כדאי מאוד לנסות. שיהיה בהצלחה בעז"ה!

אם יהיה מעונין להכיר - כבר תבדקו הדדית.

לא להרבות בחששות..

אבל בגדול - בנות מתחילות חופשי עם בנים בדורנו. 

(: 

גם אביגיל יזמה - והרוויחה את דוד המלך..

את צודקת ברעיון שלך לחכות עד סוף השבוע ואם לא אז בעצמך.

בהצלחה.

בעלי פנה אל חבר שקרוב אלי, כדי לברר אם אני מעוניינת. כשהוא ראה שזה לא מתקדם, הוא מצא חבר אחר שיברר לו דרך אשתו.

אני בכלל חשבתי בהתחלה שזה הרעיון שלהם...

כל הכבוד לך שאת יוזמת! גם אם לא תתחתנו, ואפילו אם לא תיפגשו, אני מאמינה שזה יקדם אותך.

בהצלחה!

לך עוד אחיות?

שיהיה בהצלחה. 

והכי חשוב - לא לפתח ציפיות... (: 

אני תמיד החזקתי במשל "אל תאהב את מי שאתה משיג, תשיג את מי שאתה אוהב " . ומה זה קשור , כאשר את שולחת שליח כדאי שיברר בשבילך את בעצם שמה את גורלך בידיו של מישהו אחר, אני אומר לך שזה בוודאי מאוד מביך , ולא נעים ,אני יכול להבין את הפרפרים העצומים שאת רק מדמיינת את העניין על זה שאת הולכת לדבר איתו בטלפון, אבל אני יכול להגיד לך , שהאחוזים להצלחה לתשובה חיובית מימנו הם עצומים , ובלתי ניתנים להשוואה ביחס לזה שתשלחי מישהו אחר. ככה את משיגה את מי שאת אוהבת ולא את מה שאת משיגה.

אם יש לך כוחות  בנפש והם גדולים  אני מבטיח לך שאת לא תצטערי. 
ועוד משהו . "לא" זה גם תשובה , העיקר שאת יודעת שנסית , מקסימום לא הלך , ואת עשית את ההשתדלות שלך, זה לא שאת רואה אותו כל יום ,  שזה גם לא ממש נוראה אם כן. 

בקיצור המלצה חמה , תשיגי את המספר שלו , תאמרי לו שהוא מאוד מעניין בעניך ,ואת תשמחי להיות איתו  בקשר... לא צריך יותר מידי דרמה ..

מקווה שעזרתי .. אבי . בהצלחה! 

1.תראי אני בן 33 עברתי דבר או שניים בחיים , האמיני לי כאשר אני אומר חוות דעת גברית אני יודע על מה אני מדבר, תנשכי שפתיים ופשוט תתקשרי , הלב שלך פשוט ידפוק חזק ,תרגישי מחנק עצום בגרון , הבטן שלך תתהפך. אבל תקשיבי לי למשהו מסוים . ברגע שאת תסיימתי את השיחה שלא משנה  מה התוצאות שלה, ההרגשה שלך , תהיה ההרגשה בין הטובות שחווית בחיים שלך , ואני לא מכיר אותך... 

פשוט תנסי .. "אם זה היה קל ,זה לא היה שווה "

ובקשר לניסיון שיש לך בנושא " אהבה לא באה מניסיון ,היא באה מהלב " (קריסטו אני חושב ) 

ולא נראה לי שהוא מעריך אותה פחות

כבר היה בפורומים דיון בשאלה "אם מישהי שגבר פונה אליה בהקשר חברתי, האם זה אומר שהיא מושכת אש?". זו כבר לא שאלה של תפקידים, זו שאלה איך אנו כיהודים מתנהגים כאשר אנו רוצים לעשות מהלך בכיוון זה בצניעות. 

הדרך העקיפה,דרך צד שלישי, היא המשובחת לשני הצדדים. הצד השלישי לא צריך להגיד מי יזם, אלא לשאול "האם את/ה מעוניין/ת", מבחינת הנשאל השדכן הוא היוזם.

אם עדיין אנו מתעקשים לפנות ישירות, מדובר בהשפעה המערבית ההרסנית.         

רוב השיחה היתה להציל את דוד משפיכות דמים, ואת מה שהוסיפה בסוף "וזכרת את אמתך" היא הבליעה כבדרך אגב. 

בכלל, מי שנשואה לאחד כמו נבל הכרמלי בהחלט ראוי שתפעל להיחלץ מהצרה. אנו בדרך כלל לא נמצאים במצבים כאלו, ויש לנו מרווח לחשב את צעדינו.

לא חייבים להביא דוגמאות של אישה שיזמה קשר. חלוקת התפקידים היא לא הדבר העיקרי בעיני, אלא הצניעות לגברים ולנשים. 

תודה על ההארה.  

ולא הייתי מציע להפוך את זה לתקדים. היא גם הייתה נביאה, והשיח עם נביאים הוא שיח קצת שונה. 

הייתי מציע ללמוד את הפרק הזה כיאות לדברים שנאמרו ברוח הקודש, אם לא דברי נבואה, ולא למהר להפוך אותם לתקדימים בחיינו הפרטיים. שידוכים הם דבר מצווה, אבל שידוך הוא בדרך כלל דרך צד שלישי.

זה נכון שהמקום שנמצאים בו רווקים דתיים בעולם המערבי הוא לא פשוט, ומכאן באות כל מיני דילמות. לדילמות יש כל מיני פתרונות, ואנו צריכים למצוא פתרונות שימעיטו את השפעת התרבות המערבית.        

"תנו רבנן רחב בשמה זינתה יעל בקולה אביגיל בזכירתה" (מגילה טו.)

משום מה.   ואני חוזר ומדגיש שבהיבט שאני מדבר עליו אין הבדל בין גברים לנשים. 

אני יכול להבין את הטענה, שאם כבר נפגשים בחורים ובחורות ומשוחחים אז לקחת את זה לכיוון של מצווה. לרגע לא חשבתי, שמדובר במשהו פחות מזה. שלא יובן ממני שאני חושד בכוונות לא טהורות, כי במצב כזה לא הייתי מתייחס בכלל.  

אבל מראש, המפגש המשותף הוא בעייתי. כך המגזר שלנו בנוי, וחלק מדילמות שלו מושפעות מהתרבות המערבית. שם יש את המושג "להתחיל".

אני לא נכנס לחלוקת תפקידים בין גברים לנשים, כי לכל אחד מהם ממילא יש את הדרך והשפה שלו להביע את עצמו.

כדי שלא יהיה מפגש בין אנשים ונשים. עיי"ש ברמב"ם, שביתת יו"ט, פ"ו, הכ"א.

אנו גודרים את עצמנו יותר מזה.

נכון, שכדי לישא צריך לראות קודם ולכן יש צורך להיפגש. אבל המפגש יכול להיות בדרך אחרת, ולאו דווקא בדרך של "להתחיל". 

גם במימרות וגם בסיפורים.

רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה ליה גלילי שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה היה לך לומר באיזה ללוד

 ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבא לידי ניאוף

ת''ר ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם אל יצא כשהוא מבושם לשוק ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים המטולאים ואל יספר עם אשה בשוק

הכלה הופכת את פניה וכו': מ''ט א''ר חייא בר אבא א''ר יוחנן מפני שהיא בושה  -  זה משקף את המציאות שהייתה.

יש גם את הסיפור על האמורא שהלך אחרי שניים שדיברו כל הדרך. לא זוכר בדיוק.

אבל חכמי ישראל לדורותיהם, בכל הדורות, קדשו עצמם גם בפנויה. "ברית כרתי לעיני וכו...".

נכון שלמטרת נישואין זה משהו אחר, אבל לשם כך יש פגישות היכרות מסודרות. כאשר זה לא רשמי, זה מה שקוראים בתרבות המערב פלירט. 

אני שב ומדגיש: אפשר למצוא צדדים לקולא, בהתחשב בתרבות הסובבת אותנו, אבל אנו צריכים לשאוף ליותר. בפרט שהתקדמנו בתחומים אלו בהשוואה למה שהיה בעבר.

לגמרי, ואני בהחלט מבין אותך. גם עלי עברו תסכולים לא מעטים, ואני בטח לא היחיד.

בכל אופן אני לא הייתי קורא לזה חומרות שנמצאו מתחת לשטיח. 

ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו לעשות את רצונו כרצונו. 

מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה היכי עביד הכי והכתיב {דברי הימים א כח-יט} הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל אמר רב קרא אשכחו ודרוש  {זכריה יב-יב} וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים ק''ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה''ר שולט בהם על אחת כמה וכמה

לפחות לפי הרמב"ם. הבנתי שיש חולקים, אע"פ שהרמב"ם צמוד לדינא דגמרא באופן כללי.

כבר נפגשתם, דיברתם נראה לכם מתאים - במצב כזה אין סיבה שלא לנסות לקדם את זה. אבל השאלה כאן היא ברמה הלכתחילית - האם נכון שיתקיימו מפגשים כאלו.

תופעת הרווקות המאוחרת פושה היום בכל הזרמים, אבל אין ספק שהיא דווקא מצויה הרבה יותר אצל הפחות דוסים.

לגבי ההיכרות עם בנות המין השני - אדם לא נמצא בשטח סטרילי. יש לו אחיות, אמא, סבתות. הוא בכל מקרה נתקל בנשים כל חייו. להכיר את האופי והתקשורת - זה דבר שהוא ילמד כל חייו, וגם אם יהיה בחברה מעורבת - הוא בכל מקרה יגע רק באפס קצהו עד שיתחתן. יש דברים שצריך לדעת ברמה הפרקטית, אבל את זה הוא יוכל ללמוד בשיעורים ממוקדים (כפי שנהוג בישיבות רבות) ובספרות תורנית רלוונטית, לקראת כניסתו לעולם הפגישות.

אני גדלתי והתחנכתי בבני עקיבא. כל ילדותי ונערותי הייתי בחברה מעורבת. אני ממש לא חושב שזה הכין אותי לחיי נישואין או לעולם הפגישות. זה בעיקר יצר התאהבויות שווא וסרטים. את ההכנה האמיתית עשיתי בעזרת ספרים ושיעורים.

ואני דווקא כן גדלתי בחברה נפרדת ותכל'ס עד גיל 17 לא היה לי שום קשר בני המין השני חוץ מאמא שלי.

אני לא חושב שהחבר'ה צריכה להיות מעורבת בהגדרה ובטח ובטח שלא לפני גיל הנישואים.

אבל כן ליצור אפשרויות להכרות לא רק דרך שדכנים כמו לדוגמא מה שהביאו שהרב שרקי עושה.

באל לתייג את @לשם שבו ואחלמה

יש בעיות של חוסר בטחון באופן כללי אצל בני הדור שלנו. חוסר בטחון גורם לאנשים לפחד מאינטימיות ברמה הנפשית ולדחות את הנישואין. לכך הם מוצאים הרבה תירוצים. למפגשים ספונטניים יש קודים מסוימים, שאינם מאפשרים לגברים להכיר באמת את הנשים וכן להיפך. גם לדייטים יש קודים משלהם, ולחיים משותפים יש קודים אחרים לגמרי. 

בכלל, אני לא חושב שצריך להכיר נשים. כדי לחיות חיי נישואין בריאים אני צריך להכיר את אשתי. אם אני אבוא בדעה שנשים הם כך או כך, זה רק יפריע. 

הביישנות בהתחלה היא טבעית ובריאה. כמו בכל תחום חדש שאדם נכנס אליו בחיים, יש גם ניסוי וטעייה, ולפעמים יש תקלות של חוסר טקט. גם זה טבעי, ואף אחד לא נדחה ע"י הצד השני בגלל זה. לדחיות יש הרבה תירוצים, והם לא תמיד משקפים את המציאות.

היכרות ספונטנית לא מכינה לדייטים ולא לחיים משותפים. ההתנהגות בתקופה הקדם-נישואית גם לה יש השפעה על בניית הבית, וככל שהיא תהיה יותר צנועה ההכנה לבית נאמן תהיה יותר טובה.   

ואני אגיד משהו קצת חריף: במסגרת המפגשים הטבעיים בעבר נוצרו הרבה שידוכים, אבל היו גם הרבה מכשלות. עליהם מדברים קצת פחות כי זה לא כ"כ נעים. אמרו חכמים: "אין אפוטרופוס וכו'...". מי שגדל בתנועת נוער בלתי מעורבת, נחסכו ממנו גם הדברים האלה. את בתי גם עודדתי ללכת לשם.

סבא שלי ראה את סבתי לראשונה בבית המדרש. הוא הלך ללמוד עם אביו והיא הייתה עם מגשי הכיבוד והתה. לא הייתה לו באותם זמנים, את הרשות אפילו לדמיין לפנות אליה ישירות. הוא שאל את אביו, ואביו שאל הלאה והשאר כבר הסטורייה. אני לא חושב שסבי או סבתי היו "מוכנים" לפני ההיכרות לתקשורת עם הצד השני, אבל אני מאחל לכולם חיי נישואין כמו שלהם.    

אתה בעצם טוען שאם מישהי מוצאת חן בעיני מישהו אז הוא צריך צד שלישי כי אם לא זה השפעת העולם המערבי? אפשר גם בצניעות לגשת למישהי כמובן בטאקט לא הכול צריכים לעשות דרך צד שלישי,אני לצורך העניין לא רואה סיבה בזה.

לעתים, אנחנו יותר מדי שבויים בעולם המערבי מכדי להבין. לפני שההשפעה הזו הייתה היו מקובלים דברים אחרים, עכשיו הדברים שונים. יש כאלה ששמחים על השינויים, ויש כאלה שאינם.

לא יודע מה זה בדיוק "מצא חן בעיני ממש", אבל אם סוג של התאהבת בו, את חייבת להסתיר את זה היטב בהתחלה. אם יהיה ביניכם פער רגשי גדול מדי - זה עלול להבהיל אותו.

[לבדוק בישוב הדעת אם מתאים. ומעכשיו אל תעדכני עד שיהיה ברור יותר... רשות היחיד..]

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜