עבר עריכה על ידי בלה לטקס בתאריך כ"ז באב תשע"ה 05:43
..
חרף
חיבוק וטיפוס ואמת צרופה
אחר בוקר,
תהום.
בין סורג לסורג קרועה חלקת רקיע
שחורה, מקומטת.
השמים שלי זועפים
נדחקים במרי אל פסי חלודה מתקלפים.
תהום, בי,
רק הווה מפעם כאן,
והוא חי ומבהיל וגודש.
היה, בהיר וקל, ענן,
מלך תחילה על כל פיסה מאופק הקרעים הקטן שלי
אך חדל מעיניי
אולי כשל והובס,
יחידי בשמי אופל.
איזה יופי:
רבותי, השבוע יש בחירות.
צאו להצביע ! גם בגשם!
אוי לא.
