אי אפשר לבצע דיאגנוזה בפורום. ואין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים.

בוא נתחיל בזה - שתקרא את הספר "הפסיכולוגיה של ההצלחה", ותטמיע אותו.

כשקשה וכואב בנשמה, וחייבים לשנות, אז לוקחים ייעוץ. בלי להתקמץ.

מאמן אישי, רצוי שגם יהיה מומחה בבעיות קשב וריכוז, יעזור לך לבצע שנוי התנהגותי לצאת מזה.

לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא צריך עשרות טיפולים, אלא כמה מפגשים בודדים.

אני מכיר אישית אחת  שהוציאה רווק כזה, מתקיעות איומה, שהיה גר עם ההורים, לא יוצא, חושש. ובתוך מספר טיפולים, השתנתה תפיסת החיים שלו לחלוטין, והוא התחיל לחיות.

לשנות אולי אזור מגורים או הסביבה.

אני עשיתי את זה עכשיו, וזה ממש משפיע עלי לטובה!

אפשר מאד להבין - אבל אין ברירה.

תעשי רשימת שדכנים/ות שיש סיכוי אצלם/ן למה שאת מחפשת ומתי מתקשרת - וקדימה.

בהצלחה.

לפעמים אני חושבת שאני רוצה שינוי, אבל באמת נח לי והחיים שלי מלאים בלי להוסיף איש וילדים. אני בכל זאת רוצה להתחתן באיזשהו שלב בחיים כי אני חושבת שנישואין זה חלק אנטגרלי מחיים יהודים, אבל למה הלחץ אם את לא רוצה שינוי? רק בגלל שמצפים ממך? כשתבואי לזה מרצון אמיתי אז תעשי משהו לשנות את המצב. אל תרשי לחברה ללחוץ עליך. (אבל אני צעירה, אז אולי אני לא מבינה, בת 26).

ויותר מסובח להיות בהריון כשאני צריכה לטפס, לזחול, ולעמוד שעות ארוכות בעבודה. עם הטכנולוגיות של היום אין סיבה שאשה תלחץ להתחתן כשהיא לא מוכנה.

בדיוק מה שהיא אמרה.

זה עצוב ומדכא. אני לדוגמא עושה מאמצים רבים וזה לא עובד, אבל תחשבי על זה ככה- נכון זה לא נוח כרגע. מה רע? התשובה היא שבעוד  הרבה שנים (בשאיפה) לא תהיה לך החברות והתמיכה של חבר, אדם אוהב, לא יהיו לך את הילדים  שיהפכו למבוגרים ותחווי את כל האהבה המדהימה שמגיעה עם זה (עוד נימות אישיות וניסיון בפרטי אם את מעוניינת). תחשבי על זה כמו למצוא עבודה- אם אין, מחפשים, אין לא רוצה. אין ברירה אחרת- זה אותו דבר. אפרופו עבודה- תארי לך מצב אם את מאבדת מקום עבודה, מה קורה אז? אם יש 2 אנשים עם הכנסה את לא תקועה. יש מישהו שיהיה שם ויעמוד לצידך. כמו דיאטה, כמו כל דבר בחיים האמת זה בהחלט לא פייר לעומת אלה שמצאו בקלות (או בואי נהיה כנות, אלה שמצאו בכלל וזה לא אנחנו- לא פוליטיקלי קורקט להגיד אבל כמה נכון, לא?), אבל זה לא עושה את זה עדיף להיות לבד, ובעיקר בודדה. אני שומעת כי כמוני, נחמץ לך הלב. אני אישית לא מאמינה ב"חיובי", "אמונה"...זה לא כ"כ פשטני או פשוט.

אני גם לא חושבת שנוח לך- אני חושבת שזה שיתוק מרוב ייאוש ופחד. אני גם לא חושבת שאפשר לוותר על זה ולשים בצד, אבל תמצאי לך אפיק אם זה ארגון, שבתות, אינטרנט שיעשו את החיפוש בשבילך ואת רק תסכימי ותופיעי לדייט בצורה מכובדת.

אף אחד מאיתנו לא רוצה לזוז, אבל זה פחד, שאיפה לאגדות, החלום, שאיפה לקלות....

הייאוש ממערכות יחסים שחשבת שיהיו ולא הלכו מכל מיני סיבות

מרגישה את הכאב, הפאניקה ושיתוק...ממש בהצלחה ואשמח לדבר בפרטי על ניסיון אישי.

צריך להתחתן כי רוצים ולא כי אין ברירה!

אין טעם לצאת אם אין רצון! צריך לעורר אותו...

הרצון שלך בעומק, ומה באמת את רוצה לעשות עם החיים שלך, ותוכלי לקבל תמיכה כדי לקדם את עצמך לשם. זה תהליך שכיף לעבור אותו בכל מקרה ואין מה להפסיד, תשאלי את מי שכבר ניסה (ואני יכולה להעיד). זה נשמע שאני אינטרסנטית אבל לא... אני בחופשת לידה... אבל מאד מאמינה בכח של אימון כדי לשנות מציאות. אני מקצרת בגלל התינוק... אבל אשמח להמליץ לך למי לפנות אם תרצי או בכל שאלה באישי. הרבה הצלחה בכל מקרה!!!

כל מה שאת צריכה זה אימון אישי.

אם יש הרבה דברים בחיים שהתחלת ולא סיימת - זה מצביע על כיוון מסויים. אולי ADD אולי ADHD.

יש כמה שמומחים לטפל בזה אצל מבוגרים.

האיש שלך נמצא מעבר לפינה, רק צריך לנקות את הסביבה, ואולי גם קצת גאווה על מנת לפגוש בו.

והכי חשוב - לעבוד עם מאמנת אישית.

ב"ה את תאהבי, ויאהבו אותך. ותגדלי ילדים בשמחה.

זה לא נכון לצערי. האיש לא בהכרח מעבר לפינה ולא בהכרח שיפור עצמי הוא הבעיה. מניסיון. לא יכול להיות שהבעיה הוא תמיד מי שלא הצליח לו.

ואם תשימי לב מה קורה כאן. את בעצם יורדת על אלו שמנסים לעזור. כלומר את מסתכלת מלמעלה. לא חבל ? תני לאנשים כאן צ'אנס. למה להתווכח. רצית עצה, בבקשה תני צ'אנס !

כמו במחשב, שכנתקעים,  שצריך לעשות RESET.  לעצור בכל. ולהתחיל מחדש.

במקום לפסול - אולי בכל זאת יש משהו במה שאומרים לך ?  למה את מתמקחת ומתווכחת איתי ?

גם אם אני טועה, וגם אם כולנו טועים,  וגם אם זה לדעתך בכלל לא קשור - לפחות תפתחי את הלב, ואת הראש.

אדם שנמצא במים, ורוצה שיצילו אותו, מושיט את שתי ידיו בכדי לתפוס משהו. הוא בעצם במצב של עליה, מצד אחד, וביטול מצד שני. בלא שיבטל את עצמו וירים ידיו, לא ינצל.  אז גם את, בבקשה, נסי להרים ידים, וב"ה תעלי למעלה.

לאחרונה הגיעו אלינו שני מטופלים, רווקים מבוגרים - אחד נשלח מרב ידוע שעוסק בשידוכים, ואחד משדכנית שהתייאשה ממנו.

האחד - נפתח, האזין קיבל, התחיל לעבוד על עצמו, ובתוך כמה פגישות השתנו חייו, והוא משתחרר מהתקיעות, יוצא מבית הוריו, ומתחיל לחיות.ולמעשה סיימנו את הטיפול.

השני - דעתן, לא הסכים לאף מילה, התעקש שהוא צודק בכל, והתבצר בתקיעותו. אי אפשר עליו. אנחנו בעיניו, לא רלבנטיים. ולטעמנו, ללא שנוי בגישה הילדותית שלו, אין בכלל טעם להיפגש איתו.

אז. במקום חשבונאות תתחילי לעשות חשבון נפש. ותעלי מעלה. אמן.

עריכה: נא לכתוב בצורה שמכבדת ולא עלולה לפגוע במי שפונים אליו!!

הכל אבל הכל , דמיונות. כל מה שכתבת.
בשום פנים ואופן, אין לי קשר מקצועי עסקי לפורום הזה. ולא לאחר.
מה שכתבת אינו אמת. ואינו קרוב לאמת. אין מטרה עסקית. ח'ו.
אנחנו בכלל בתחום עסקי תעשייתי טכנולוגי. ייבוא ייעוץ פרויקטים.
ומטפלים ללא נגיעה כספית. ובה' מצליחים.

עוד מעט שבת, אין לי עניין להתייחס לכתיבה ולסגנון שלך. שתהיי בריאה. כמה טוב שאלה שקרובים אליי, מתבטאים כל כך שונה ממך.

לכותבת המקורית.
יקרה,
 לדעתי אין אפשרות לצאת ממצב כזה, ללא ריסט. ללא הכנעה. ללא איבחון

כדאי שתמצאי לך מאמנת אישית. רצוי דתיה, ורצוי אחת שמכבדת את הכסוי שלראשה. בהצלחה.
 

ישנו אתר חדש של הרב יוסף אליהו.

הוא לא של רשימות בחורים / בחורות אלא אתר של מידע בנושא - שיחות, מאמרים ורשימות של שדכנים עם ניסיון והצלחות מוכחות.

ממליצה לכולם להעזר בו. 

tova70.org.il

עדיין אי אפשר למצוא אותו בגוגל (האתר בבניה עדיין), אבל אם תכניסו את הכתובת - זה יעלה.

בהצלחה רבה מאד לכולכם!!

תעשו מאמץ והשתדלות! זה משתלם!

יגעת ומצאת - תאמין

אין דרך אחרת... לצערנו זאת תופעה עגומה בציבור שלנו הרווקות המאוחרת, ככל שהזמן עובר אז חושבים יותר!

וזה לא טוב! זה באמת לא טוב!!! כי בשביל להתמסר צריך להיות משוגע! ובאמת ככל שעובר הזמן אז מחכים שיהיה בסיס כלכלי, שיהיו בוגרים יותר והדרישות רק עולות...! וזה פשוט לא נגמר!

אז יאללה להתפלל לאורך כל הדרך ובע"ה ה' ישמע את התפילות! ולהתחיל לזוז כי אחרת נשארים תקועים...

התחתנתי בגיל מאוד מאוחר.  בחסדי ה' יש לי ילדים. וכן הם מביאים איתם משהו שאין בחיי רווקות - עולם ומלואו.

לקום בבוקר לבן זוג ולא לארבע קירות. להרגיש שייכת, אהובה, חשובה. להיות יכולה ללכת למקומות עם מישהו, לדבר על דברים, לקבל החלטות במשותף. ההתרגשות של הלידה, לחבוק ילד.ההרגשה שאי אפשר לתאר העולה בך, כאשר הילד אומר לך לראשונה שהוא אוהב אותך, עם חיוך מתוק וחיבוק. ועוד.

כאשר רווקים הרבה שנים אמנם מתרגלים לכך. אבל.  אני הרגשתי שאין לי תכלית לחיים. אני קמה בבוקר ומה? הולכת לעבודה, יופי. ואז מה? מה ההשפעה שלי בעולם? לא רבה. מה אשאיר אחרי? לא הרבה.

אחד הדברים שהיה לי קשה איתם היה לחשוב על העתיד.  מה יהיה איתי בגיל 60, 70....  נשמע רחוק, אבל מה שעושים היום משפיע על העתיד.

שנים של לבד אינן נעימות.

בגילאים המבוגרים לא מתרוצצים כל היום.  ולא ממש כיף להיות לבד.  מה עושים לבד, שבתות חגים, לעד אפשר לחפש אצל מי או עם מי לאכול?  ומה קורה אם צריכים עזרה, חולים, מאושפזים?   לא תמיד המשפחה המורחבת קיימת/יכולה לעזור, יש להם משפחה משלהם ודאגות משלהם.  צריך שותפים לחיים.

לכי לארוחת שבת במקום בו יש רווקים מבוגרים (גילאי 40-50 ומעלה) ונראה לי שתביני מהר מאוד למה כדאי להתאמץ ולהשתדל כמה שיותר לצאת ממעגל הרווקות.  אותי אישית ארוחות כאלה דיכאו מאוד.

כמובן שלא תמיד מצליחים גם אם משתדלים, צריך הרבה סיעתא דשמיא.  אולם אם לא מצליחים למרות שמשתדלים, אפשר לפחות אז באמת להאמין שזהו רצון ה'.

לגברת שהגיבה פה על הטכנולוגיה והבאת ילדים: 

1) להורות מבוגרת יש הרבה יותר סיבוכים ואפשרויות למומים.  בהנחה כמובן שהצלחתם להכנס להריון.

ההבדל בין הצעירות עם בעיות למבוגרות עם בעיות, מלבד ענין יישון הביציות, הוא פשוט ענין הזמן.  לצעירות יש הרבה יותר זמן לנסות לתקן, אם בתפילה ואם בשיפור הרפואה. למבוגרים הזמן לא קיים.

2) מניסיוני, לכל זמן ועת.  נברא העולם כך שנכון יותר להביא ילדים כאשר צעירים. ואני מסכימה עם זה.

עשי עכשיו כל שביכולתך לצאת מהמצב.  פני ליעוץ אם צריך זו לא בושה. העיקר שתצליחי לשפר את חייך.

מאחלת לך הצלחה רבה.

ישועה בקרוב. 

אני מסכים עם הדברים שכתבת, כי הם אמיתיים ונכונים ויוצאים מן הלב....

אבל, כל אלו הם טיעונים מעשיים שמישהו אחר יכול שלא להסכים איתם.

אני חושב שהנקודה היא במהות.

הקב"ה ברא אותנו כך שזוגיות היא הצורה הנכונה לחיות בה את חיינו. נקודה!

הרווקות היא תקופת הבנייה של האישיות, והזוגיות היא החיים עצמם.

חיים לבד הם לא נכונים לא בגלל שבגיל מבוגר מבאס להיות לבד, ואין מי שיישאר אחריך, אבל עכשיו כיף לי ואני "חוגג".

חיים לבד הם טעות מהותית, באופן החיים עצמם. חיים בזוגיות הם סוג של מראה כלפי עצמך, אתה חייב לעמוד מול המראה ולהחליט מי אתה ומה אתה, כדי להציג את עצמך ולהיות משמעותי בעיני עצמך, ואח"כ אתה לומד לחיות יחד לתמוך ולקבל תמיכה, מה שמעצים את המשמעות שלך בחיים. אתה עובד ומפתח את המידות שלך כל הזמן בזוגיות ובחינוך הילדים. אתה דינמי וצומח וחי כשאתה מגדל ילדים. אתה חי את החיים שלך מחדש בכל שלב בו הם צומחים.

זו המטרה ולא להתייאש ממנה!

תאמיני שאת יכולה להתעלות מעל כל האתגרים שבדך, ולצמוח מהם למקום חדש ונכון יותר עבורך, ובעזרת השם זה יקרה.

ה' יצליח דרכך

כמו שכבר כתבו.

ראיתי רווקים בני 40 + , ואף אחד לא היה שמח להיות רווק בגיל כזה.

כולם נראו לי כמו אסופה של אנשים שמאוד באסה להם עם הלבד שלהם. 

עכשיו כשיש לך חבר'ה  , ועבודה, והחיים שלך מלאים גם בלי משפחה ובן זוג, 

אז זה נראה בסדר.

אבל בגיל מבוגר , 60 נניח, כשכבר אין עבודה, כשההורים אינם, כשלאחים יש כבר נכדים ,

הבריאות לא משהו, לא מסתובבים כל כך, זה לא רק הסטיגמה של "רווקה זקנה מסכנה 

איזה אחיין / בן דוד / אח , יקח על עצמו את התיק להזמין אותה לחג ? " 

אלא מעבר, זה לראות שאנשים מסביב בנו לעצמם חיים שלמים שלך אין , שכבר האמצע עבר מזמן ,

ושכבר אי אפשר לתקן את זה... 

שמשהו במהות חסר, כמו שכתבו פה.

תרימי את עצמך בכח, תתקשרי לשדכניות , צריך גם לפנות לאירגוני הכרויות כמו ישפ"ה, 

תתרוממי, גם אם זה כרוך בלהכריח את עצמך. את חייבת. זה לא יגיע אלייך פתאום בלי שתתאמצי. 

ועוד גג שנה אני רוצה לראות כאן מהניק שלך הודעה "התארסתי "  

תתפללי הרבה, ותעשי עוד יותר ..

         בהצלחה יקרה!!!!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים