אי אפשר לבצע דיאגנוזה בפורום. ואין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים.

בוא נתחיל בזה - שתקרא את הספר "הפסיכולוגיה של ההצלחה", ותטמיע אותו.

כשקשה וכואב בנשמה, וחייבים לשנות, אז לוקחים ייעוץ. בלי להתקמץ.

מאמן אישי, רצוי שגם יהיה מומחה בבעיות קשב וריכוז, יעזור לך לבצע שנוי התנהגותי לצאת מזה.

לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא צריך עשרות טיפולים, אלא כמה מפגשים בודדים.

אני מכיר אישית אחת  שהוציאה רווק כזה, מתקיעות איומה, שהיה גר עם ההורים, לא יוצא, חושש. ובתוך מספר טיפולים, השתנתה תפיסת החיים שלו לחלוטין, והוא התחיל לחיות.

לשנות אולי אזור מגורים או הסביבה.

אני עשיתי את זה עכשיו, וזה ממש משפיע עלי לטובה!

אפשר מאד להבין - אבל אין ברירה.

תעשי רשימת שדכנים/ות שיש סיכוי אצלם/ן למה שאת מחפשת ומתי מתקשרת - וקדימה.

בהצלחה.

לפעמים אני חושבת שאני רוצה שינוי, אבל באמת נח לי והחיים שלי מלאים בלי להוסיף איש וילדים. אני בכל זאת רוצה להתחתן באיזשהו שלב בחיים כי אני חושבת שנישואין זה חלק אנטגרלי מחיים יהודים, אבל למה הלחץ אם את לא רוצה שינוי? רק בגלל שמצפים ממך? כשתבואי לזה מרצון אמיתי אז תעשי משהו לשנות את המצב. אל תרשי לחברה ללחוץ עליך. (אבל אני צעירה, אז אולי אני לא מבינה, בת 26).

ויותר מסובח להיות בהריון כשאני צריכה לטפס, לזחול, ולעמוד שעות ארוכות בעבודה. עם הטכנולוגיות של היום אין סיבה שאשה תלחץ להתחתן כשהיא לא מוכנה.

בדיוק מה שהיא אמרה.

זה עצוב ומדכא. אני לדוגמא עושה מאמצים רבים וזה לא עובד, אבל תחשבי על זה ככה- נכון זה לא נוח כרגע. מה רע? התשובה היא שבעוד  הרבה שנים (בשאיפה) לא תהיה לך החברות והתמיכה של חבר, אדם אוהב, לא יהיו לך את הילדים  שיהפכו למבוגרים ותחווי את כל האהבה המדהימה שמגיעה עם זה (עוד נימות אישיות וניסיון בפרטי אם את מעוניינת). תחשבי על זה כמו למצוא עבודה- אם אין, מחפשים, אין לא רוצה. אין ברירה אחרת- זה אותו דבר. אפרופו עבודה- תארי לך מצב אם את מאבדת מקום עבודה, מה קורה אז? אם יש 2 אנשים עם הכנסה את לא תקועה. יש מישהו שיהיה שם ויעמוד לצידך. כמו דיאטה, כמו כל דבר בחיים האמת זה בהחלט לא פייר לעומת אלה שמצאו בקלות (או בואי נהיה כנות, אלה שמצאו בכלל וזה לא אנחנו- לא פוליטיקלי קורקט להגיד אבל כמה נכון, לא?), אבל זה לא עושה את זה עדיף להיות לבד, ובעיקר בודדה. אני שומעת כי כמוני, נחמץ לך הלב. אני אישית לא מאמינה ב"חיובי", "אמונה"...זה לא כ"כ פשטני או פשוט.

אני גם לא חושבת שנוח לך- אני חושבת שזה שיתוק מרוב ייאוש ופחד. אני גם לא חושבת שאפשר לוותר על זה ולשים בצד, אבל תמצאי לך אפיק אם זה ארגון, שבתות, אינטרנט שיעשו את החיפוש בשבילך ואת רק תסכימי ותופיעי לדייט בצורה מכובדת.

אף אחד מאיתנו לא רוצה לזוז, אבל זה פחד, שאיפה לאגדות, החלום, שאיפה לקלות....

הייאוש ממערכות יחסים שחשבת שיהיו ולא הלכו מכל מיני סיבות

מרגישה את הכאב, הפאניקה ושיתוק...ממש בהצלחה ואשמח לדבר בפרטי על ניסיון אישי.

צריך להתחתן כי רוצים ולא כי אין ברירה!

אין טעם לצאת אם אין רצון! צריך לעורר אותו...

הרצון שלך בעומק, ומה באמת את רוצה לעשות עם החיים שלך, ותוכלי לקבל תמיכה כדי לקדם את עצמך לשם. זה תהליך שכיף לעבור אותו בכל מקרה ואין מה להפסיד, תשאלי את מי שכבר ניסה (ואני יכולה להעיד). זה נשמע שאני אינטרסנטית אבל לא... אני בחופשת לידה... אבל מאד מאמינה בכח של אימון כדי לשנות מציאות. אני מקצרת בגלל התינוק... אבל אשמח להמליץ לך למי לפנות אם תרצי או בכל שאלה באישי. הרבה הצלחה בכל מקרה!!!

כל מה שאת צריכה זה אימון אישי.

אם יש הרבה דברים בחיים שהתחלת ולא סיימת - זה מצביע על כיוון מסויים. אולי ADD אולי ADHD.

יש כמה שמומחים לטפל בזה אצל מבוגרים.

האיש שלך נמצא מעבר לפינה, רק צריך לנקות את הסביבה, ואולי גם קצת גאווה על מנת לפגוש בו.

והכי חשוב - לעבוד עם מאמנת אישית.

ב"ה את תאהבי, ויאהבו אותך. ותגדלי ילדים בשמחה.

זה לא נכון לצערי. האיש לא בהכרח מעבר לפינה ולא בהכרח שיפור עצמי הוא הבעיה. מניסיון. לא יכול להיות שהבעיה הוא תמיד מי שלא הצליח לו.

ואם תשימי לב מה קורה כאן. את בעצם יורדת על אלו שמנסים לעזור. כלומר את מסתכלת מלמעלה. לא חבל ? תני לאנשים כאן צ'אנס. למה להתווכח. רצית עצה, בבקשה תני צ'אנס !

כמו במחשב, שכנתקעים,  שצריך לעשות RESET.  לעצור בכל. ולהתחיל מחדש.

במקום לפסול - אולי בכל זאת יש משהו במה שאומרים לך ?  למה את מתמקחת ומתווכחת איתי ?

גם אם אני טועה, וגם אם כולנו טועים,  וגם אם זה לדעתך בכלל לא קשור - לפחות תפתחי את הלב, ואת הראש.

אדם שנמצא במים, ורוצה שיצילו אותו, מושיט את שתי ידיו בכדי לתפוס משהו. הוא בעצם במצב של עליה, מצד אחד, וביטול מצד שני. בלא שיבטל את עצמו וירים ידיו, לא ינצל.  אז גם את, בבקשה, נסי להרים ידים, וב"ה תעלי למעלה.

לאחרונה הגיעו אלינו שני מטופלים, רווקים מבוגרים - אחד נשלח מרב ידוע שעוסק בשידוכים, ואחד משדכנית שהתייאשה ממנו.

האחד - נפתח, האזין קיבל, התחיל לעבוד על עצמו, ובתוך כמה פגישות השתנו חייו, והוא משתחרר מהתקיעות, יוצא מבית הוריו, ומתחיל לחיות.ולמעשה סיימנו את הטיפול.

השני - דעתן, לא הסכים לאף מילה, התעקש שהוא צודק בכל, והתבצר בתקיעותו. אי אפשר עליו. אנחנו בעיניו, לא רלבנטיים. ולטעמנו, ללא שנוי בגישה הילדותית שלו, אין בכלל טעם להיפגש איתו.

אז. במקום חשבונאות תתחילי לעשות חשבון נפש. ותעלי מעלה. אמן.

עריכה: נא לכתוב בצורה שמכבדת ולא עלולה לפגוע במי שפונים אליו!!

הכל אבל הכל , דמיונות. כל מה שכתבת.
בשום פנים ואופן, אין לי קשר מקצועי עסקי לפורום הזה. ולא לאחר.
מה שכתבת אינו אמת. ואינו קרוב לאמת. אין מטרה עסקית. ח'ו.
אנחנו בכלל בתחום עסקי תעשייתי טכנולוגי. ייבוא ייעוץ פרויקטים.
ומטפלים ללא נגיעה כספית. ובה' מצליחים.

עוד מעט שבת, אין לי עניין להתייחס לכתיבה ולסגנון שלך. שתהיי בריאה. כמה טוב שאלה שקרובים אליי, מתבטאים כל כך שונה ממך.

לכותבת המקורית.
יקרה,
 לדעתי אין אפשרות לצאת ממצב כזה, ללא ריסט. ללא הכנעה. ללא איבחון

כדאי שתמצאי לך מאמנת אישית. רצוי דתיה, ורצוי אחת שמכבדת את הכסוי שלראשה. בהצלחה.
 

ישנו אתר חדש של הרב יוסף אליהו.

הוא לא של רשימות בחורים / בחורות אלא אתר של מידע בנושא - שיחות, מאמרים ורשימות של שדכנים עם ניסיון והצלחות מוכחות.

ממליצה לכולם להעזר בו. 

tova70.org.il

עדיין אי אפשר למצוא אותו בגוגל (האתר בבניה עדיין), אבל אם תכניסו את הכתובת - זה יעלה.

בהצלחה רבה מאד לכולכם!!

תעשו מאמץ והשתדלות! זה משתלם!

יגעת ומצאת - תאמין

אין דרך אחרת... לצערנו זאת תופעה עגומה בציבור שלנו הרווקות המאוחרת, ככל שהזמן עובר אז חושבים יותר!

וזה לא טוב! זה באמת לא טוב!!! כי בשביל להתמסר צריך להיות משוגע! ובאמת ככל שעובר הזמן אז מחכים שיהיה בסיס כלכלי, שיהיו בוגרים יותר והדרישות רק עולות...! וזה פשוט לא נגמר!

אז יאללה להתפלל לאורך כל הדרך ובע"ה ה' ישמע את התפילות! ולהתחיל לזוז כי אחרת נשארים תקועים...

התחתנתי בגיל מאוד מאוחר.  בחסדי ה' יש לי ילדים. וכן הם מביאים איתם משהו שאין בחיי רווקות - עולם ומלואו.

לקום בבוקר לבן זוג ולא לארבע קירות. להרגיש שייכת, אהובה, חשובה. להיות יכולה ללכת למקומות עם מישהו, לדבר על דברים, לקבל החלטות במשותף. ההתרגשות של הלידה, לחבוק ילד.ההרגשה שאי אפשר לתאר העולה בך, כאשר הילד אומר לך לראשונה שהוא אוהב אותך, עם חיוך מתוק וחיבוק. ועוד.

כאשר רווקים הרבה שנים אמנם מתרגלים לכך. אבל.  אני הרגשתי שאין לי תכלית לחיים. אני קמה בבוקר ומה? הולכת לעבודה, יופי. ואז מה? מה ההשפעה שלי בעולם? לא רבה. מה אשאיר אחרי? לא הרבה.

אחד הדברים שהיה לי קשה איתם היה לחשוב על העתיד.  מה יהיה איתי בגיל 60, 70....  נשמע רחוק, אבל מה שעושים היום משפיע על העתיד.

שנים של לבד אינן נעימות.

בגילאים המבוגרים לא מתרוצצים כל היום.  ולא ממש כיף להיות לבד.  מה עושים לבד, שבתות חגים, לעד אפשר לחפש אצל מי או עם מי לאכול?  ומה קורה אם צריכים עזרה, חולים, מאושפזים?   לא תמיד המשפחה המורחבת קיימת/יכולה לעזור, יש להם משפחה משלהם ודאגות משלהם.  צריך שותפים לחיים.

לכי לארוחת שבת במקום בו יש רווקים מבוגרים (גילאי 40-50 ומעלה) ונראה לי שתביני מהר מאוד למה כדאי להתאמץ ולהשתדל כמה שיותר לצאת ממעגל הרווקות.  אותי אישית ארוחות כאלה דיכאו מאוד.

כמובן שלא תמיד מצליחים גם אם משתדלים, צריך הרבה סיעתא דשמיא.  אולם אם לא מצליחים למרות שמשתדלים, אפשר לפחות אז באמת להאמין שזהו רצון ה'.

לגברת שהגיבה פה על הטכנולוגיה והבאת ילדים: 

1) להורות מבוגרת יש הרבה יותר סיבוכים ואפשרויות למומים.  בהנחה כמובן שהצלחתם להכנס להריון.

ההבדל בין הצעירות עם בעיות למבוגרות עם בעיות, מלבד ענין יישון הביציות, הוא פשוט ענין הזמן.  לצעירות יש הרבה יותר זמן לנסות לתקן, אם בתפילה ואם בשיפור הרפואה. למבוגרים הזמן לא קיים.

2) מניסיוני, לכל זמן ועת.  נברא העולם כך שנכון יותר להביא ילדים כאשר צעירים. ואני מסכימה עם זה.

עשי עכשיו כל שביכולתך לצאת מהמצב.  פני ליעוץ אם צריך זו לא בושה. העיקר שתצליחי לשפר את חייך.

מאחלת לך הצלחה רבה.

ישועה בקרוב. 

אני מסכים עם הדברים שכתבת, כי הם אמיתיים ונכונים ויוצאים מן הלב....

אבל, כל אלו הם טיעונים מעשיים שמישהו אחר יכול שלא להסכים איתם.

אני חושב שהנקודה היא במהות.

הקב"ה ברא אותנו כך שזוגיות היא הצורה הנכונה לחיות בה את חיינו. נקודה!

הרווקות היא תקופת הבנייה של האישיות, והזוגיות היא החיים עצמם.

חיים לבד הם לא נכונים לא בגלל שבגיל מבוגר מבאס להיות לבד, ואין מי שיישאר אחריך, אבל עכשיו כיף לי ואני "חוגג".

חיים לבד הם טעות מהותית, באופן החיים עצמם. חיים בזוגיות הם סוג של מראה כלפי עצמך, אתה חייב לעמוד מול המראה ולהחליט מי אתה ומה אתה, כדי להציג את עצמך ולהיות משמעותי בעיני עצמך, ואח"כ אתה לומד לחיות יחד לתמוך ולקבל תמיכה, מה שמעצים את המשמעות שלך בחיים. אתה עובד ומפתח את המידות שלך כל הזמן בזוגיות ובחינוך הילדים. אתה דינמי וצומח וחי כשאתה מגדל ילדים. אתה חי את החיים שלך מחדש בכל שלב בו הם צומחים.

זו המטרה ולא להתייאש ממנה!

תאמיני שאת יכולה להתעלות מעל כל האתגרים שבדך, ולצמוח מהם למקום חדש ונכון יותר עבורך, ובעזרת השם זה יקרה.

ה' יצליח דרכך

כמו שכבר כתבו.

ראיתי רווקים בני 40 + , ואף אחד לא היה שמח להיות רווק בגיל כזה.

כולם נראו לי כמו אסופה של אנשים שמאוד באסה להם עם הלבד שלהם. 

עכשיו כשיש לך חבר'ה  , ועבודה, והחיים שלך מלאים גם בלי משפחה ובן זוג, 

אז זה נראה בסדר.

אבל בגיל מבוגר , 60 נניח, כשכבר אין עבודה, כשההורים אינם, כשלאחים יש כבר נכדים ,

הבריאות לא משהו, לא מסתובבים כל כך, זה לא רק הסטיגמה של "רווקה זקנה מסכנה 

איזה אחיין / בן דוד / אח , יקח על עצמו את התיק להזמין אותה לחג ? " 

אלא מעבר, זה לראות שאנשים מסביב בנו לעצמם חיים שלמים שלך אין , שכבר האמצע עבר מזמן ,

ושכבר אי אפשר לתקן את זה... 

שמשהו במהות חסר, כמו שכתבו פה.

תרימי את עצמך בכח, תתקשרי לשדכניות , צריך גם לפנות לאירגוני הכרויות כמו ישפ"ה, 

תתרוממי, גם אם זה כרוך בלהכריח את עצמך. את חייבת. זה לא יגיע אלייך פתאום בלי שתתאמצי. 

ועוד גג שנה אני רוצה לראות כאן מהניק שלך הודעה "התארסתי "  

תתפללי הרבה, ותעשי עוד יותר ..

         בהצלחה יקרה!!!!

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)