בס"ד

קודם כל, יש כאלו שחושבים שזה עדיף. אל תשאל אותי למה, אני לא מכיר את העניין לעומק.

בנוסף, יש לא מעט שיודעים את האמת המרה, שגם אם כל הרבנים יורו להפריד את הכל, אנשים לא ישתנו. ולכן עדיף להשפיע כמה שאפשר בכיוון החיוביבתוך המסגרת הקיימת. בבחינת "if you can't bit them, join them".

ננסה להסביר ככה:
יש שלושה תנועות נוער עיקריות.
בני עקיבא,אריאל ועזרא
ככל הידוע לי עזרא ובני עקיבא כתנועה הם תנועות מעורבות
אז האלטרנטיבות כנער דתי הם בין אריאל בני עקיבא והרחוב
יש המון מקומות בהם אריאל לא פועלים
יש המון מקומות שיודעים שבבחירה בין סניף מעורב לנפרד לכלום ילכו למעורב ויעדיפו כלום על הנפרד ככה שזה הרע במיעוטו
יש האומרים שמראש אריאל הינה תנועה שנולדה בחטא וצריכה להקבר ולכן לא ישלחו לאריאל
ככה שבבחירה בין הרחוב לבני עקיבא אפילו גדולי המתנגדים יסכימו שעדיף ללכת לבני עקיבא
גם בבחירה בין הסקטוריאליות שתכיר רק בנים לבנים אליטיסטים מכפר גנים שלומדים בדעת לבנים לבין חיבור לכלל האומה יעדיפו את האפשרות השניה
בקיצור אין באמת סיבה לא ללכת לבני עקיבא
וזה מבלי להזכיר את העובדה שגם מתנועת אריאל ישנם כופרים לא קטנים ובנות שעושות מעשי זמרי

בס"ד

אני הייתי מעדיף שהילדים שלי לא ילכו לתנועת נוער אם האופציה היחידה היתה מעורבת. אבל באופן כללי אתה צודק.

בני עקיבא בחרה להיות 'תנועה של עם'.

מה שכולל ירידה ל'עם' על-מנת לעלות איתו מעלה מעלה..

אחד הדברים בה היא פתוחה זה בכך שהיא מעורבת כדי שזה לא ירחיק חניכים.

שלום רב.

השאלה שלך היא שאלה שנשאלה במקומות רבים ועלתה לדיון אינספור פעמים בפני אינספור רבנים.

היא שאלה מורכבת שיש בה גישות שונות. 

אציג גישה שלאחרונה נתקלתי בה. אני לא יודע איזה רב אמר את הגישה הזו אבל אני מניח שבחיפוש בגוגל אפשר למצוא מי הרבנים שתומכים בגישה הזו.

מצד אחד - האמירה שחינוך בתוך חברה מעורבת מלאת הורמונים ואנשים שלא בדיוק הכי שומרים על עצמם בכל הקשור לנגיעה וצניעות זה חינוך נפלא היא אמירה מאד בעייתית כי אתה בעצם פותח פה דלת לאיסורים וכו'. 

מצד שני - אדם שלא גדל בחברה מעורבת עלול בחייו הבוגרים וכאדם נשוי ולעיתים בעל משפחה להתקל פעם ראשונה בסיטואציות שאם ייפול בהן - הוא אינו נער בן 16 אלא אדם עם אשה וילדים ובעצם שובר את הבית שלו.

אני אישית תומך בכאב לב גדול כאדם שנכווה מזה (לא באיסורי נגיעה אבל כן בקשרים שהייתי צריך לנתק אותם וזה היה מאד לא נעים) דווקא בגישה השנייה. כי אדם מתחשל מזה מאד ובסופו של דבר כשהוא נכנס לשוק העבודה ולשוק הכללי שהוא מעורב בכל מקום (אא"כ הוא לא מגיע לשם ואז אין טעם אבל כולנו יודעים באיזה עולם אנו חיים היום)

ועוד צידוק לצד השני שאני אישית פחות התחברתי אליו אבל יש בו אמת, שאין עניין לחנך את הילדים למציאות שלא קיימת כלומר מעבר לעניין החישול והניסיונות שאדם נתקל בהם, גם ללא עניין הניסיונות יש חשיבות לחנך אדם למציאות שבה הוא יחיה ולא למציאות סגורה שברור שממנה יפתח לעולם הגדול.

ואפשר להתקל בכ"מ באנשים שיצאו מבני עקיבא דתיים וערכיים מאד ומאידך אנשים שיצאו מאריאל והורידו כיפות במהירות.

אני חושב שיש מחיר לפתיחות ויש מחיר לסגירות וחלק מהעניין של הפרדה או לא הוא איזון ביניהן. 

יש גם מקומות שבהם עדיף לעשות תנועה נפרדת בעוד שבמקומות אחרים דווקא יתירו מעורבת. 

אם באדם פרטי עסקינן אני חושב שמה שחשוב הוא דווקא מה האדם עצמו חושב ובאיזה תודעה הוא הולך בעולם. אדם שחושב שכל מה ששווה זה בנות וכל פעם שהוא רואה בנות הוא רק ינסה איך להתחיל איתם כי זה כיף לו, לא משנה כמה נפרד הסניף יהיה - הפנימיות של האדם הזה רקובה. 

אני ממליץ לחקור את הנושא הזה פנימה, לראות איך אנחנו מחנכים את עצמנו כאנשים פרטיים לשמור על ההלכה ולחשוב מחשבות טהורות. 

וצ"ע רב.

מה עם ההלכה?

סימן קנב סעיף ח: צריך האדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה.

איפה ההתרחקות מן הנשים מאד מאד?

ואתה צודק בהלכה היבשה אבל השאלה כאן היא לא אך ורק הלכתית

אולי אומרים שהמצב השתנה, אבל לא עקרוני.

הכלל שמקובל בידי, זה שההלכה לא צריכה עזרה, אבל אני מאמין בהחלט שיש לזה מקורות, אשמח שתסבירו! 

על ההלכה הנ"ל אין שום חולק! אז מה הרבנים שמאשרים זאת יכולים לומר?!

מה יש להם לומר

הרבנים לא אומרים את הדברים סתם.

חוץ מזה אני לא יכול להיות בטוח כמוך שאין שום חולק על ההלכה הזו. אני אישית לא עיינתי בכל ספרי ההלכה שיש והשו"תים וההסברים.

להגיש את זה ולומר "זה וזהו" זה מבזה ודמגוגי. 

אור בעמ"י מכיון שהתורה ציוותה עלינו, אנחנו צריכים לעשות זאת ע"פ ההלכה, זה לכ"ע.

אבל ברגע שבשביל לקיים את ההלכה אנחנו צריכים לחטוא, אז כבר אין עניין. אני חושב שגם זה לכ"ע.

אז "ההלכה לא צריכה עזרה" זה שאנחנו לא צריכים ליעץ ולעזור להלכה לומר לנו מה לעשות תוך כדי שמשנים אותה. יש אותה, ואנחנו צריכים ללכת אך ורק על פיה. 

אין שום עניין לדיון באוויר על כן/לא הלכה. 

יש שו"ע מפורש שע"פ הבנתי אוסר תנועת נוער מעורבת.

ומדובר יותר בענייני רוח ההלכה ולא קיומה ממש. ר"ל - אפשר לנהל חברה מעורבת וצנועה ומקיימת הלכה וזה לא סותר. 

כיום בבני עקיבא נמצאים גדולי הדור של הציבור הדתי לאומי
בראשות הרב דרוקמן והרב יעקב אריאל
אני בטוח שהם מכירים גם את ההלכה וגם את רוח ההלכה

אני בטוחה שיש כמה (או יותר) סניפים שהרבנים לא מרוצים מהם  בכלל.

וזה שהרב קוק הלך עם החילונים זה אומר שהוא הסכים איתם? 

ב. את ההלכה הם מכירים, השאלה היא אם הם מכירים את המציאות.

ויש אנשים שמשתדלים לא לתת להלכה לבלבל אותם. ואם יש מקורות סותרים לתזת ההלכה הנבואית שלהם - אז הם ימצאו להם אוקימתות דחוקות ועקומות כדי להצדיק את דרכם המבוססת על מוסר לא יהודי (בתואנה שזה "דרך ארץ"), כאילו המקורות ההלכתיים זה זבובים טורדניים שיש לנפנף.

פרטים נוספים.

לא אומר שזה באמת מה שהם עושים ואני חושב שאי אפשר להגיע לבירור אמיתי כשכל מה שאנשי הדיון עושים זה לפסול ולשנוא. 

כשמתנהגים בהתנשאות כזו וכזה זלזול. 

על גבולות הלגיטימציה.

אתה ודאי מכיר את מכתבו של רב אברום שפירא. ואני יכול לגלות לך בסוד שהוא לא היחיד.

לי לא מספיק מכתב אחד כדי לעשות ברב מה שבא לי.

זה שאתה בטוח במאה אחוז שאתה ושיטתך הן היחידות ושאחרים "לא מכירים את המציאות" לא מאפשר דיון אמיתי, כי אתה מראש פוסל את מה שהרב שרלו אומר באמירה שהוא מחדיר גישות חיצוניות ואוניברסליות ועוד כל מיני מילים מפוצצות ל"עולם המערבי". 

מה שכתבת שם אמנם לא שקר ויש עם מה להתעמת, אך אני לא מוכן להתעמת עם אדם שמראש פוסל רבנים. ושלא תבין לא נכון - אני לא תלמיד של הרב שרלו ויש לי הרבה מה לחלוק על השיטה של תנועות נוער מעורבות, אך אני לא עושה זאת מתוך זלזול, וראיתי והייתי חלק מתנועת נוער מעורבת וצנועה. יש חיה כזו. 

על כן - אני עוצר את ההשתתפות שלי בדיון. יש מספיק מקומות שאפשר לדבר בהם בלי שיזלזלו בדעות וברבנים.

אני לא מזלזל לרגע ברבנים שלך ומכבד אותם לגמרי ומתייחס ברצינות למה שהם אומרים, עשה זאת גם אתה בלי להשתמש בכל מיני מכתבים שמחליטים שאלה רבנים רפורמים או מושפעים מרעיונות חיצוניים, ובכיף אשמח להצטרף לדיון מברר אמת. 

כאן תרשה לי להשתמש בנימה אישית - בעיניי אתה מייצג זרם בתוך האתר שיש לו נטייה לא ברורה לזלזל במה שבא לו ולומר איך שנראה לו תוך נפנוף במכתבי רבנים ובחצאי פסוקים (כעת אני לא מתייחס לחוברת שכתבת!) ובאמצעות זה מרחיבים שנאת חינם בעם ישראל. אני סמוך ובטוח שאם היינו, כולנו, מקפידים פה על העניין הזה יותר, דיונים היו הולכים מראש למקום הרבה יותר מוצלח. אך במקום זה, דיונים שלמים כאן מגיעים למקומות שלכאורה תורניים אבל בפועל זלזלניים ופוגעניים.

אז כן, אני עוזב את הדיון.  

אני לא פוסק מראש, אלא לאחר מעשה. אחרי שראיתי קו שיטתי כנ"ל של ירית החץ וסימון המטרה סביבו, והכל מסיבות חוץ-הלכתיות, שלא לומר פסאודו-הלכתיות.

תראה, אני לא יודע מה ההגדרה שלך ל"מעורב צנוע". גם אני הייתי בסניף מעורב, איכותי יחסית. כחניך ומדריך.

האם לא היה משחקי חברה משותפים? האם לא הייתה הרצת צחוקים בישב"צים אל תוך הלילה? האם לא היו הסתכלויות אסורות לשם הנאה? תעשה לי טובה. זו המציאות הפשוטה. גם כשכולם "שומרים נגיעה" ובד"כ גם זה לא מתקיים לגמרי.

יכול להיות שאתה היית מסניף של מלאכים. אחלה, אולי כדאי שתספר לנו על המציאות המופלאה הזאת. לא שזה באמת יתיר, כי בדברים האלו הולכים אחרי הנורמות והחשש הכללי, ולא אחרי יחידי סגולה, אבל בכל זאת מעניין לשמוע.

"שנאת חינם" זה שם קוד שמרבים להשתמש בו. האם תוכל להגדיר לי אותו? כמו כן, האם תוכל להגדיר לי שנאה טובה, שאינה של חינם? אודה לך מאוד.

זמרי בן סלוא נפל, ממלחמת מדיין לא יצאו מידי הרהור (כמו שכתוב שם) עמרם חסידא כמעט נפל.. וכו' וכו'

ובדורינו- הרב מהצפון...

להם זה לא יקרה?

האידיאל של בני עקיבא זה לא סניף נפרד אלא חוסר אונים מול מצב קיים אז הם מאפשרים
נכון,לאחרונה המצב לכאורה משתפר

יש שם המון פוליטיקה. בועידות הארציות יש דעות לכאן ולכאן.

בהנהלה הארצית יש גם כן אנשים משתי האסכולות. כשאיתן מור יוסף ניסה להשליט סדר יום מעורב ולהעיף את ראש מחלקת הדרכה (ערן יונגר) - הנוער התמרד והפגין, והוא נאלץ להחזיר אותו.

אציין שאני לא יודע מה הולך היום, אני הייתי מעורב בעניינים לפני בערך 10 שנים. אני זוכר שבזמננו כבר היו מחנות עם שתי עדות נפרדות, וכבר התחילו לדבר על היום שיהיה רובע נפרד.

אפילו כשאני הייתי חניך נראה לי כבר היה

את זה את יכולה לעשות רק כמדריכה וגם זה בקושי.

אבל בג'-ד'-ה' כשכל השבט פחות דוסי קשה מאוד שהחניך הדוס לא יגרר אחריהם.. 

וזה מתבטא בלבוש ובתרבות אחה"צ... ואני רואה את אחותי בכיתה ג' שמושפעת מחברות בכיתה באורך של החצאית, בשירים והכל..

רוב הדתיים לאומיים הולכים לא כמו שהבנות פה הולכות

ורוב הדתיים הלאומיים לא רואים בעהי במעורב.

זה הכל.

אז למה הם הולכים לזה?

כי הם מאמינים באידאלים של התנועה, יפה והכל.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...