חושך כפול ומכופל וזה..

היה מחשובי רבני חב"ד,

והיה מרבני המזרחי.

בהספד שלו אמר הרב ישראלי זצ"ל, שהמספידים לפני כן "שכחו" לציין שהיה ציוני..

והשתתף בערב מלחמת ששת הימים במסיבת יום העצמאות המרכז הרב.

אבל אמת, שהשקפת אדמור"י חב"ד זצ"ל, מזה שלושה דורות - מהרבי הרש"ב - לא החזיקה מה"ציונות" במובנה הפורמלי, ולא ראתה את מהלך הגאולה באותו אופן שראו הרב, הרב חרל"פ והרצי"ה קוק זצ"ל.  אבל באופן מעשי, בהיות שהמדינה כאן, ומחזיקה בארץ ישראל, ויש בה הרבה יהודים וכו' - ממילא חלה התקרבות מעשית גדולה.

אני דיברתי על הרב זווין זצ"ל.

אולי התכוונת למה שכתבתי בסוף, על ה"התקרבות המעשית" -

ברור שבמה שכתוב במה שאתה הבאת, היתה מחלוקת חריפה, מקצה לקצה. רבותינו שהיו רואים דבר כמו שציטטת, היו מזדעזעים עד עומק הנשמה;

אבל מה שאני כתבתי על ההתקרבות המעשית שחלה - היה על הרבה יותר מאוחר. וזה לגמרי כך, בגלל הסיבות שכתבתי על המאבק על החזקת הריבונות, השליטה, בארץ - ועוד.

כל דבר שנעשה לא נעשה עם טיפת זיקה לציונות ולהפך 

לדוגמה, הרבי אומר שמהשו"ע של גויים שצרו על עיירות ישראל יש פסק שצריך ללכת לגור במקומות שהגויים באים בתביעה עליהם. אתה רוצה לומר שהפסיקה הזאת ללכת ולגור בהתנחלויות זאת קרבה לציונות? זה לא, זה שו"ע! 

אתה רוצה להיתפס למילה הזו, מתוך שנאה ל"ציונות" - אין לי ענין להתעסק בכך.

למעשה, חלה התקרבות בנושא של השליטה בארץ, ועוד ועוד. בלי קשר לבאיזו מילה מגדירים את זה.זו התקרבות מעשית, בדיוק כמו שכתבתי.

[אצל הרב קוק, ה"ציונות" גם לא באה ממשהו אחר מאשר התורה והשו"ע - כפי שכותב מפורש באיגרת תקנ"ה ("אהובי, אם כל ה"ציוניסטים" היו.. בגלל הסיבה שאני.. היה פאר לכל גדול בישראל להיות "ציוניסט"..  זו בערך לשונו, עיי"ש). וכך עוד גדולי ישראל.  מי שבוחר להגדיר את המילה הזו אחרת, עניינו. זה לא הדיון]

אגב, שמעתי באוזני מהרב גרונר, מזכירו, שמה שאמר הרבי מלובאוויטש על הפיקו"נ בענין החזקת הארץ, שהזכרת, זה לא היה  העיקר. אלא נימוקו העיקרי היה בגלל ישוב ארץ ישראל והאחיזה בה..  לא נכנס לדיון כעת מכל מיני ציטוטים - אבל את זה שמעתי בעצמי.

אבל כיוון שתמהת "חבדניקים ציוניים".. הזכרתי שאכן היו.

שמאז הרבי הרש"ב הרביים לא הלכו עם "התנועה הציונית" - כבר הזכרתי.

או כמשפט הידוע - חב"ד הדת שהכי קרובה ליהדות...

סליחה יוני, אבל זה באמת מצחיק.

ובקשר לשאלה הפותחת,

אי אפשר להכליל.

בציבור כ''כ גדול כמו חסידות חב''ד, יש כל מיני סוגי בנות.

חרדיות יותר, לאומיות יותר, טובות יותר משניהם (כדברי מושיקו) וטובות פחות...

התכוונתי קרובות בנקודות מסוימות לסגנון הבנות הדת''ל, לאו דוקא בנושא הלאומי.

בסופו של הדבר המסקנה מובנת וזה מה שחשוב.

הרי לא סתם ככה משנים הלכות....

לא מהתנשאות, מהכרת המציאות..

מלחיות בסרט...

ומטופש לומר.

ומכל מקום, חב"ד אינם אשמים באמירתך (למרות שכנראה אתה לא היחידי שם שחושב כך..).

חבדניקי"ם הם חבדניקי"ם, אין שום צורך ב"תיוג". אינם מחזיקים מהמדינה כ"ראשית צמיחת גאולתנו", אך למעשה, בגלל אהבת ישראל, וארץ ישראל, והאיכפתיות מהכלל והפרט - יש קרבה גדולה בכמה וכמה עניינים בינם לבין הציבור הדתי-לאומי, או התורני-לאומי. ויש גם צדדים שלא בדיוק.  

כמו שגם הציבור ה"תורני לאומי" קרוב אליהם בכמה עניינים, ויש דברים שלא.

חב"ד זרם חשוב מאד בעם ישראל - אינו הכל. ולא "יותר טובים מכולם" (ובזה, כנ"ל, מי שכתב לפני אינו היחידי שחושב כך.. לא נורא. גם אצלנו חושבים לא פעם מ"הכרת המציאות", שהמהלך ה"תורני-לאומי" טוב יותר. כולם אהובים כולם ברורים..)

שלפעמים בגלל "הבדלים" שלכאורה לא היו אמורים להיות מי-יודע-מה, זה יכול להיות לא-פשוט בענייני שידוכים.

וזה דבר שמבחינה מסויימת, היום יותר מפעם. בגלל ההשפעה הגדולה והחזקה של הרבי זצ"ל, והלימוד בדבריו, אז חבדניקיו"ת כיום הן לפעמים לגמרי "בענין".. זה לא כמו פעם שהיא "ממשפחה חבדניקי"ת, אז מה".... היום יש כאלה שכל המציאות שלהן "בתוך זה".. אבל עדיין, זה לא כולן..

אבל צריך לקרוא מה שכתוב: "מבחינה מסויימת" הוסב על כך שהיום זה יותר חריף מאשר לפני שלושים-ארבעים שנה.

ב. אכן, "לפעמים". ואכן, עדיין, זה "לא כולן". אני מדבר על מה שאני מכיר, לא על "סברות", ואני מכיר גם כאלה..

וזה שההודעה "ממש הצחיקה אותך" - לא הייתי אומר שמוסיף לך כבוד, או ליכולתך לדון על משהו.

ומבחינה תכָנית - זה אכן בדיוק כך, אין שום דבר מצחיק.. : גם זה שלרבי האחרון ולכתביו, היתה השפעה גדולה מאד, ששינתה את ה"גוון" של הבחורות החבדיו"ת ביחס ללפני-כן בצורה רבה. חידדה אתו.  גם זה שחלקן ממש מזהות את כל החיים שלהן כ"חב"ד" וממילא זה אכן כמו שכתב מושיקו, יכול להקשות על שידוכים "מבחוץ"; גם זה שפעם זה היה קצת אחרת, כנ"ל; גם זה שבכל זאת, זה עדיין לא כולן, כפי ששמעתי "מבפנים", אצל כאלה שאולי בעינייך אינן ראויות לשמן בגלל "פשע" זה....

יש כאלה, שממשפחות חבדיו"ת, ומגדירות עצמן כך - ובכל זאת לא כל מהלך חייהן בתוך הדבר הזה. 

ונכון, כמו שכבר צויין, שהיום האחוז של חבדניקיו"ת שרואות את כל מהלך חייהן "בתוך זה", גדול יותר משמעותית. השפעה חזקה של הרבי זצ"ל.

בס"ד

סתם ככה חב"ד זה חב"ד. קרובים בלב לכל יהודי באשר הוא,
ותמיד אפשר למצוא נקודות משותפות עם כל ציבור ויחיד,

אבל בהשקפה אין שום התקרבות להשקפה אחרת. 

מה שכן יכולים להיות אותם מעשים בדיוק, אבל מתוך השקפה שונה.
(כמו התנחלויות וצבא כמו שנזכר כאן- אבל זה לא שייך לבנות בכלל)

להתחתן עם חבדניקית כשאתה לא כזה, ולא רוצה למצוא את עצמך כזה?

ככלל לא ממליצה בכלל. (גם קשה לי לדמיין חב"דניקית שמוכנה להתחתן עם מישהו לא חבד"י)

אבל במקרים מיוחדים יכול לעבוד. תלוי בהמון המון גורמים.

בס"ד

וחב"ד זה לא רק קירוב רחוקים.

"בהשקפה אין שום התקרבות להשקפה אחרת"...

זה מראה כמה מעוות יכולים להגיע מ"הגדרות לכיתות".

מה זה "בהשקפה"?.. אהבת ישראל נובעת ממקורות אחרים? קדושת הארץ? קדושת התורה והמצוות? 

אלו עיקרי ה"השקפה"... ושייכים לכל יהודי שתופס קצת יהדות.

הצורך לפלג בכדי לחדד, הוא גרוע מאד. בשם אהבת ישראל להוסיף פירוד ומחלוקות.

אפשר להגדיר דברים ספציפיים שחולקים - אין ענין לחלק בכח את הציבור, כדי להרגיש "גוון מיוחד". פסיכולוגיה ציבורית כזו.

החסידות בכללה, לא באה להמציא "השקפה שאין בה התקרבות להשקפה אחרת" ביהדות. אחרת היא היתה דת חדשה. מומצאת. שאף אחד לא יכול לעשות זאת אחרי נתינת תורה ממשרע"ה.

החסידות הדגישה דברים, שיסודם בתורה, שהתרופפו עם השנים. הדגישה עבודת ה' בשמחה, מעלת נשמת אדם מישראל, ועוד.

וחב"ד חידדה עוד דברים - ביחוד ביחס של ההבנה והעמקה השכלית והשלכתם לעבודה.  לא דברים ש"הומצאו", ולא יהדות חדשה. ואוי ואבוי אם זה היה אחרת...

[כל זה כמובן, ללא קשר לענייני "שידוכין".. כאלו שחושבות כך - באמת כדאי להיזהר מ"תערובות", שהבית לא יעלה על בריקדות..]

לא הוזכר בכלל מה שהזכרת כעת.

[ללא קשר לכך שגם עם מה שכתבת כאן, אני לא מסכים. אצלי זה כמובן ההיפך לגמר ולא רק אצלי. אבל פשוט לא זה הנושא שעליו היתה התגובה]

בס"ד

בקריאה חוזרת ראיתי ששכחתי פרט חשוב,

לא התכוונתי בהשקפה הכללית, אלא באופן נקודתי ביחס לציונות.

מחד לא מאמינים שהמדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו,
ומאידך כן רואים ערך ושליחות במלחמה על הארץ וכ'.

(מתוך התורה, בדיוק כמו שהציוניים מאמינים בזה מתוך התורה לשיטתם, רק שהיחס שונה במהותו)

ולענייני שידוכין, חבל שלקחת את זה למקום כל כך לא נכון. 
חב"ד היא חלק מאד מהותי מההשקפה ומהחיים של החסידים. 
ברור שלהקים בית בישראל מחפשים עם אדם שמראש יש כמה שפחות הבדלים ערכיים.

ככל שהאדם חי יותר את הערכים שלו, כך קשה יהיה לו יותר לוותר עליהם בחינוך.
וזה חוץ מהצורך הנפשי הבסיסי לחלוק עולם פנימי משותף.

רבי. חסידות אלו דברים כל כך עמוקים ומהותיים בנפש החסיד,
ולנהל בית עם מישהו שלא מבין על מה מדובר זה באמת באמת קשה.

כי גם אישה חבדניקית מרגישה קושי והקרבה עצמית על הישארותה לבד בבית,
בעקבות נסיעה של הבעל לתשרי אצל הרבי,
ומרגישה את הקושי בכך שמעבר לאורחים המוזמנים יש ב"ה תמיד הפתעות בשבת,

וזה שבפסח במקום להיות עמוס עד מעל לראש בבית ובעזרה בבית בעלה מכשיר מטבחים של אנשים ברחבי העיר,

ועוד ועוד ועוד. אבל היא רואה את הערך, חווה אותו, ומרגישה את הזכות.

וכן להפך. 
בעל שאשתו יוצאת להתוועדויות וחוזרת אחרי חצות לפעמים,
שיום שישי יוצאת לחלק נרות שבת, שלפעמים לא ממספיקה דברים בבית כי היא עסוקה עם המקורבות,
שמידי פעם צריך למצוא לעצמו מקום כי היא עורכת בביתה התוועדות אל תוך הלילה,

לנשים שלא ילכו להתוועדות הכללית, ועוד ועוד. 
חב"ד זה לא נשאר רק בראש או בלב. זה דורש מעשים.
ולכן כמו שסייגתי ואמרתי במקרים מיוחדים זה יכול אולי לעבוד. 
אבל לכתחילה לא הייתי ממליצה לאף אחד להתחיל נישואין עם כאלו פערים.

לא מהתנשאות. לא משום מחשבה אחרת. פרקטית. כמו כל פער אחר שמתבטא בחיי היומיום.

אם היית כותבת שאצל חב"ד הדברים הללו אינם בגלל ה"ציונות", לא הייתי צריך להעיר. הרי אני מכיר קצת את השקפת חב"ד (אם כי גם בזה, ברור שבענייני ישוב הארץ וכו', זה לא שאין "שום קרבה להשקפה" לאנשים שומרי תומ"צ שמיישבים את הארץ מתוך אמונתם בקדושתה וכו'. זה בא מאותו שורש. אלא שיש מחלוקת בעניינים ספציפיים, כמו שהזכרת. למשל, מעלתה של המדינה ועניינה. ונכון שאצל מי שרואה במדינה ראשית  צמיחת גאולתנו, אז גם המוטיווציה של ישוב הארץ מקבל תנופה בהתאם).

עיקר מה שהערתי - היה בגלל החשיבות לא "לחתוך את הציבור". חולקים במה שחולקים - ועוד יותר שמחים שיש לא מעט שמאחד ומסכימים.

לגבי "שידוכים" - אכן לא חולק. ולא "לקחתי למקום לא נכון", אלא שלפי מה שהובן בתחילה מדברייך, אז אמרתי שברור שמי שחושבת שאין שום קרבה להשקפה אחרת - לא טוב שתתחתן עם מישהו מהשקפה אחרת...

ולפי הסברך הנוכחי - אני אכן מסכים. זה לא פשוט.

אני רוצה להגיב על השרשור החב"דניקי שפה בפורום - לקראת נישואין וזוגיות

וצריך לזכור שאנחנו באנו מארצות שונות וסגנונות שונים ממש לא מזמן - פחות מ-100 שנה...

בתהליכים היסטוריים - זה כלום, זה אפסית...

אנחנו כרגע בהתחלת הגאולה - רואים כבר ניצוצות...

אבל, צריך לזכור שחלק נרחב מהעם מאמין שאנחנו עדיין בגלות...

זאת האמת - וצריך להתמודד עמה...

חלק מהפילוג שאת רואה בצורה נכונה ואמיתית - היא חלק מהחורבן של עמ"י בגלות, וחלק מהאחידות שרואים מדי-פעןם בעם, היא תופעת הגאולה הנראית לעיתים במציאות הקשה שלנו... - צריך לעבוד קשה, ולעבור המון תהליכי בנייה חדשים - כדי שנוכל לראות בעמ"י כגוף אחד מאוחד...[שאינו מאוחד בדיעות, אלא, בלבבות..].

חב"דניקים בהתנחלויות זה משהו אחר מחב"דניקים בכפר חב"ד למשל.

(ציטוט מבת של חברה חב"דניקית מתנחלת שלומד בכפר חב"ד: הקשר היחיד ביני לבין הבנות בכיתה הוא שיש לנו אותו רבי...חוץ מזה אין שום קשר בינינו..)

בכל אופן חב"דניקים הם לא דת"ל ולא חרדים. הם משהו אחר עם גישה אחרת ותפיסה אחרת, לפעמים דומה לתפיסה דת"חל ולפעמים מאוד מאוד מאוד שונה. וכמובן שזה גם תלוי משפחה ואופי.

תלוי בבחורה...

בד"כ הולכות עם פאה נוכרית... , גרביונים כמו חרדיות, והולכות לסמינרים...[ולא לשירות-לאומי..]

זה מה שאני רואה בשיכון חב"ד ברמת-שלמה בירושלים, פסיעה ממקום מגוריי כיום.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜