בני עקיבא?!slashface

בס"ד

 

  אני כותב את זה למרות של אקבל תגובות אהודות, אבל כל הזמן מעלים עוד ועוד שירשורים של בעיות צניעות בתנועות נוער כאלה ואחרות... אז לעזעזל, מה טוב בזה? למה רבני הציבור הדתי-לאומי נותנים יד לכך? 

אי לא תוקף אלא רק רוצה להבין...

תלוי מיקמנו ונתעודד

בס"ד

 

קודם כל, יש כאלו שחושבים שזה עדיף. אל תשאל אותי למה, אני לא מכיר את העניין לעומק.

בנוסף, יש לא מעט שיודעים את האמת המרה, שגם אם כל הרבנים יורו להפריד את הכל, אנשים לא ישתנו. ולכן עדיף להשפיע כמה שאפשר בכיוון החיוביבתוך המסגרת הקיימת. בבחינת "if you can't bit them, join them".

לדעתיהכהניסט הנודד
תמיד ישנו חשש שאם לא תהיה לנוער תעסוקה אז הוא יתחיל להסתובב ברחובות ושם הבעיות יהיו יותר קשות (מבלי להמעיט בערך הבעיות הקיימות בבני עקיבא)
אין איסור מתבטל באיסור...slashface


אנסה להסבירמאיר.

ננסה להסביר ככה:
יש שלושה תנועות נוער עיקריות.
בני עקיבא,אריאל ועזרא
ככל הידוע לי עזרא ובני עקיבא כתנועה הם תנועות מעורבות
אז האלטרנטיבות כנער דתי הם בין אריאל בני עקיבא והרחוב
יש המון מקומות בהם אריאל לא פועלים
יש המון מקומות שיודעים שבבחירה בין סניף מעורב לנפרד לכלום ילכו למעורב ויעדיפו כלום על הנפרד ככה שזה הרע במיעוטו
יש האומרים שמראש אריאל הינה תנועה שנולדה בחטא וצריכה להקבר ולכן לא ישלחו לאריאל
ככה שבבחירה בין הרחוב לבני עקיבא אפילו גדולי המתנגדים יסכימו שעדיף ללכת לבני עקיבא
גם בבחירה בין הסקטוריאליות שתכיר רק בנים לבנים אליטיסטים מכפר גנים שלומדים בדעת לבנים לבין חיבור לכלל האומה יעדיפו את האפשרות השניה
בקיצור אין באמת סיבה לא ללכת לבני עקיבא
וזה מבלי להזכיר את העובדה שגם מתנועת אריאל ישנם כופרים לא קטנים ובנות שעושות מעשי זמרי

זה לא מדוייקקמנו ונתעודד

בס"ד

 

אני הייתי מעדיף שהילדים שלי לא ילכו לתנועת נוער אם האופציה היחידה היתה מעורבת. אבל באופן כללי אתה צודק.

זה גם האידיאל של בנ"ע...רנה בנה

בני עקיבא בחרה להיות 'תנועה של עם'.

מה שכולל ירידה ל'עם' על-מנת לעלות איתו מעלה מעלה..

אחד הדברים בה היא פתוחה זה בכך שהיא מעורבת כדי שזה לא ירחיק חניכים.

שאלה טובה..טובה מדי אפילו..פשושון


כן, בני עקיבא.מוטי113

שלום רב.

השאלה שלך היא שאלה שנשאלה במקומות רבים ועלתה לדיון אינספור פעמים בפני אינספור רבנים.

היא שאלה מורכבת שיש בה גישות שונות. 

אציג גישה שלאחרונה נתקלתי בה. אני לא יודע איזה רב אמר את הגישה הזו אבל אני מניח שבחיפוש בגוגל אפשר למצוא מי הרבנים שתומכים בגישה הזו.

 

מצד אחד - האמירה שחינוך בתוך חברה מעורבת מלאת הורמונים ואנשים שלא בדיוק הכי שומרים על עצמם בכל הקשור לנגיעה וצניעות זה חינוך נפלא היא אמירה מאד בעייתית כי אתה בעצם פותח פה דלת לאיסורים וכו'. 

מצד שני - אדם שלא גדל בחברה מעורבת עלול בחייו הבוגרים וכאדם נשוי ולעיתים בעל משפחה להתקל פעם ראשונה בסיטואציות שאם ייפול בהן - הוא אינו נער בן 16 אלא אדם עם אשה וילדים ובעצם שובר את הבית שלו.

 

אני אישית תומך בכאב לב גדול כאדם שנכווה מזה (לא באיסורי נגיעה אבל כן בקשרים שהייתי צריך לנתק אותם וזה היה מאד לא נעים) דווקא בגישה השנייה. כי אדם מתחשל מזה מאד ובסופו של דבר כשהוא נכנס לשוק העבודה ולשוק הכללי שהוא מעורב בכל מקום (אא"כ הוא לא מגיע לשם ואז אין טעם אבל כולנו יודעים באיזה עולם אנו חיים היום)

ועוד צידוק לצד השני שאני אישית פחות התחברתי אליו אבל יש בו אמת, שאין עניין לחנך את הילדים למציאות שלא קיימת כלומר מעבר לעניין החישול והניסיונות שאדם נתקל בהם, גם ללא עניין הניסיונות יש חשיבות לחנך אדם למציאות שבה הוא יחיה ולא למציאות סגורה שברור שממנה יפתח לעולם הגדול.

ואפשר להתקל בכ"מ באנשים שיצאו מבני עקיבא דתיים וערכיים מאד ומאידך אנשים שיצאו מאריאל והורידו כיפות במהירות.

 

אני חושב שיש מחיר לפתיחות ויש מחיר לסגירות וחלק מהעניין של הפרדה או לא הוא איזון ביניהן. 

יש גם מקומות שבהם עדיף לעשות תנועה נפרדת בעוד שבמקומות אחרים דווקא יתירו מעורבת. 

 

 

אם באדם פרטי עסקינן אני חושב שמה שחשוב הוא דווקא מה האדם עצמו חושב ובאיזה תודעה הוא הולך בעולם. אדם שחושב שכל מה ששווה זה בנות וכל פעם שהוא רואה בנות הוא רק ינסה איך להתחיל איתם כי זה כיף לו, לא משנה כמה נפרד הסניף יהיה - הפנימיות של האדם הזה רקובה. 

 

אני ממליץ לחקור את הנושא הזה פנימה, לראות איך אנחנו מחנכים את עצמנו כאנשים פרטיים לשמור על ההלכה ולחשוב מחשבות טהורות. 

 

וצ"ע רב.

אוקייפיתה פיתה
בין תנןעת אריאל לתנועת בני עקיבא, יש כמה הבדלים.

הבדל אחד-דרך העבודה.
האידיאל של אריאל-להיות המובילים. הכי טובים בעם ישראל. הכי דתיים. הכי אידיאליסטים.
בני עקיבא-לא להיות אליטיסטים. להתקדם ביחד עם כולם. לחזק מבפנים.

מתוך זה גם מגיע העניין של נפרד מעורב.
אריאל רוצים רק את הדוסים, לגדל חברה אידיאלית.
בני עקיבא רוצים את כולם. כן, גם אם הוא לא שומר נגיעה והיא לא נכנסת לתפילה. כי הם אחים שלנו.

חוץ מזה, שבבני עקיבא חושבים שצריך להתמודד בצורה בריאה, ולא לברוח.
אז כן, אני מדברת עם בנים.
אני אפילו אוכלת אצל בנים מהצוות שלי.
וכן, אני שומרת נגיעה
והי, אין לי חבר!
ואני מכירה מספיק אנשים באריאל עם חבר.
זה קשור רק לבנאדם עצמו.
אני סתם סקרן,יאירוש

מה עם ההלכה?

כן, מה הבעיה?פיתה פיתה


יש איזה קיצוש"עיאירוש

סימן קנב סעיף ח: צריך האדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה.

איפה ההתרחקות מן הנשים מאד מאד?

זה לא קיצושע, המקור הוא בשולחן ערוךמוטי113

ואתה צודק בהלכה היבשה אבל השאלה כאן היא לא אך ורק הלכתית

לא יודע,יאירוש

אולי אומרים שהמצב השתנה, אבל לא עקרוני.

הכלל שמקובל בידי, זה שההלכה לא צריכה עזרה, אבל אני מאמין בהחלט שיש לזה מקורות, אשמח שתסבירו! 

מה זה "ההלכה לא צריכה עזרה"?מוטי113


אי-אפשר לשחק עם ההלכה!slashface

על ההלכה הנ"ל אין שום חולק! אז מה הרבנים שמאשרים זאת יכולים לומר?!

 

לכן אני מתענייןיאירוש

מה יש להם לומר

 

אולי במקום להתלהם תנסה לשאול?מוטי113

הרבנים לא אומרים את הדברים סתם.

חוץ מזה אני לא יכול להיות בטוח כמוך שאין שום חולק על ההלכה הזו. אני אישית לא עיינתי בכל ספרי ההלכה שיש והשו"תים וההסברים.

להגיש את זה ולומר "זה וזהו" זה מבזה ודמגוגי. 

ברגע שאנחנו רוצים להוסיףיאירוש

אור בעמ"י מכיון שהתורה ציוותה עלינו, אנחנו צריכים לעשות זאת ע"פ ההלכה, זה לכ"ע.

אבל ברגע שבשביל לקיים את ההלכה אנחנו צריכים לחטוא, אז כבר אין עניין. אני חושב שגם זה לכ"ע.

אז "ההלכה לא צריכה עזרה" זה שאנחנו לא צריכים ליעץ ולעזור להלכה לומר לנו מה לעשות תוך כדי שמשנים אותה. יש אותה, ואנחנו צריכים ללכת אך ורק על פיה. 

אני חושב שכל עוד לא מביאים באופן ישיר את דעות הרבניםמוטי113

אין שום עניין לדיון באוויר על כן/לא הלכה. 

מה זאת אומרת?יאירוש

יש שו"ע מפורש שע"פ הבנתי אוסר תנועת נוער מעורבת.

וע"פ הבנת רבנים אחרים זה אחרתמוטי113


ההלכה מורכבת בנושא מאחר ואין מקורות ברורים בנושאמוטי113

ומדובר יותר בענייני רוח ההלכה ולא קיומה ממש. ר"ל - אפשר לנהל חברה מעורבת וצנועה ומקיימת הלכה וזה לא סותר. 

ההלכה אוסרת??מאיר.

כיום בבני עקיבא נמצאים גדולי הדור של הציבור הדתי לאומי
בראשות הרב דרוקמן והרב יעקב אריאל
אני בטוח שהם מכירים גם את ההלכה וגם את רוח ההלכה

זה שיש רבנים שתומכים לא אומר כלום.מוריוש

אני בטוחה שיש כמה (או יותר) סניפים שהרבנים לא מרוצים מהם  בכלל.

 

וזה שהרב קוק הלך עם החילונים זה אומר שהוא הסכים איתם? 

 

א. הם טוענים שזה דיעבד.יזהר

ב. את ההלכה הם מכירים, השאלה היא אם הם מכירים את המציאות.

יש מקורות ברורים מאוד.יזהר

ויש אנשים שמשתדלים לא לתת להלכה לבלבל אותם. ואם יש מקורות סותרים לתזת ההלכה הנבואית שלהם - אז הם ימצאו להם אוקימתות דחוקות ועקומות כדי להצדיק את דרכם המבוססת על מוסר לא יהודי (בתואנה שזה "דרך ארץ"), כאילו המקורות ההלכתיים זה זבובים טורדניים שיש לנפנף.

 

פרטים נוספים.

זה שאתה החלטת שזה מה שהרבנים עושיםמוטי113

לא אומר שזה באמת מה שהם עושים ואני חושב שאי אפשר להגיע לבירור אמיתי כשכל מה שאנשי הדיון עושים זה לפסול ולשנוא. 

אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שהפניתי אליו.יזהר


אני ממליץ לך לצאת מנק' הנחה שקראתי אותו כברמוטי113


אז אני ממליץ לך להגיב בצורה יותר רצינית ומנומקת.יזהר


אני חושב שאין טעם להתדייןמוטי113

כשמתנהגים בהתנשאות כזו וכזה זלזול. 

שום התנשאות. מחלוקת לגיטימיתיזהר

על גבולות הלגיטימציה.

 

אתה ודאי מכיר את מכתבו של רב אברום שפירא. ואני יכול לגלות לך בסוד שהוא לא היחיד.

לא יודע מה איתךמוטי113

לי לא מספיק מכתב אחד כדי לעשות ברב מה שבא לי.

זה שאתה בטוח במאה אחוז שאתה ושיטתך הן היחידות ושאחרים "לא מכירים את המציאות" לא מאפשר דיון אמיתי, כי אתה מראש פוסל את מה שהרב שרלו אומר באמירה שהוא מחדיר גישות חיצוניות ואוניברסליות ועוד כל מיני מילים מפוצצות ל"עולם המערבי". 

 

מה שכתבת שם אמנם לא שקר ויש עם מה להתעמת, אך אני לא מוכן להתעמת עם אדם שמראש פוסל רבנים. ושלא תבין לא נכון - אני לא תלמיד של הרב שרלו ויש לי הרבה מה לחלוק על השיטה של תנועות נוער מעורבות, אך אני לא עושה זאת מתוך זלזול, וראיתי והייתי חלק מתנועת נוער מעורבת וצנועה. יש חיה כזו. 

 

על כן - אני עוצר את ההשתתפות שלי בדיון. יש מספיק מקומות שאפשר לדבר בהם בלי שיזלזלו בדעות וברבנים.

אני לא מזלזל לרגע ברבנים שלך ומכבד אותם לגמרי ומתייחס ברצינות למה שהם אומרים, עשה זאת גם אתה בלי להשתמש בכל מיני מכתבים שמחליטים שאלה רבנים רפורמים או מושפעים מרעיונות חיצוניים, ובכיף אשמח להצטרף לדיון מברר אמת. 

 

 

כאן תרשה לי להשתמש בנימה אישית - בעיניי אתה מייצג זרם בתוך האתר שיש לו נטייה לא ברורה לזלזל במה שבא לו ולומר איך שנראה לו תוך נפנוף במכתבי רבנים ובחצאי פסוקים (כעת אני לא מתייחס לחוברת שכתבת!) ובאמצעות זה מרחיבים שנאת חינם בעם ישראל. אני סמוך ובטוח שאם היינו, כולנו, מקפידים פה על העניין הזה יותר, דיונים היו הולכים מראש למקום הרבה יותר מוצלח. אך במקום זה, דיונים שלמים כאן מגיעים למקומות שלכאורה תורניים אבל בפועל זלזלניים ופוגעניים.

 

אז כן, אני עוזב את הדיון.  

 

 

לא הבנת.יזהר

אני לא פוסק מראש, אלא לאחר מעשה. אחרי שראיתי קו שיטתי כנ"ל של ירית החץ וסימון המטרה סביבו, והכל מסיבות חוץ-הלכתיות, שלא לומר פסאודו-הלכתיות.

 

תראה, אני לא יודע מה ההגדרה שלך ל"מעורב צנוע". גם אני הייתי בסניף מעורב, איכותי יחסית. כחניך ומדריך.

האם לא היה משחקי חברה משותפים? האם לא הייתה הרצת צחוקים בישב"צים אל תוך הלילה? האם לא היו הסתכלויות אסורות לשם הנאה? תעשה לי טובה. זו המציאות הפשוטה. גם כשכולם "שומרים נגיעה" ובד"כ גם זה לא מתקיים לגמרי.

יכול להיות שאתה היית מסניף של מלאכים. אחלה, אולי כדאי שתספר לנו על המציאות המופלאה הזאת. לא שזה באמת יתיר, כי בדברים האלו הולכים אחרי הנורמות והחשש הכללי, ולא אחרי יחידי סגולה, אבל בכל זאת מעניין לשמוע.

 

"שנאת חינם" זה שם קוד שמרבים להשתמש בו. האם תוכל להגדיר לי אותו? כמו כן, האם תוכל להגדיר לי שנאה טובה, שאינה של חינם? אודה לך מאוד.

אני לא מבין.מצפאי
מה עם האיסור להרבות שיחה עם האשה? ומה עם האיסור להסתכל באצבע קטנה? ומה עם החשש של הנפילות בגיל הצעיר והמוכה הורמונים הזה?? כשאתה בגיל מבוגר אתה הרבה יותר שקול, אתה יודע איך להתמודד עם הבעיות שלו ועם כל הדברים הנוגעים לנשים. אני יודע שבחוץ מסתובבות נשים לא צנועות אז אני יעמיד את ילדי מולם שיתחנך להסיט את מבטו? לא! הסיפא נוגעת לדברי מוטי שמעל.
צודקפשושון

זמרי בן סלוא נפל, ממלחמת מדיין לא יצאו מידי הרהור (כמו שכתוב שם) עמרם חסידא כמעט נפל.. וכו' וכו'

ובדורינו- הרב מהצפון...

 

להם זה לא יקרה?

א. גם בבני עקיבא יש סניפים נפרדים!! רק לפרוטוקולחפרנית גאה=)
ב. אני חושבת שבוודאי שצריך לשאוף לכתחילה לחברה נפרדת.. אבל צריך גם להיות עם עיניים פקוחות למציאות, ואם במקום מסויים תנועה נפרדת לא מתאימה מכל מיני סיבות, אין עניין ללכת ראש בקיר.
והתפקיד שלי כ"דוסית" הוא להשתדל לחזק מבפנים, כמובן כל עוד אני לא נפגעת מזה.
זוהי דעתי.
אפשר לספור את הסניפים הנפרדים על האצבעותמאיר.

האידיאל של בני עקיבא זה לא סניף נפרד אלא חוסר אונים מול מצב קיים אז הם מאפשרים
נכון,לאחרונה המצב לכאורה משתפר

ב"ה הם הולכים ומתרבים.. ובעז"ה אני מקווה שזה יהפוך להיות מצבחפרנית גאה=)
אידיאלי שהתנועה תומכת בו לכתחילה!
"האידאל של בנ"ע" הוא דבר לא ברור בכלל.יזהר

יש שם המון פוליטיקה. בועידות הארציות יש דעות לכאן ולכאן.

בהנהלה הארצית יש גם כן אנשים משתי האסכולות. כשאיתן מור יוסף ניסה להשליט סדר יום מעורב ולהעיף את ראש מחלקת הדרכה (ערן יונגר) - הנוער התמרד והפגין, והוא נאלץ להחזיר אותו.

 

אציין שאני לא יודע מה הולך היום, אני הייתי מעורב בעניינים לפני בערך 10 שנים. אני זוכר שבזמננו כבר היו מחנות עם שתי עדות נפרדות, וכבר התחילו לדבר על היום שיהיה רובע נפרד.

נראה לי יש היום רובע נפרדדי"מ

אפילו כשאני הייתי חניך נראה לי כבר היה

מה זה לחזק מבפנים?מוריוש

את זה את יכולה לעשות רק כמדריכה וגם זה בקושי.

לשדר דוסיות..וככל שיהיו יותר חניכים דוסים זה ישפיעחפרנית גאה=)
אצלי למשל, כשהייתי בט' ערבבו את השבט שלי עם הבנים אז לא הגעתי.. וכדי שאני כן אגיע המדריכה עשתה כמה פעולות נפרדות במהלך השנה.. אני בטוחה שאם היו עוד כמה דוסיות, היו יותר פעולות נפרדות אפילו
זה עובד בכיתה ט' וכשיש הרבהמוריוש

אבל בג'-ד'-ה' כשכל השבט פחות דוסי קשה מאוד שהחניך הדוס לא יגרר אחריהם.. 

בכיתה ג, ד, ה הבנים שונאים את הבנות ולהפךחפרנית גאה=)
ואני לא סתם זורקת.. יש לי חניכות בגילאים האלה פחות או יותר וכל פעם כשיש איזושהי סיטואציה עם בנים(הסניף שלנו נפרד ב"ה, אבל הוא ליד ביכנ"ס אז קורה שבנים מגיעים לאזור בזמן הפעולה) המשפטים שאני שומעת מחניכות שלי זה: שונאת את הבנים, אוופ עם הבנים האלה וכו'.. ואני מאמינה שבגילאים האלה זה גם פחות מה שמעניין אותם..ולכן זה עקרוני יותר בגילאים הגדולים שבהם אני מקווה שחבר'ה כבר מתחילים לפתח עמוד שדרה..חוצמיזה, שאני יכולה להגיד לך על עצמי, שהייתי בכיתה ה בתוכנית עם חילונים, והייתי בסה"כ עם שתי דתיות נוספות, ידעתי לשמור על עצמי ולשים גבולות..לפעמים דווקא בגילאים האלה שעוד יש השפעה של ההורים, לילד פחות קשה לא להגרר
כן אבל בדרך כלל מעורב זה גם פחת דוס..מוריושאחרונה

וזה מתבטא בלבוש ובתרבות אחה"צ... ואני רואה את אחותי בכיתה ג' שמושפעת מחברות בכיתה באורך של החצאית, בשירים והכל..

באמת זה לא דבר טוב!בת 500


כי רוב מי שכותב כאן הוא לא דתי לאומי אלא יותר מזהמישהי=)

רוב הדתיים לאומיים הולכים לא כמו שהבנות פה הולכות

ורוב הדתיים הלאומיים לא רואים בעהי במעורב.

זה הכל.

 

אז למה הם הולכים לזה?

כי הם מאמינים באידאלים של התנועה, יפה והכל.

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך