את מעלה שאלות כבדות משקל..

בנוגע לשאלה הראשונה, אני ממליץ לספר, אך לא בדייטים הראשונים אלא לחכות שזה מתחיל להיות רציני

בקשר לשאלתך השניה, אם את עדיין לא "התנתקת" מהקודם ואת עדיין אוהבת אותו, עדיף לא לצאת עד שתצליחי להתעלות מעל הרגש כלפיו ולהמשיך הלאה רגשית

כמובן לזכור שהכל מכוון מלמעלה, וכנראה שהראשון לא היה מיועד להיות בעלך..

שבחור "רוצה לשמוע". וזה לא אומר שהוא "לא שלה", במובן שאחרת לא היה מתענין.. זה אומר שהוא נורמלי ורוצה לדעת במה מדובר.  אכן, יתכן שזה באמת לא מתאים - כי היא צריכה מישהו שיקבל אותה, אבל לא כמו שנשמע כאילו זו "בעיה בו".. בהחלט לא.  

ונישואין זה אכן דבר "בלעדי".

להרגשתי, זה הכי טבעי

השאלות הן יסודיות כי הן נוגעות ביסודות של הקשר,
השאלות שלך עוסקות ביסוד האמון וההדדיות

1- יסוד האמון הוא בסיס לקשר, בלי אמון אין שום קשר יכול להתקיים, בטח לא קשר זוגי תקין, לכן חשוב שיהיה אמון, אמון בבן
הזוג שמספר, אמון שאפשר לשתף ולא בורחים. הצעד של לספר משהו אינטימי כזה צריך להיות בשלב שבו זה רלוונטי, כלומר,
כשאתם רציניים, לא בדייט הראשון, אבל גם לא אחרי האירוסין. את המינימום של "היה לי קשר ארוך עם בחור, ונפלנו בנגיעה"
הוא צריך לדעת לפני, הרחבות וכו' לפעמים רק יזיקו, וגם אם הן נצרכות, בשלבים יותר מתקדמים הן יתאימו יותר, כשיהיה יותר

בטוח ופתוח לדבר על נושאים כאלו. 

האם זה מרתיע - כן, יש בזה משהו מרתיע, וככל שהגעת רחוק יותר זה יותר מרתיע. ברור שיותר נוח לבחור ששמר על עצמו

מבנות לחשוב על אישתו כמי ששמרה על עצמה מבנים, אבל אם הקשר שלכם טוב, ועשית תשובה, ואת כבר לא שם, יש גם סיכוי 

טוב שהוא יהיה מוכן לוותר על הנוחות הזו.

הערה: בכל מקרה - מכיוון שאת אומרת שזה "הגיע די רחוק" ראוי לשאול רב, מה בדיוק ואיך בדיוק לספר, יכול להיות שיש פרטים
שלא נעים לדבר עליהם אבל עלולים להוות בעיה הלכתית בנישואין ללא ידיעתם, ואף הונאה של ממש בהמשכת הקשר.

לא כתקיפה אישית אלייך, את בסדר, רק לוודא עם רב.

2-יסוד הבלעדיות הוא מוכרח בקשר זוגי, אין דבר שיכול להרוס קשר יותר מחוסר בלעדיות. קשר זוגי תקין ומאושר בנוי על כך
שהוא ה"אחד" שלך ואת ה"אחת" שלו, ואין עוד. כל עוד את חושבת על הבחור הקודם, כל עוד זה רלוונטי בעינייך, יהיה לך

קשה להתמסר לבחור שלך, וזה יכול להרוס לך קשרים אפילו בעקיפין, פשוט כי בחורים ירגישו חוסר פניות רגשית אליהם,

ככל שקשר מעמיק שני בני הזוג מבקשים להרגיש מהשני את תחושת הבלעדיות ומנסים להרגיש בתוכם את אותה תחושה

כלפי השני, כשלאורך תקופה בחור לא יקבל ממך את התחושה הזו הוא יעלול להתעייף, ואפילו אם לא, את עלולה לא להצליח

להגיד כן, מפני שאין לך את התחושה שהוא ה"אחד", יש לך בחור אחר.

את צריכה לענות לעצמך על השאלות הללו לבד-

את בקשר כרגע?

אם כן, אם עכשיו הבחור מתקשר, מתגלה שהוא חזר בתשובה, והוא רוצה להמשיך - את זורקת את הבחור שיוצא איתך?

את ממשיכה למרות זאת? מה הסיכוי של הבחור שיוצא איתך שהקשר יצליח אם המשכת?

אם את עדיין חושבת עליו, עדיין רלוונטי בעינייך, אני חושב שאת מבינה כמה זה לא הגון לצאת עם בחור אחר ככה.
את צריכה להיות חזקה בדעתך שהוא לא שייך לך ואין שום קשר ביניכם, ואם הוא יחזור להיות מאמין זה לא רלוונטי לקשר שלכם.

רק אחרי שתתנקי ממנו תוכלי לצאת עם בחורים אחרים בלי שזה יהיה מכור מראש.

שח"ו לא תגיעי למצב של השרשור הזה 

"הכל סובב את האשכנזים". 

אם מותר לשאול כמובן..

[ולפני הכל - חייבים לומר, בשביל אחרים, עוד דוגמה כמה זה גרוע ה"קשרים" הללו טרום-נישואין. "ארבע שנים" זה לא דבר שנצרך כדי להתחתן; ולא כדי להתחתן - אין היתר. ושברון הלב, מלבד עצם הקלקול החמור, מצריך להפיק לקחים ולהימנע בכל תוקף. זה כמובן, לא על "מה שהיה" (בהנחה ובתקוה שיש חזרה בתשובה אמיתית מזה), אלא ללמידה לצורך אי "התנסות" כזו של אחרים ח"ו]

לגבי השאלות:

1. לענ"ד, לא הגון לא לספר. אע"פ שיש רבנים שאומרים שלא צריך לספר, אם חזרה בתשובה, ולא עברה סף מסוים בעברה (ואז המשמעות היא לא לספר כל החיים. כי אחרת, זה יכול לגרום תחושות קשות מאד כשמגלים "פתאום").  ולא לדחות לזמן שכבר יש קשר חזק - כי אז הבחור בתסבוכת רגשית, ועלול "להסכים" למה שבליבו אינו מסכים - וזה עלול לצוץ אח"כ. אע"פ שלא אצל כולם חייב להיות כך.

ואת צודקת - שיש סיכון שהבחור הנוכחי יגיד שאינו רוצה. צריך להגיד בצורה עניינית, כדי לא להפעיל "לחץ" לשום כיוון.

2. לא "פייר" לצאת עם מישהו אחר - אם את בכלל עוד "אוהבת" את ההוא. זו דעתי.

כתבת בצורה מדוייקת לדעתי.

ולך יקרה-אם את מעוניינת להתייעץ עם מישהי בעלת נסיון דומה,

אשמח לסייע...

בס"ד

1- אני לא הייתי רוצה לדעת דברים כאלו,
וגם אם ברור שהיו אהבות גדולות בעברו של הבחור- לא רואה שום תועלת שתצמח מכך שאדע זאת,

מעבר להרגשה לא נעימה, ופלונטר שזה מכניס אותי אליו.

מצד שני אני לא בחור ונראה שזה שונה בין בחורות לבחורים.

2- לא פייר בכלל, לא כלפיו, כמובן,

אבל גם לא כלפייך. איך אפשר בכלל לצאת עם מישהו כשבלב יש אדם אחר?

זה לא סיוט? 

בעניינים אלו.

כמובן, לא בהכרח תמיד - אבל עקרונית, יכול להיות ממש שוני מהותי. צריך להביא בחשבון.

אם כל אחד וכל אחת היו מספרים הכל. הרבה חתונות לא היו מתקיימות. כמובן שיש דברים שחייבים לספר. וההבדלים לפעמים מאוד דקים. ואת האהבה מהעבר נא לשכוח. ומהר! איזה בית תבנו לי...

יש הבדל בין "מה היה אם היינו" פעם בעבר, במסגרת צדדית, לבין "אם היא חוזרת עכשיו, אני מתחתן באותו יום".

אם אתה לא נמצא במקום שעדיין רואה בה מישהי כל-כך קרובה יכול להיות שהדרך היחידה להתנקות היא להתחיל

לצאת בבחינת "צרות חדשות משכחות את הראשונות".

כדי להציע להמשיך הלאה, ולנסות לסיים את התהליך. כי משמע מדברייך שאתה עדיין לא יוצא, מה שיכול לעזור לך.

לפותחת כבר הגבתי באופן מסודר.

שאז זו פשוט הונאה שתתברר לו אחרי החתונה.

 אבל כל מה שפחות מזה ?  זה סתפ רכילות ולשון הרע על עצמך.  מיותר ומזיק .

 אם זה ממש ממש לוחץ לך על הנשמה ואם תזכי להאריך ימים יותר ממנו , אז אחרי השלושים שלו תוכלי לבוא לקבר וללחוש ככה שאף אחד לא ישמע מה עשית. אל תחששי , אף אחד לא ישמע גם לא הוא ...  סתאאאאם.

קשר הנישואין הוא ברית מכאן ולהבא

זה לא עסק שלו מה היה לפני כן

סיפורים כאלה רק מפריעים לרקימת קשר חדש

אין מזכירין עוונותיו של אדם שחזר בתשובה וגם הוא לא צריך להזכירם פרט לוידוי לפני הקב"ה או בקשת מחילה בפני מי שחטאת לו. וכאמור כל מה שהיה לפני חתונה איננו בגדר חטא כלפי הבעל.

גם אם הגעת רחוק - אלו שכתבו לך שהוא במילא ידע לא מבינים דבר וחצי דבר. בימינו, כשהכלות הרבה מעבר לגיל 12, רוב החתנים לא יכולים לדעת אם נמצאו בתולין וגם הגמרא במסכת כתובות כבר כותבת זאת. הסיטואציה המקראית עוסקת בבנות קטינות ששם כנראה העניין היה יותר חד משמעי.

לגבי השאלה השנייה - זה כבר עניין יותר רציני. את צריכה לעבור תהליך עם עצמך. זה שהיית מוכנה להתחתן עם האקס לא אומר שאת לא יכולה לבנות קשר חדש - זה קורה לכל מי שהאקס עזב אותו בניגוד לרצונו ובוודאי לאלמנות. העניין הוא שצריך להגיע למקום בנפש שמבין שנגזר מלמעלה שזה לא זה ואת עכשיו פותחת דף חדש.

לפחות עסק שלו להחליט מה עסק שלו. 

אדם רשאי להחליט אם הוא רוצה להתחתן עם מי שהיה לה קשר קרוב, באופן מופקר, עם מישהו אחר או לא. ויש כאלה שיחליטו כך, ויש כך. מובן לגמרי.

לא קשור ל"הזכרת העוונות", ולא קשור לכך שלפני הנישואין החטא לא היה כלפי הבעל שעוד לא היה אז בעל. 

מלבד מה שהוודאות של ערך התשובה (כאשר היא באמת תשובה, ולא משחק של "כאילו"), שבוודאי נכונה - אינה תמיד בהכרח אומרת שגם מהנפש, במובן הפשוט, נמחק כל רושם - ואדם רשאי לרצות להתחתן עם מי שאין לה "רשמים" כאלה, גם אם היא ממש צדיקה כעת ונמחקו עוונותיה מבחינה מוסרית-תורנית -

הרי שנורמלי לחלוטין, שלבחוּר יפריע, שלמי שהוא רוצה להתחתן איתה, היה כבר "קשר" כזה, על כל משמעויותיו. קל וחומר כשרואים מה זה השאיר אצלה. נישואין זה לא איזה משהו "מכני".

אכן, צריך התחדשות גמורה מבפנים - אחרי תשובה גדולה שתופסת את הרע שבהתנהלות הזו ומתנערת ממנה באמת - ולפעמים, אם לא יסכים לכך מישהו ששמר עצמו כדי להתחתן עם מי שגם היא שמרה עצמה - אז אפשר למצוא מישהו עם רקע דומה, שחזר בתשובה, ולהיבנות ביחד מחדש, עם תפילה לה'.

 ולכל אלה שאומרים על סמך סופר-צדיקות  שכן לספר , עליכם נאמר "אל תצדק הרבה למה תישומם" . בעבדית פשוטה צדיקות יתר ( שהיא בעצם  צדיקות חסר) היא סתם שיגעון.  בעצות שלכם אתם הורסים הרבה קשרים שיכולים להתפתח לקשר משפחתי טוב ומבוסס.

להפסיק "להעניק ציונים".. 

מי שחושב ש"שיגעון" לומר שבחורה לא תרַמֶה בחור, בדבר שבשבילו הוא משמעותי מאד - זה ה"שיגעון" הכי גדול.

מוטב תביע דעתך לגופו של ענין.

[ו"הפרט שהוא תיקן" אינו נכון בדרך כלל. ובדרך כלל, המשמעות תהיה שהיא תצטרך לשקר בתשובה לשאלה שלו]

ב"עצות" הללו, להעלים סיסטמתית דברים חמורים שנעשו, גם כשיודעים שלבחור זה היה מאד משמעותי - הורסים בתים לא פעם; ולפעמים גם הורסים דברים שהיו יכולים להיבנות מתוך כנות, עם מי שמתאים.

וגם גורמים לאחרים, לחשוב דברים חמורים-שבחמורים כאילו הם "מה בכך", ומכשילים אחרים לכתחילה. 

מי שרוצה, שתקבל הדרכה אישית נקודתית, לפי המקרה.

להגיע למצב כזה, שאומרים לבחורה שמספרת על 4 שנים קשר עם בעיות לא-פשוטות, ושרואים את הרגש שזה חרט בה גם בהווה, לפי דבריה, שהיא פשוט יכולה "להעלים", כאילו זה משהו צדדי וטכני, זה בעיני רמאות "בשם התורה".

אם את אוהבת אותו והוא אותך וזה שחזר בשאלה זה הדבר היחיד שמפריע

אז למה לא לנסות לגשר 

יש הרבה זוגות כאלה, ושום דבר לא מבטיח שלא יחזור בשאלה אחרי הנישואים. בסופו של דבר קשיים תמיד יש ואם יש מוכנות לקבל את השני ויש הערכה וכבוד כל אחד לשני זה יכול להצליח

אם מסכימים על כמה דברים ששומרים בבית כמו שבת וכשרות זה פחות בעיה

הזוגיות היא הרבה יותר מחינוך הילדים

ויותר חשוב לחנך את הילדים להיות טובים וישרים, אנשי חסד ואמת

שאת זה גם חילוני גמור יכול לעשות

ומה יעשו זוגות שלא זכו בילדים

ומה עם זוגות שחיים יחד והם אומללים ומאמללים את הילדים

או זוגות שהתגרשו וחינוך הילדים מושפע מכך

או זוגות שאחד חזר בשאלה אז זה אומר שצריך להתגרש, ואם זו האישה שהילדים נשארים אצלה אז מה יהיה עם החינוך

אבל מבחינתי אין שום משמעות לנישואין אם לא הקמת בית נאמן לה' ולתורתו,

שאומר בהכרח גם חינוך הילדים בדרך המתאימה, שמחייבת קיום מצוות ועבודת ה' וחינוך אליהן.

כל גדולי ישראל, בכל התפילות שחוברו לזיווג הגון וכו' תמיד הדגישו שהבקשה היא על מנת להקים

בית נאמן של קיום תורה ומצוות, כל המהות של בית יהודי הוא קיום התורה והמצוות וחינוך הילדים

לכך.

מעבר לכך 

חילונים לא יכולים להיות אנשים

טובים - אין טוב אלא תורה, ללא תורה, אדם אינו יכול להיות טוב.

ישר - עצם העובדה שהוא חילוני מעידה שהוא אינו ישר, ישרות פנימית אמיתית היא קבלת עול מלכות שמיים ולא הפקרות.

איש חסד - החסד הגדול ביותר שאדם עושה הוא בקיום ושמירת התורה והמצוות, מי שמונע את החסד הזה, איננו איש חסד.

איש אמת - האמת היחידה היא תורה ומצוות, מי שאינו מקבל את אמיתות התורה מתכחש לאמת, הוא לא איש אמת.

כל זה בהנחה שאת אדם דתי שמאמין שתורת משה אמת.

יכול להיות אדם חילוני בעל מידות טובות, נעים, עוזר וכו', הרבה יותר מאדם דתי אחר. החילוני הוא עדיין לא אדם טוב יותר,

כי טוב לא נמדד לפי מה שנוח לי, אלא לפי התורה.

והדתי כנראה צריך להתחזק יותר וללמוד שגם עבודת המידות היא חלק מלהיות דתי, זה שהוא דתי מחייב אותו למידות

טובות יותר לא להפך.

רק אומר שגם אני בעד לחנך לתורה ומצוות רק שלא בדרך של חובה או כפייה או אפילו כצורה של חינוך לכך

אלא כדוגמא אישית

אם זה במידות ואם זה בדבקות או בכלל

ולדעתי יותר נכון לשים דגש על המוסריות, דרך ארץ.

"יכול להיות אדם חילוני בעל מידות טובות, נעים, עוזר וכו', הרבה יותר מאדם דתי אחר. החילוני הוא עדיין לא אדם טוב יותר"

אסכם את זה בדרך ארץ קדמה לתורה..

וכן..

אני יודעת שיש לא מעט פרושים לכך..

אפשר להיות עם כיפה גדולה (עולה כמה גרושים) ולגדל זקן (זה בחינם), ולא להיות שומר תורה ומצוות באמת.

מה שמתן כתב זה נכון, רק בלי היצמדות להגדרות הסוציאליות. אבל ההגדרות האמיתיות, של אמונה ומחויבות לשמירת תורה ומצוות (גם אם לא מצליחים להקפיד על הכל כל הזמן) - הם בהחלט נכונות מאוד.

מה זאת אומרת שהדתי יותר "טוב"? טוב במה? טוב בקיום תורה ומצוות? זוהי הנחת המבוקש. טוב במידות? הנחת היסוד של הדיון היא שהוא לא.

אז ממש לא ברור מה פשר האמירה הזו ולמה בדיוק היא מועילה.

טוב זה מונח יחסי. לומר שציבור מסוים אינו יכול להיות טוב זוהי אמירה אינפנטילית, שברור לי גם מאיפה היא נובעת, אבל אין טעם להרחיב.

לכל היותר קיים כבוד הרב יחסים עם נשים נשואות, עבירה שעונשה חנק. החילוני המצוי מחלל שבתות, עבירה שעונשה סקילה. נובע מכך שהרב מהצפון טוב יותר, מ.ש.ל..

ניתן להמליץ לרב מהצפון לפתות להבא נשים רווקות לאחר טבילה, ובכך מדובר באיסור קל ביותר, אם בכלל. בכלל, הוא יוכל לייחד אותן אליו ולהגדירן כפילגשים ונמצאה התורה באה על סיפוקה לפי שיטות מסוימות. הפגיעה הקשה בנשים אינה שיקול כמובן. הרי לא כתוב בתורה שאסור לנצל אישה מינית.

מי שהמדד שלו למוסר הוא מדד המצוות והעבירות מובטח להגיע למסקנות מופרכות.

ועל פניו גם מעולם לא היה.

חבל

לכבד נואף ומחלל שם ה' ?. זה היפך התורה

א. חילול השם היא העבירה החמורה ביותר, ואדון שיינברג עבר עליה בענק.

ב. יש משמעות גדולה לרמת האחריות של האדם, מניעיו וכוונותיו. אני לא צריך לספר לך על גדרי "תינוק שנשבה".

ג. אדם שפוגע באחר בכל מקרה עובר על "ואהבת לרעך" ועל אונאת דברים. וככל שהפגיעה חמורה יותר - כך גם החטא חמור יותר.

ד. תיקון המידות זה גם חלק חשוב ביהדות. אדם שומר מצוות עם מידות מקולקלות - מעבר לזה שיש חטאים שהוא ודאי נכשל בהם (כגון שנאת הרע, נטירה ועוד), ברור שהוא אדם פחות טוב ופחות מתוקן. המדד למוסר הוא אכן מצוות ועבירות, וזה כולל את המצוות והעבירות החמורות לא פחות, שבין אדם לחבירו. מצג השווא שאתה מנסה ליצור כאילו התמקדות במצוות ועבירות מתעלמת מענייני בין אדם לחבירו - הוא דמגוגיה טהורה.

1. ואם הוא לא היה מפורסם כרב היה יותר טוב? והאם נסיעה בשבת בפרהסיה אינה חילול ה' באותה המידה?

2. בדוחק ניתן להגדיר חילוני כתינוק שנשבה, אמנם ההגדרה אינה מועילה לרבים, בוודאי לא לדתלשים וכדו'.

3. מצוות עשה הן הכי קלות, כידוע.

4. אאל"ט הדיון התחיל בהנחה שחילוני עם מידות טובות הוא רע מדתי עם מידות מקולקלות כי מה שקובע זה קיום התורה. לפתע המידות הפכו לחלק מן התורה. אז למעשה אתה מודה שהאמירה שחילוני עם מידות טובות רע מן הדתי עם המידות המקולקלות היא אמירה שקרית. רק חיזקת את טענתי.

1. אם הוא לא היה מפורסם כרב - בהחלא היה יותר טוב. גם חמור מאוד כלשעצמו, אבל ללא האלמנט של החילול השם. נסיעה בשבת היא חילול השם, אבל ממש לא באותה מידה, כי אדם שהוא רחוק מתורה ומצוות, ממילא פחות מייצג את ה' בעיני הבריות. הדברים כ"כ פשוטים, שאני מנסה להבין אם אתה באמת לא מבין, או שאתה סתם טרול.

2. ההגדרה בהחלט יכולה להועיל גם לדתל"שים (ברור שלא לכולם), כי לא כל "משפחה דתית" באמת מחכנת לתורה ומצוות. הרבה נערים גדלים עם אבא אינטרנט ואמא טלוויזיה.

3. "לא תונו" זה לאו.

4. לא נכון. חילוני עם מידות טובות יותר טוב מחילוני דומה עם מידות רעות, דתי עם מידות טובות עדיף מדתי דומה עם מידות רעות. ההשוואה בין זה לזה היא לא באמת אפשרית, כי כפי שכבר אמרתי לעיל "חילוני" ו"דתי" אלו הגדרות ממש לא מוחלטות, וכוללות הרבה מוסכמות סוציולוגיות שאינן בהכרח הלכתיות. אמנם על דרך הכלל, אכן דתי עדיף על חילוני, עם או בלי המידות. וכמו בכל מקצועות התורה, אנו הולכים אחר הרוב.

ומבחינתי די בכך.

כמובן שאני אכבד ואמנע מצידי מלחלק ציונים לרמת ההבנה של מגיבים כאלה ואחרים.

לחלק ציונים לרמת הדמגוגיה והטרוליזם של מגיב זה או אחר.

הרי היית "מתחתנת איתו מחר" אילו לא נכנסו בליבו הספיקות. אם תתחתני עם אחר, תהיי אומללה וגם תאמללי את בעלך. לאישה כזאת קוראים בגמרא "גרושת לב". מה שנוגע לבחור שאת אוהבת, הוא דווקא יסתדר עם זה כי גברים הם פוליגמיים מטבעם. הוא יוכל גם לאהוב -- כדרך שגברים אוהבים -- את אישתו החדשה, וגם לזכור אותך בגעגועים. את לא תוכלי לעמוד בתרגיל הזה. הבעל שתתחתני איתו -- אם לא תתחתני עם אהובך -- תמיד ירגיש מרומה [בין שתיוודע לו מהות יחסייך הקודמים ובין שלא].

מסקנה: עדיף שתשובי אל אהובך ותגיעי איתו להסכם על בית דתי. אם הוא יסכים [עוד לפני החתונה] שהילדים יתחנכו ברוח דתית לאומית ושתוכלי לקיים את דיני נידה. בעצם, כדאי שהשיחה החשובה הזאת תתקיים עוד לפני שאתם מחדשים את הקשר. גם יעזור לך לשוחח על זה עוד קודם לכן עם אנשים אחרים במצבך שהצליחו במשימה הזאת שהיא בהחלט לא קלה . [רונן שובל, שרץ בפריימריז של "הבית היהודי", נשוי לבחורה דתיה. גם ינון מגל, שהוא ח"כ מטעם הבית היהודי נמצא במצב הזה, אם כי נדמה לי שלינון מגל בעצמו יש משיכה מסויימת לדת. אלה רק דוגמאות. את לא חייבת להתיעץ עם מפורסמים...] מאחר שהוא גדל בבית דתי, גם לו יהיה נוח יותר לגדל את ילדיו ברוח זו.

אם הוא לא יסכים לתנאים שלך, אז הוא לא אוהב אותך. הידיעה שהוא לא אוהב אותך, יכולה ל"רפא" אותך מאהבתך חסרת התוחלת [במקרה כזה].  בהיותו דתי לשעבר, הוא אמור להבין עד כמה התנאים הללו חשובים לך. אם הוא לא מוכן לקבל אותך בתנאים אלו -- זה מראה על חוסר התחשבות מצידו. חוסר התחשבות שלו בך, זאת סיבה לאובדן רגש האהבה -- בכל קשר, לא רק בין דתיים אלא בין בני אדם בכלל. [ את, מצידך, יכולה להסכים, למשל, על מיטה כפולה אם תהיה בחדר השינה שלכם גם מיטת יחיד לזמן הנידה.]

זה הכל בראש שלה. אם היא תבין שזה פשוט לא רלוונטי, ותעשה עבודה של התבוננות והפנמה שאין טעם וזה לא יכול להתממש - היא בהחלט תוכל להוציא אותו מהראש שלה.

וקשר חדש גם הוא יכול להיות מסייע משמעותי להוצאה מהראש של הבחור הקודם (כמובן, אם היא באמת תרצה בכך).

לגבי ה"בית דתי". נניח שיש אדם שנוהג לדפוק מכות לאבא שלך מדי פעם. הוא מוכן לכבד אותך, ולא להרביץ לו כשאתה לידו. מה דעתך עליו? תהיה חבר שלו?

אכן, הרבה דתיים טכנוקרטים יכולים להיות מזועזעים מההשוואה. אבל מי שבאמת מאמין בה' ובתורתו ולא רק באופן טכני - אמור להרגיש ככה, או לפחות להבין בשכל שזו ההשוואה הנכונה.

כשיצאתי שוב לדייטים, הייתי מספרת.
לי אישית לא נעים להסתיר, כמו שהייתי רוצה שהוא יספר לי..
זה חלק מהעבר שלי , ונשאר כעבר..ולא אעבור שוב על נגיעות כאלו מיותרות לפני נישואין..
בכל אופן, כאלו שקיבלו בהבנה את המצב שהייתי , ואת זה שהיה מדובר בקשר ארוך והיה באמת קשה לשמור..לא אומרת שזה סיבה ליפול אבל..מי שקיבל את זה כהבנה ולא שפט אותי, היו לי תחושות יותר טובות לגביו מאשר אחר שהעקים פרצוף..
מבינה את אלו שרוצים אישה חסודה שלא נגעו בה מעולם,זה חלום של כל גבר..
אבל מי שפוסל אותך בגלל זה , יכול להיות שהיה פוסל גם על משהו אחר...אל תקחי את זה כדבר מחייב..
בעיניי זה אחת מהדרכים לסינון גברים שלא מתאימים לי..לראות איך הוא מקבל את העבר שלי ..שהיה חלק ממני ומבין שהווה שונה והמבט לעתיד לא חושק בעבר
ומעבר לכך, אם את בחרטה על כך ולא רוצה לחזור על זה תזכירי לעצמך "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים"
 

1. אם את מרגישה 'בשלה' לכך אני חושב שראוי לספר לו בעדינות ולתת לו לנסות לעכל את זה..

2. "האם בכלל "פייר" לצאת עם מישהו אחר כשאני בכלל אוהבת אותו הרי אם הוא היה נשאר מאמין ושומר תו"מ הייתי מתחתנת איתו מחר". הוא לא נשאר מאמין ולכן נפרדתם.. אני לא מבין את תחילת המשפט "כשאני בכלל אוהבת אותו". הלא זה נגמר...

בהצלחה!

נראה לי שלא כדאי להסתיר דברים כאלו, אבל רק ממישהו שאת רואה עתיד איתו. אם את לא רואה את עצמך ממשיכה אם זה שאת עכשיו איתו אין טעם לספר על נפילות מהעבר.

ובנוגע ל-2 נראה לי שאין על זה תשובה ברורה. מצד אחד את לא תשבי ותחכי שהוא יחזור בתשובה (להתפלל על זה אפשר) ומצד שני זה קצת מרגיש לא "פייר" כמו שאמרת. את צריכה להתאמץ לשכוח ממנו, ואני יודעת כמה זה קשה

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.