בס"ד
הראיון היה קצר בסוף, והתרגשתי מאוד כי לא ידעתי למה לצפות ולקראת מה אני הולכת.
מזכירה שהראיון היה מיועד לתפקיד סייעת קבועה בגני ילדים בישוב שלי. (תוכלו לחפש את השירשור על כך בו בקשתי ממכם לאחל לי אז הצלחה לראיון של היום ולציפייה לתשובה חיובית- לה כעת אני מחכה)
כשהגעתי לשם כבר חיכו הרבה בנות לתורן, שנקראו לפי השעה שהוזמנו.
הייתי בהתרגשות טוטאלית.......כשקראו בשמי, ונכנסתי וישבתי איפה שבקשו ממני לשבת.
התחלתי ברשמיות כזה... מיכל בת 32, אוהבת ילדים...וכ"ו כבר לא זוכרת חחח
ואז ספרתי על הציורים שאני מציירת.
אהבו אותי מאוד לדעתי, כי הראתי להם את הציורים שאני אוהבת לצייר לילדים בגן- (מוכשרת שכמוני חחחח) ,
התלהבו מהם מאוד,
ושנית כבר מכירים אותי שם במועצה ככה שלא הייתי צריכה לדבר הרבה...
מה שיהיה יהיה בע"ה. (מקווה רק שלא עשיתי לעצמי בושות כלשיהן... למרות שלא ניראה לי...)
עכשיו רק נותר לי לצפות לתשובתם-עיניין של זמן- אם כן או לא.
תתפללו שאתקבל בעזרת ה' ושהתשובה תהיה חיובית.. תודה!![]()
![]()
