אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

חכם זהו הפושע נגד עם ישראל שלא נשאר להמית עצמו באוהלה של תורה או לעשות הסדר מרכז.

רשע זהו הפושע נגד עם ישראל שמנצל את השירות המקוצר ותוך כדי השירות בישיבה הוא עובד ועושה פסיכומטרי.

תם (= שלם) זהו האיש שמסלול ההסדר נוצר בשבילו והוא מביא אותו למיקסום של יראת שמים ושילוב של ספרא וסייפא.

ושאינו יודע לשאול זה הבחור שלא שואל שאלות כמו "חתול בשק" אלא הולך לישיבת הסדר כי כל החברים שלו הולכים לשם והוא נגרר אחריהם מכח האינרציה, הוא בעיקרון מצא ישיבה נחמדה עם ר"מים מגניבים וראש ישיבה פחות מגניב אבל ת"ח, הוא הולך לישיבה, לומד קצת גמרא באמת, לא כמו שעבדו עליו בישיבה התיכונית בשיעורי הגמרא והמסלול המקוצר דווקא בא לו בסבבה אבל זו לא הסיבה למה הוא הלך לישיבה אלא בגלל שרוב השכבה שלו הלכה לישיבות הסדר חוץ מהדוסים הכבדים והערסים.

עכשיו מה שנותר לך הוא לבדוק איפה אתה נמצא, אני יכול לתת לך רמז, אם השרשור הזה קיים, כנראה שאתה לא שייך לקטגוריה הרביעית.

בהצלחה.

ממש ממש לא מחייב שזה מה שהוא חושב - ההומור שלו הוא הומור ציני שלחבר'ה מבחוץ שלא מכירים, קשה קצת להבין ולקלוט "על ההתחלה..."

מי ראה בעמוד האחורי של 'עולם-קטן' השבת?

אריק, אם התביעה בגין הפרת זכויות יוצרים תתברר כנכונה, אני מבקש אחוזים על חשיפת הפרשה.

וכשאומרים לך שכאשר מקצרים רק בארבעה חודשים את השירות לבנים, אז כבר מנסים להכשיר יותר בנות לקרבי כדי לא לפגוע בסד"כ - בטוח שחסדי הים יודע יותר טוב מכל המפקדים...

"מצלמות יותר משוכללות" - א. שום מצלמה, טובה ככל שתהיה, לא טובה כמו סיור של אדם בפועל בשטח, עם האינסטינקטים ועם השכל האנושי; ב. כל מצלמה דורשת גם תצפיתן/תצפיתנית שיאיישו אותה 24/7, אתה יודע...ככה שלא פתרת הרבה.

"מספיק מתנדבים" - ממש ממש לא מופרך שבהחלט לא יהיו "מספיק" - להתחיל לשלם לכל חייל משכורת שיהיה שווה למישהו לא להתחיל ללמוד וללכת להתנדב לצבא, כאשר החברים שלו מתקדמים כבר בתואר שלהם, והוא יצא אחרי הצבא בלי שום תואר, אולי מעט כסף - אני בכלל לא בטוח שזה יהיה כל כך "קל". מה גם שכבר היום התקציב הצבאי מנופח מאוד - אם הצבא ייאלץ להסתמך על מתנדבים, ולצורך זה יהיה צריך לשלם להם משכורות ראויות ומנופחות באופן רציני - הרי שיש מצב שהתקציב יצטרך להתנפח עוד יותר, ומאיפה?

בנוסף, כמובן שכל עוד שאר הצבא משרת שלוש שנים או כיום שנתיים ושמונה, וההסדר כבר עתה נמצאים "רק" בשנה וחמש - לרדת לרמה של מרכז, כ-ל ישיבות ההסדר - לא יתקבל באהדה ובהבנה בציבור הישראלי, והנזק התדמיתי לעולם התורה, בהשוואה להיום, יוכל לעלות עשרת מונים על הרווח שבחור ירוויח מכך בעוד כמה חודשי לימוד.
לבחור בהסדר אין שום מניעה לאחר סיום ארבעת שנות ההסדר, לשבת עוד חמש עשרה שנה וללמוד - לא השנה וארבע/חמש, שהוא משרת בצבא, לא זה מה שיוריד לו את האפשרות להיות תלמיד חכם. ומי שחושב ככה זה רק כי החדירו לו למוח שמי שעושה צבא וחלילה מעז לעשות שנה וחמש ולא הסדר מרכז או בכלל עוד יותר מקוצר, אז הוא גיוואעלד ותולמיד חוכם כבר לא יצא ממנו - כשבפועל זה שקר מוחלט והכל תלוי ברצון ובשאיפות של האדם ובמכונותו להתמיד ולהתקדם מעלה בתורה. אדם עם שאיפות מספיק גדולות, לא השנה וחמש בצבא זה מה שיעצור אותו מללמוד בעוצמתיות לאחר מכן בנוסף למה שלמד לפני. מנגד, אדם שלא בנוי ללימוד עוצמתי במשך שנים רבות וארוכות מאוד, ולא יהיה משדרת תלמידי החכמים - לא ישנה גם אם יעשה הסדר מרכז, זה לא יעזור יותר מידי ללימוד שלו - וגם מסלול ההסדר הסטנדרט, יספיק לו בשביל לבנות לפחות את הקומה האמונית והתורנית המינימלית כדי להתחיל חיים מתוך קדושה וטהרה, להקים משפחה על אדני התורה.

המצב כיום שבו מנסים לשוות מראה כאילו "הרציניים באמת" משתדלים לקצר יותר ויותר ויותר את הצבא, כי לכאורה זה "ביטול תורה", לי אישית זה מכאיב. מודה.

יש היום כלים (רואה יורה למשל) שמאפשרים לחסוך בכ"א בצורה מאוד משמעותית ולייתרחלק גדול מהכ"א המשמש לבט"ש בצבא...

אני מכיר יותר את אנשי המפקדות וגם שם יש כ"א מיותר בכמויות. צריך רק מישהו עם שכל וצי קטן של מתכנתים כדי לייתר את העבודה שלהם ולייעל אותה.

בעיקרון צריך לפטר את כל מי שלא רוצה להיות ולשלם משכורת למי שכן רוצה להיות.

מצידי אפילו שוק חופשי חלקית - מכרזים לאבטחת יישוב או גיזרה כשהזול או הטוב ביותר מנצח - יהיו הרבה אנשים עם רעיונות יצירתיים שאנחנו לא חושבים עליהם כי זה לא המקצוע שלנו.

נגד הצבא הזה באופן כללי.

אני בעד להתחיל שנה בהסדר ואז להחליט.

אמנם זה סוגר מעט אופציות צבאיות, אבל פותח הרבה אופציות כלליות.

אם אחרי שנה אתה רואה על עצמך שאתה לומד יותר מהממוצע מסביבך, מבחינת שעות לימוד ביום ורצינות, אז תישאר.

אם אתה מתחיל לחפף, זה לא בשבילך ועדיף שתלך לשירות מלא, אחרת עד סוף ההסדר התפיסה העצמית שלך תיפגע מאוד.

אני אומר אחרי שנה, כי אחרי שנתיים בדרך כלל פשוט מצטרפים לכולם במסגרת הסדר כדי להשאיר את האופציה פתוחה,

ואז כשכולם חוזרים לישיבה לעזוב את המסלול זה ממש קשה נפשית. כך אנשים מגיעים לשנים מאוחרות כשהם לא לומדים ולא שירתו והם מרגישים כישלון.

הסדר זה ארבע שנים של תורה, שזה מקביל לתואר בהנדסה. כלומר אתה מתמקצע בלימוד תורה באותו אופן שאדם ממוצע מתמקצע במקצוע שלו. זה דבר גדול, שאין אותו במסלולים קצרים יותר.

כמו כן בהסדר יש חופש לימודי גדול - אתה יכול לחקור המון תחומים ברצינות ולמצוא את הפינה שלך בתורה. אני למשל לקחתי חודשיים של רק לימוד תנ"ך, ועוד חצי שנה של רק חסידות. לא יודע אם הייתי אותו אדם היום בלי היכולת הזו למצוא את המקום שלי.

במכינה הכל יותר קבוע מראש, ואין זמן ופנאי לחפש ברצינות את הכיוון שלך. זה מייצר סוג אחר של אנשים טובים.

יש בדיונים הללו הרבה הפרדה בין "טובת עצמי" ל"טובת עם ישראל". למעשה ההפרדה הזו לא קיימת. כיון שאתה מראש אדם ערכי, המימוש העצמי שלך הוא טובת העם. וככל שתמצא את הכיוון שלך יותר מוקדם ותעשה את זה יותר טוב כך יטב לכולם. 

תחשוב לדוגמא על כמה אנשים גדולים שאתה מכיר. נניח פרופ' אומן. התרומה שלו לעם ישראל עצומה, אפילו הפרט השולי שהוא זוכה פרס נובל שחבר במועצה לחוסן לאומי, שאילץ את הארץ לכתוב "כנראה שאפשר להיות טיפש ולזכות בפרס נובל". אם איזה רב היה בא אליו בגיל 18 ואומר לו שהוא חייב עכשיו לעלות לארץ ולשרת בצבא, במקום לעלות כשהוא כבר מתמטיקאי דגול. כמה היינו מפסידים. ואולי היינו מקבלים שריונר בינוני.

לכן כל אדם צריך לכוון את עצמו למצות את היכולות שלו בצורה מיטבית, ועם ישראל ממילא ירויח יותר. צריך כמובן להיות ערכי בבחירות שלך, ולא לעבוד באתרי הימורים וכדו', אבל כל השאר פתוח.

ממילא אם הסדר מתאים לך - לך על זה. ואם לא - תברח מהר.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.

(בעיקר החוק השלישי)

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.