אם כבר אז מסייע לדבר עבירה או ל"לפני עור".

אינו דומה מקרה שבו אתה מביא למישהו משהו, שאולי ישמש אותו בשימוש אסור ואולי בשימוש מותר, שבו תולים באפשרות שהאדם יעשה את השימוש המותר.

למקרה בו אם תצליח לשכנע, הוא יעשה את הדבר האסור, והספק הוא האם השכנוע יצליח.

הבנתי שבהודעה הקודמת אתה טוען שאין לפני עיוור בספק. ולכן בגלל שספק אם השכנוע יצליח, אין לפני עיוור.

עניתי שאמנם יש ספקות שאין בהם לפני עיוור, אבל הם לא דומים למקרה הזה בו ספק האם השכנוע יצליח, ולכן נראה לי שכן יש לפני עיוור.

את ההודעה נוכחית לא הבנתי. מה אתה לא מכיר מי שאומר?

יש גם חילוקים אחרים, שראיתי שהוזכרו, ויכולים להיות רלונטים, אבל לא בדקתי את הנושא.

ובכל מקרה, יש מצוות שילוח טמאים.

גם אני תמיד חשבתי שיש,

פתאום עכשיו אני חושב שאולי זה רק שהוא קיים.

ו  [ז] אף על פי שהמקדש היום חרב בעוונותינו, חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו--לא ייכנס אלא למקום שמותר להיכנס לשם, ולא יישב בעזרה, ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח:  שנאמר "את שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב)--מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם, שאף על פי שחרב, בקדושתו עומד.

[רמב"ם בית הבחירה פרק ז'].

א. יש שאומרים שגם הראב"ד מודה לאיסור כניסה בטומאה בזה"ז, וחולק רק על הכרת. [כך אומר הרב קוק, ולא רק הוא].

ב. לכאורה לגבי מורא מקדש, יש דין כזה גם בבית כנסת בחורבנו, ולמה יגרע בית המקדש?

ג. הראב"ד לא כתב השגה על ההלכה הזו. [אמנם, את הנימוק הזה אולי אפשר לדחות שהוא סמך על מה שכתב כבר].

עם כשאין מקדש אין קדושה אז זה סתם חלק מארץ ישראל שאין שם כלום.

(וזה אבסורד להסתמך על זה,כי אם זה לא קדוש מה הקטע בכלל לעלות..)

לא מתפללים שם..

מתפללים בו עכשיו.

זה שאין לדעתו קדושת מקדש לעניין הקרבת קרבנות בזמן הזה, ולעניין חיוב כרת על טומאת מקדש, לא מחייב שאין דיני מורא שנוהגים בבית כנסת שחרב.

יוצא שנכנס יהודי לחורבות ירושלים אחר חורבן הבית, נכנס לבית כנסת קטן חרב, ומתנהג בו בקדושה.

אח"כ, הוא נכנס לחורבות המקדש, ולא צריך לנהוג בו קדושה?

גם אם נניח שבטלו לדעת הראב"ד מהמקום דיני מקדש לגמרי, למה שיתבטלו דיני בית כנסת?

והרב קוק כותב הרבה מעבר לזה שהראב"ד יודה שנשאר מהקדושה, יעויין משפט כהן עמ' קצח קצט.

האבסורד הכי גדול.

 לנסות לקדם את הקמת ביתו של השם יתברך בניגוד להוראות שלו.

מי שמעלה בידיעה שהם לא טובלים זה לא בסדר.

אני לא אומר לבקש פתק מהבלן,אלא לשאול אם מישהו משקר זה באמת לא עניין שלי.

אז אני אנצל אותה ללהדגיש עוד כמה דברים..

דבר ראשון צריך לזכור שהרבה מאוד מהסוגיות בהר הבית הם קודם כל הלכתיות, ובתור כאלה אנחנו צריכים להתייחס קודם כל לדעת ההלכה בעניין..

אחרי שההלכה מבוררת אפשר לבוא ולהציע דרכי פעולה/רעיונות/ דרך אידיאולוגית וכו'..

לענ"ד יש בהר הבית מצב שונה מאוד מאשר קירוב יהודים לתורה ומצוות,לדוגמא- אני אשמח מאוד אם יהודי חילוני יחליט להתחזק בשמירת שבת ולא ליסוע ברכב, אני גם אעודד אותו וכדו', אבל בהר הבית זה לא יהיה מספיק אם יהודי יחליט שבתור התחזקות הוא לא נכנס למקומות האסורים, אבל טבילה זה עדיין לא בראש שלו.. [אגב, נתקלתי ברבים כאלה, ואפילו דתיים שחושבים שזה המצאות של רבנים העניין של הטבילה.. לפי מה ששאלתי את רבותי (הרב מנחם מקובר, הרב אלבוים והרב מאיר גולדמינץ) צריך להעיר להם בתקיפות שהם מחללים את המקום הקדוש ביותר לעם ישראל ולה' ועוברים על ההלכה..]

בכל מקרה- הסוגיה של הר ה' היא מסובכת ומלאת פרטים, סברות עצמאיות וחופשיות מכל מחויבות כזאת או אחרת להלכה ולתורת ה' אינם שייכות במקום כזה..

לפי דעתי, גם גישת חלק מתלמידי הרב קוק שסוברים שהעשיה החילונית למרות שמעשיה לא נובעים תמיד מתוך רצון לעשות את רצון הבורא, או אולי אפילו להיפך- נובעים מתוך רצון להיות עם ככל העמים וכדו'- מקדשים על ידם את החומר וכוללים אותו בקדושה וכדו', היא לגבי דברים אחרים כמו כיבוש ארץ ישראל והקמת רשות יהודית עצמאית, אבל הגישה הזאת לא רלוונטית ואולי אפילו הרסנית במקרה של הר ה', גם בגלל הקדושה הרבה שבו וגם בגלל הצורה שבה צריך לבנותו, אבל זה כבר נושא למאמר אחר, בעז"ה בלנ"ד שאזכה לכותבו...

אשרייכם על הפורום, לכל העוסקים במלאכה.. [זה ששמעתי על הרעיון רק עכשיו (אם כי כבר בפגישות הראשונות של חוזרים להר דיברתי על זה..) זה רק אומר כמה אני מנותק מהתנועה.. שאזכה לחזור!!]

שבוע טוב!

אם תנסה לחיות את כל חייך ע"פ השו"ע לא תדע אם להתגייס או ללכת לישיבה, להתחתן או ללמוד תורה, לעשות רשיון נהיגה או ללמוד הוראה וכו' וכו', כי הסוגיות האלה לא מופיעות לא ביורה דעה ולא באבן העזר..

יש לנו המון מקום של בחירה בחיים, בעיקר בדרכים אידאולוגיות, שאין להם תשובה מפורטת או מדויקת בשו"ע, בניגוד להלכות שבת לדוגמא..

כמובן שגם בגבעות בעמק ובמישור אנחנו כפופים להלכה, אבל כמו שאמרתי- חלק מתלמידיו של הרב קוק סוברים שאע"פ שהעושה הוא חילוני- המעשה הוא קדוש וטהור מיסודו, לכן עדיף עשיה מנותקת מרוח ה' כאשר היא באה למען מטרה עליונה יותר.

אבל שוב- זה רק חלק מתלמידי הרב שסוברים ככה, ולענ"ד זה לא שייך לענינינו.

בכל מקרה- תהיה בטוח שאני מקפיד על ההלכה כשאני עולה להר, אבל יש דברים שלא כתובים בהלכה, כמו שציינתי לעיל..

אני יגיד לו לטבול אבל תכל'ס אין מצב שהוא יטבול.

הכוונה היא לעודד עליה בלי לומר שצריך לטבול וכתוצאה מכך אנשים לא יטבלו?

או לעודד עליה עם הדגשה שצריך לטבול לאדם שידוע שלא יטבול? או לאדם שככל הנראה לא יטבול?

לדעתי זה משנה כי האפשרות הראשונה שהעליתי- לדעתי וודאי שלא- כי חלק מהעליה להר לדעתי זה עניין העליה בטהרה ולא העליה סתם, אבל השאלה השניה היא יותר מסובכת, האם עדיף לומר ושהאדם לא יטבול ואז יזיד? או לשתוק ואז זה יהיה מחוסר ידיעה (שכידוע- מוגדר כשוגג)? האם יש חילוק בין אדם שוודאי לא יטבול לאדם שככל הנראה לא יטבול? (כי השני- יש סיכוי שיטבול)

למה הכוונה?

כתבתי על מי שאדיש לצורך הזה בהדגשה

או רואה בזה עניין שולי

הוא העלה לארץ אנשים - ללא נשים נכריות.

היו אנשים [איני יודע האם מאלה שהעלה עזרא, או מהעולים קודם], שנשאו בארץ נשים נכריות.

עזרא דאג שהם יגרשו אותן.

האם זה דומה להעלות אנשים למקום שאסור להם להיות בו בהגדרה ההלכתית?

ראה עזרא פרקים ט-י.

[אבל טוב שגרמת לי לפתוח ספר עזרא..].

"ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה. וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב.. הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות.. ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך...

וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות... כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות... וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם... ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל ה'..

א וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית הא-להים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים..

ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו... ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם.."

נכון שזה היה אחרי בניין הבית, אבל עזרא הגיע לארץ אחרי בניין הבית.

אבל כל ההשוואה אינה דומה לענ"ד. אתה משווה בין להביא לארץ אנשים שעוברים עבירות, שאסור לעבור אותן גם בחו"ל, ואין איסור הלכתי על כניסתם לארץ. [אלא שבארץ מבחינה רוחנית יש בעבירות שהם עושים יותר חומרה], לבין להביא להר הבית אנשים שבמצבם הנוכחי אסור להם מדאורייתא להכנס להר הבית. 

לא חושב שאמנע מחילוני לבנות לעצמו, צריך עיון.

(כמו שלא אמנע ממנו לעשן וכו')

וכן,אשכנע חילונים לבנות בארץ , גם אם סביר שיעשו את זה בשבת.

מי שמעוניין שיפנה אלי באישי.

מה הוונצפנים גם אומרים שאסור להשתקר? כמו הדרדעים היקים הפרנקפוקט?  עד מתי ונצפנים תתיקיו? מלשון יקים

בכך שיש צד גדול שהוא מתחייב כרת אם הוא דורך במקום המקדש,כי כולנו היום טמאי מתים

הרמבם התיר

לפי שיטת הרב ברדא המרא באתרא של ארץ ישראל הוא הרמבם ולא השולחן ערוך

זה גמרות פשוטות שכמעט לא נתונות לוויכוח. הכאילו "דעות" שחולקות על זה, אלו דיוקים מאולצים בדברי המפרשים.

בספר הר הקודש (ספר מדהים בנושא מקום המקדש, המחבר שלו היה נטורי קרתא לחלוטין ואוהב ארץ ישראל), טוען ומנמק, שמה שאומרים שדעת רש"י והכפתור ופרח שאסור לטבול יום לעלות להר הבית זו טעות.

בקיצור, לא צריך שהרמבם יהיה מרא דאתרא כדי לפסוק כדברי המשנה והגמרא 😉

פי הרוב

מסכים איתך , הלוואי שיהיה לנו ימים יותר שקטים

מן הסתם בדורנו זה יהיה חליפות ומגבעות, או חולצות לבנות וכיפות לבנות (אולי עד שיתרגלו😐)

יותר נוחה לחום של ישראל. מכנסיים זה המצאה אירופאית לקור שם, וכן הכובע האירופאי העבה והחם, שבמילא לא מגן על העורף מהשמש הקופחת של ישראל.

כשיבנה המקדש נאכל קרבן פסח בתוך לאפות. תתחיל להתרגל לאוריינטליזם, כי זמנם של האשכנזים עבר (אומר זאת בתור אשכנזי מלא😉)

עד אז אין סיבה לחשוב שהלבוש המכובד יהפוך להיות ג'לאביות

וברור שבחיים לא אלך עם חליפה.

מי אמר שעוד 50 שנה סין לא תשלוט בתרבות ויהיה מקובל להגיע לאו"ם בקימונו וכובע מחודד?

צריך לדבר עם החבר'ה בהוליווד בקליפורניה החמה. אם הם יתחילו ללכת עם ג'לאביות זה יתפוס בכל העולם

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג"

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.