות שהקב"ה נתן לנו בחתונה.

כך שמי שזו המטרה העיקרית שלו להתחתן, הוא מפספס מטרות אחרות שיש להן את אותה החשיבות!

סופו של דבר המצווה להתחתן היא בגלל פרו ורבו.

ודאי ש״כל השרוי בלא אישה שרוי בלא ברכה וכו״, אבל המצווה העיקרית להתחתן היא פרו ורבו.

לעומת זאת אנחנו מתחתנות כי אנחנו רוצות להתחתן.

גם אם אין יכולת להביא ילדים לעולם יש מצווה להתחתן, ובזה פרכנו את הטענה שלך!

ויש עוד מטרות לא פחות חשובות שהקב"ה מנחה אותנו למה צריך להתחתן!

בס"ד

לא שמעתי שדמעות המזבח לגבי גירושין,

מוגבלות לגיל הפוריות...

יש מצווה להתחתן, והיא מצווה בפני עצמה, ומברכים עליה בשם ומלכות.

ויש מצווה להביא ילדים לעולם, כמובן.

והיות שהמצוות הללו כרוכות זו בזו, כן ראוי לחשוב על עניין הולדת הילדים,

אבל לאו דווקא בבדיקות פוריות, אלא כשפוגשים את המועמד,
לחשוב גם אם אני רוצה זה יהיה ההורה של ילדי. אם הבית שלנו יהיה בית של שלום,

אם נוכל לחנך ביחד. 

וכתוב שאת תכלית מצוות אהבת ישראל בשלמותה ניתן לקיים דווקא בין בני זוג,

וגם זו מטרה בפני עצמה.

אין מצווה להתחתן!

אם תשימי לב אין כזאת ברכה "ברוך..אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתחתן".

בס"ד

אוקי, צודק שכתוב "קדשנו במצוותיו וצוונו על העריות ... והתיר לנו את הנשואות לנו",

אבל זו לא אחת ממניין המצוות? בטוח?

אין מצוות "עשה" להתחתן, ולכן לא יכלו לתקן ברכה על זה.

אלא יש מצוות "לא תעשה" - שאסור לבוא על אישה שאינה נשואה לך.

איך זה קרה שתיקנו ברכה על מצוות "לא תעשה"?

זו שאלה שרבו הדיונים עליה..

יש כאלה שאומרים שבכלל לא מדובר על ברכה של מצווה אלא על ברכת שבח.

"לא תהיה קדשה" - מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות

"ולא יהיה קדש" - (סנהדרין נד) מזומן למשכב זכור ואונקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבדא שאף זו מופקרת לבעילת זנות היא מאחר שאין קדושין תופסין לו בה שהרי הוקשו לחמור שנאמר (בראשית כב) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמה שאף הוא נעשה קדש על ידה שכל בעילותיו בעילת זנות שאין קדושין תופסין לו בה

זה מה שכתוב לך..

יחסי אישות ללא קידושין - הם נחשבים לזנות!

לא מדובר כאן על מספר פעמים או על לקיחת כסף כלשהי.

אמנם לא מדובר כאן על חטא שגורר עונש מוות, אבל זה עדיין איסור מפורש מהתורה!

פה מדובר על קדשה זה עניין אחר לא פעולת הזנות עצמה שהיא אסורה

מי שמקיים יחסי אישות מחוץ לנישוואין לא נרלי עובר על לאו .. מי שסרסור אולי כן 

אבל מה לעשות שלקב"ה זה כן נראה שהוא עובר על לאו.

כל עוד לא מדובר על פילגש שלו, כלומר על אישה שהיא מיוחדת רק בשבילו (ללא קידושין וכתובה),

הוא עובר על "לא תהיה קדשה" מדאוריתא לכל הדעות.

ולדעת הרמב"ם הוא עובר מדאוריתא גם בפילגש.

ולדעת השאר פילגש נאסרה רק מדרבנן.

ולסיכום:

נישואים (ע"י קידושין, 'שבע ברכות' וכתובה) - מותרים.

פילגש - רמב"ם: אסורה מדאוריתא, השאר: אסורה מדרבנן.

הבא על הפנויה שאינה מיוחדת בשבילו - אסור מדאוריתא לכל הדעות.

ולכן אמרתי לך בפשטות שהקב"ה חולק עליך בהבנת ההלכה!

מתאים ל"חידוד" שלך - אבל לא שייך.. זה האופן בו מפרקים אם חלילה צריך, כדי שלא תהיה עוד אשת-איש.

אבל הפו"ר זה ממש חלק מהותי מהנישואין עצמם. עד כדי שיכול לדחותם, עפ"י הדין המקורי, כדי לקיימו. אע"פ שאכן יכולים להיות נישואין גם בלי זה, כגון שקיים כבר את המצוה הזו. אבל מן הסתם לא היה יכול לדחותם, אם לא היה משהו מהותי ממש בהם.

הצד של הקישור האישי העמוק, "לא טוב היות האדם לבדו", והצד של הפו"ר, זה ממש ביחד.

הפירות של הנישואין הם בחיבור הנפשי לכשלעצמו, בעצם גילויי האחדות הזו, וגם בילדים ממש.

חלק מהקשר העמוק זה הופעתו במשפחה שבונים; וחלק מהענין של המשפחה, זה הופעת הקשר העמוק ביניהם.

זה ממש ביחד.

והשתדלתי להסביר את ה"הרכבה" של הדברים.

[אולי הקושי הוא בכך שאתה מסתכל יותר באופן "מתמטי" - וזה לא בדיוק הסגנון בו נסיתי להסביר. כל אחד עם מקצועו..]

מדהים אותי כל פעם מחדש איך כ"כ הרבה בחורים נכנסים לשידוכים בלי לדעת שום דבר על מצוות פריה ורביה.

שהן פשוט מבינים את המצוות האלו על בוריין!

מצטער לומר לך, אבל כנראה שאתן לא מבינות!

אני יודע שיש בנות שלומדות, יודעות ומבינות.

אבל מדבריה היא רצתה לומר שלפחות כמעט כל הבנות יודעות,

וכמעט כל הבנים לא יודעים שום דבר מהחיים שלהם בעניינים האלה.

הרבה בחורים שדברתי איתם על מצוות פרו ורבו לא ידעו כלום על הנושא. (לדוגמא- גם אחרי בן ובת צריך להמשיך לנסות, עד שיש לפחות 2 בנים ו-2 בנות). אני לא משווה לידע של בחורות.

"ולערב אל תנח ידך", זה אפילו לא מצווה דרבנן!

זה המלצה של חכמים (או יותר נכון של שלמה המלך) איך לקיים ולקדם את העולם.

וזה נחשב כחובה מוסרית בלבד!!

וגם זה, זה לא לפחות 2 בנים ו-2 בנות (כמו שכתבת), אלא להרבות כמה שיותר.

ממה שאני קראתי הבנתי שזה מדרבנן. ונכון, עדיף כמה שיותר, אבל יש שפוסקים שמותר להפסיק לנסות אחרי 2 בנים ו-2 בנות.

המסקנה שלנו הייתה שזה לא מדרבנן (אלא חובה מוסרית אישית כלפי העולם),

וגם לא ראיתי מישהו שמגביל את זה מספרית.

יש גם סיפור על ר' חייא הגדול, שאשתו התחפשה למישהי אחרת ושאלה אותו:

האם לאישה שההריונות לא כ"כ קלים לה ונולדו לה בן ובת, האם היא יכולה לעקר את עצמה?

והוא השיב לה שכן.

היא שתתה משקה שעיקר אותה, ואז ר' חייא הצטער כי הוא רצה (באופן אישי) עוד ילדים.

אבל מבחינה הלכתית, נראה לי שהוסכם שם שאין חיוב מצוותי מעבר לבן ובת.

ההשלמה בין הדברים שהגבר מביא מבית-המדרש במסכתות השונות - לבין הלימוד של הבנות על פריה ורביה - וזה יוצר השלמה וחיזוק יתר למערכת יחסים טובה ומהותית - הבנויה על שורשים אדירים תורניים ואמיתיים... [בלי לפחד לדבר על כך באופן ישיר ומהותי..]

ואם אני זוכר נכון, זה כתוב בפרק שישי.

אבל בכ"מ אני לא רואה שום סיבה שגבר יצטרך לדעת דבר כזה לפני ההדרכת חתנים,

תיכף תתלונני על זה שגברים לא בקיאים בהלכות נידה בגיל בר-מצווה.

ואז אני מחליטה שהם לא מתאימים לי.

כי יש כ"כ הרבה שינויים בחיים, כך שקשה מאד לחזות כמה ילדים מתאים לכם כזוג.

רק אחרי שחווים את גידול הילדים (+ ההריונות והלידות), אז אפשר לדעת מה המסוגלות שלכם כזוג.

מה תעשי אם יווצרו לכם קשיים להביא ילדים?

יכול להיות סיבוכי הריון וניתוחים קיסריים, את תרצי ללדת עשרה ילדים בניתוח קיסרי?

את יודעת שלמעלה מ-10% מהנשים חוות דיכאון לאחר לידה? (שזה לא סימפטי בכלל)

או שתגלי פתאום שלהשתלט על שלושה צוציקים קטנים זה לא כזה דבר פשוט?

וזה גם יכול להיות הפוך,

שכרגע זה לא נראה לכם (לו או לך), ואז פתאום מגלים שזה כיף ונחמד.

במקום לקבוע מספר מסוים מראש

אם הם מעלים את הנושא, אז זה בהחלט לא הוגן שהם נוקטים במספר.

אבל אם את מעלה את הנושא, זה נראה לי לא הוגן לצפות לקבל תשובה כ"כ מורכבת.

נראה לי שהם סתם זורקים מספר שנראה להם הגיוני, אבל מתוך הבנה שהחיים גורמים לשינויים.

שאלה כזאת, דורשת תשובה שצריך לחשוב עליה מראש,

ולא תשובה שאפשר לענות עליה בשלוף תוך כדי הדייט.

את גם מן הסתם פוגשת בחורים שבחיים לא חוו זוגיות והקמת משפחה,

כך שגם קשה מאד לחשוב על כל ההשלכות של קביעת גודל המשפחה.

אין דבר כזה מטרה עיקרית, ומטרה משנית - המטרה שלנו העיקרית בתור עם-ה' - היא להתקרב אליו.

יש מס' דרכים להתקרב אליו - אחת מהן היא חתונה.

מתוך כך משמע - מטרת החתונה - היא התקרבות לקב"ה.

עכשיו מתוך החתונה מסתעפות מס' מטרות משנה - 1 - להוליד ילדים. 2 - מילוי החיסרון בלא להיות לבד. 3 - הנאות נוספות..וכו'..

בס"ד

וודאי שיש השלמה של חיסרון בקשר,
המקום של החיסרון שבנו הוא המקום שמאפשר לנו לקבל ולהתאחד, 
וחלק מהצרכים שלנו זה הצורך לנתינה, לא רק לקבל.

וכאשר מתחתנים מתחילה עבודה מסיבית, של ללמוד לתת באמת (מתוך הצורך של השני לקבל, ולא מהצורך שלי לתת בלבד), ללמוד לקבל (גם מה שלא נראה לי שהייתי צריכה, לקבל כי השני מבטא את עצמו בנתינה הזאת),
אם אין חיסרון שצריך למלא -אין מקום לרצון.

החיסרון והצורך יכולים להיות גשמיים- פרנסה בישולים וכ',
ויכולים להיות נעלים- אהבה, נתינה, שיתוף, הזדהות וכ'.

אבל זה צורך שנובע מכך שבלי בן הזוג אנחנו "פלג גופא". 
 

ולגבי העניין של השלימות הפנימית- כולנו מכירים את יסוד הנסירה,

כל אדם הוא חצי, אלא שעבודתינו היא לעבוד על החצי שלנו שיהיה כמה שיותר שלם,

בתוך הגבולות שלנו. רק ביחד אנו שלמים באמת.

בס"ד

ואפילו בדקתי אם הפעם אין לי טעיות דפוס...

אני חושב שחלק מהבעיה היא שלא לומדים את כתבי האר"י ולכן יש כאלה שחושבים שההלכה היא דבר "טכני " , ולא מוכנים להביא משם ראיה על מהות הנישואים .

בכל מקרה אכתוב לכם מה ששמעתי מהרב מרדכי אליהו : המשפחה היא גילוי של שכינה בעולם : האיש הוא כנגד אות "י" שבשם ה'. (יש לו י בשם "איש" ). האשה היא אות "ה" ראשונה של שם ה'. ( שזה כנגד הספירה של "בינה" . לכן חז"ל אומרים שלנשים יש בינה יתרה .כמו שלגברים יש "חכמה "יתרה . ) אחר כך בן שנולד הוא אות "ו" , ובת היא אות "ה" אחרונה . לכן מצוות פריה היא ע"י בן ובת .

בס"ד

שמבארת דברים עמוקים באופן שכל אחד יכול להבין.

ואין כאן הכוונה להבנה הכי שלמה, אלא הבנה בסיסית.

הזה ,לא נאמר לגביו שלא ללמוד לפני גיל 40.  זה נכון שצריך זהירות גדולה, אבל הלימוד הזה מראה לאדם שיש סדר ברור בעולם הרוחני, ולכל מעשה יש משמעות בכל העולמות . וכל מצווה היא לא שרירותית ח"ו אלא מהותית . וכל תפילה מתקנת משהו חדש ( זה עונה על הטענה " כבר התפללתי לפני כמה שעות , למה צריך להתפלל 1000 פעמים אותה תפילה ". ) .         כל כתבי הראי"ה בנויים על הארי ז"ל , וכן החסידות ,ונפש החיים. 

..

הדרש והסוד הם - שרציתי להגיב - ובסוף החלטתי למחוק...

זה לא חסד זה חברות. חסד במובן הרגיל (נזקקים, גמ"חים וכו) נובעים ממקום של נזקקות. בזוגיות היחסים היא לא של חסד ונזקקות, זה חברות הדדית, ואף אחד לא צריך להרגיש שהוא אידאליסט גדול שהוא מתחתן כי הוא מוכן להיות איש חסד. הוא מתחתן כי הוא רוצה וצריך זוגיות כמו שכתבת וגם אישתו.

קיים גם חסד בזוגיות אבל במובן אחר של נתינה ואהבה.

הוא מילוי צרכים.

השאלה האם האדם זוכר ויודע שיש עוד דברים, כלומר האם הוא מעבר לצרכן מאישתו. 

לדעתי הענייה אדם שרוצה מעבר - אל לא לוותר על רובד זה משום שהוא חשוב מאד, אלא עליו לבנות קומה נוספת באישיות שלו שמחפשת גם לתת ולא רק לקבל. 

או בקיצור - לעשות כמה שיותר בשביל האחר ולהיות מודע לזה שגם אתה אדם וגם לך יש צרכים.

מה שיפה הוא שלמשל אצל גבר - הרבה מהצרכים שלו באים לדי ביטוי בין היתר בעזרת מה שהוא נותן לאשתו ונמצא הנותן - מקבל. 

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.