…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
… הוא עלילה גמורה אבל….
אתה מרגל גמור, ברור לך שזאת עלילה ועדיין אתה מצטרף לחגיגה ומאשים אותנו.
האשמה היחידה היא שלא אומרים בפה מלא, שדם בני עמינו והנלווים עלינו, קודם לכל אויב.
… במקום לעשות חשבון נפש אז אתה לוקה ביראת שמיים. תחשוב טוב על זה.
בכל מקרה המצב הזה עם הסרט הוא התגשמות מדויקת של הפסוק שצוטט שמתייחס לנבואת יחזקאל .חבל שאתה מכפיש יהודי דווקא בעשרת ימי תשובה. עברות בן אדם לחברו לא נסלחות על ידי המקום. כנראה שזה לא מפחיד אותך. גם זה קשור ביראת שמיים.
הפסוק שציטטת אינו נבואה ואינו מיחזקאל.
הוא תפילה של דניאל. דל כבודנו בגויים - כי ישראל בגלות והם משתעבדים בהם, לא כי לישראל יש כח והמערב הצבוע יושב באולמות ממוזגים ומאשים.
""בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה". [1]
יחזקאל ודניאל לקחו את הביטויים מהתורה, אבל המצב של דניאל, הפוך מהמצב שלנו.
כל כך כועסים על יוצרי הסרט האלה.
הרי רוב אנשי הציבור אומרים בפה מלא שזה מה שהם היו שמחים שיקרה.
בן גביר שמהלל את מהלך שלהקשיח את התנאים בכלא. להוציא להורג.
סמוטריץ וסוכות שקוראים למחוק את חווארה
הרב זרביב שמקבל מהימין כבוד של גיבור ישראל על כך שהוא "מזרבב את עזה"
למה אנשי הימין כל כך כועסים?
צריך לבוא ולהגיד בפה מלא.
שאחרי הטבח שעשו בנו
לדעת רוב מצביעי הימין והנציגים שלהם,
לא מגיע לאנשי עזה נזק אגבי
מגיע לכולם נזק מכוון
דינם של כל משתפי פעולה עם חמאס. מוות
ודין משפחותם במקרה הטוב גלות
אני טועה?
מוצאים דיבה?
יכול להיות גם סביר להניח
אבל הרוב היו שמחים שזה יקרה
…אנשי עזה הם עמלק נכון?
את עמלק צריך להרוג את כולם
בקרב חמאס רק את מי שהיה שותף (גם בעקיפין) לטבח.
המצב עם הסרט הזה וההשלכות שלו (והרבה יותר גרוע מהסרט - מה שהפצ"רית וגיא פלג עשו עם העלילה על כח מאה) הוא שאנחנו גם מרחמים על האכזרים ומכניסים אוכל ומים לאויב, וגם יוצאים רעים בעייני העולם.
שכן. הלוואי שזה היה המצב
אבל לצערם זה לא המצב
וזה רק חלק קטן מהמצב הרצוי?
ונתניהו קובע אם נותנים לו לקבוע.
אם הוא היה יודע שזה יפיל לו את הממשלה (אבל באמת. לא סתם) אז יש סיכוי שהוא היה מחליט אחרת.
ומה עם הממשלה הבאה ?
אני מניח שיש לא מעט ישראלים שמעוניינים באמת פשוטה.
פולטיקאי שיצהיר שהמצע שלו,
" לפעול ככל שניתן להרחקת האיום הפלסטיני מגבולות הארץ"
מספיק פוליטי קורקט כדי לא להפסל לריצה
אבל אמת פשוטה. ברורה.
שיש כאן ארץ שלא מצליחה (וניסו... ניסו הרבה פעמים...) להכיל את שתי העמים האלה. אז צריך לפעול ככל שיתאפשר להרחקת העם הפלסטיני מכאן.
גם לטובתם.
לא יהיה להם שלטון כיבוש
לא יהיה נז"א
לא יהיה רעב
שני העמים יכולו לחיות בשקט ובשלווה
האם זה אפשרי? לא יודע
אבל אף אחד לא ניסה או לכל הפחות לא הצהיר בפשוטות שזה האידיאל שלו
האם הוא יצליח?
לא יודע, אבל הוא לפחות מצהיר על תפיסה אחרת מהממשלה הנוכחית
אשמח למקור
הבעיה שיש דברים שקשה להגיד בעולם שלנו. להגיד זאת מידי בפירוש, עלול לגרור פסילה בבחירות.
בעלילות דם מהעבר הרחוק היית אומר שאמנם זה עלילת דם אבל?
באשמת שני אוטואנטישמים רשעים גמורים שירקבו בגיהינום
… במקום לעשות חשבון נפש אז אתה לוקה ביראת שמיים. תחשוב טוב על זה.
בכל מקרה המצב הזה עם הסרט הוא התגשמות מדויקת של הפסוק שצוטט שמתייחס לנבואת יחזקאל .חבל שאתה מכפיש יהודי דווקא בעשרת ימי תשובה. עברות בן אדם לחברו לא נסלחות על ידי המקום. כנראה שזה לא מפחיד אותך. גם זה קשור ביראת שמיים.
להאשים את כולנו בכך שיש כמה רשעים גמורים זה הזיה
לכך שהכפשת אותנו?
כל השרשור הזה שפתחת הוא הכפשה שלנו
… כדי להבליט את הנרטיב הימני הקיצוני.
כדי להיות ענייני צריך לסטור את ההתאמה בין טומאת נידה למצב שלנו בעקבות הסרט הארור הזה.
מה לא בסדר בהשוואה שעשיתי?
להבחין בין טוב לרע.
ועל הדרך, מציע לך להעיף מבט בדברי אלמוג בוקר בנושא.
ובנוסף, מה היית אומר על הפגיעה בגרמנים במהלך השואה על ידי בעלות הברית?
וכיום פגענו הרבה פחות בבלתי מעורבים.
…. אני מוקיע סרט כזה אבל במקום להתקרבן אני פשוט מחפס מדוע השם נתן לזה לקרות ומוצא נבואה שממחישה את המצב ורק רוצה תגובה מושכלת בעד או נגד ההשוואה הזאת ואתם סתם מתנפחים ומזלזלים ומשמיצים ללא סיבה.
בין אם זה פיגוע או הסרט, יש בחירה חופשית המאפשרת לאנשים רעים לעשות דברים רעים.
….רבי נחמן מברסלב בספר המידות אומר:
"הבועט ביסורים כאילו אומר לקדוש ברוך הוא סור ממני".
לכן כל מקרה שבו נגרם נזק לישראל , במקום להתקרבן ולהאשים צריך לעשות חשבון נפש.
כמובן שצריך להתגונן במקרה של עלילה דבר שמשום מה לא נעשה במקרה הזה.
ישראל...
אוטו-אנטישמיות טהורה.
הוא מראה
(על היוצרים שלו)
מה קורה שהולכים אחרי אידיאולוגיה כעיוורים
איך נראת דרך הקיצון
וקיום של מהרסיך ומחריבייך ממך יצאו
כל אידאולוגיה/ קיצון יכולה להיות גם מחריבה
כשמשאירים בבית את השכל הישר ומנסים לדבוק בתפיסה אחת בכל מחיר
…. הנביא ישעיהו מתהפך בקרבו כשהופכים את נבואת הנחמה שלו למילות הסתה שנאה ופילוג ועוד בעשרת ימי תשובה.
המשמעות המקורית (בתנ"ך)
נבואת נחמה: הפסוק מתאר את עתיד ציון וירושלים בנחמת הגאולה.
עזיבת האויבים: המשמעות היא שהבנים (הגולים) ממהרים לשוב, ואילו הגויים או הפושעים שהרסו והחריבו את הארץ יעזבו וייצאו ממנה החוצה, כך שלא יזיקו עוד.
שאין מסוגלות לקרוא עד הסוף
או שקוראים (ומעתיקים) מה שנוח
כולל סוגרים ומילים מודגשות

… ביחוד שזה הופך את המשמעות. נבואה זה דברי השם מפי הנביא זה כמו להפוך את לא תרצח לתרצח. להתיחס לזה בשוויון נפש זה חילול השם ממש.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.ם
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
ע"פ מקורות לא רשמיים סעודיה פנתה לישראל בבקשת עזרה נגד החות'ים, הללו לא מפסיקים לנג'ז להם... (משתלטים על איזור מיצר באב אל מנדב)
סעודיה בכללי במצב בעייתי, הם מוקפים באיראן, החות'ים, המיליציות העיראקיות השיעיות (שמובלות ע"י איראן תכל'ס, ותוקפים את מאגרי ומתקני הנפט שלהם לאחרונה), לא ברור למה אבל גם היחסים שלהם עם איחוד האמירויות התקררו משום מה..., הrsf בסודאן יכול להקרין כוח על הים לכיוונם, האחים המוסלמים (כרעיון) שונאים אותם מכיוון שהם התחילו לעשות כל מיני דברים לא צנועים ומערביים...
מה יהיה גורל סעודיה? ואולי עדיף לנצל אתזה שהיא בדחק, לעזור לה ולחתום איתה כך על הסכם מבלי שתאלץ אותנו לעשות וויתורים למען פלסטין?
(@hamedinai אשמח ספציפית לשמוע את דעתך
)
ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.
יכולים לנשום לרווחה...
והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...
ע"מ לייצר ביטחון אזורי?
בנתיים ההתעקשות של נעם לטעון שרצים עד הסוף, לא רק שלא מחזקת אותם, אלא רק שוברת את ההגמוניה בקו. כבר לא מדובר רק על 'מקווקוים' כמו הרב יהושע שפירא או הרב חיים גנץ - שאמנם קשורים אבל תמיד היו עצמאיים פוליטית וגם לימודית.
הציטוטים מהרב קלנר והמכתב של הרב רודריגז, הם רעידת אדמה:
אני זוכר טוב מאוד את שנת 2013. שרק הרב טאו יצא נגדו כשהוא עוד רץ לראשות המפלגה מול אורלב. ואף אחד לא הבין מה יש לרב טאו
הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.
בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.
צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.
בס"ד
הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.
אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.
ועדיין. פייגלין עצמאי.
אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.
השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...
בס"ד
אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.
כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.
קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...
הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.
בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.
לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.
והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.
יש גבול לכל תעלול.
התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.
וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.
במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.
וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.
אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.
או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.
בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?
בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.
הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.
ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.
אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.
העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.
ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.
עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...
והיום פחות משליש.
ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.
או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.
המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.
לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.
מה השתנה?
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
בס"ד
קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.
מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.
נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.
כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.
הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.
במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.
ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.
גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.
במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.
סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.
משחק סכום אפס.
בס"ד
אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?
גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.
לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).
כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.
דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.
כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.
לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.
בס"ד
כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.
ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?
הקשר הוא פרדוקס דומה.
יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.
אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.
וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.
נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.
השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.
לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה
לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.
אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים
כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני
אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:
בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.
הלוגיקה ההרסנית של טרור, תעמולה ועידוד הלחימה
מתקפת ה-7 באוקטובר מעלה שאלה מתבקשת: מה היה החשבון של המחבלים שפתחו במלחמה מול צבא החזק ממנו פי כמה? התשובה טמונה בהבנת ה"אסטרטגיה הבלתי-סימטרית" שלהם. חמאס מעולם לא בנה על ניצחון צבאי בשדה הקרב; הוא בנה על לגיטימציה בינלאומית, לחץ מדיני ושימוש באזרחים כמגן אנושי.
החישוב של ארגוני הטרור מתבסס על כמה הנחות יסוד:
* שימוש באזרחים כנכס: מבחינת חמאס, ה"בלתי מעורבים" והסבל של אוכלוסיית עזה אינם נזק היקפי, אלא כלי עבודה מרכזי שנועד ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לעצור את צה"ל.
* הסתמכות על המערכת הבינלאומית: הארגון סומך על הגינויים באו"ם, על בית הדין בהאג ועל דעת הקהל במערב שיכפו על ישראל הפסקת אש עוד לפני הכרעת הטרור.
כאן נכנס לתמונה הטרגדיה שבדה-לגיטימציה:
יוצרי סרטים, ארגונים ופעילים המפיצים תעמולה המכפישה את חיילי צה"ל חושבים אולי שהם פועלים למען זכויות אדם, אך בפועל הם משמשים כחוד החנית של הטרור. כשהם מעניקים לטרור את גלגל ההצלה ההסברתי, הם מעלים את מחיר הדמים של האזרחים בעזה. ככל שחמאס רואה שהשימוש באזרחים כבשר תותחים "משתלם" לו ומניב גינויים נגד ישראל, כך גובר התמרור להמשיך להשתמש בהם כמגן אנושי ולסרב להרים ידיים.
המבט לעתיד:
אם המלחמה הזו תסתיים בתחושה שהתעמולה הבינלאומית והסרטים הללו הצליחו לבלום את ישראל, ארגוני הטרור יסיקו את המסקנה המתבקשת: הטרור משתלם. בסיבוב הבא, הציפייה לתמיכת אותם גורמים ויוצרי סרטים תהיה חלק מרכזי בשיקולים שלהם לצאת למלחמה חדשה – מלחמה שגבות מחיר כבד מכל הצדדים.
בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה
פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים
בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?
צרצרים.
בסלחנות ובהבנה ובהכלה
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
ואגב, אצל חילונים הכי מחפיצים נשים. כמה דברים מזעזעים שמעתי מחילונים על נשים. שלא לדבר על מה שהקפלניסטים עשו בהפגנות עם הבובות.
השני, עיוות מוסרי חמור, שנובע מאי אמונה בצדקת הדרך. אבל גם אם נגדיר את זה כערך, אני לא רואה שהם מקריבים את עצמם בשביל הערך הזה. את הילדים שלהם הם לא שולחים למות בצבא בשם הערך הזה. הם שולחים אותם בעיקר למודיעין, לחיל האוויר, ליחידות מיוחדות, או בכלל למקומות לא קרביים.
זה לא נקרא להאמין בערך.
כשיש מסתננים בדרום תל אביב זה ערך להכיל אותם, אבל ברגע שהם מגיעים לבריכה שלהם בצפון תל אביב- חחח.
מדינה חילונית זה לא ערך. כי חילונות זה לא ערך.
הציבור הדת"ל בכללותו מראה שאפשר להיות דתי ועדיין להיות פעיל בכל הגזרות והמישורים ולעשות המון טוב. מה שנשאר מהחילונות כתפיסה היום זה בעיקר רצון לנהנתנות ורצון לכבוד.