אולי זאת איזה בחורה נפלאה שהוא אף פעם לא יראה עוד אם הוא לא יפנה אליה עכשיו... אולי היא זאת שמזומנת לו מששת ימי בראשית... זה שהיא לבושה בחצאית ארוכה ושרוולים ארוכים...זה כבר אומר משהו עליה.

זה שהוא חבוש בכיפה, הגודל שלה וכו' -- זה גם אומר משהו, לא?

מה, שדכן שחושב על הכסף שהוא יקבל, יציע לו מישהי מוצלחת יותר?!

כבר חפרובנושא הזה אלף פעם. 

יש כאלו שחושבים שזה מתאים, יש כאלו שלא.

אני מאלו שלא.

רוצה לדבר על זה, מוזמן באישי, אתה יכול גם לחפש את השירשורים שבהם כתבתי, 

אין לי כוח להיכנס לדיון הזה שוב.

רוב החבר'ה שכתבו חושבים שזה בסדר, רוב הבנות שכתבו העריכו את האומץ.

לפי הפורום הייתי אומר ששווה לך לנסות. ההפסד הוא לא כזה גדול, סה"כ אכזבה,

לומדים להתרגל ללקבל "לא" ואחרי כמה זמן זה נהיה אפילו משחק, "איך היא תגיב"\"אני אצליח או לא".

יש גם טכניקות, אם אתה ממש בעניין, יש דרכים שעובדות מצויין.
יש גם קורסים שמלמדים את זה, לנואשים.

קיצור, חפש בהיסטורייה של הפורום- כל החפירות כבר שם.

חושבת שזה לא חכם.

אם הוא מכיר אותה קצת אז יש איזשהו מקום שאולי זה מתאים.

אבל סתם להתחיל ולראות 'אולי זה יעבוד' זה שטויות וחסר בסיס.

ולמה שטויות?

כי שטות היא להכניס את עצמך לתקווה שאין בה בסיס.

אבל זה לא ככה.

אני מאמינה שאין סיכוי. 

כשאתה מכיר מישהו ורואה את המעלות אל מול החסרונות אז אולי יש מצב של 50-50. אבל אם אין לך מידע ואפילו הקלוש ביותר על בנ"א מסוים (חוץ מהלבוש כמובן...) אז איך תדע בידיוק אם יש בכלל סיכוי של 50-50?

ובכדי להסביר אביא דוגמה מאוד פשוטה:

נגיד ויש לך תעודת מקצוע ביד. כעת אתה מחפש מקום עבודה. מה הסיכוי שתצא לרחוב ותעצור אנשים: אולי במקרה אתה מנהל במקצוע שלי ובמקרה ואתה מחפש עובד?

הסיכוי לכך שואף לאפס ומטה.

אני אישית לא מכירה אנשים שיצאו לרחובות ויחפשו מקום עבודה אא"כ מקום העבודה שלהם זה לשבת ברחוב ולאסוף נדבות. אבל חוץ מזה- כל בנ"א שמכבד את עצמו ומחפש באמת מקום עבודה מכניס וכו' לא ילך לרחוב ויהמר על הסיכויים שלו למצוא מקום עבודה טוב.

נישואין זה לא משהו באוויר. זה 'עסק' וזה עסק רציני ביותר. אתה באמת היית רוצה להמר על המשך החיים שלך עם עוד בנ"א? על הילדים שלך, על העתיד שלך...?.

מבחינתי- בחור שמתחיל איתי מבלי להכיר אותי וסתם חושב שזה יכול להתאים וכו' הוא לא נראה לי רציני. זה כמו בנ"א שמחפש מקום עבודה ברחוב.

אין לי בעיה להתחיל עם בחור שאני מכירה או מכירה דרך מישהו וכו' ואחרי שחשבתי על הנושא ואני חושבת שיש סיכוי אז יש מקום לדון האם זה עיניין של 50 מול 50 או 60-40 וכו'.

אבל אם רק פגש אותי הרגע ברחוב. אין לו ולי מוסג האם יש פה בכלל סיכוי.

אז זה יותר בקטע קליל כזה. נראה אם מתאים ואם לא אז לא. כמו שאומרים: 'נהנה קצת, נהמר. נראה איך זה יוצא'...? יכול להיות. לי אישית זה לא מתאים.

מלהצעת שידוך

לגבי המשפט האחרון אני מתכוון

כי אני מכיר כמה שלא ממש ככה... לא אינטואיציה ולא כלום... העיקר יופי וזהו

זה שהוא בן ממש מרגש אותי

<צ>

אני יודעת איך הוא מתנהג? 

זה שהוא נראה בן 20+ לא בידיוק משקף לי האם הוא באמת בוגר או שהוא עדין ילד בפנים.

דתי?- איך אני אמורה לדעת את זה בידיוק? 

אה... 

הוא לובש כיפה.

אז גם הבחורים בת"א שחוגגים באמצע שבת (ולא בידיוק כפי המסורת...) גם להם לפעמים יש כיפה על הראש. ממש לא אומר כלום הכיפה הזו. לצערי.

אבל אתה מוזמן בכיף להתחיל אם מי שבא לך אם זה מתאים ונכון בעיניך.

אישית- זה לא מתאים לי. וזו דעתי.

שאין סיכוי.

ואם בדייט יש אפילו 50-50 אחוז סיכוי.

אז בפגישה סתמית ברחוב א"א להתחיל לחשב סיכויים.

כתבתי 50 אחוז מול 50 אחוז. 
ז"א- חמישים אחוז זה מצליח וחמישים אחוז זה לא מצליח.

מה לא ברור?

יוצאים לדייט עם נתונים ברורים:

50% שזה מצליח ועוברים לדייט הבא 

50% שזה לא מצליח ואז עוברים הלאה...

סתם לראות בנ"א ברחוב ולחשוב שיש התאמה זה בזבוז זמן. לדעתי.

או בהצע ה משפחתית כמו אברהם ושרה 

יוסלה, להזכירך יש לנו 3 אבות...

כמובן שאם כבר אליעזר אז תבחר גברת שקמה 10 פעמים לזקנים וגם מציעה לכלבים שלהם מים וטישו.

שלבנים יש אינטואיציה חזותית חזקה, ולבנות אינטואיציה שמיעתית.

אני למשל לא יכול בדרך כלל לקלוט בן אדם משיחת טלפון בלבד. אבל בנות כנראה יכולות.

סיפור מכונן.

אם היא פונה אליו ישירות אז יש פה איזה בחינה של השפלה ( הרי הוא הגבר בסיפור.. לא?!)

ואם הוא פונה אליה - אז למה? מה הוא ראה? את הלב שלה? את מידותיה? לענ"ד זה סתם להיתפס לחיצוניות.. אבל אם באמת נראה שיש פה משהו מעבר אז אפשר לברר דרך צד שלישי שמכיר אותה.

אבל מנגד יש כאלה שזה עבד אצלם והתחתנו ככה! (ויש גם הרבה שלא יצא מזה כלום.. אבל את הסיפורים האלו לא מספרים לנו משום מה...)

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.