אבלאבל היא שאלה את הרב לנ"ו

@יעל מהדר...או שבעצם לא...

פרטים. אין לנו טעם להיחשף לרוב הפרטים (מכוניות,בניינים,אנשים,פרסומות,וכו')

מומלץ לנסות כשהולכים ברחוב לא להסתכל על כלום,כלומר להסתכל ישר לאן שהולכים או לנקודה מסוימת

בלי למקד את העינים על דברים אחרים.

זה עושה (לי לפחות) מנוחה לנפש.

כמובן שבלי קשר לזה ^^ ,כל ראייה שמסיטה אותך מרצון ה-שם צריך להישמר ממנה.

3. אפשר תוך כדי התרגיל שלמעלה לדבר עם ה-שם , זה אחלה תפילה.

  עוד תפילה: ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם פוקח עורים (מומלץ להגיד כל בוקר,ולהיזכר בשביל מה הוא פוקח אותן)

יש רבנים שיותר מחמירים על שמירת עיניים לנשים "

שמעתי כך על מוהראש..

צניעות-צריך ללמוד עלזה אני ממליץ חסידות

תפילה את יכולה משו אישי כו התבודדות

מה הקושי בשמירה סרטים ?.......

בס"ד

לעניות דעתי בלבד
 

1. לשמור עיניים מדברים שיכולים לגרום לדברים לא טובים.

למשל אם אישה רואה כל הזמן קטלוגים של אופנה לא צנועה,

ותצוגות אופנה, וכ' מתרגלים לזה וזה הופך להיות יפה בעיניה.

מה שזה גורם שבאופן אוטומטי הצניעות בנפש נשחקת,

ויש ניסיונות על כל סנטימטר בחצאית, או גוון באודם, וכ'.

כי אם האידיאל והיפה זה כמו שרואים בקטלוג,
ושם זה ללא האביזרים הנלווים שאנו שמות כדי להשלים את החסר מבחינת צניעות,

אז מרגישים שברגע שהוספנו משהו זה הורס. 

2- מן הסתם מראות לא צנועים בכללי, התנהגות, וכ', גם לבנות מזיק  להביט.

3- תפילה אני לא מכירה, אבל כמו בכל דבר ועניין- תפני לה' יתברך במילים שלך ומכך הלב,
ותפילה על רוחניות לא חוזרת ריקם.  

אני לא רב, ולא כותבת אסור או מותר, אין לי מושג, מה שכן חושבת שאם מסתכלים בכנות,

האם מראה מסויים, שיטוט באתרים מסויימים, תמונות, פירסומות קטלוגים סרטים סדרות וכ', 
אם זה מוסיף לי ביראת שמיים, אם זה מוסיף לי טהרה, או להפך חלילה, ניתן להרגיש מה בונה משהו טוב בנפש,

ומה חלילה להפך. וגם אם אין השלכות מעשיות, (אני לא אלך בבגדים לא צנועים כי ככה ראיתי בקטלוג....)
עצם ההסתכלות,גורם  להתרגלות ולחיבור אל הדברים האלו, וכאמור הצניעות הטבעית נשחקת,

ופתאום מה שבאולפנא היה נראה ממש לא צנוע, מתחיל להיראות סביר, וכ'.
עצם זה שמאבדים את המקום שמזדעזע מחוסר הצניעות- זה נזק בפני עצמו.
כי בנפש יש דחייה מחוסר צניעות, ההרגל גורם לנו להיפתח לזה, ולא להיות קשובים למקום הצניעות שבנפש.

בהצלחה רבה שיהיה!!

1) מכל דבר שיצר הרע גורם לה להסתכל!

   מצוות "לא תתורו" זאת לא מצוות עשה שהזמן גרמא,

   לכן נשים מחוייבות בה בדיוק כמו גברים!

2) עבודת המידות!

    וצריך לזכור שהצניעות הפנימית היא העיקרית,

    והצניעות החיצונית אמורה בעיקר לבטא את הצניעות הפנימית.

3)"יהי רצון מלפניך ה' א-לוקינו וא-לוקי אבותינו,

    שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים,

    שלא אכעוס היום ושלא אכעיסך,

    ותצילני מיצר הרע ותן בליבי הכנעה וענווה.

    מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך,

    בנה עירך, יסד ביתך ושכלל היכלך,

    וקבץ קבוץ גליות, ופדה צאנך ושמח עדתך."

    אם את רוצה, יש שיר שיכול לעזור לך לזכור בע"פ. ()

למרות שמלא בנות מתירות לעצמן

שזו המצאה מודרנית לחלוטין (תחפשי במורשת, לא זוכרת בדיוק מי). באופן כללי התורה מצווה ל"קדושים תהיו" כאשר לישנן הרבה מאטוד דעות הלכתיות של מה זה אומר. אני הייתי ממליצה לנסות להתרחק מהניסיון של  ראיה של משהו שמפריע לך, ומצד שני לקבל את המציאות כמו שהיא ולראות אנשים כבני אדם ולא כ"פצצת צניעות" שתגרום לחטא.  אם תלכי ברחוב ומתוך הכרה שאנשים הם בני אדם, את פחות תראי אותם כדבר להיזהר ממנו ויותר כזה אנשים. אני יכולה להקביל לך את זה לחברה שיש לה מגבלה, או בעיות משקל...כשחושים עליה בתור אדם היא נהיית פחות הדברים האלה. אם תלכי ברחוב ולא תתמקדי בזה, תהיה לך פחות בעיה מטבע הדברים. זה לא עושה את ההתנהגות שלהם או הלבוש שלהם בסדר בהכרח, אבל זה משית את תשומת הלב שלך מהלבוש שלהם לנשמה שלהם.  תלמדי עליהם זכות במה שאת יכולה ושוב- אם תכבדי אותם, הם כבר לא בעיית "החטאה"  וגם לא איום. קחי גם בחשבון שיצר המשיכה הזה הוא בריא, רק שנועד לביטוי בסיטואציה מסויימת.

אני רואה אנשים וחושבת שבאופן כללי רוב האנשים הם צנועים. נכון שיש אופנות שפחות, אבל אם את באמת מסתכלת עליהם ללא הקבעון ההלכתי של"חצאית, גרביים שרוולים" את תראי שרוב האנשים הם באמת באמת צנועים. האוירה סביבם היא צנועה. עובדתית כשזה באמת לא אנחנו באמת שמים לב. צניעות היא קדושה של האדם מול הקב"ה יחד עם עקרונות ואוירה כללית הסובבת את האדם ומחשבותיו והליכותיו (עקרונות במובן של אוירה כללית, לא נכנסת לחצאית לעומת מכנסים, שרוולים, זה קטנות בדיון על מהי באמת צניעות לטעמי). נורא קל לשמור אם לא מחליטים קטגורית שכל דבר שלט אני הוא לא בסדר. אנשים אכן חייבים לשמור תורה ומצוות, השאלה היא על איזה ספקטרום הלכתי ויש ברוך ה' יום יום קשת רחבה רחבה רחבה עם הרבה מאוד מקום. יש פרשנויות שונות לכל דעה. עוד המלצה- תמצאי לעצמך מישהו/י לדבר איתם בעינין, למצוא את הגבולות שטובים ומתאימים לך.

תמציאי תפילה, תכתבי לעצמך ע"פ הדרישות שלך ומה שמפריע לך בעיקר.

זו התורה, היא במרכז, אכן יש 70 פנים לתורה. זו היהדות.

תורה = הוראה. לתורה יש כללים, התורה אינה בשמים, היא בארץ. התורה לא ניתנה לפילוסופים דמיקולו שמרשים לעצמם, משום מה, להקרא "רבנים".

תנאים, אמוראים, סבוראים, גאונים, ראשונים, אחרונים - כולם עסקו ב"קבעון הלכתי" שמגעיל אתכם כל כך של אורך הלבוש ובאיזה איבר כן מותר להסתכל ובאיזה לא. הדחיה שלכם מכך נובעת מעזיבת דרכי היהדות ויצירת דת נפרדת ממנה. והדת הזו שיצרתם זה לא מכבר, דומה באופנים מחשידים לנצרות שמרחיקה את האדם מן העמל שבמעשה אל עבר רוחניות ערטילאית מזוייפת.

זו תגובה אחת בלבד.

כל אחד מהמגיבים כאן הוא אדם בפני עצמו ואם יש תגובה שלא נראית לך זה לא אומר שום דבר על כלל המגיבים והקוראים פה.

ואני לא יודעת מה זו הדרך הזו ומי הם מייצגיה.

בסך הכל נכתבה פה תגובה ואין שום ענין בהכללות, האשמות ושאר דברים כאלה.

בזכריה, 'ואראה והנה מגילה עפה כתובה פנים ואחור וגו' - כמו שיש שבעים פנים לתורה, כך יש גם שבעים אחור לתורה. ועין בתו"א פר' זכור פ"ד ד' 

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/20/84d

גם אין שום מקום לשייך מושגים וגדרים הלכתיים לעבר המרחב החברתי של "סטיגמות" לו את קוראת "קבעון הלכתי"

שהמתירנות המזעזעת שיש היום בכל מקום וחוסר הצניעות זה בעצם לא חוסר צניעות?

באמת לא הבנתי.

 מחילה, אבל בדור שלנו יש בעיה רצינית מאוד של צניעות. ללא קשר למגזר. גם במגזר החילוני רמת חוסר הצניעות קפצה מדרגה בשנים האחרונות, גם במגזר החרדי יש חוסר צניעות מנקר עיניים בחלק מהמקומות, וגם במגזר הדתי יש, כידוע לכולנו, בעיה של צניעות (את יכולה לעשות סיבוב אולפנות כדי להיוכח בעובדה הזו..)

אני בכלל לא חושבת שהאווירה הכללית היא של צניעות. בנות שעוצרות טרמפים בישובים בלבוש שלא עומד ברוב הקריטריונים  ההלכתיים זה צנוע?  נורמה שבה נערים ונערות מבלים המון זמן ביחד זה צנוע? חשיפה מטורפת לאינטרנט באייפונים זו אווירה של צניעות? תחושת הצניעות מאוד נשחקת היום, דווקא בגלל שכאילו הכל בסדר.

עוד דבר- יש הבדל מאוד גדול בין להבין שמה שאחרים עושים או לובשים זה לא עניני, אלא הענין שלהם מול הקב"ה,  לבין להצדיק חוסר הקפדה על הלכות מסוימות באמירה של "70 פנים לתורה".

ובעיני- הדבר הכי גרוע הוא אם בחורה או אישה מתלבשת בבגדים שאינם מתאימים להלכות צניעות, אבל בטוחה שהיא לגמרי בסדר. (ומושכת את החצאית מיני קצת למטה כדי להרגיש "בסדר".)

אני מעריכה הרבה יותר מי שמודה בכנות שהיא לא מצליחה להקפיד על הלכות מסוימות בענין צניעות.

שוב- אין לי שום טינה אישית או משהו כזה כלפי חברותי או קרובות משפחתי שהצניעות היא לא הצד החזק שלהן, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש הלכה, וגם אם יש פסיקות שונות- יש היום הרבה מאד בגדים שממש לא הולכים עם שום פסיקה, ולו המקילה ביותר.    

צניעות זה בדיוק "חצאית, גרביים, שרוולים" "חצאית לעומת מכנסיים"

*זה צניעות, צניעות היא קודם כל חיצונית!

שבאה לידי ביטוי על ידי הלבוש החיצוני, לבוש זה חלק מהצניעות אבל ממש לא כולל את הגדרת ה'צניעות'

לפי מה שהיא אמרה זה קטנות אם הצניעות מתבטאת גם בלבוש או לא

אז לא, זה לא קטנות

מצד אחד שאלת אם צניעות לא מתבטאת בלשוב? אז...?! זה נשמע כאילו את חושבת שצניעות לא חייבת להתבטא בלבוש אבל אחר כך כתבת שזה לא קטנות אז לא הבנתי אותך...

נראלי סתם פלסופים מיותרים...

לצניעות יש ביטוי גם בפנים וגם בחוץ.

מי שהוא נדיב בפנימיותו אבל בתכל'ס מתנהג כמו קמצן, זה לא מסתדר...

אז גם מי צנוע בפנימיותו אבל כלפי חוץ לא רואים את זה- אופס. זה יוצר איזשהוא דיסוננאס.

המעשים מבטאים את הפנימיות. אם אין מעשים זה לא אומר שאין פנימיות ח"ו. אבל הפנימיות לא שלמה ללא בטוי מעשי.

יש סיפור בגמרא על אחד מן החכמים שראה אישה, ואמר "מה רבו מעשיך ה'". והגמרא שואלת שם ב-מ-ק-ו-ם: ומי התיר לו להסתכל? התשובה של הגמרא שהוא הלך בסמטא צרה והוא לא הסתכל בכוונה, אלא היה אנוס.

על זה אמרו לך שזו המצאה מודרנית של הפנאטים של מאה שערים? הגמרא לא נכתבה במאה שערים.

הלבוש שהיה נהוג אצל נשים בתקופת חז"ל זו כבר ליגה אחרת לעומת דורנו. הרף שהן מציבות יותר מידי גבוה בשבילו. על זה אנו מתפללים שה' ישיב את שופטינו כבראשונה ואת יועצינו כבתחילה, ויחדש ימינו כקדם.

מעבר לכך מחמם מאוד את הלב לראות שגם בדורנו, על אף הכל, ישנן נשים רבות שהצניעות קרובה לליבם, והן מנסות להעלות קצת יותר את הרף המקובל. השינוי בנושא הזה הוא סוף כל סוף בידיים שלכן. תחזקנה ידיכן.

שנאמר: א-ל נא רפא נא לה.

משה רבנו לא חשב להגיד מרים בת יוכבד או בת עמרם. גם אתה לא צריך להגיד.

אם האדם מכיר את הבנ"א אישית ומתכוון אליו- אז הוא לא צריך את השם. (קרוב משפחה, חבר טוב וכו')?
אם זה אחד שלא מכירים (שם שניתן לרפו"ש או לזיווג וכו') צריך את השם המלא.

במקרה של מ"ר- זה היה קרוב משפחה שלו- אחותו.

במקרה הזה- באמת יצטרכו שם מלא.

מוזמן לתקן אותי אם אני טועה...

כשהמנהג סותר את המקורות החז"ליים, שערי תירוצים אף פעם לא ננעלים. 

אין איסור להזכיר שם אבל לא צריך. התפילה ממוענת לה' והוא מכיר אותנו ויודע את מחשבותינו. בוודאי שאין צורך לרדת לפרטים כמו שם האם או האב וכדומה.

דוד המלך אמר אני עבדך בן אמתך

המנהג להתעקש להזכיר בתפילה על חולה את שם האם או האב, ולהתייחס לזה כאל משהו שחלילה מחסר משהו מהתפילה, אם לא יוזכר, או שמא מעכב אותה. זה לא סותר את מה שאמרו חז"ל בברכות ל"ד שאין כל צורך להזכיר שם? אם יש לך מקור חז"לי למנהג, אשמח לשמוע ולהעשיר את ידיעותיי.

אז מכאן שיש לו תאוות? טוב שאתה כאן כדי לשרת אותו על הצד הטוב ביותר. תסלחו לי אבל זה קצת קצת מזעזע.

הגמרא לא היתה צריכה לטרוח כ"כ ולומר "אינו צריך להזכיר", אלא משאירה את זה לשיקול דעתו של המתפלל.

כל מיני הסברים להעניק מטובו אין מלך בלא עם

אדמור הזקן אמר על תאוה לא מקשים

( מן הסתם יש הסברים עד אין קץ אבל אני לא בר הכי

דעתי היא, שאת השאלה "למה ברא?" אותה לא מקשים. זה למעלה מהשגתנו. אם חז"ל אמרו נתאווה, בדיוק לזה הם התכוונו. כך רצה וזהו.

המושג "נתאווה שיהיה לו דירה" נותן בעצם סיבה למה הוא ברא, ואשמח לשמוע איפה זה מופיע בחז"ל.

ואיך יתפתחו חייך. אתה צריך להפנים אצלך בתודעה, שהכל תלוי ברצונו ובמעשיך. ככל שתפנים את זה יותר כך תתעלה יותר. 

לא רק שצריך להתפלל, אלא צריך לרוץ להתפלל שנאמר: לכה נרדפה לדעת את ה'. אם אתה מתפלל כדי ליידע את ה', אז זו בעיה אחרת. לדעת את ה' כתוב. 

בעלון "יביע אומר" לפרשת בהעלותך :

שני רעיונות יפים משמו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

אמרו בגמרא במסכת ברכות ל"ד כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר את שמו שנאמר : אל נא רפא נא לה, ולא הוזכר שמה של מרים.

ולכאורה קשה : שהרי מסופר בגמרא ששאל ר' חנינא בן דוסא את האישה שקורות ביתה היו קצרים, מה שמך? אמרה לו איכו, אמר לה איכו, יתארכו קורות ביתך. ומשמע שצריך להכיר את שמה כדי לברכה.
ויש לתרץ : על פי מה שכתב רבי מהר"א הכהן הטעם שאין להזכיר שם החולה בתפילה, הוא כדי שלא יקטרג השטן ע"י שמו של החולה כעניין "כסה ביום חגנו".

ולפי זה יש לומר  דדווקא לגבי חולה שהורע מזלו, טוב יותר שלא להזכיר את שמו, אבל בשאר עניינים טוב יותר להזכיר את שמו של אדם.

הרעיון השני על אותה גמרא - מביאה את סוף הדברים - המהרי"ל אומר שדברי הגמרא הזו שאין צריך להזכיר שמו של אדם היינו דווקא בפניו, אבל שלא בפניו צריך להזכיר את שמו. (מביא שם ראיה מדברי הזוהר על הפסוק "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו" שמכאן למדו שצריך להזכיר את שמו של האדם שמתפללים עליו, והמהרי"ל מדייק - כאשר מתפלל שלא בפניו).

זה פחות משנה אם זה מוכרח מהפסוק או לא.

בכל מקרה, כפי שאמרת: אין בזה הלכות. ולכן אין כל מניעה לבכר את דברי הזוהר על פני דברי הגמרא.

תגיד, מה המקור לכך שעדיף לבכר את שם האם על פני שם האב?

אתה מתיימר להבין, אז אולי תסביר לנו אתה?

על הנהגתו של הקב"ה כבר נאמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכו'...". תודה, בכל אופן.

אבל כשם שהעולם הוא מוגבל - אורות בכלים, כך גם הנהגתו את העולם היא מוגבלת, בכלים. לכן בהחלט יש מה לחקור וללמוד על הנהגת העולם, כפי שעשו בתורת הקבלה.

ולענ"ד גם בגמרא אין. 

הגמרא מבארת את שבעת הרקיעים, בתי גוואי ובתי בראי, עוד הרבה הרבה מהעולמות העליונים.

ואיך זה קשור למה שדיברת קודם, או למה שדיברנו קודם?

זו שאלה עקרונית של היחס לחוקי המטא-פיסיקה של העולם.

זו שאלה עקרונית של היחס לחוקי המטא-פיסיקה של העולם.

ואכן מופיע שם הביטוי, בהקשר לחובתו של האדם למלא את ציוויי הבורא. כמובן שקשור לזה החובה לייחד את מעשינו לשם שמים. על העובדה שזו חובתו של האדם בגלל שהוא נברא כפי שנברא, עם נפש הוגה ומשכילה, לא מקשים מדוע נברא כך ולא אחרת. אבל תסכים אתי שאין כוונה לייחס לה' צורך עצמי כלשהו שבגללו הוא ברא את העולם.

בקשר לעניין הקודם שדיברנו: לדידי, עצם היות העולם מוגבל זה לא סיבה שבפנייה אל הבורא אנו נדמה איזושהי מוגבלות. 

ולכן שיש דין עדיף להזכיר שם האם

יש עוד טעם שנותנים, ואני לא רוצה להיכנס לזה כי הדיון על צניעות. בכל זאת. תודה, בכל אופן.

התפילה לצניעות הזו, של - אור וטוב-- 

עושה לי רע.

אני אנסח משהו אלטרנטיבי , אני לא כותבת גדולה.. יש טובות ממני

פשוט אני חייבת להביא משהו כנגד לדבר הזה שאור וטוב כתבה,

ה' אלו-הי ואלו-הי אימהותי , שרה, רבקה, רחל ולאה , אנא תן לי את הכח להצליח 

לנהוג בצניעות פנימית כנה ואמיתית, להוקיר את הפשטות ואת היפה שבה,

ומתוך כך, בשמחה וברוממות רוח, להקרין גם על החוץ, ולהלך בלבוש המכבד 

את היותי בת לשכינה הברוכה ולעמה הנבחר. לבוש המאיר בעדינותו ומסמל את הדרך של האימהות 

והנשים היקרות שבמקורות , יוכבד ומרים, ציפורה ונעה , דבורה הנביאה והשופטת,

חולדה הנביאה,  מיכל, אביגיל ואסתר המלכה בת אביחיל. 

אנא אלי סייע בידי לאהוב את הצניעות, העדינות הפנימית והחיצונית, 

את ההתנהגות הטהורה וכך אוסיף עוד טוב ונעם לעולם. 

1- לא יודעת אם יש הלכה כזאת אבל בוודאי שגם בנות צריכות לשמור על צניעות, צניעות כמו שכתבת היא לא רק דבר חיצוני אלא תכונה פנימית בנפש שלומדים אותה מדוגמה אישית של דמות משפיעה- הורים או רב\רבנית... ולכן בוודאי שגם בנות צריכות לשמור על העניים שלהם מלראות מראות לא צנועים...

2- כמו שכתבתי.. בעיקר חינוך לצניעות, צניעות על כל המובנים שלה צניעות של ענווה, של אהבת ישראל אמיתית בלי גאווה ואינטרסים, בלי אגו! מכאן זה מתחיל.... ענווה היא המפתח לצניעות, ברגע שאני מבינה שה' כזה גדול וכזה טוב אדיר ומוחלט שבאמת פועל בכל שנייה לטובתי כי הוא אוהב אותי אז אני מרכינה ראש אל מול הגדולה הזאת ומבינה שגם אם אני לא מבינה את המשמעות של פרט בהלכה זה בטוח טוב! ובטוח הדבר הנכון ביותר לי לחיות לפיו...!!! זאת הרבה עבודת המידות ורצון לעבוד את ה' באמץ, אבל באמת! בלי זיופים...

3- יש לרב מרדכי אליהו תפילה על זה אם את רוצה תפני אליי באישי אשמח לענות על עוד שאלות ממש בשמחה אם תרצי

בהצלחה!

בהחלט מומלץ תמיד לדבר עם ה' בשפה שלך, הוא באמת אוהב אותך ומחכה שתדברי איתו...

*אולי יעזור לך גם לחשוב שאם ה' ברא אותי ונתן לי כ"כ הרבה דברים טובים ומחיה אותו ברחמיו ממש בכל רגע אז אני חייבת לו את החיים שלי, חייבת לעשות את המעט שהוא דרש ממני בתור יצירה אנושית ייצירת העל של הבריאה- לשמור את מצוותיו ולשמוע בקולו... המינימום שאני יכולה וחייבת לעשות כדי לא להיות כפוית טובה כלפי כל הטוב שהוא מביא לי...

באמת בהצלחה צדיקה! יותר ממוזמנת לאישי

שאלה: האם מותר לאשה לראות טלוויזיה / סרטים עם חוסר צניעות?

תשובה: אסור לגמרי כמו איש (כי הרהורי עבירה יש בהם איסור עצמי מלבד מה שהם מביאים לידי טומאה), אלא שלה מותר לראות אשה בלבוש פחות צנוע ממה שמותר לאיש לראות.

שאלה: האם יש הבדל בין מה שמותר לבנים לבין מה שמותר לבנות לראות בצפייה בסרטים?

תשובה: בהחלט כן. לבנים אסור לראות כל מראה שאינו צנוע, מחשש להרהור. אפשר לראות אשה בלי כיסוי ראש או עם מכנסיים, אבל אסור לראות אשה בלבוש חשוף. ודאי שאסור להם לראות קרבה גופנית בין איש לאשה.
לעומת זאת, לבנות אסור לראות אשה מעורטלת או קרבה גופנית בין איש לאשה. לגבי אשה שלבושה בלבוש חשוף מאוד, זה משתנה מאשה לאשה, ומי שמפריע לה לראות גם לבוש כזה, צריכה לדעת על כך מראש ולהימנע מלראות את הסרט. הכלל הוא שאין להתיר להגיע למצב שאמור לגרום באופן סביר להרהור.

אגב, זה לא אני כתבתי. זה לקוח משו"ת הלכתי של רב פוסק.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)