אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.

חכם זהו הפושע נגד עם ישראל שלא נשאר להמית עצמו באוהלה של תורה או לעשות הסדר מרכז.

רשע זהו הפושע נגד עם ישראל שמנצל את השירות המקוצר ותוך כדי השירות בישיבה הוא עובד ועושה פסיכומטרי.

תם (= שלם) זהו האיש שמסלול ההסדר נוצר בשבילו והוא מביא אותו למיקסום של יראת שמים ושילוב של ספרא וסייפא.

ושאינו יודע לשאול זה הבחור שלא שואל שאלות כמו "חתול בשק" אלא הולך לישיבת הסדר כי כל החברים שלו הולכים לשם והוא נגרר אחריהם מכח האינרציה, הוא בעיקרון מצא ישיבה נחמדה עם ר"מים מגניבים וראש ישיבה פחות מגניב אבל ת"ח, הוא הולך לישיבה, לומד קצת גמרא באמת, לא כמו שעבדו עליו בישיבה התיכונית בשיעורי הגמרא והמסלול המקוצר דווקא בא לו בסבבה אבל זו לא הסיבה למה הוא הלך לישיבה אלא בגלל שרוב השכבה שלו הלכה לישיבות הסדר חוץ מהדוסים הכבדים והערסים.

עכשיו מה שנותר לך הוא לבדוק איפה אתה נמצא, אני יכול לתת לך רמז, אם השרשור הזה קיים, כנראה שאתה לא שייך לקטגוריה הרביעית.

בהצלחה.

ממש ממש לא מחייב שזה מה שהוא חושב - ההומור שלו הוא הומור ציני שלחבר'ה מבחוץ שלא מכירים, קשה קצת להבין ולקלוט "על ההתחלה..."

מי ראה בעמוד האחורי של 'עולם-קטן' השבת?

אריק, אם התביעה בגין הפרת זכויות יוצרים תתברר כנכונה, אני מבקש אחוזים על חשיפת הפרשה.

וכשאומרים לך שכאשר מקצרים רק בארבעה חודשים את השירות לבנים, אז כבר מנסים להכשיר יותר בנות לקרבי כדי לא לפגוע בסד"כ - בטוח שחסדי הים יודע יותר טוב מכל המפקדים...

"מצלמות יותר משוכללות" - א. שום מצלמה, טובה ככל שתהיה, לא טובה כמו סיור של אדם בפועל בשטח, עם האינסטינקטים ועם השכל האנושי; ב. כל מצלמה דורשת גם תצפיתן/תצפיתנית שיאיישו אותה 24/7, אתה יודע...ככה שלא פתרת הרבה.

"מספיק מתנדבים" - ממש ממש לא מופרך שבהחלט לא יהיו "מספיק" - להתחיל לשלם לכל חייל משכורת שיהיה שווה למישהו לא להתחיל ללמוד וללכת להתנדב לצבא, כאשר החברים שלו מתקדמים כבר בתואר שלהם, והוא יצא אחרי הצבא בלי שום תואר, אולי מעט כסף - אני בכלל לא בטוח שזה יהיה כל כך "קל". מה גם שכבר היום התקציב הצבאי מנופח מאוד - אם הצבא ייאלץ להסתמך על מתנדבים, ולצורך זה יהיה צריך לשלם להם משכורות ראויות ומנופחות באופן רציני - הרי שיש מצב שהתקציב יצטרך להתנפח עוד יותר, ומאיפה?

בנוסף, כמובן שכל עוד שאר הצבא משרת שלוש שנים או כיום שנתיים ושמונה, וההסדר כבר עתה נמצאים "רק" בשנה וחמש - לרדת לרמה של מרכז, כ-ל ישיבות ההסדר - לא יתקבל באהדה ובהבנה בציבור הישראלי, והנזק התדמיתי לעולם התורה, בהשוואה להיום, יוכל לעלות עשרת מונים על הרווח שבחור ירוויח מכך בעוד כמה חודשי לימוד.
לבחור בהסדר אין שום מניעה לאחר סיום ארבעת שנות ההסדר, לשבת עוד חמש עשרה שנה וללמוד - לא השנה וארבע/חמש, שהוא משרת בצבא, לא זה מה שיוריד לו את האפשרות להיות תלמיד חכם. ומי שחושב ככה זה רק כי החדירו לו למוח שמי שעושה צבא וחלילה מעז לעשות שנה וחמש ולא הסדר מרכז או בכלל עוד יותר מקוצר, אז הוא גיוואעלד ותולמיד חוכם כבר לא יצא ממנו - כשבפועל זה שקר מוחלט והכל תלוי ברצון ובשאיפות של האדם ובמכונותו להתמיד ולהתקדם מעלה בתורה. אדם עם שאיפות מספיק גדולות, לא השנה וחמש בצבא זה מה שיעצור אותו מללמוד בעוצמתיות לאחר מכן בנוסף למה שלמד לפני. מנגד, אדם שלא בנוי ללימוד עוצמתי במשך שנים רבות וארוכות מאוד, ולא יהיה משדרת תלמידי החכמים - לא ישנה גם אם יעשה הסדר מרכז, זה לא יעזור יותר מידי ללימוד שלו - וגם מסלול ההסדר הסטנדרט, יספיק לו בשביל לבנות לפחות את הקומה האמונית והתורנית המינימלית כדי להתחיל חיים מתוך קדושה וטהרה, להקים משפחה על אדני התורה.

המצב כיום שבו מנסים לשוות מראה כאילו "הרציניים באמת" משתדלים לקצר יותר ויותר ויותר את הצבא, כי לכאורה זה "ביטול תורה", לי אישית זה מכאיב. מודה.

יש היום כלים (רואה יורה למשל) שמאפשרים לחסוך בכ"א בצורה מאוד משמעותית ולייתרחלק גדול מהכ"א המשמש לבט"ש בצבא...

אני מכיר יותר את אנשי המפקדות וגם שם יש כ"א מיותר בכמויות. צריך רק מישהו עם שכל וצי קטן של מתכנתים כדי לייתר את העבודה שלהם ולייעל אותה.

בעיקרון צריך לפטר את כל מי שלא רוצה להיות ולשלם משכורת למי שכן רוצה להיות.

מצידי אפילו שוק חופשי חלקית - מכרזים לאבטחת יישוב או גיזרה כשהזול או הטוב ביותר מנצח - יהיו הרבה אנשים עם רעיונות יצירתיים שאנחנו לא חושבים עליהם כי זה לא המקצוע שלנו.

נגד הצבא הזה באופן כללי.

אני בעד להתחיל שנה בהסדר ואז להחליט.

אמנם זה סוגר מעט אופציות צבאיות, אבל פותח הרבה אופציות כלליות.

אם אחרי שנה אתה רואה על עצמך שאתה לומד יותר מהממוצע מסביבך, מבחינת שעות לימוד ביום ורצינות, אז תישאר.

אם אתה מתחיל לחפף, זה לא בשבילך ועדיף שתלך לשירות מלא, אחרת עד סוף ההסדר התפיסה העצמית שלך תיפגע מאוד.

אני אומר אחרי שנה, כי אחרי שנתיים בדרך כלל פשוט מצטרפים לכולם במסגרת הסדר כדי להשאיר את האופציה פתוחה,

ואז כשכולם חוזרים לישיבה לעזוב את המסלול זה ממש קשה נפשית. כך אנשים מגיעים לשנים מאוחרות כשהם לא לומדים ולא שירתו והם מרגישים כישלון.

הסדר זה ארבע שנים של תורה, שזה מקביל לתואר בהנדסה. כלומר אתה מתמקצע בלימוד תורה באותו אופן שאדם ממוצע מתמקצע במקצוע שלו. זה דבר גדול, שאין אותו במסלולים קצרים יותר.

כמו כן בהסדר יש חופש לימודי גדול - אתה יכול לחקור המון תחומים ברצינות ולמצוא את הפינה שלך בתורה. אני למשל לקחתי חודשיים של רק לימוד תנ"ך, ועוד חצי שנה של רק חסידות. לא יודע אם הייתי אותו אדם היום בלי היכולת הזו למצוא את המקום שלי.

במכינה הכל יותר קבוע מראש, ואין זמן ופנאי לחפש ברצינות את הכיוון שלך. זה מייצר סוג אחר של אנשים טובים.

יש בדיונים הללו הרבה הפרדה בין "טובת עצמי" ל"טובת עם ישראל". למעשה ההפרדה הזו לא קיימת. כיון שאתה מראש אדם ערכי, המימוש העצמי שלך הוא טובת העם. וככל שתמצא את הכיוון שלך יותר מוקדם ותעשה את זה יותר טוב כך יטב לכולם. 

תחשוב לדוגמא על כמה אנשים גדולים שאתה מכיר. נניח פרופ' אומן. התרומה שלו לעם ישראל עצומה, אפילו הפרט השולי שהוא זוכה פרס נובל שחבר במועצה לחוסן לאומי, שאילץ את הארץ לכתוב "כנראה שאפשר להיות טיפש ולזכות בפרס נובל". אם איזה רב היה בא אליו בגיל 18 ואומר לו שהוא חייב עכשיו לעלות לארץ ולשרת בצבא, במקום לעלות כשהוא כבר מתמטיקאי דגול. כמה היינו מפסידים. ואולי היינו מקבלים שריונר בינוני.

לכן כל אדם צריך לכוון את עצמו למצות את היכולות שלו בצורה מיטבית, ועם ישראל ממילא ירויח יותר. צריך כמובן להיות ערכי בבחירות שלך, ולא לעבוד באתרי הימורים וכדו', אבל כל השאר פתוח.

ממילא אם הסדר מתאים לך - לך על זה. ואם לא - תברח מהר.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡