ושאלה: איך עושים תשובה על לשון הרע בפומבי?
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
מרשים לי להצטרף?דרורה
אולי מבקשים סליחה בפומבי..?|לא רב|מירי ט.
אה, וברוכה הבאה
תשובת המשקלאלעד
לפרסם הודעה וכד' או לעמוד מעל בימה ולהתנצל
מעשה מפחיד ואצילי
הצילו..דרורה
אין דרך פשוטה יותר? ואם לא זוכרים מי היה שם? אולי מי שדיברתי יליו לא רוצה שזה יתפרסם יותר (בינתיים לא יודע אפילו)
מפרסים את הלכות לשון הרע ברבים~א.ל
ומתריאים..
וכמובן תהליך התשובה הרגיל. (שהוא לא קל.. כגון קבלה לעתיד שאם הוא לא מתקיים במלואו כנראה שלא היתה גם חרטה..)
וכמובן תהליך התשובה הרגיל. (שהוא לא קל.. כגון קבלה לעתיד שאם הוא לא מתקיים במלואו כנראה שלא היתה גם חרטה..)
לא נראה לי שתמיד זה טוב להתנצל ככהצריך עיון
זה רק יציף את הנושא מחדש, לא? ובטח אם זה שדיברו עלי לא יודע
צריך ללכת למי שדיברו עליו את הלשוה"רשירוש16
ולבקש ממנו מחילה.
הח"ח עוסק בפרדוקס הזה אבל בסופו של דבר מביא את הפסק הנ"ל.
מה הכוונה פומבי? זה תלוי..פשושון
אם האדם שדיברת עליו נפגע כתוצאה מהדיבור (נפשית \ כלכלית\ פיזית) צריך ללכת ולבקש ממנו סליחה...
עבירות שבין אדם לחבירו לא מתכפרות עד שירצה את חבירו...
אבל אם לא נודע לאדם שדיברו עליו... ולא נוצרה מזה פגיעה כלשהי...
מחדש ר' ישראל מסלנט (רבו של החפץ חיים) שאין צורך להודיע לו שדיברת עליו כיוון שרוב הסיכויים שזה יגרום
לתוצאה הפוכה של מריבה... אפשר פשוט לבקש סליחה בכללית אם פגעתי בלי לפרט..
מה שלכאורה ראוי לעשותד.אחרונה
[וכל הכבוד שאיכפת לך איך לתקן]
זה להגיע לכמה שיותר אנשים שהיו שם, אישית, ולומר להם, "זוכר שדיברתי פעם על פלוני" (אל תזכירי מה - שאם שכחו, לא יהיה מחדש..) - "אז התברר שזה ממש לא נכון, אני מצטערת לגמרי שאמרתי, וזו הדרך שלי לתקן קצת, להודיע את האמת, לא מיניה ולא מקצתיה".
אם תגידי כך, זה יישמע אמין, "התברר"... וגם תבקשי לא לדבר איתו על כך, שמספיק את מצטערת בלי זה.
ומי שאת לא זוכרת, מה תוכלי לעשות?... תשתדלי להיזכר כמה שיותר ששמעו, תתפללי לה' שהשאר ישכחו..
מהאדם המדובר, לכאורה הכי נכון לבקש סליחה באופן "כללי". "סליחה אם פגעתי בך פעם, או אם חלילה אמרתי עליך משהו לא טוב, או כל דבר שלא בסדר" ואפשר להוסיף שאת מבקשת סליחה לא רק "לצאת ידי חובה", אלא באמת מתוך הערכה (כך לא יחשוש שמא עשית איזה דבר חמור כלפיו..)
לענ"ד, לא שייך שתגידי לו שאת מבקשת סליחה שאמרת עליו לשון הרע... מי התיר לצער אותו כעת - שהרי אינו יודע עד כה - רק בשביל ה"רוחניות" שלך.. לכאורה זו מצוה-הבאה-בעבירה.
אני מובכת מגילוי רגשותהרמוניה
לפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...
גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.
אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.
זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...
זה תכונה די מוכרתמשה
סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.
בושה להיחשף בושה כשמישהו חושףנחלת
מעין חוסר צניעות כשהאדם מגלה את הדברים האינטימיים שלו (רגשית) גם חשש להיפגע ולא יודעים איך לא לפגוע כשהכל
כך חשוף וגלוי לעין השמש....
ממש...הרמוניה
זה ממש מרגיש לי משהו פרטי וחשוב, לא כזה שאפשר לשלוף בכל זמן ולפני כל אחד שלא ידע לכבד את זה, להבין ולהתייחס כראוי.
יש מקומות שאת מרגישה עם זה בנוח?משה
עם מישהו שמכבד אותיהרמוניה
שמבין את החשיבות של הגילוי לב הזה
או מישהו שמזדהה
אז זה מביך/מכווץ רק גשזה ברבים?משה
מענייןהרמוניה
עם עצמי אני מאד מודעת לתחושות שלי... זה עצם החשיפה
זה בסדראני:)))))
אבל אני מרגישה לא מכילה חחחהרמוניה
תכילי את החוסר הכלה;)אני:)))))
חחחחחהרמוניה
הממ.חתול זמני
כחתול זמני, דעתי האובייקטיבית היא:
– דבר ראשון שמחי בכך שיש לך רגשות. יש כאלה שאין להם, ובאסה.
– לא נראה לי שאנשים בכללי כל־כך אוהבים כשנופלים עליהם עם רגשנות בלי קונטקסט מתאים. זה באמת מעיד על חולשה מסוימת: ההבדל בין ילד למבוגר זה שמבוגר יכול להתאפק, לא להפיל על אחרים, להתמודד בעצמו וכן הלאה. או מוטב: לדעת מתי כן ומתי לא, איפה ראוי ואיפה לא. "לכל זמן ועת לכל חפץ".
– כמו ש @נחלת אמרה כמו שלא חושפים את הגוף לכל אחד בכל מצב (טוב יש כאלה שכן ר"ל...) כך גם לא את עמקי הנפש...
אז משו לא בסדר איתךכְּקֶדֶם
בלי להעליב
לא בטוחל המשוגע היחידי
תראה מה נחלת ענתה
רגש זה משו שלא תמיד קל לחשוף אותו
במיוחד שזה לא עם אנשים שקל לך להיפתח אליהם
זה נראלי פשוט משתנה בין אדם לאדם ויש גם רמות של גילוי רגשות
(וגם זה שאני גבר זה מתבטא אצלי אחרת, אז אולי אני לא יודע...)
מזדהה ממשרקאני
לא רק מגילוי רגשות שלי מול אחרים
גם כשאחרים מגלים רגשות מולי אני מובכת נורא
כמובן מראה אמפתיה והכל אבל מבפנים אני מסמיקה
חוסר כבוד עצמי..?! לא אתווכח אבל וואי תקיף משהו..אנונימי 14
זה תלויooאחרונה
בלגיטימציה שנותנים לרגשות
גם כאלה עמוקים
כמה חיים איתם בשלום אישית
ואז זה נותן לגיטימציה גם אצל אחרים
וגם ביכולת זיהוי מוקדמת
כי הרגשות נכרים דרך שפת גוף/ טון/ טונציה
ואז כשמישהו משתף בעצם כבר יודעים את הכיוון וזה לא מפתיע
האם מעניין אתכם להירשם בספרי ההיסטוריה של העולם?Lavender
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
לא להירשם אבלאני:)))))
כן להשפיע על ההיסטוריה, ועדיף לטובה
אהבתיזיויק
וחוץ מזהאני:)))))
אם כבר מדובר על כבוד, מה יעזור לי הכבוד אחרי המוות?
זו ההנאה בחייםזיויק
מעצם הידיעה שאתה כה חשוב שידברו עליך גם כשתלך
למה שידברו עלי?אני:)))))
אדרבה שלא ידברו עלי, שלא יעוררו עלי דינים בשמיים
הסברתי לך את ההיגיון של אדם מטריאליסטזיויק
גם לאדם מטריאליסט, במה בדיוק זה עוזר / מועילחתול זמני
אם מדברים עליך
הרבה פעמים זה מגיע אחרי המוות...שלג דאשתקד
וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.
לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.
ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.
דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.
יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.
ועוד הרשימה ארוכה...
בקצב הזה,חתול זמני
החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.
תלוי כמה נשמות יש לושלג דאשתקד
מהפכנים - יש לזה איזו קונוטציה חיוביתנחלת
לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...
ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...
לא באתי לדבר בשבחםשלג דאשתקד
השאלה כאן היא על השפעה, לא על חיוביות
לא בקטע של כבודLavender
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
אהבתי ממש
Lavender
לאל המשוגע היחידי
אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
מה זה לאנעמי28
וחוץ מזה שאין דבר נצחי יותר ומשמעותי יותר מפשוט להוליד ילדים.
מדהיםזיויק
ממש לא.חתול זמני
הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.
לארקאני
כן, הלוואי שאצליח להיות משמעותי מספיקארץ השוקולד
לא אישיתהסטורי
אבל כן כחלק מהדור שהביא את גאולת ישראל לקומה הבאה.
יפה, חשוב!Lavender
לא יודעת אם בניסוח הזה,נערת טבע
אבל כן להשאיר איזה חותם משמעותי
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִיןאלעזר300
סוג שלחציליםאחרונה
בא לי להשפיע משמעותית על עולם התורה
כתבתי בלקראת נישואין ובכל זאת גם פה...נחלת
מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,
עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).
תימניה.
מחפשת כיפה סרוגה.
האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?
בחורה טובה מאוד. תהיה אמא טובה!
תודה רבה.
סליחה, בכוונה הפרידו בין הפורומיםהסטורי
ההיגיון הואאריק מהדרום
שפעם היה רק פורום לנ"ו ועם הזמן והדרישה נפתח פורום חברתי לגולשי הפורומים הלא הוא צמ"ע על מנת ליצור הפרדה בין אלה שנושאי לנ"ו לא רלוונטיים אליהם בין שמצאו זיווג ובין שהחליטו לקחת הפסקה או מכל סיבה שהיא
על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.
להבנתי ראשית דבריך היא הסיבה העיקרית לאיסור החמורהסטורי
כלומר, לא רק כדי לא לייבש את לנ"ו, אלא כדי להשאיר את צמ"ע נקי מהנושא למי שלא רלוונטי לו, או למי שמאוד רלוונטי לו ולכן מחפש שקט...
נכוןאריק מהדרוםאחרונה
זו הסיבה להפרדת צמ"ע מלנ"ו ועל בסיס זה פורום צמע קם.
גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.
לוחמים מספרים - יום ירושליםקפיץ
אני יודעת שראיתי פרסומת על משהו כזה בשבוע שעבר ולא מצליחה למצוא אותה עכשיו
יש סיכוי שראיתם? או שאתם יודעים מי מארגן את זה?
מחפשת בשביל מישהו שירצה מאוד להגיע לספר
איך אתם עם פלישתים ביום־יום?חתול זמני
יחס קר? מנומס? לא נתקלים בכלל?
מה אומרים על המאמר?👇 האמת התרגשתי לקרואLavender
מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.
נפלא. הוא לבטח גוי (חכם) אם לא חשש לכתוב כך...נחלתאחרונה
קייטרינג מזון מוכן לשבתנקדימון
אולי קצת מוקדם, אבל בכל זאת...
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
בחלק מסניפי יוחננוף זה קייםנפשי תערוג
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
מכיר מניסיון שתי מקומות מעולים, בת"א ובמשמר-השרוןפ.א.
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
שתי הפניות...אלעזר300
אם רלוונטי איזןר מוגיעיןנפש חיה.אחרונה
סלטי משני- צומת שילת
מתחיל עבודה חדשהאריק מהדרום
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
בהצלחה רבהזיויק
בהצלחה! מאחל שכישוריך המקצועיים והחברתיים יצעידופ.א.
אותך מעלה ותצליח ותתקדם!
בהצלחה!משה
ושיהיה מוצלח גם לך וגם למנהלים שלך.
אבל קודם כל..לך!נחלת
זה בא ביחדמשה
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
בהצלחה!פשוט אני..
ו... למה צריך מזומן בשביל לעלות על מונית?
איך משלמים במוניות בימינו?יעל מהדרום
כמו בכל מקום אחר, אשראיפשוט אני..
לא הכרתי. ואני נוסעת די הרבה במוניותיעל מהדרום
לק"י
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אני לא מכיר מקום שלא ניתן לשלם בו באשראינפשי תערוג
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לא ידעתי 🤷♀️ זה ממש יקל עלי...יעל מהדרום
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
הם לא מציעיםנפשי תערוג
כי חלקם מעדיפים מזומן ממספר סיבות
אני אשאל. תודה!יעל מהדרום
למה שלא כל נהגי המוניות אמינים. כך הבנתי.נחלת
סיבה מעולה לא לעבוד במזומןפשוט אני..
בהצלחה רבה!שלג דאשתקד
קורה שאנחנו מפספסים ויוצאחם קצת צולעים. ההצלחה טמונה ביכולת להתעשת ולחזור מהר לעמוד על הרגליים.
המון בהצלחה!!!ארץ השוקולד
באסה על ההתחלה הזו, מקווה שיצאת בכך ידי חובת ייסורים אם הייתה חובה כזו.
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
בו"ה!אשר ברא
מחכים לשמוע איך היה...
אם אפשר ללמוד חוסן ממישהו כאן זה אתהנקדימון
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!
חוסן? מאן דכר שמיה?אריק מהדרום
יפה!נחלת
בהצלחה ! אנוני.מית
איך היה?נפשי תערוג
כיףאריק מהדרום
ב"הנפשי תערוג
משמח לקרואארץ השוקולד
שתמיד יהיה כיף, רגוע ומוצלח
בהצלחה!די"מ
למה לא גט טקסי?
אין לי את האפליקציהאריק מהדרום
(כשהתקשרתי אליך ואמרתי לך לחזור לפורומים לא ציפיתי שבאמת תעשה את זה).
אז תורידדי"מ
אני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה
כל כך הרבה ספרים בבית אריאלה ובמקום זה אתה כאן?ארץ השוקולדאחרונה
כיף לראות אותך