בס"ד

קודם כל, יש כאלו שחושבים שזה עדיף. אל תשאל אותי למה, אני לא מכיר את העניין לעומק.

בנוסף, יש לא מעט שיודעים את האמת המרה, שגם אם כל הרבנים יורו להפריד את הכל, אנשים לא ישתנו. ולכן עדיף להשפיע כמה שאפשר בכיוון החיוביבתוך המסגרת הקיימת. בבחינת "if you can't bit them, join them".

ננסה להסביר ככה:
יש שלושה תנועות נוער עיקריות.
בני עקיבא,אריאל ועזרא
ככל הידוע לי עזרא ובני עקיבא כתנועה הם תנועות מעורבות
אז האלטרנטיבות כנער דתי הם בין אריאל בני עקיבא והרחוב
יש המון מקומות בהם אריאל לא פועלים
יש המון מקומות שיודעים שבבחירה בין סניף מעורב לנפרד לכלום ילכו למעורב ויעדיפו כלום על הנפרד ככה שזה הרע במיעוטו
יש האומרים שמראש אריאל הינה תנועה שנולדה בחטא וצריכה להקבר ולכן לא ישלחו לאריאל
ככה שבבחירה בין הרחוב לבני עקיבא אפילו גדולי המתנגדים יסכימו שעדיף ללכת לבני עקיבא
גם בבחירה בין הסקטוריאליות שתכיר רק בנים לבנים אליטיסטים מכפר גנים שלומדים בדעת לבנים לבין חיבור לכלל האומה יעדיפו את האפשרות השניה
בקיצור אין באמת סיבה לא ללכת לבני עקיבא
וזה מבלי להזכיר את העובדה שגם מתנועת אריאל ישנם כופרים לא קטנים ובנות שעושות מעשי זמרי

בס"ד

אני הייתי מעדיף שהילדים שלי לא ילכו לתנועת נוער אם האופציה היחידה היתה מעורבת. אבל באופן כללי אתה צודק.

בני עקיבא בחרה להיות 'תנועה של עם'.

מה שכולל ירידה ל'עם' על-מנת לעלות איתו מעלה מעלה..

אחד הדברים בה היא פתוחה זה בכך שהיא מעורבת כדי שזה לא ירחיק חניכים.

שלום רב.

השאלה שלך היא שאלה שנשאלה במקומות רבים ועלתה לדיון אינספור פעמים בפני אינספור רבנים.

היא שאלה מורכבת שיש בה גישות שונות. 

אציג גישה שלאחרונה נתקלתי בה. אני לא יודע איזה רב אמר את הגישה הזו אבל אני מניח שבחיפוש בגוגל אפשר למצוא מי הרבנים שתומכים בגישה הזו.

מצד אחד - האמירה שחינוך בתוך חברה מעורבת מלאת הורמונים ואנשים שלא בדיוק הכי שומרים על עצמם בכל הקשור לנגיעה וצניעות זה חינוך נפלא היא אמירה מאד בעייתית כי אתה בעצם פותח פה דלת לאיסורים וכו'. 

מצד שני - אדם שלא גדל בחברה מעורבת עלול בחייו הבוגרים וכאדם נשוי ולעיתים בעל משפחה להתקל פעם ראשונה בסיטואציות שאם ייפול בהן - הוא אינו נער בן 16 אלא אדם עם אשה וילדים ובעצם שובר את הבית שלו.

אני אישית תומך בכאב לב גדול כאדם שנכווה מזה (לא באיסורי נגיעה אבל כן בקשרים שהייתי צריך לנתק אותם וזה היה מאד לא נעים) דווקא בגישה השנייה. כי אדם מתחשל מזה מאד ובסופו של דבר כשהוא נכנס לשוק העבודה ולשוק הכללי שהוא מעורב בכל מקום (אא"כ הוא לא מגיע לשם ואז אין טעם אבל כולנו יודעים באיזה עולם אנו חיים היום)

ועוד צידוק לצד השני שאני אישית פחות התחברתי אליו אבל יש בו אמת, שאין עניין לחנך את הילדים למציאות שלא קיימת כלומר מעבר לעניין החישול והניסיונות שאדם נתקל בהם, גם ללא עניין הניסיונות יש חשיבות לחנך אדם למציאות שבה הוא יחיה ולא למציאות סגורה שברור שממנה יפתח לעולם הגדול.

ואפשר להתקל בכ"מ באנשים שיצאו מבני עקיבא דתיים וערכיים מאד ומאידך אנשים שיצאו מאריאל והורידו כיפות במהירות.

אני חושב שיש מחיר לפתיחות ויש מחיר לסגירות וחלק מהעניין של הפרדה או לא הוא איזון ביניהן. 

יש גם מקומות שבהם עדיף לעשות תנועה נפרדת בעוד שבמקומות אחרים דווקא יתירו מעורבת. 

אם באדם פרטי עסקינן אני חושב שמה שחשוב הוא דווקא מה האדם עצמו חושב ובאיזה תודעה הוא הולך בעולם. אדם שחושב שכל מה ששווה זה בנות וכל פעם שהוא רואה בנות הוא רק ינסה איך להתחיל איתם כי זה כיף לו, לא משנה כמה נפרד הסניף יהיה - הפנימיות של האדם הזה רקובה. 

אני ממליץ לחקור את הנושא הזה פנימה, לראות איך אנחנו מחנכים את עצמנו כאנשים פרטיים לשמור על ההלכה ולחשוב מחשבות טהורות. 

וצ"ע רב.

מה עם ההלכה?

סימן קנב סעיף ח: צריך האדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה.

איפה ההתרחקות מן הנשים מאד מאד?

ואתה צודק בהלכה היבשה אבל השאלה כאן היא לא אך ורק הלכתית

אולי אומרים שהמצב השתנה, אבל לא עקרוני.

הכלל שמקובל בידי, זה שההלכה לא צריכה עזרה, אבל אני מאמין בהחלט שיש לזה מקורות, אשמח שתסבירו! 

על ההלכה הנ"ל אין שום חולק! אז מה הרבנים שמאשרים זאת יכולים לומר?!

מה יש להם לומר

הרבנים לא אומרים את הדברים סתם.

חוץ מזה אני לא יכול להיות בטוח כמוך שאין שום חולק על ההלכה הזו. אני אישית לא עיינתי בכל ספרי ההלכה שיש והשו"תים וההסברים.

להגיש את זה ולומר "זה וזהו" זה מבזה ודמגוגי. 

אור בעמ"י מכיון שהתורה ציוותה עלינו, אנחנו צריכים לעשות זאת ע"פ ההלכה, זה לכ"ע.

אבל ברגע שבשביל לקיים את ההלכה אנחנו צריכים לחטוא, אז כבר אין עניין. אני חושב שגם זה לכ"ע.

אז "ההלכה לא צריכה עזרה" זה שאנחנו לא צריכים ליעץ ולעזור להלכה לומר לנו מה לעשות תוך כדי שמשנים אותה. יש אותה, ואנחנו צריכים ללכת אך ורק על פיה. 

אין שום עניין לדיון באוויר על כן/לא הלכה. 

יש שו"ע מפורש שע"פ הבנתי אוסר תנועת נוער מעורבת.

ומדובר יותר בענייני רוח ההלכה ולא קיומה ממש. ר"ל - אפשר לנהל חברה מעורבת וצנועה ומקיימת הלכה וזה לא סותר. 

כיום בבני עקיבא נמצאים גדולי הדור של הציבור הדתי לאומי
בראשות הרב דרוקמן והרב יעקב אריאל
אני בטוח שהם מכירים גם את ההלכה וגם את רוח ההלכה

אני בטוחה שיש כמה (או יותר) סניפים שהרבנים לא מרוצים מהם  בכלל.

וזה שהרב קוק הלך עם החילונים זה אומר שהוא הסכים איתם? 

ב. את ההלכה הם מכירים, השאלה היא אם הם מכירים את המציאות.

ויש אנשים שמשתדלים לא לתת להלכה לבלבל אותם. ואם יש מקורות סותרים לתזת ההלכה הנבואית שלהם - אז הם ימצאו להם אוקימתות דחוקות ועקומות כדי להצדיק את דרכם המבוססת על מוסר לא יהודי (בתואנה שזה "דרך ארץ"), כאילו המקורות ההלכתיים זה זבובים טורדניים שיש לנפנף.

פרטים נוספים.

לא אומר שזה באמת מה שהם עושים ואני חושב שאי אפשר להגיע לבירור אמיתי כשכל מה שאנשי הדיון עושים זה לפסול ולשנוא. 

כשמתנהגים בהתנשאות כזו וכזה זלזול. 

על גבולות הלגיטימציה.

אתה ודאי מכיר את מכתבו של רב אברום שפירא. ואני יכול לגלות לך בסוד שהוא לא היחיד.

לי לא מספיק מכתב אחד כדי לעשות ברב מה שבא לי.

זה שאתה בטוח במאה אחוז שאתה ושיטתך הן היחידות ושאחרים "לא מכירים את המציאות" לא מאפשר דיון אמיתי, כי אתה מראש פוסל את מה שהרב שרלו אומר באמירה שהוא מחדיר גישות חיצוניות ואוניברסליות ועוד כל מיני מילים מפוצצות ל"עולם המערבי". 

מה שכתבת שם אמנם לא שקר ויש עם מה להתעמת, אך אני לא מוכן להתעמת עם אדם שמראש פוסל רבנים. ושלא תבין לא נכון - אני לא תלמיד של הרב שרלו ויש לי הרבה מה לחלוק על השיטה של תנועות נוער מעורבות, אך אני לא עושה זאת מתוך זלזול, וראיתי והייתי חלק מתנועת נוער מעורבת וצנועה. יש חיה כזו. 

על כן - אני עוצר את ההשתתפות שלי בדיון. יש מספיק מקומות שאפשר לדבר בהם בלי שיזלזלו בדעות וברבנים.

אני לא מזלזל לרגע ברבנים שלך ומכבד אותם לגמרי ומתייחס ברצינות למה שהם אומרים, עשה זאת גם אתה בלי להשתמש בכל מיני מכתבים שמחליטים שאלה רבנים רפורמים או מושפעים מרעיונות חיצוניים, ובכיף אשמח להצטרף לדיון מברר אמת. 

כאן תרשה לי להשתמש בנימה אישית - בעיניי אתה מייצג זרם בתוך האתר שיש לו נטייה לא ברורה לזלזל במה שבא לו ולומר איך שנראה לו תוך נפנוף במכתבי רבנים ובחצאי פסוקים (כעת אני לא מתייחס לחוברת שכתבת!) ובאמצעות זה מרחיבים שנאת חינם בעם ישראל. אני סמוך ובטוח שאם היינו, כולנו, מקפידים פה על העניין הזה יותר, דיונים היו הולכים מראש למקום הרבה יותר מוצלח. אך במקום זה, דיונים שלמים כאן מגיעים למקומות שלכאורה תורניים אבל בפועל זלזלניים ופוגעניים.

אז כן, אני עוזב את הדיון.  

אני לא פוסק מראש, אלא לאחר מעשה. אחרי שראיתי קו שיטתי כנ"ל של ירית החץ וסימון המטרה סביבו, והכל מסיבות חוץ-הלכתיות, שלא לומר פסאודו-הלכתיות.

תראה, אני לא יודע מה ההגדרה שלך ל"מעורב צנוע". גם אני הייתי בסניף מעורב, איכותי יחסית. כחניך ומדריך.

האם לא היה משחקי חברה משותפים? האם לא הייתה הרצת צחוקים בישב"צים אל תוך הלילה? האם לא היו הסתכלויות אסורות לשם הנאה? תעשה לי טובה. זו המציאות הפשוטה. גם כשכולם "שומרים נגיעה" ובד"כ גם זה לא מתקיים לגמרי.

יכול להיות שאתה היית מסניף של מלאכים. אחלה, אולי כדאי שתספר לנו על המציאות המופלאה הזאת. לא שזה באמת יתיר, כי בדברים האלו הולכים אחרי הנורמות והחשש הכללי, ולא אחרי יחידי סגולה, אבל בכל זאת מעניין לשמוע.

"שנאת חינם" זה שם קוד שמרבים להשתמש בו. האם תוכל להגדיר לי אותו? כמו כן, האם תוכל להגדיר לי שנאה טובה, שאינה של חינם? אודה לך מאוד.

זמרי בן סלוא נפל, ממלחמת מדיין לא יצאו מידי הרהור (כמו שכתוב שם) עמרם חסידא כמעט נפל.. וכו' וכו'

ובדורינו- הרב מהצפון...

להם זה לא יקרה?

האידיאל של בני עקיבא זה לא סניף נפרד אלא חוסר אונים מול מצב קיים אז הם מאפשרים
נכון,לאחרונה המצב לכאורה משתפר

יש שם המון פוליטיקה. בועידות הארציות יש דעות לכאן ולכאן.

בהנהלה הארצית יש גם כן אנשים משתי האסכולות. כשאיתן מור יוסף ניסה להשליט סדר יום מעורב ולהעיף את ראש מחלקת הדרכה (ערן יונגר) - הנוער התמרד והפגין, והוא נאלץ להחזיר אותו.

אציין שאני לא יודע מה הולך היום, אני הייתי מעורב בעניינים לפני בערך 10 שנים. אני זוכר שבזמננו כבר היו מחנות עם שתי עדות נפרדות, וכבר התחילו לדבר על היום שיהיה רובע נפרד.

אפילו כשאני הייתי חניך נראה לי כבר היה

את זה את יכולה לעשות רק כמדריכה וגם זה בקושי.

אבל בג'-ד'-ה' כשכל השבט פחות דוסי קשה מאוד שהחניך הדוס לא יגרר אחריהם.. 

וזה מתבטא בלבוש ובתרבות אחה"צ... ואני רואה את אחותי בכיתה ג' שמושפעת מחברות בכיתה באורך של החצאית, בשירים והכל..

רוב הדתיים לאומיים הולכים לא כמו שהבנות פה הולכות

ורוב הדתיים הלאומיים לא רואים בעהי במעורב.

זה הכל.

אז למה הם הולכים לזה?

כי הם מאמינים באידאלים של התנועה, יפה והכל.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.