@די"מ

ראיתי שיש דנים פה על משחק בפלאפון ביו"ט, וחשבתי שנכון הוא לכתוב את ההלכה בעניין כדי שלא יבואו לבלבול.

דין אש ביו"ט הוא מאוד מסובך והרבה דנים בזה, העניין הוא כך- האם מה שהתרנו אוכל נפש ההתר חל גם על צרכי נפש?

- יש על זה הרבה דיונים והרבה מחלוקות, למסקנה לרוב השיטות (לפי הזכור לי) התירו רק צרכי אוכל נפש ולא צרכי נפש.

לגבי פלאפון יש דיון האם יש בזה דין הבערה או בניה וסתירה, בכל אופן האחרונים אסרו זאת מכל וכל הן מדינים הנאמרו למעלה הן בגלל עובדין דחול.

ההתר של הרב שלוש אני לא מכיר אותו ואני לא מתיימר לחלוק עליו, אבל מה שאני כן יודע שהוא דעת יחיד בדרך פסיקת ההלכה שלו ולא אפשרי למי שלא תלמידו ללכת כמותו בדברים שכל רבותינו חולקים עליו, מפני שיש לו שיטה יחידאה בפסיקה.

אתם יכוליפ  לעיין בשו"ת יחוה דעת חלק א' סימן ל"ב הביא את הדברים בקצרה.

שואלים את מרן הרב עובדיה אם אפשר להדליק מנורת חשמל ביו"ט והאם מותר לכבות אותה ביו"ט?

בתשובה: מביא גמרא במסכת ביצה (דף לג.) שאין מוציאיון את האור מן העצים וכו',.. משם לומדים על דין הוצאת אש ביו"ט שהתירו אותו רק עם העברת אש מאש שכבר קיימת.

בפעולת ההדלקה מתחברים החיובי והשלילי וכם נולד אש ביו"ט ולכן אסור, מביא שכן פסקו הרב ראנגטשובי והרב מברודי וכן ר' יהודה ליב צירלסון.

מביא שבשו"ת אבן יקרה פסק להתיר החשמל מפני כבר אש מצויה בחוטי החשמל וכו' אמנם ההאדמו"ר מסאטמר השיג  על דבריו ואמר שנראה מדבריו שלא היה בקי בטכניקת החשמל.. ושזה מוליד. וכן פסקו בחלקת יעקב וכן פסק ר' מרדכי וינקלר.

מביא שהרב ר' אהרון בן שמעון אב ביה"ד מצרים העלה להתיר בחושבו שהדלקת חשמל זה כמבעיר מאש מצויה וכן הסכים הגאון  הראשון לציון ר' ב"צ חי עוזיאל וכן בפרחי כהונה. ומוסיף שאמנם להלכה נראה דברי האוסרים הנ"ל. וכן פסק הגאון ר' שמעון גרינפלד תלמיד המהר"ם שיק, וכן בשו"ת חזון נחם, וכ"כ בשו"ת בית ישראל ושכן המנהג.

מביא שהרב צבי פסח פרנק כתב להתיר הדלקת חשמל ביום טוב בגלל שלדעתו אין הבערה בידים ממש אלא כמסיר המונע שע"י הגעת הכפתור מתחברים ב' חוטי החשמל ונדלקים וזה נחשב לגרמא וכו' וכן הגאון ר' יחיאל מיל אפשטיין כתב שזה גרמא (ומותר) וכו'. אמנם הגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי גאב"ד וילנא דחה ראיות הגאון רצ"פ פראנק בזה והעלה שזה חשב כעושה בידים ולכם אוסר. וכן הגאון ר' איסר זלמן מלצר הסכים לזה. וכן העלה ק' שלמה זלמן אוירבך העלה להחמיר בזה וכן דעת רוב האחרונים והחזון איש פסק שיש בזה משום בונה וסותר וכו'.

בקיצור עינו שם..

בכך מקרה זה כלל לא פשוט ונכנסים פה בין הרים, ורוב ככל האחרונים אסרו לגמרי את החשמל ביו"ט. 

נסיים בדברי מרן הרב עובדיה- ' והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר'.

שנה טובה ומבורכת!

נ.ב. אשמח מקור לזה שהרב שלוש התיר..

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.