וכשמסימת שמים מוצץ,לפעמים תפיחות קלות בגב-ונרדמת.
מבחינתי זה לא היה נורא.
בתקופה של בין הזמנים משהו השתבש אצלה.
לא מוכנה להרדם בשום דרך.
בידיים-הכי מתנגדת.
בקבוק-מסרבת.
במיטה-רוצה רק עם תיפופים על הגב וגם אז-לוקח לה שעה ואז פתאם מתיישבת כאילו כלום.
בעגלה-גם לוקח מלא זמן.ולא ישנה שם טוב.אז נרדמת ומתעוררת ממש מהר ואז שוב..
זה קשה גם בלילה ,גם במשך היום.
אני כבר מיואשת,מתוסכלת ..
אין בוקר שאני לא בוכה מתסכול.
ולא,זה לא קשור לשעת ההשכבה.
פשוט משהו קרה לה,ואין לי מושג מה עושים!!
והקטע שהכי מעצבן אותי זה שזה משהו חדש,וזה רק נהיה יותר ויותר קשה..ואני בתשיעי וצריכה ללדת בקרוב..משהי רוצה לומר לי איך אני אמורה לשרוד?
אחרי לידה,עם פצפון ותינוקת שכל השכבה לוקחת שעה ויותר?
בעלי מקסים ושותף ועוזר-אבל כמה הוא יוכל להתמודד עם זה לבד?
וגם בדר'כ היא מתעוררת מוקדם בבוקר כשהוא בתפילה,וצריך להרדים אותה פעם-פעמיים גם במשך היום והוא לא בבית.
אוף.
אוף.
היא בת שנה וארבעה חודשים אם זה משנה.