ובמיוחד עוד כאשר 3 ספינות האחרות פנו מעצמם ושבו על עקבותיהן.

זה נס גלוי לעומת מה שחווינו בפעם הקודמת.

וזה בזכות יום הגאולה יב תמוז כאשר היה פדה בשלום נפשי של הרבי, "כי ברבים היו עמדי", השנה הזו היה לא רק מי שרבים זקוקים לו, אלא פדה בשלום נפשי של רבים. נס גלוי שלא היו צריכים למלחמות, אלא ללא שום קרב.

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/2/17

פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי1, וידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בעל הגאולה באגרת הקודש שלו2 (בנוגע להגאולה די"ט כסלו), כשקריתי בס' תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה' שלום, שהגאולה שלו שייכת לענין פדה בשלום נפשי. ומזה מובן גם בנוגע להגאולה של בנו וממלא מקומו כ"ק אדמו"ר האמצעי (ביו"ד כסלו), שהיא שייכת להענין דפדה בשלום נפשי3, שהרי פסוק זה הוא בשיעור תהלים החדשי דיום העשירי לחודש4. [ויש לקשר זה גם עם אריכות הביאור וכו' בהדרוש ד"ה פדה בשלום נפשי שלו5]. וגם הגאולה די"ב וי"ג תמוז של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ממלא מקומם (דאדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי), שייכת לענין פדה בשלום נפשי6, כדמוכח גם מזה שכמה ממאמרי י"ב וי"ג תמוז7 מתחילים בפסוק זה.

ויש לומר, דענין זה [השייכות דהגאולה לפדה בשלום נפשי] שייך גם לזה שהגאולה די"ט כסלו היתה ביום השלישי שהוכפל8 בו כי טוב9ובחודש השלישי (דחדשי החורף)10 [וגם הגאולה דיו"ד כסלו ודי"ב תמוז היו בשלישי, הגאולה דיו"ד כסלו – בחודש השלישי, והגאולה די"ב תמוז – ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב], כי עיקר החידוש בהכתוב פדה בשלום נפשי הוא (לא כ"כ ענין הפדי', כ"א) שהפדי' היא בשלום11 ושלישי12 הו"ע השלום13.

http://www.chabadlibrary.org/books/index.htm

פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי1, ומבאר בעל הגאולה במאמרו ד"ה זה (שנדפס בספרו שערי תשובה2)3 דפירוש פדה בשלום (בשלום דוקא) הוא שהפדי' היא באופן שהמנגד מתבטל לגמרי, שלכן אין צריך למלחמה כלל. וע"ד שהי' בימי שלמה4, שכל הגוים נתבטלו לגבי שלמה שלא ע"י מלחמה, שלכן נקרא בשם שלמה כי שלום הי' בימיו5. ומדייק בהמאמר6, דכאשר נמצאים במצב שאין מנגדים כלל, למה צריך פדי'. ויש לומר הביאור בדיוק זה, כי פירוש פדה בשלום הוא לא שהשלום בא לאחרי הפדי' (היינו שהפדי' היא בדרך מלחמה ואח"כ נעשה שלום), כי אם, שהפדי' (עצמה) היא בשלום, ולכן מדייק, שבמצב של שלום אין צריך לכאורה לפדי'. ויש להוסיף עוד דיוק, דבפסוק זה גופא כתיב פדה גו' מקרב לי, דזה שפדה נפשי הוא מן המלחמות הבאים עלי7, והיאך שייך שהפדי' מן המלחמות היא פדי' בשלום, דלכאורה הם שני ענינים הפכים.

ב) ויש להוסיף, דשני ענינים אלו (פדה בשלום ומקרב לי) הם לא רק שני הפכים (סתם) אלא שהם הפכים מן הקצה אל הקצה. דהנה הטעם על זה שמלחמה נקראת בשם קרב מלשון קירוב (אף שמלחמה הוא היפך ענין הקירוב), הוא (כמובן מהמאמר8), לפי שעיקר ותוקף של מלחמה הוא כשהיא באופן של קירוב. דהנה במלחמה יש שני אופנים. ששני הלוחמים הם בריחוק זה מזה, אלא שזורקים (אחד על השני) אבני חצים ובליסטראות וכיו"ב. או ששני הלוחמים מתקרבים זה לזה (בקירוב מקום) ועד שהם נאבקים זה עם זה9, ויאבק איש עמו10, שהם מתקרבים זה לזה (לא רק במקום, אלא) גם בגופם, ועד דשני הלוחמים חובקים זה את זה. דמלחמה זו (תכלית הקירוב) היא מלחמה קשה ביותר.

ועד"ז הוא לאידך, שגם השלום שבפסוק זה הוא (לא שלום סתם, אלא) תכלית השלימות שבשלום. וכמו שמבאר בעל הגאולה בהמאמר11 דאמיתית הענין דפדה בשלום נפשי הוא שאלו שהיו מקודם שונאים ומנגדים הם "נעשים אוהבים גמורים", דענין זה הוא למעלה גם מהשלום שהי' בימי שלמה12, דהשלום שהי' בימי שלמה הוא שכולם נתבטלו מצד הגילוי אור (אבל לא נהפכו לקדושה)13, ואמיתית ענין השלום (שגם המנגד נהפך לקדושה) יהי' לע"ל, כמ"ש14 אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד, ועד"ז בנוגע לבעלי חיים – וגר זאב עם כבש וגו'15, ועד שגם הנחש (פתן וצפעוני16) יהפך לטוב, כמ"ש17 גם אויביו ישלים אתו זה הנחש, וכמו שהי' בתחלת הבריאה (לפני חטא עה"ד) שהי' שמש גדול18. ויתירה מזו יש לומר, דכיון שכל ירידה היא צורך עלי', בהכרח לומר, שבירור ועליית הנחש לעתיד לבוא תהי' למעלה יותר גם מהדרגא ד"שמש גדול" שהי' לפני הירידה19. 

בסך הכל הבנאדם רצה להודות לקב"ה על הנס

וציין שהיום יום הגאולה... אשריו ואשרי חלקו...

http://chabadlibrary.org/books/

על זה אמרו רז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שתף בו מדת רחמים דהיינו התגלות א-להות על ידי צדיקים ואותות ומופתים שבתורה. 

*

לאלו שהספיקו לשכוח מה היה במשט הקודם, ולכן לא תופסים את גודל הנס...

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98_%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%94_(2010)

המשט לעזה (2010)

במהלך ההשתלטות על האונייה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התרחש עימות אלים. חלק מהנוסעים תקפו את החיילים באלות, מוטות ברזל, סכינים, ולטענת צה"ל גם רימוני הלם, בקבוקי תבערה, וירי מאקדחים שנחטפו מהחיילים‏^[5]. נוסעים אף חטפו חלק מהחיילים. החיילים פתחו באש לעבר התוקפים, הרגו 9 מנוסעי האונייה ופצעו 20. 10 מחיילי צה"ל נפצעו, בהם שניים שנפצעו קשה. רוב ההרוגים והפצועים זוהו עם ארגון IHH או עם ארגונים אסלאמיים טורקיים.‏^[6]

בשל הפעולה ותוצאותיה החלה סערה תקשורתית בישראל ובעולם, שהעלתה לדיון את הסגר על עזה ופעולות ישראל. בזירה הדיפלומטית ספגה ישראל גינויים ממדינות רבות וכן במועצת הביטחון של האו"ם, ושגריריה זומנו לשיחות או גורשו. בייחוד הורעו היחסים בין ישראל לטורקיה, שרוב נוסעי המשט היו אזרחיה. בעקבות הסערה הציבורית הוקמו כמה ועדות חקירה ישראליות ובינלאומיות לבדיקת אירועי המשט.

אנשים אומללים מצפון קוריאה

או ממדינות מסוימות באפריקה

או נשים במדינות מוסלמיות קיצוניות

ועוד

התשובה היא שהם לא מעניינים את בעלי הכוח

מה שמעניין את בעלי הכוח זה הון ושלטון

לאדם הפשוט אין הרבה מה לעשות 

נצלה הזדמנות בסוריה

כנראה שמי שאמור לעקוב אחר הזדמנות באירן ערני למצב

זה שמתו אלפי מפגינים לא אומר בהכרח שזו ההזדמנות

יכול להיות שעדיין מסוכן להתערב

מתו מאות אלפים וישראל לא התערבה. היא התערבה הרבה יותר מאוחר בנסיבות אחרות לגמרי.

(סתם מציין עובדה)

והתנהלות אכזרית מול האזרחים המשוועים לחיים אחרים.  

אירן היא רק עוד אחת מהן.  

במדינות רבות האוכלוסייה סובלת מדיכוי זכויות אדם, רבים נמצאים בעוני קיצוני, ורדיפה פוליטית.

קוריאה הצפונית, אריתריאה, אפגניסטן, סוריה, סין, אירן, תימן, ועוד ועוד.

עזרה וסיוע יעיל הוא רק ברמות הבינלאומיות.  

איפה כל אלו שהפגינו והרעידו עולמות נגד ישראל במלחמתה בעזה, בגלל הסבל שנגרם לאזרחים הפלסתינים, כאשר השלטון האיראני טובח באזרחים שלו?

איפה כל אלו שצרחו “זכויות אדם” בעזה, כשבאיראן השלטון יורה, תולה ומענה את העם שלו?

מוסר שלא עקבי הוא לא מוסר — הוא פוליטיקה.

מי שבאמת נלחם על זכויות אדם — לא בוחר קורבנות לפי אג'נדה.

רק ג'ובים עוד ועוד.

זרח וורהפטיג מתהפך בקברו.

(לא פותח ישראל היום, אבל קפץ לי):

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/19671662&ved=2ahUKEwiz6rvgjYqSAxVt3wIHHSerJV8QFnoECCgQAQ&sqi=2&usg=AOvVaw2od0jDvOtjPmDJRcN9uARl

היא מובילה את החינוך היהודי - תשאל כל ראש ישיבה בציבור (שמעתי באוזני מכמה וכמה), כל ראש אולפנה, כל מנהל בית ספר.

היא מובילה את יישוב ארץ ישראל - בזמן שאתה מקשקש על אנטנות, יהודה אליהו מקים עוד ארבע חוות.

היא מובילה את שמירת שבת - כולל קידום הכלכלה על ידי לדוגמא פתיחת הבורסה עד שעתיים לפני שבת.

היא מובילה ואתה באובססיה וכפיות טובה מקשקש כאן בפורום. בהצלחה.

וחוזרים הביתה במקרה הטוב כעבור 4 שעות

בשעת ברכת המזון בכל בית יהודי.

"יהדות ליברלית".

הרב קוק מתהפך בקברו.

אני לא מבין גדול בבורסה, אבל ככל הידוע לי כמעט כל המסחר היום הוא ווירטואלי, זה לא שבשביל לקנות/למכור מניות צריך להגיע פיזית.

נשמח לתגובת המבינים:

@משה

@אריק מהדרום

@פשוט אני..

@איתן גיל, תתאמץ לבסס את ההשמצות המגוכחות שלך, לפחות על איזשהו רקע מציאותי...

לפעם אחת- לפחות.

במקום לקשקש...

וכך זה עובד: עמך ישראל שקונה ומוכר מניות בסכומים קטנים, נותן הוראות דיגיטליות לנציג שלו בבנק או בבית ההשקעות.

ואפילו אין לו דריסת רגל בבורסה.

ויש את הסוחרים והמשקיעים הבינוניים והכבדים שנפגשים בבורסה וסוגרים עסקאות/ קומבינות בארבע או בשש או בשמונה עיניים.

כמו עם סיעת הציונות הדתית בכנסת.

שאל את סמוטריץ', הוא מבין בזה.

כמה וכמה ענו לך שאנשים לא צריכים להגיע פיזית.

אם אתה מדבר על פגישות שמתקימות ב'מתחם הבורסה', הן יכולות להתקיים בכל מקום אחר.

(וכפי שענו לך, מגיעים מרמת גן לחיפה בהרבה פחות זמן)

ספר לנו ממקור ראשון איך זה עובד.

קרא שוב מה שכתבתי קודם.

בכ"מ המסחר נגמר בשעה שתיים, ככה שאין סיבה שלא יספיקו לחזור הביתה לשבת.

למה נסיעה מתל אביב לחיפה אמורה לקחת 4 שעות?

למה אמורים להיות שם עובדים מחיפה?

וב-4 שעות מגיעים לאילת, לא לחיפה

כשהערתי למישהו שהוא פלש לתחום חילול שבת דאורייתא הוא ענה לי שיש עוד 4 דקות עד כניסת שבת.

נבל ברשות התורה.

מעניין. צריך לבדוק את זה יותר.

בס"ד

יש חשש. אין אידיקציות.

בתגובה אולי הם יתקפו אותנו, אבל כנראה שבעיקר בסיסים של ארה"ב. ואולי הם יפחדו לתקוף בחזרה כדי לא לתת לנו או לטראמפ תירוץ לתקוף יותר חזק.

חוץ מזה יש חשש שכשהשלטון שם ירגיש שזה הסוף, הוא ינסה כלפינו בחינת 'תמות נפשי עם יהודים'.

צריך להיות מוכנים, אך לא להכנס לפניקה. ד' איתנו, עם ישראל חי קיים ועומד על נפשו.