אם אתה יודע על רבנים שאוסרים עלייה כיום אך מתרים מהצפון אשמח שתגיד לי

שמן הסתם לא מכל שערי הצפון יש אליו גישה.

צריך לקחת את זה בחשבון.

[יש מאמר שלו בתחומין, אולי יש שם גם מפה].

ודאי לא החומה הנוכחית שהיא מימי העותונומים, שמעתי טוענים של הייתה לעיר חומה בכלל אז, אבל לא בדקתי את הביסוס של זה.

לא הייתה אז. היא בנויה באותו סגנון של החומה העותומנית. גם בויקיפדיה מופיע ששער האריות נבנה ע"י הסולטן סולימן.

שער הרחמים קדום יותר, ומוזכר ע"י הכפתור ופרח וכן לפניו ומשוייך לתקופה הביזאנטית, ושולב בחומה העותומנית כאשר נבנתה [גם זה מוזכר בויקיפדיה, בערך שער הרחמים].

השאלה האם באותה תקופה חומה קדומה יותר.

שמעתי אומרים שלא הייתה בימי הכפתור ופרח בכלל חומה מזרחית לעיר[וחומות שהיו קודם חרבו ע"י המונגולים או חבר'ה דומים, לא זוכר בדיוק], ולכן חייב להיות שהוא מדבר על חומות הר הבית, לא בדקתי את הביסוס של הטענה.

חיפשתי את הדברים שהזכרת בשם הספר עיר הקודש והמקדש, וזה מה שמצאתי. נראה לי שאי אפשר להכריע משם האם הייתה חומה בתקופת הכפתור ופרח או לא.

[ניסיתי לחשוב האם הוא בהכרח מדבר על חומה בזמנו, או על מקום החומה הקדומה, כפי שדברי האבן עזרא שהביא קודם עוסקים בגבולות המקוריים של העיר, אבל מסתבר שכוונת הדברים כמו שהבנת אותם].

אעפ"כ, המשמעות הפשוטה של מה שהוא כותב שם היא ששער שושן נמצא בשליש הדרומי של הכותל המזרחי של הר הבית, ולא של חומת העיר. כי מה שהוא הזכיר שם קודם הם כותלי הר הבית. והוא אמנם מתאר רק מבחוץ להר, אבל גם מתוך העיר, והוא מתאר את כל הכיוונים של ההר, כך שהוא מתייחס גם לגבול הצפוני של ההר.

אבל צריך לבחון את הדברים גם ביחס לשני נתונים אחרים שמובאים בדבריו.

1. העזרה רחוקה מן הדרום יותר משאר הרוחות וכו'. [כמובן, בשטח המקודש].

מה המקום הדרומי ביותר האפשרי של שער שושן לפי זה?

2. שער שושן נמצא כ"מטחווי קשת" דרומה לשער הרחמים, אני מניח שזה לא מרחק מדוייק, אבל סביר שזה כן נותן פרופורציות. הביטוי נמצא לפחות בעוד שני הקשרים בספר [חיפשתי פעם באמצעות מחשב, כנראה זה נמצא בפרויקט השו"ת], ואפשר לנסות לראות מה המרחק המדובר שם.

את שני הדברים האלה לא עשיתי.

יש גם מקורות מנוגדים. ראה מה שהביא בשו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' א.

לא צריך שמישהו יגיד במפורש "מקום המקדש אינו בכיפת הסלע", כדי שדבריו יערערו על המסורת הזו. מספיק שיזהה את מקום שער המזרח או קיר העזרה במקום שאינו מסתדר עם הזיהוי הזה.

אני רוצה לציין שעד כמה שאני מכיר, הזיהוי של כיפת הסלע עם אבן השתיה הוא באמת הזיהוי הכי , והוא באמת נתמך ע"י כמה מקורות.

האם זה מבוסס מספיק כדי לפסוק על פי זה הלכה, איני יודע.

ודאי שמקום כיפת הסלע לא היה נמוך יותר בימי המקדש, כי זה הסלע הטבעי.

כך שהגבהה מאוחרת לא תסביר שינוי בהפרשי הגובה, אלא רק חפירה וחציבה מסיבית מאוד.

טוביה שגיב.

צריך לבחון האם אפשר להסביר את דבריו אחרת, אם יש סיבה לעשות את זה.

ולקט מקומות בהם מוזכר כמטחוי קשת בפתור ופרח, הציבור מוזמן לבדוק מה המרחק בהם - לא בדקתי.

קודם כל, המקור שנוגע לעניינו -

ספר כפתור ופרח פרק ו 

 ולצפון הפתח הסגור אשר במזרח שאמרנו עליו שהוא שער שושן כמטחוי קשת, יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות מחוץ, ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורין להם ההמון שערי רחמים. 
 

ושאר המקורות על פיהם אפשר אולי למדוד ולהוכיח-

ספר כפתור ופרח פרק ו 

אבל הפרה היתה נשרפת בהר המשחה, וכדאמרינן מסכת פרה פ"ג (מ"ו) כבש היו עושין מירושלם להר המשחה, פרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה והוא במזרחה של ירושלם. עוד היום מקובל המקום ההוא, והוא צפוני לקבר חולדה כמטחוי קשת שפל ממנו מעט 


ספר כפתור ופרח פרק י 

והבקעה היא לצפון גדר, תחת החומה, ובריכות החמים הם לצפון הבקעה, וכמטחוי קשת למערב נפגשים עם ירמוך יורדין אל הירדן לכמו שעה 

ספר כפתור ופרח פרק יא 

חקוקה יראה לי שהיא עיר שהיא דרומית מערבית אל צפת הנזכר כמהלך שתי שעות, והוא מזרחי צפוני להר תבור, כמו חצי יום, וקורין לו היום יקוק, אומרים כי שם חבקוק הנביא ע"ה, ושם ראינו בית הכנסת ברצפה מערבי לשם כמטחוי קשת, ישן נושן.

ספר כפתור ופרח פרק יא 

 ואל מערב המערה [מערת המכפלה] כמטחוי קשת, מקום אבנר בן נר.
ספר כפתור ופרח פרק טז 

עוד היום תמצא אותה מערה בטבריה מיוחסת לרב כהנא, לדרומה כמטחוי קשת מערה מיוחסת לרבי יוחנן.

המרחק שם יותר מ600 מטר.

אם הוא מתכוון לאותו מקום שנקרא כך היום אז בוודאי שזה לא בדיוק אותו "מטחוי קשת" שבין שער הרחמים לשער שושן, וכנראה זה לא מונח מדוייק.

עם זאת, יתכן אולי להסיק שזה לא יכול להיות מרחק מאוד קצר.

צריך לבדוק את שאר האזכורים.

מדדתי לקבר אבנר, לא לקבר ישי ורות [לפי המפה שם הם מאוד קרובים].

א. הייתי שם, וזה באמת ממש סמוך (קבר ישי ורות הם רחוקים - בתל רומיידה).

ב. אתה יכול לבדוק על קבר אבנר בויקיפדיה וראה

http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=1027    

אשמח אם מישהו מהגולשים יחכימני האם יש מקום נוסף בחברון שמזוהה כקבר אבנר, או שזו סתם טעות של מפות גוגל.

כמו כן, לגבי מי שמכיר את קבר רב כהנא בטבריה, ואת המרחק בינו לקבר רבי יוחנן [בן זכאי?], או מקומות אחרים שהוזכר לגביהם מרחק של "כמטחוי קשת" בכפתור ופרח. [הזכרתי את המקומות בהודעה קודמת].

ויש שם ציון שלם בניגוד למה שהרמב"ם כותב במפורש בהלכות אבל שצדיקים דבריהם הם זכרונם.

שער שושן מול כיפת הסלע, אלא גם אם נזהה אותו בדרום הר הבית.

כך שכנראה המושג כ"מטחווי קשת" איננו מבטא מרחק מדוייק כלל.

מיקומו של שער המזרח. הוא ראה שער, שע"פ הבנתו הוא שער המזרח, שמכוון לכיוון בית קודשי הקודשים. 

היה גם מקום, שזוהה כמקום שריפת הפרה, שגם הוא מכוון מול בית קודשי הקדשים.

לכן חשוב לדעת, האם יש לנו דרך להוציא מדבריו מהו אותו מקום. 

מה הוונצפנים גם אומרים שאסור להשתקר? כמו הדרדעים היקים הפרנקפוקט?  עד מתי ונצפנים תתיקיו? מלשון יקים

בכך שיש צד גדול שהוא מתחייב כרת אם הוא דורך במקום המקדש,כי כולנו היום טמאי מתים

הרמבם התיר

לפי שיטת הרב ברדא המרא באתרא של ארץ ישראל הוא הרמבם ולא השולחן ערוך

זה גמרות פשוטות שכמעט לא נתונות לוויכוח. הכאילו "דעות" שחולקות על זה, אלו דיוקים מאולצים בדברי המפרשים.

בספר הר הקודש (ספר מדהים בנושא מקום המקדש, המחבר שלו היה נטורי קרתא לחלוטין ואוהב ארץ ישראל), טוען ומנמק, שמה שאומרים שדעת רש"י והכפתור ופרח שאסור לטבול יום לעלות להר הבית זו טעות.

בקיצור, לא צריך שהרמבם יהיה מרא דאתרא כדי לפסוק כדברי המשנה והגמרא 😉

פי הרוב

מסכים איתך , הלוואי שיהיה לנו ימים יותר שקטים

מן הסתם בדורנו זה יהיה חליפות ומגבעות, או חולצות לבנות וכיפות לבנות (אולי עד שיתרגלו😐)

יותר נוחה לחום של ישראל. מכנסיים זה המצאה אירופאית לקור שם, וכן הכובע האירופאי העבה והחם, שבמילא לא מגן על העורף מהשמש הקופחת של ישראל.

כשיבנה המקדש נאכל קרבן פסח בתוך לאפות. תתחיל להתרגל לאוריינטליזם, כי זמנם של האשכנזים עבר (אומר זאת בתור אשכנזי מלא😉)

עד אז אין סיבה לחשוב שהלבוש המכובד יהפוך להיות ג'לאביות

וברור שבחיים לא אלך עם חליפה.

מי אמר שעוד 50 שנה סין לא תשלוט בתרבות ויהיה מקובל להגיע לאו"ם בקימונו וכובע מחודד?

צריך לדבר עם החבר'ה בהוליווד בקליפורניה החמה. אם הם יתחילו ללכת עם ג'לאביות זה יתפוס בכל העולם

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג"

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.