דבר ראשון נראלי שכדאי לקרוא לפורום חוזרים להר
דבר שני יש לי שאלה למה אתם חושבים שזו עכשיו הנקודה שצריך לפעול עליה
כאילו זה חשוב והכל אבל יש מספיק דברים חשובים אני אישית שארץ ישראל זו היא הנקודה כמו שהרב חרל"פ אומר
וגם הר הבית זה חלק מהמאבק על ארץ ישראל אבל למה רק זה????
אתה לא יכול לשלוט בהר הבית בלי לשלוט בא"י, כי אם א"י לא שלך אז גם אין לך שום זכות על הר הבית.
ולא משנה איזה חלק מעמ"י מלך באותם שטחים.
למשל עד ימי ירובעם השני שטחים נרחבים לא נשלטו בידי יהודה או ישראל
אני לא מכיר שום ראיה מהתנך הקושרת בין מקדש לבין ארץ ישראל
יתרה מזאת אני מכיר הפוך - בית המקדש השני הוקם לא תחת שלטון יהודי
תודה על ההארה.
(ואני בת)
ראה דברים יב פסוקים ח-יא.
ושמואל ב, ז, פסוקים י-יג.
חוץ מהמקור ב'קול התור' - ספר שמיוחס לגרא - אין שום מקור שזה לעיקוב
יתרה מכך בבית שני רואים הפוך משיטה מוזרה זו והיות שלהם היתה נבואה - אני מבכר לסמוך עליהם
לא הם לא מצב אידאלי הם הוכחה שלא צריך שלטון בכול הארץ כדי לקיים מקדש
עכשיו כשראינו שחיוב מקדש זה לא רק ב"מצב אידאלי" (ויתרה מכך שהרי לא מדובר על "קיום מקדש" במובן של שימור הקיים עד כמה שניתן - כמו מעשי רחבעם אחרי ששישק כבש את ירושלים ושדד את בית ה'. אלה גם על תיקון ובניה מחדש בעת הצורך - למשל אחז הרס את המזבח ולמעשה ביטל את עבודת הקורבנות הכשרים - עד שחיזקיהו חידש אותה. וכן מנשה ויאשיהו) אם כך למה אנו לא מחוייבים לבנותו היום???
טנגענסלא כולם אבל..
א, לא אתנגד אם זה מה שיוכרע. לא יודעת אם זה קריטי. לי לא. דווקא נחמד לי שלא משייכים לתנועות אלא מביאים את עמצך- כולל התנועות שאליהם משתייכים. אם משתייכים.
ב, בתשומת לב רבה ניתן להוכיח כי הנושא הוא לב העניין.
השילוב בין יתרונות תרבויות העולם בתקופה שלנו.
בניין הבית מחייב אותנו אליו (הקב"ה) דורש מסירות נפש, עמידה איתנה מול כוחנות, חדשנות מחשבתית, הלכתית, חזרה למקורות הבריאים של האמונה, ואני מאמינה שמתוך כל זה: כבוד האישה יהיה במקומו. (פה אולי לא יסכימו איתי כמה מחברי וחברות הפורום... מה לעשות).
והדבר האדיר הזה, בתקופה שלנו, כלומר: באחריותינו.
למה מכל ארץ ישראל להתמקד בבית הבחירה?:
"סמוך לפלטרים שלך לא הורשת, היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובא"?
הסבר כללי על הציטוט: חכמים למדו מן התורה (דברים, יא, כג-כד) כי יש לכבוש קודם את הארץ ולאחר מכן את החלקים הנוספים. בפועל יצא, שדוד המלך פעל בסדר הפוך. כך קרה שנכבשו אזורים נוספים, לפני ירושלים היבוסית. הציטוט שלמעלה הוא מתוך מדרש שבו 'הקב"ה נוזף בדוד המלך': ליד הארמון (ה'פלטרים') שלך השארת את היבוסים, למה אתה הולך לכבוש מקומות רחוקים?
בפועל נוצר מצב בו החלקים הנוספים שנכבשו לא היו חו"ל ולא היו ארץ ישראל ממש. במשנה הם מכונים 'סוריא'.
מתוך הציטוט ניתן להבין חשיבות השליטה על ירושלים, והר הבית בפרט, המשפיעה על החלקים העתידים להצטרף לארץ.
מקוה שדייקתי,
שבוע טוב וברכות לכולם
זה פשוט הסדר בו נצטוו בכניסתם לארץ.
אך מאז הציווי נשאר ועומד ואנו חייבים לבנות ולא דווקא בסדר כזה או אחר.
שעליו מסתמכים העולים אומר שלא בונים את ביהמק עד שאין נביא. ככה שאא בכל מקרה לבנות עכשיו בית מקדש
לא קשור ל"שלוש מצוות נצטוו כשנכנסו ישראל לארץ"
נראה שאני הבנתי אותו [או שככה הסבירו לי], הפוך.
וגם אם אפשר להסביר אחרת, לא נראה לי שייך לומר שזה ספרי מפורש שלא צריך נביא.
אבל צריך לכאורה "ואח"כ יאמר לך נביא" בשביל לבנות.
[ושזה נלמד מהפסוק "אשר יבחר ה'" שהספרי מביא]
וכמו דוד "שלא עשה אלא על פי נביא שנאמר: 'ויבוא גד אל דוד... ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי'..."."
שוב צריך לשאול האם זה רק בפעם הראשונה או לא, אבל נראה מפורש בספרי שלפחות בפעם הראשונה צריך נביא.
ספרי דברים פרשת ראה פיסקא סב
(ה) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומצוא ואחר כך יאמר לך נביא. וכן אתה מוצא בדוד שנאמר: זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב. מנין שלא עשה אלא על פי נביא שנאמר: ויבוא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי ואומר: ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו.
בספרי לכאורה יש סתירה. מצד אחד "דרוש על פי נביא", ואילו מצד שני "דרוש ומצא ואחר כך יאמר".
מבחינת מבנה הספרי, ברור שהדרוש ומצא ואחר כך יאמר, דוחה את הדרשה הראשונית - ולכאורה גם החלק השלישי, "וכן אתה מוצא בדוד", המתאר את מאמציו למצוא את המקום, מחזק את ההבנה הנזכרת. אולם לפי זה לא ברור החלק הרביעי: "מנין שלא עשה אלא על פי נביא", והרי אמרנו שאין כל תלות בנביא!
ובאמת, יש שחלקו בין הדרישה שלא צריך בה נביא, לבין העשייה של הבנייה או של ההקרבה, כמו שאתה כתבת (שו"ת בנין ציון סימן א - בתשובתו נגד הרב צבי הירש קלישר, שבספרו דרישת ציון הוכיח בין היתר מספרי זה שאין צורך בנבואה).
אולם עדיין יש קושי בביאור זה, משום שפרט לתיאור האמור על דוד, הרי שבדין הנזכר כאן לא מופיעה חלוקה זו, ומאחר שמוסכם שאין צורך בדרישה על ידי נביא (בניגוד למשפט הפותח, שבכל אופן קשה), הרי שהיה צורך לבאר מה משמעות הנביא ומהיכן לומדים על הצורך בו (בפרט כאשר הלימוד היחיד הנזכר הוא שאין צורך בו). ובאמת, במקומות אחרים בחז"ל אנו מוצאים גם ביחס לדוד, שלא היה צריך לחכות לנביא, ושכל ההרוגים שהיו במגפה קודם שהוא בנה את המזבח, נהרגו כעונש על כך שלא תבעו לבנות את בית המקדש (מופיע במדרשי שמואל ותהלים ומדעתו כותב כן הרמב"ן לפרשת קורח טז,כא). הרמב"ן בפרשתנו מביא רק את תחילת הספרי ולא את המשכו, ונראה שהבין שאין הנביא מעכב. גם הרמב"ם בתחילת הלכות בית הבחירה מבין מהפסוק "לשכנו תדרשו", כי הוא מתייחס למצות בנין בית הבחירה, ובהכרח שגם הבנייה נכללת בדרישה.
וייתכן לומר, שבאמת ישנה משמעות לדרישת המקום על פי נביא כל זמן שהקב"ה לא גילה מה המקום אשר בחר, אלא שהקב"ה רצה שאנו נתאמץ למצוא את המקום, וכאשר אנו מצדנו עשינו את מאמצינו - דהיינו, כאשר דוד התאמץ, הקב"ה גילה לו מה המקום, על פי גד הנביא. אולם ברור שדבר זה נאמר בבחירה הראשונה (כמו האפשרות שהזכרת), כאשר טרם נודע בכלל מה המקום. אולם אחרי שהמקום כבר נבחר ונודע, לא שייך נביא מחדש, שהרי הקדושה של המקום לא תעבור משם למקום אחר.
ומעין זה נראה ברד"ק על שמואל ב תחילת פרק ז, שהסיבה שדוד פונה לנתן הנביא ואומר לו שהוא חפץ לבנות את המקדש, היא מכיוון שהוא רוצה את עזרתו בגילוי מהו המקום שה' בחר. אולם באמת מצדו של דוד הוא עושה את כל המאמצים למצוא את המקום, כמובא בגמרא זבחים נד,ב על פעילותו של דוד בניות ברמה.
שהסדר של שלוש המצוות, ששלושתן נהוגות רק בכניסה לארץ נהג בפעם הראשונה.
הרב צבי יהודה חשב שהסדר כן מחייב גם הלאה. [ולשיטתו כנראה בית שני זה משהו מיוחד, איני יודע האם הוא התייחס לכך במפורש].
אבל הרב נבנצאל אמר שהסדר רק בפעם הראשונה, ונדמה לי שהיו לו ראיות חזקות.
אבל אני כן חושב, שיש משמעות גם לדורות לסדר הזה, ולכך שבעצם ניתן לבנות מקדש רק מכח זה שהוא נבנה כבר אחרי ירושה וישיבה, מינוי מלך ומלחמת עמלק.
מלכתחילה, היה במצב אז חובה הלכתית לבנות אותו, היתר הלכתי לבנות אותו, או איסור הלכתי לבנות אותו?
[אני לא מתעסק כאן בשאלה האם אפשר בתנאים הנוכחיים לבנות את בית המקדש, אלא רק בהיבט המסויים הזה של הסדר].
או שזו הוראת שעה של נביא?
אני לא רואה שם, לא בפסוקים ולא במפרשים, את מה שאמרת.
דברי הנביא חגי מאוד ברורים.
הוא נוזף בהם על זה שהם מתחמקים בתואנות שונות מלבנות.
הם טוענים, שלא הגיע הזמן, ועוד טענות המצויות גם כיום.
ואילו הוא אומר להם, שכל הצרות הגשמיות שלהם נובעות מכך שהם לא בונים את המקדש.
ברור מדבריו, שלא היה צריך לחכות לנביא - דהיינו לו עד שהוא בא. הוא מוכיח אותם על כך שהם חיכו והתמהמהו עד עכשיו.
ויש להוסיף עוד: באותו זמן היו מקריבים קרבנות ורק לא היה בית בנוי.
הבנייה נאסרה על ידי המלכות, כמתואר בספר עזרא. ממילא, הנביא חגי הוכיח אותם על כך שהם לא עברו על החוק.
והוא אף מבטיח להם, שמרגע שהם יתחילו לבנות, הם כבר יראו שהבנייה תחול.
בית שני הותחל לבנות נגד החוק, כאשר הנביא מבטיח להם "אני אתכם".
אולי לקח זמן להכשיר אותו, אולי אפילו היה עליו צו הריסה, אבל זה היה הבית שה' בחר בו.
בואו לא נפחד גם היום.
בואו נעשה מה שאפשר בשביל לבנות!!
"עפ"י הסוד"...
בגמרא בסנהדרין מפורש כי סדר זה נאמר "בכניסתן לארץ", דהיינו, כשעם ישראל נכנס לארץ בימי יהושע.
וגם אז, יש מקום להבין שלא בדווקא, כפי שכותב הרמב"ן במדבר טז,כא שאם היו רוצים היו בונים אותו בימי השופטים (ואע"פ שהגמרא מביאה פסוקים לגבי הסדר, ייתכן שאחרי שכבר נעשה הסדר הזה, יש מקום לבאר אותו על פי הפסוקים, אך בכל אופן הכרתת עמלק לא היתה מוחלטת אז, ונראה שהיתה כאן קריאת כיוון למצוות שיש בתחילת ימי ישראל בארץ).
הרמב"ם במורה נבוכים מבאר כי סדר זה נצרך על מנת שבבחירה הראשונית של המקום יהיה מלך לישראל, שלא תהייינה מריבות בין השבטים בחלק מי יהיה המקדש - וזה דבר שבוודאי לא שייך עוד אחרי שכבר נקבע המקום.
בגמרא במגילה יז,ב מפורש שהבנייה תקדים לחזרת המלכות, וזו הסיבה לסדר התפילות שלנו בונה ירושלים לפני את צמח דוד; וכך גם בירושלמי מעשר שני ה,ב מפורש, שבנין המקדש קודם למלכות בית דוד.
וכך גם כתבו כמה אחרונים שדנו בנושא (טורי אבן, עיר הקודש והמקדש).
ראיתי שיש שכתבו אחרת, אולם לא השתכנעתי מדבריהם.
נשמח לראות מקורות נוספים הידועים לך, על פי הנגלה או על פי הנסתר; אך בכל אופן, הנגלות לנו ולבנינו, והנסתרות - לה' אלוקינו...
רש"י שם מסביר - "בכניסתם לארץ - דבכולהו כתיב ירושה וישיבה וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך (דברים יז) בעמלק כתיב (שם כה) והיה בהניח ה' וגו' ובבנין בית הבחירה כתיב (שם יב) ועברתם את הירדן וישבתם בארץ וגו' והדר כתיב והיה המקום וגו':"
אם אני זוכר נכון ממה שמופיע ביחס למצוות אחרות שתלויות בארץ, המושג ירושה וישיבה מקביל לכיבוש וחלוקה, שהושלם אחרי 14 שנה מהכניסה לארץ בימי יהושע, וצריך באמת לברר מה בעצם הושלם בשלב הזה.
שירושה וישיבה שם זה לא כיבוש הארץ במובן של א"י אלה במובן שלכולם יש מקום ונחלה
יתרה מזאת כתוב במפורש "מעט מעט אגרשנו מפניך" ולכטורה המקדש הוא חיוב מידי
שיש מצוות עשה - רמב"ם תחילת הלכות בית הבחירה.
שעלינו לקיימה - איני יודע האם זה נכון כיום, מכמה סיבות.
בשנה השנייה לבואם, והתחילו להקריב קרבנות עוד קודם.
הבנייה הפסיקה בגלל צרי יהודה שכתבו שטנה למלך.
[אני לא בא להסיק ישירות מה המסקנה לנידון שלנו, אלא לצטט דברים חשובים בנושא]-
כוזרי מאמר שלישי כג-
וְנִסְמְכָה לְהַשְׁלָמָתָם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁלְמוּ שְׁנֵי הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר הֵם עַמּוּדֵי הַתּוֹרָה, הָרִאשׁוֹן בָּהֶם שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה מֵאֵת ה', וְהַשֵּׁנִי שֶׁיִּשָּׁמְעוּ לָהּ הַקָּהָל בְּלֵב שָׁלֵם. וּכְבָר הָיָה הַמִּשְׁכָּן מִצִּוּוּי ה', וְהָיָה מַעֲשֵׂהוּ מֵאֵת כֹּל הַקָּהָל, כְּאָמְרוֹ: "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי", בְּתַכְלִית הַשְּׁקִידָה וְהָרָצוֹן, וּלְפִיכָך הִתְחַיְּבָה הַשְׁלָמַת הַתּוֹצָאָה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
בא שם לנסח עיקרון לדורות.
"יין ושכר אל שת אתה ובניך בבואכם אל אוהל מועד ולא תמותו. להבדיל בין הקודש ובין החול והין הטמא ובין הטהור . ולהורותץ את הני ישראל את כל חהחוקים אשר ציווה ה אותם ביד משה !!!!!!!!!!!!!!!!"
מה הוונצפנים גם אומרים שאסור להשתקר? כמו הדרדעים היקים הפרנקפוקט? עד מתי ונצפנים תתיקיו? מלשון יקים
הבית?
קריאה מפתיעה: להיערך להקרבת קרבן בהר הבית
חברים!
הגיע הזמן שכל עם ישראל יעלה להר הבית בטהרה.
הגיע הזמן להקריב קורבן פסח על ההר.
מצווה בימינו!!!!
כל יהודי שעולה להר הבית - מקרב את בניין בית המקדש השלישי והנצחי בפרט ואת הגאולה השלמה בכלל!
בכך שיש צד גדול שהוא מתחייב כרת אם הוא דורך במקום המקדש,כי כולנו היום טמאי מתים
הרמבם התיר
לפי שיטת הרב ברדא המרא באתרא של ארץ ישראל הוא הרמבם ולא השולחן ערוך
זה גמרות פשוטות שכמעט לא נתונות לוויכוח. הכאילו "דעות" שחולקות על זה, אלו דיוקים מאולצים בדברי המפרשים.
בספר הר הקודש (ספר מדהים בנושא מקום המקדש, המחבר שלו היה נטורי קרתא לחלוטין ואוהב ארץ ישראל), טוען ומנמק, שמה שאומרים שדעת רש"י והכפתור ופרח שאסור לטבול יום לעלות להר הבית זו טעות.
בקיצור, לא צריך שהרמבם יהיה מרא דאתרא כדי לפסוק כדברי המשנה והגמרא 😉
פי הרוב
מסכים איתך , הלוואי שיהיה לנו ימים יותר שקטים
מן הסתם בדורנו זה יהיה חליפות ומגבעות, או חולצות לבנות וכיפות לבנות (אולי עד שיתרגלו😐)
יותר נוחה לחום של ישראל. מכנסיים זה המצאה אירופאית לקור שם, וכן הכובע האירופאי העבה והחם, שבמילא לא מגן על העורף מהשמש הקופחת של ישראל.
כשיבנה המקדש נאכל קרבן פסח בתוך לאפות. תתחיל להתרגל לאוריינטליזם, כי זמנם של האשכנזים עבר (אומר זאת בתור אשכנזי מלא😉)
עד אז אין סיבה לחשוב שהלבוש המכובד יהפוך להיות ג'לאביות
וברור שבחיים לא אלך עם חליפה.
מי אמר שעוד 50 שנה סין לא תשלוט בתרבות ויהיה מקובל להגיע לאו"ם בקימונו וכובע מחודד?
צריך לדבר עם החבר'ה בהוליווד בקליפורניה החמה. אם הם יתחילו ללכת עם ג'לאביות זה יתפוס בכל העולם
"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג"
ארגון בית המקדש השלישי
ארגון בידינו
ארגון ישי
ארגון כפות המנעול
מינהלת הר הבית
תנועת חוזרים להר
מכון המקדש
תנועת נשים למען המקדש
נוער המקדש
מיזם נעים למקדש
ארגון סובו ציון
ישיבת המקדש
אם יש עוד ארגונים שאתם מכירים, תכתבו..
זאת מחלוקת בהלכה..
להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך
ואני חושבת שחבל להגיע לשם
מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.
מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.
ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.
ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה
אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.
המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....
ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל
(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)
אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.
לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.
הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.
המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.
עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית
לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com
כל העלונים שיצאו עד עתה:
עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf
עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf
עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf
עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf
עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf
עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf
עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf
עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf
עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf
עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf
לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com
אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆
לכתובת: naimlamikdash@gmail.com
זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.
למה לא עושים?
זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות
איך דוד ניסך מים?
לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'
אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.
הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!
אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא
על ניסוך מים בבמות:
ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.
למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך
נסכים מוזכרים רק בקרבנות.
אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.
צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.
רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.
הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.
ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).
כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.
שניסוך המים הוא פעולה ראויה.
אלא שדוד ניסך כי כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.
עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.
בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.
לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).
החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.
שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.
יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?
הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).
למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.
ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.
).שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה
וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...
ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.
מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.
ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.
