חושך כפול ומכופל וזה..

היה מחשובי רבני חב"ד,

והיה מרבני המזרחי.

בהספד שלו אמר הרב ישראלי זצ"ל, שהמספידים לפני כן "שכחו" לציין שהיה ציוני..

והשתתף בערב מלחמת ששת הימים במסיבת יום העצמאות המרכז הרב.

אבל אמת, שהשקפת אדמור"י חב"ד זצ"ל, מזה שלושה דורות - מהרבי הרש"ב - לא החזיקה מה"ציונות" במובנה הפורמלי, ולא ראתה את מהלך הגאולה באותו אופן שראו הרב, הרב חרל"פ והרצי"ה קוק זצ"ל.  אבל באופן מעשי, בהיות שהמדינה כאן, ומחזיקה בארץ ישראל, ויש בה הרבה יהודים וכו' - ממילא חלה התקרבות מעשית גדולה.

אני דיברתי על הרב זווין זצ"ל.

אולי התכוונת למה שכתבתי בסוף, על ה"התקרבות המעשית" -

ברור שבמה שכתוב במה שאתה הבאת, היתה מחלוקת חריפה, מקצה לקצה. רבותינו שהיו רואים דבר כמו שציטטת, היו מזדעזעים עד עומק הנשמה;

אבל מה שאני כתבתי על ההתקרבות המעשית שחלה - היה על הרבה יותר מאוחר. וזה לגמרי כך, בגלל הסיבות שכתבתי על המאבק על החזקת הריבונות, השליטה, בארץ - ועוד.

כל דבר שנעשה לא נעשה עם טיפת זיקה לציונות ולהפך 

לדוגמה, הרבי אומר שמהשו"ע של גויים שצרו על עיירות ישראל יש פסק שצריך ללכת לגור במקומות שהגויים באים בתביעה עליהם. אתה רוצה לומר שהפסיקה הזאת ללכת ולגור בהתנחלויות זאת קרבה לציונות? זה לא, זה שו"ע! 

אתה רוצה להיתפס למילה הזו, מתוך שנאה ל"ציונות" - אין לי ענין להתעסק בכך.

למעשה, חלה התקרבות בנושא של השליטה בארץ, ועוד ועוד. בלי קשר לבאיזו מילה מגדירים את זה.זו התקרבות מעשית, בדיוק כמו שכתבתי.

[אצל הרב קוק, ה"ציונות" גם לא באה ממשהו אחר מאשר התורה והשו"ע - כפי שכותב מפורש באיגרת תקנ"ה ("אהובי, אם כל ה"ציוניסטים" היו.. בגלל הסיבה שאני.. היה פאר לכל גדול בישראל להיות "ציוניסט"..  זו בערך לשונו, עיי"ש). וכך עוד גדולי ישראל.  מי שבוחר להגדיר את המילה הזו אחרת, עניינו. זה לא הדיון]

אגב, שמעתי באוזני מהרב גרונר, מזכירו, שמה שאמר הרבי מלובאוויטש על הפיקו"נ בענין החזקת הארץ, שהזכרת, זה לא היה  העיקר. אלא נימוקו העיקרי היה בגלל ישוב ארץ ישראל והאחיזה בה..  לא נכנס לדיון כעת מכל מיני ציטוטים - אבל את זה שמעתי בעצמי.

אבל כיוון שתמהת "חבדניקים ציוניים".. הזכרתי שאכן היו.

שמאז הרבי הרש"ב הרביים לא הלכו עם "התנועה הציונית" - כבר הזכרתי.

או כמשפט הידוע - חב"ד הדת שהכי קרובה ליהדות...

סליחה יוני, אבל זה באמת מצחיק.

ובקשר לשאלה הפותחת,

אי אפשר להכליל.

בציבור כ''כ גדול כמו חסידות חב''ד, יש כל מיני סוגי בנות.

חרדיות יותר, לאומיות יותר, טובות יותר משניהם (כדברי מושיקו) וטובות פחות...

התכוונתי קרובות בנקודות מסוימות לסגנון הבנות הדת''ל, לאו דוקא בנושא הלאומי.

בסופו של הדבר המסקנה מובנת וזה מה שחשוב.

הרי לא סתם ככה משנים הלכות....

לא מהתנשאות, מהכרת המציאות..

מלחיות בסרט...

ומטופש לומר.

ומכל מקום, חב"ד אינם אשמים באמירתך (למרות שכנראה אתה לא היחידי שם שחושב כך..).

חבדניקי"ם הם חבדניקי"ם, אין שום צורך ב"תיוג". אינם מחזיקים מהמדינה כ"ראשית צמיחת גאולתנו", אך למעשה, בגלל אהבת ישראל, וארץ ישראל, והאיכפתיות מהכלל והפרט - יש קרבה גדולה בכמה וכמה עניינים בינם לבין הציבור הדתי-לאומי, או התורני-לאומי. ויש גם צדדים שלא בדיוק.  

כמו שגם הציבור ה"תורני לאומי" קרוב אליהם בכמה עניינים, ויש דברים שלא.

חב"ד זרם חשוב מאד בעם ישראל - אינו הכל. ולא "יותר טובים מכולם" (ובזה, כנ"ל, מי שכתב לפני אינו היחידי שחושב כך.. לא נורא. גם אצלנו חושבים לא פעם מ"הכרת המציאות", שהמהלך ה"תורני-לאומי" טוב יותר. כולם אהובים כולם ברורים..)

שלפעמים בגלל "הבדלים" שלכאורה לא היו אמורים להיות מי-יודע-מה, זה יכול להיות לא-פשוט בענייני שידוכים.

וזה דבר שמבחינה מסויימת, היום יותר מפעם. בגלל ההשפעה הגדולה והחזקה של הרבי זצ"ל, והלימוד בדבריו, אז חבדניקיו"ת כיום הן לפעמים לגמרי "בענין".. זה לא כמו פעם שהיא "ממשפחה חבדניקי"ת, אז מה".... היום יש כאלה שכל המציאות שלהן "בתוך זה".. אבל עדיין, זה לא כולן..

אבל צריך לקרוא מה שכתוב: "מבחינה מסויימת" הוסב על כך שהיום זה יותר חריף מאשר לפני שלושים-ארבעים שנה.

ב. אכן, "לפעמים". ואכן, עדיין, זה "לא כולן". אני מדבר על מה שאני מכיר, לא על "סברות", ואני מכיר גם כאלה..

וזה שההודעה "ממש הצחיקה אותך" - לא הייתי אומר שמוסיף לך כבוד, או ליכולתך לדון על משהו.

ומבחינה תכָנית - זה אכן בדיוק כך, אין שום דבר מצחיק.. : גם זה שלרבי האחרון ולכתביו, היתה השפעה גדולה מאד, ששינתה את ה"גוון" של הבחורות החבדיו"ת ביחס ללפני-כן בצורה רבה. חידדה אתו.  גם זה שחלקן ממש מזהות את כל החיים שלהן כ"חב"ד" וממילא זה אכן כמו שכתב מושיקו, יכול להקשות על שידוכים "מבחוץ"; גם זה שפעם זה היה קצת אחרת, כנ"ל; גם זה שבכל זאת, זה עדיין לא כולן, כפי ששמעתי "מבפנים", אצל כאלה שאולי בעינייך אינן ראויות לשמן בגלל "פשע" זה....

יש כאלה, שממשפחות חבדיו"ת, ומגדירות עצמן כך - ובכל זאת לא כל מהלך חייהן בתוך הדבר הזה. 

ונכון, כמו שכבר צויין, שהיום האחוז של חבדניקיו"ת שרואות את כל מהלך חייהן "בתוך זה", גדול יותר משמעותית. השפעה חזקה של הרבי זצ"ל.

בס"ד

סתם ככה חב"ד זה חב"ד. קרובים בלב לכל יהודי באשר הוא,
ותמיד אפשר למצוא נקודות משותפות עם כל ציבור ויחיד,

אבל בהשקפה אין שום התקרבות להשקפה אחרת. 

מה שכן יכולים להיות אותם מעשים בדיוק, אבל מתוך השקפה שונה.
(כמו התנחלויות וצבא כמו שנזכר כאן- אבל זה לא שייך לבנות בכלל)

להתחתן עם חבדניקית כשאתה לא כזה, ולא רוצה למצוא את עצמך כזה?

ככלל לא ממליצה בכלל. (גם קשה לי לדמיין חב"דניקית שמוכנה להתחתן עם מישהו לא חבד"י)

אבל במקרים מיוחדים יכול לעבוד. תלוי בהמון המון גורמים.

בס"ד

וחב"ד זה לא רק קירוב רחוקים.

"בהשקפה אין שום התקרבות להשקפה אחרת"...

זה מראה כמה מעוות יכולים להגיע מ"הגדרות לכיתות".

מה זה "בהשקפה"?.. אהבת ישראל נובעת ממקורות אחרים? קדושת הארץ? קדושת התורה והמצוות? 

אלו עיקרי ה"השקפה"... ושייכים לכל יהודי שתופס קצת יהדות.

הצורך לפלג בכדי לחדד, הוא גרוע מאד. בשם אהבת ישראל להוסיף פירוד ומחלוקות.

אפשר להגדיר דברים ספציפיים שחולקים - אין ענין לחלק בכח את הציבור, כדי להרגיש "גוון מיוחד". פסיכולוגיה ציבורית כזו.

החסידות בכללה, לא באה להמציא "השקפה שאין בה התקרבות להשקפה אחרת" ביהדות. אחרת היא היתה דת חדשה. מומצאת. שאף אחד לא יכול לעשות זאת אחרי נתינת תורה ממשרע"ה.

החסידות הדגישה דברים, שיסודם בתורה, שהתרופפו עם השנים. הדגישה עבודת ה' בשמחה, מעלת נשמת אדם מישראל, ועוד.

וחב"ד חידדה עוד דברים - ביחוד ביחס של ההבנה והעמקה השכלית והשלכתם לעבודה.  לא דברים ש"הומצאו", ולא יהדות חדשה. ואוי ואבוי אם זה היה אחרת...

[כל זה כמובן, ללא קשר לענייני "שידוכין".. כאלו שחושבות כך - באמת כדאי להיזהר מ"תערובות", שהבית לא יעלה על בריקדות..]

לא הוזכר בכלל מה שהזכרת כעת.

[ללא קשר לכך שגם עם מה שכתבת כאן, אני לא מסכים. אצלי זה כמובן ההיפך לגמר ולא רק אצלי. אבל פשוט לא זה הנושא שעליו היתה התגובה]

בס"ד

בקריאה חוזרת ראיתי ששכחתי פרט חשוב,

לא התכוונתי בהשקפה הכללית, אלא באופן נקודתי ביחס לציונות.

מחד לא מאמינים שהמדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו,
ומאידך כן רואים ערך ושליחות במלחמה על הארץ וכ'.

(מתוך התורה, בדיוק כמו שהציוניים מאמינים בזה מתוך התורה לשיטתם, רק שהיחס שונה במהותו)

ולענייני שידוכין, חבל שלקחת את זה למקום כל כך לא נכון. 
חב"ד היא חלק מאד מהותי מההשקפה ומהחיים של החסידים. 
ברור שלהקים בית בישראל מחפשים עם אדם שמראש יש כמה שפחות הבדלים ערכיים.

ככל שהאדם חי יותר את הערכים שלו, כך קשה יהיה לו יותר לוותר עליהם בחינוך.
וזה חוץ מהצורך הנפשי הבסיסי לחלוק עולם פנימי משותף.

רבי. חסידות אלו דברים כל כך עמוקים ומהותיים בנפש החסיד,
ולנהל בית עם מישהו שלא מבין על מה מדובר זה באמת באמת קשה.

כי גם אישה חבדניקית מרגישה קושי והקרבה עצמית על הישארותה לבד בבית,
בעקבות נסיעה של הבעל לתשרי אצל הרבי,
ומרגישה את הקושי בכך שמעבר לאורחים המוזמנים יש ב"ה תמיד הפתעות בשבת,

וזה שבפסח במקום להיות עמוס עד מעל לראש בבית ובעזרה בבית בעלה מכשיר מטבחים של אנשים ברחבי העיר,

ועוד ועוד ועוד. אבל היא רואה את הערך, חווה אותו, ומרגישה את הזכות.

וכן להפך. 
בעל שאשתו יוצאת להתוועדויות וחוזרת אחרי חצות לפעמים,
שיום שישי יוצאת לחלק נרות שבת, שלפעמים לא ממספיקה דברים בבית כי היא עסוקה עם המקורבות,
שמידי פעם צריך למצוא לעצמו מקום כי היא עורכת בביתה התוועדות אל תוך הלילה,

לנשים שלא ילכו להתוועדות הכללית, ועוד ועוד. 
חב"ד זה לא נשאר רק בראש או בלב. זה דורש מעשים.
ולכן כמו שסייגתי ואמרתי במקרים מיוחדים זה יכול אולי לעבוד. 
אבל לכתחילה לא הייתי ממליצה לאף אחד להתחיל נישואין עם כאלו פערים.

לא מהתנשאות. לא משום מחשבה אחרת. פרקטית. כמו כל פער אחר שמתבטא בחיי היומיום.

אם היית כותבת שאצל חב"ד הדברים הללו אינם בגלל ה"ציונות", לא הייתי צריך להעיר. הרי אני מכיר קצת את השקפת חב"ד (אם כי גם בזה, ברור שבענייני ישוב הארץ וכו', זה לא שאין "שום קרבה להשקפה" לאנשים שומרי תומ"צ שמיישבים את הארץ מתוך אמונתם בקדושתה וכו'. זה בא מאותו שורש. אלא שיש מחלוקת בעניינים ספציפיים, כמו שהזכרת. למשל, מעלתה של המדינה ועניינה. ונכון שאצל מי שרואה במדינה ראשית  צמיחת גאולתנו, אז גם המוטיווציה של ישוב הארץ מקבל תנופה בהתאם).

עיקר מה שהערתי - היה בגלל החשיבות לא "לחתוך את הציבור". חולקים במה שחולקים - ועוד יותר שמחים שיש לא מעט שמאחד ומסכימים.

לגבי "שידוכים" - אכן לא חולק. ולא "לקחתי למקום לא נכון", אלא שלפי מה שהובן בתחילה מדברייך, אז אמרתי שברור שמי שחושבת שאין שום קרבה להשקפה אחרת - לא טוב שתתחתן עם מישהו מהשקפה אחרת...

ולפי הסברך הנוכחי - אני אכן מסכים. זה לא פשוט.

אני רוצה להגיב על השרשור החב"דניקי שפה בפורום - לקראת נישואין וזוגיות

וצריך לזכור שאנחנו באנו מארצות שונות וסגנונות שונים ממש לא מזמן - פחות מ-100 שנה...

בתהליכים היסטוריים - זה כלום, זה אפסית...

אנחנו כרגע בהתחלת הגאולה - רואים כבר ניצוצות...

אבל, צריך לזכור שחלק נרחב מהעם מאמין שאנחנו עדיין בגלות...

זאת האמת - וצריך להתמודד עמה...

חלק מהפילוג שאת רואה בצורה נכונה ואמיתית - היא חלק מהחורבן של עמ"י בגלות, וחלק מהאחידות שרואים מדי-פעןם בעם, היא תופעת הגאולה הנראית לעיתים במציאות הקשה שלנו... - צריך לעבוד קשה, ולעבור המון תהליכי בנייה חדשים - כדי שנוכל לראות בעמ"י כגוף אחד מאוחד...[שאינו מאוחד בדיעות, אלא, בלבבות..].

חב"דניקים בהתנחלויות זה משהו אחר מחב"דניקים בכפר חב"ד למשל.

(ציטוט מבת של חברה חב"דניקית מתנחלת שלומד בכפר חב"ד: הקשר היחיד ביני לבין הבנות בכיתה הוא שיש לנו אותו רבי...חוץ מזה אין שום קשר בינינו..)

בכל אופן חב"דניקים הם לא דת"ל ולא חרדים. הם משהו אחר עם גישה אחרת ותפיסה אחרת, לפעמים דומה לתפיסה דת"חל ולפעמים מאוד מאוד מאוד שונה. וכמובן שזה גם תלוי משפחה ואופי.

תלוי בבחורה...

בד"כ הולכות עם פאה נוכרית... , גרביונים כמו חרדיות, והולכות לסמינרים...[ולא לשירות-לאומי..]

זה מה שאני רואה בשיכון חב"ד ברמת-שלמה בירושלים, פסיעה ממקום מגוריי כיום.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש