עזרה~מישי~

אני  צריכה מאמרים על עליה להר הבית ועל בנית המקדש (מול הדעה שירד משמיים) בשביל חברה.

צריכה מאמר לא מורכב מדי, שניתן לקרוא ללא ידיעת ארמית ובלי ידע מוקדם..עדיף מהאינטרנט.

אשמח להפניות למי שיש...

תודה רבה!!!

הרב קרויזר-די"מ

- התנועה לשחרור הר הבית "חוזרים להר" -

בניין המקדש- בידינו! מאת הרב יהודה קרויזר שליט"א

בניין המקדש - בידינו!

מאת הרב יהודה קרויזר שליט"א

'

מצוות עשה לבנות בית לה'

'

הרמב"ם וכל מוני המצוות מונים את בניין בית המקדש כמצווה לדורות. וכך פסק הרמב"ם בספר המצוות (עשה כ): "שצוונו לבנות בית הבחירה לעבודה". וכן פסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה: "מצוות עשה לעשות בית מוכן לה' מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר: 'ועשו לי מקדש'" (פ"א ה"א).

מבואר מדברי הרמב"ם שמצוות בניין בית המקדש הרי היא ככל מצוות התורה המוטלות על עם ישראל, ואם המקדש ירד משמים הרי בטלה מצוות עשה מהתורה, ונגרעה מצוות עשה מתרי"ג מצוות.

'

מכיוון שלדעת הרמב"ם מצוות בניין המקדש הרי היא ככל מצוות התורה שמחויבים בהם עם ישראל, פסק הרמב"ם את הלכות הבנייה: "אין בונים את המקדש בלילה, ועוסקים בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, והכל חייבים לבנות ולסעד בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלים תינוקות של בית רבן לבנין, ואין בנין בית המקדש דוחה יום טוב". (בה"ב פ"א ה"יב), ובוודאי שהרמב"ם פסק את הלכות בניין המקדש בידי אדם כלפי בית המקדש העתיד להיבנות.

'

יסוד חשוב זה מופיע בפירושו של הרמב"ם למשנה. בהקדמה למשנה כתב הרמב"ם: "והתועלת בכך (בכתיבת מסכת מידות) שכשיבנה לשמור בו אותה צורה ואותו היחס, כי אותו היחס מאת ה'". כלומר, כתיבת מסכת מידות לא נועדה לתאר את העבר, שהרי אין זו מטרת המשנה לתאר תיאורים היסטוריים, אלא מסכת מידות נכתבה כדי שנדע באילו מידות עלינו לבנות את בניין בית המקדש. ואם המקדש ירד משמים אין צורך בכתיבת מסכת מידות והלכות בית הבחירה.

'

לעומת דברי הרמב"ם כתבו רש"י ותוס': שהמקדש העתיד יגלה ויבא מן השמים שנאמר:"מקדש ה' כוננו ידיך". וכתבו התוס' שכן מפורש במדרש תנחומא (סוכה, מא., ר"ה ל., שבועות טו על דברי רש"י ותוס' כתב התפארת ישראל: "על כורחנו צריך לומר שהתנחומא שהביא התוס' שלעתיד יבנה המקדש בידי שמים דברי אגדה הם ואין למדין ממנה, אלא רצונו לומר שהקב"ה יסיעם בדרך נס שיבנוהו". (מידות פ"א מ"א).

ואכן, מצאנו שהפסוק שהביאו רש"י ותוס' "מקדש ה' כוננו ידיך" נדרש באופן הפוך, וכך לשון הגמרא (כתובות ה.): "במעשה ידיהם של צדיקים כתוב 'מקדש ה' כוננו ידיך'" ופרש"י: "מקדש מעשה ידיהם של צדיקים הוא". כלומר שהמקדש ייבנה בידי אדם.

'

גם בספר יחזקאל (מג, יא) פרש"י שהמקדש ייבנה בידי אדם. כשהקב"ה מתאר ליחזקאל את מבנה בית המקדש העתיד להבנות לכל פרטיו ומידותיו הוא מצווה אותו "וכתוב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם". ופירש רש"י - "'וישמרו' ילמדו עניני המידות מפיך שידעו לעשותם לעת הקץ". כמו כן דבריהם של רש"י ותוס' שהמקדש ירד משמים נכתבו כתירוץ להבנת מהלך הסוגיה בשיטה הסוברת שבזמן שאין בית המקדש קיים איסור אכילת תבואה חדשה כל יום ט"ז בניסן הוא מדרבנן, אבל להלכה אנו פוסקים כמסקנת הסוגיה כרבי יהודה שהאיסור הוא מהתורה ולכן אין אנחנו זקוקים לתירוץ של מקדש משמים.

וכתבו הפוסקים שבית המקדש צריך להיבנות לשם מצווה ולכן אם מקדש ירד משמים אי-אפשר יהיה להשתמש בו, שהרי יש בו חסרון של לשמה (מקדש מלך עמ' 5 בהערות שם).

'

בבראשית רבה (פס"ד י) מסופר שבימי רבי יהושע בן חנניה נתן הקיסר הרומאי רשות לבנות את בית המקדש. בעקבות ההיתר התחילו להיערך לבניית המקדש, אך בעקבות הלשנה של הכותים הקיסר חזר בו מהבטחתו, דבר שכמעט גרם למרד של היהודים כנגדו לולי דברי ההרגעה של רבי יהושע בן חנניה.

ומכאן שאם המקדש היה צריך לרדת משמים העם לא היה נענה להיתר ובוודאי שלא היה נערך למרד כנגד השלטון הרומאי. בנוסף לכל האמור נראה פשוט שכל הדיון נסוב על בניין בית המקדש, אבל ודאי שרש"י מודה שצריך לחדש את עבודת הקורבנות ואם כן ברור שלכל הדעות אנו חייבים לבנות מזבח.

'

ואכן, בשנת הי"ז עלה לארץ ר' יחיאל מפריז מגדולי בעלי התוס' בראש שלש מאות מתלמידיו, מתוך מטרה לחדש את עבודת הקורבנות כפי שהעיד על כך ר' אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח" (כפתור ופרח כ"ו). לפני יותר ממאה וחמישים שנה, כאשר עורר הרב צבי הירש קלישר את הדיון על חידוש עבודת הקורבנות, בדיונים שנדפסו אחר כך בספרו "דרישת ציון", דנו גדולי ישראל בשאלות ההלכתיות הנוגעות בכך.

הרב קלישר דן בדבר לפני רבו הגדול, ר' עקיבא איגר, ולבסוף פנה ר' עקיבא איגר בעצמו אל חתנו ר' משה סופר, "החתם סופר", אשר השיב לו כדברים הבאים: "יקרת קדשו הגעני, ומה שכתב מורי וחמי הגאון נרו יאיר לבקש משרי ירושלים ליתן רשות להקריב, הוא (הסולטן) קפדן גדול, כי הוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל" (שו"ת חת"ס יו"ד רלו).

'

מקדש קודם למלכות בית דוד!

'

לדעת הירושלמי המקדש ייבנה עוד לפני מלכות בית דוד, וכך נאמר שם: "אמר רבי אחא, בית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד". (ירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ב). וכתב שם הפני משה: "כך יהיה לעתיד שמתחילה יבנה בית המקדש, ואחר כך יצמח ויעלה מלכות בית דוד, ותהיה תשועה גמורה במהרה בימינו".

והוסיף על כך התוספות יו"ט: שבית המקדש עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד, ונמצא שעד מלכות בית דוד יהיו לאויבים קצת ממשלה עלינו וכמו שהיתה בתחילת בית שני. (מעשר שני פ"ה מ"ב).

'

גם מהתלמוד הבבלי משמע שהמקדש ייבנה לפני מלכות בית דוד. דבר זה עולה מדברי הגמרא במסכת מגילה שדנה בסדר תפילת שמונה עשרה שתקנו אנשי כנסת הגדולה. הגמ' מסבירה מדוע נסמכה ברכת בונה ירושלים לברכת מלכות בית דוד:"וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר 'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם'" (הושע ג,ה). ופרש"י שם: "אחר ישובו לבית המקדש ובקשו את הקב"ה ואת דוד מלכם". מכאן שבבית המקדש יתפללו תפילה מיוחדת להחזרת מלכות בית דוד.

'

מדברי הבבלי והירושלמי עולה שהמקדש ייבנה כשלב במהלך הגאולה כשעדיין אין מלכות בית דוד, וההנהגה תהיה דומה להנהגת בית שני שבזמנה נבנה בית המקדש בידי אדם.על מהלך כזה כתב הרב צבי קלישר בספרו דרישת ציון (עמ' 44, מוסד הרב קוק): "'והביאותים אל הר קודשי' הוא ראשית הגאולה שיהיה רק קיבוץ אל הר הקודש ולא בית המקדש, ואחר כך 'ושימחתים בבית תפילתי' כי יתפללו שם רבים צדיקי עולם המתאספים ונקבצים שם, ואמר 'עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי' שיהיה רק מזבח בנוי בראשית הגאולה ולא בית המקדש, ואחר כך 'ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'". לדעת הרב קלישר גאולת המקדש תהיה קמעא קמעא בשלבים מעשיים.

'

לא בשמים היא!

'

לאמירה "מקדש משמים" משמעות מסוכנת שפירושה "שב ואל תעשה", שהרי ממילא מהלך הגאולה יהיה בדרך הנס ולכן אין צורך להתערבות ארצית. רעיון זה של גאולת שמים עמד במרכז ההתנגדות להשתלבות במהלך שיבת ציון שהחל לפני כמאה וחמישים שנה. שהרי אין צורך בעלייה מעשית לארץ-ישראל, עלייה הכרוכה גם בסכנה שהרי ממילא תהיה עלייה ניסית. את התוצאות המחרידות של מחשבה זו חווה עם ישראל בדור הקודם.

ואכן, בעקבות השואה נשתכחה תורת העלייה הניסית לארץ-ישראל ויהודי התפוצות עזבו את הגולה ובצורה מעשית עלו לארץ.

מתוך אותו כיוון מעשי אנחנו פועלים בהתיישבות בארץ-ישראל ולא אומרים שהיישובים יירדו משמים. ולכן אל לנו לחזור על אותה טעות ולהימנע מכל עשייה למען בניין המקדש מתוך מחשבה שהדבר מיותר שהרי ממילא המקדש ירד משמים.

'

לסיכום: המקדש ייבנה על ידינו, וברכת ה' היא שתרד משמים ותשלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו.


תודה~מישי~
אם את רוצה יש חוברת לימוד של התנועהעלה למעלה
אני יכולה לשלוח לך...
את יכולה לשלוח לי?על ההר


בשמחהעלה למעלה
אימייל?
שלחתי לך במסרעל ההראחרונה


אשריכם צדדיקים!!! אבל עדיין אסור לעלות להר הביתקעלעברימבאר

"יין ושכר אל שת אתה ובניך בבואכם אל אוהל מועד ולא תמותו. להבדיל בין הקודש ובין החול והין הטמא ובין הטהור . ולהורותץ את הני ישראל את כל חהחוקים אשר ציווה ה אותם ביד משה !!!!!!!!!!!!!!!!"

עד מתי תשתכרי? הסירי יינך מעלייךימח שם עראפת
אל תשאג אני לא נידש את מזוזת פתח היכל ה'!קעלעברימבאר

מה הוונצפנים גם אומרים שאסור להשתקר? כמו הדרדעים היקים הפרנקפוקט?  עד מתי ונצפנים תתיקיו? מלשון יקים

כי בענן אראה על הכפורתיהודה עוזר לבאחרונה
מה אתם אומרים על זה שהרב יצחק ברדא מתיר לעלות להרנ א

הבית?

קריאה מפתיעה: להיערך להקרבת קרבן בהר הבית

 

חברים!

הגיע הזמן שכל עם ישראל יעלה להר הבית בטהרה.

הגיע הזמן להקריב קורבן פסח על ההר.

מצווה בימינו!!!!

 

כל יהודי שעולה להר הבית - מקרב את בניין בית המקדש השלישי והנצחי בפרט ואת הגאולה השלמה בכלל!

בן כמה אתה?ימח שם עראפת
כל יהודי כזה מרחיק את הגאולה,סברא ישרה

בכך שיש צד גדול שהוא מתחייב כרת אם הוא דורך במקום המקדש,כי כולנו היום טמאי מתים

גם אוויל מחריש חכם ייחשבימח שם עראפת
לך תנזוף בכל מוכרי המצות הרכות שהם עלולים להכשיל את ישראל בכרת.
כל הכבוד לוconet

הרמבם התיר

לפי שיטת הרב ברדא המרא באתרא של ארץ ישראל הוא הרמבם ולא השולחן ערוך

אני אוהב את הקטע שמציגים את זה כשיטת הרמבםשלג דאשתקד

זה גמרות פשוטות שכמעט לא נתונות לוויכוח. הכאילו "דעות" שחולקות על זה, אלו דיוקים מאולצים בדברי המפרשים.

בספר הר הקודש (ספר מדהים בנושא מקום המקדש, המחבר שלו היה נטורי קרתא לחלוטין ואוהב ארץ ישראל), טוען ומנמק, שמה שאומרים שדעת רש"י והכפתור ופרח שאסור לטבול יום לעלות להר הבית זו טעות.

בקיצור, לא צריך שהרמבם יהיה מרא דאתרא כדי לפסוק כדברי המשנה והגמרא 😉

זו אמירה שלו באופן כללי לא רק בגלל הר הביתconet
לא דיברתי על האמירה שלו ביחס לרמבםשלג דאשתקד
דיברתי על האמירה שלך ביחס להר הבית 😉
הרב יצחק ברדא צדיק גדול. אבל אסור עדייו הולכין לםפקעלעברימבאר

פי הרוב

כל הכבודsami_1999אחרונה

מסכים איתך , הלוואי שיהיה לנו ימים יותר שקטים

אוטובוס ממותג - בית המקדש AIנ א
יפה אבל אנשים חייבים ללכת עם לבוש תנכי לבית המקדש?פתית שלג

מן הסתם בדורנו זה יהיה חליפות ומגבעות, או חולצות לבנות וכיפות לבנות (אולי עד שיתרגלו😐)

מה פתאום חליפות בחום הזה? ג'אלביה הרבהקעלעברימבאר

יותר נוחה לחום של ישראל. מכנסיים זה המצאה אירופאית לקור שם, וכן הכובע האירופאי העבה והחם, שבמילא לא מגן על העורף מהשמש הקופחת של ישראל.

 

כשיבנה המקדש נאכל קרבן פסח בתוך לאפות. תתחיל להתרגל לאוריינטליזם, כי זמנם של האשכנזים עבר (אומר זאת בתור אשכנזי מלא😉)

כשתלך לחתונה עם ג'אלביה דבר איתיפתית שלג

עד אז אין סיבה לחשוב שהלבוש המכובד יהפוך להיות ג'לאביות

החתנים אכן הולכים עם קיטל שהוא קצת כמו ג'אלביה.קעלעברימבאר

וברור שבחיים לא אלך עם חליפה.

 

מי אמר שעוד 50 שנה סין לא תשלוט בתרבות ויהיה מקובל להגיע לאו"ם בקימונו וכובע מחודד?

 

צריך לדבר עם החבר'ה בהוליווד בקליפורניה החמה. אם הם יתחילו ללכת עם ג'לאביות זה יתפוס בכל העולם

הרמב"ם אומר שבימות המשיח - עולם כמנהגו נוהגנ אאחרונה

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג"

שמות של ארגונים הקשורים להר הבית ולבית המקדשנ א

ארגון בית המקדש השלישי

ארגון בידינו

ארגון ישי

ארגון כפות המנעול

מינהלת הר הבית

תנועת חוזרים להר

מכון המקדש

תנועת נשים למען המקדש

נוער המקדש

מיזם נעים למקדש

ארגון סובו ציון

ישיבת המקדש

 

אם יש עוד ארגונים שאתם מכירים, תכתבו..

משמרת המקדשימח שם עראפת
תנועת סיבוב שערים
הארגון הרלוונטי היחיד הוא מורא מקדשבחור עצוב
אם אתה תומך חמאס אז אני מבין אותך בהחלט.ימח שם עראפת
מה הקשר?...הודיה לה':)

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

קשר נעלייםימח שם עראפת

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.


ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

יהי רצון שנזכה בקרוב לגאולה השלמה!! לביאת המשיחנ א

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

וואלההודיה לה':)

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

 

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

וואלה זה אתר שמאל.ימח שם עראפתאחרונה

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.


לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.


הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

עלון בית המקדש - עלון בפורמט דיגיטלינ א

עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית

לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com

 

כל העלונים שיצאו עד עתה:

עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf

עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf

עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf

עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf

עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf

עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf

עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf

עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf

עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf

עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf

מי שמעוניין/ת לקבל את העלונים במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

מיזם נעים למקדש - AI. מה דעתכם על זה?נ א
תמונה 1נ א
תמונה 2נ א
תמונה 3נ א
כמעט תאונהזיויק
מיזם נעים למקדש הוא מיזם להקמת מערכת תחבורה אל הרנ א
עבר עריכה על ידי נ א בתאריך י"ח בכסלו תשפ"ו 22:59

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

לא יודעת אם הוא עוד מסתובב כאןקפיץ

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

תכתבו מה דעתכם על התמונות... אהבתם?נ א
תמונה 4נ א

תמונה 5נ א

תמונה 6נ א

התמונות לא עובדות לי בכלל.צחקן
אוכל לשלוח לך את התמונות במיילנ א
כתוב לזה פסוק:קעלעברימבאר
"כי נעים נאווה תהילה"
יפה! 👍נ א
מי שמעוניין/ת לקבל את התמונות במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

למה אין בימנו משמר המקדש?ירחמיאל

זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.

 

למה לא עושים?

 

זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות

האם היה אפשר לנסך מים בבמות בשעת היתר במות?קעלעברימבאר

איך דוד ניסך מים?

מה המקור שלך שגוד ניסך מים?שלג דאשתקד
הגשש החיוור שם שם🎶קעלעברימבאר
סתם, כתוב במפורש בפסוק שדוד התאווה למים מבור בית לחם, והביאו לו הגיבורים מים והוא ניסך אותם לה'. כמובן אפשר לתרץ שזה היה בסוכות והוא הביא את זה למשכן בגבעון שהכהנים ינסכו, אבל זה דחוק
שתהיה לי בריאשלג דאשתקד
אין הכוונה שם למצוות ניסוך המים, גם לפי הפשט של הפסוק (מי *ישקני* מים מבור בית לחם) והן לפי האגדה המסובכת בבא קמא דף ס
הנה הפסוק:קעלעברימבאר
ויבקעו שלשת הגיבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לה'


לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'


נכון נשמהשלג דאשתקד

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

לא בסוכות. אבל משמע שבהיתר במותקעלעברימבאר

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

עיינתי וראיתי שיש עוד פסוקקעלעברימבאר

על ניסוך מים בבמות:

 

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

 

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם אתה מדבר על תופעהשלג דאשתקד
של ניסוך מים לה', אז כל המקורות שלך אחלה מקורות וזה לא קשור להיתר במות. זה קשור חזה שבא לי לפתוח את הברז בבית לכבוד ה' יתברך.


אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

לנסך מים לה' נשמע כמו ניסוך על המזבח. לפחותקעלעברימבאר
אצל דוד.


נסכים מוזכרים רק בקרבנות.


אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.


צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.


בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

יישר כח!שלג דאשתקד

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

הרלב"ג לא אומר שלמדו מדוד..אדם כל שהוא

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

 

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

צודק ולא צודקשלג דאשתקד

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

אולי דוד ניסך מים בהוראת שעה של עצמו כנביא, כשםקעלעברימבאר

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

 

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

לא הבנתישלג דאשתקד

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

לא בטוח שמותר לנסך מים בברז שלי. האם מותרקעלעברימבאר
לי להקריב צבי לה' על מזבח בחצר הבית שלי?
לכן דחוק שזה קרה בסוכות. אני מסכים שהואקעלעברימבאר
התאווה לשתות ואז ניסך. אז אולי היה אפשר לנסך בנדבה ביחיד בבמה כל השנה, או שהיתה זו הוראת שעה על פי נבואת דוד עצמו
הגמרא אומרת שזה הלכה למשה מסיני כיקעלעברימבאר
דברי נביאים הם רק אסמכתא והרי לא לומדים מדברי נביאים לעולם מה גם זה לא כתוב שם במפורש והאוקימתא של בר קפרא דחוקה שזה קרה דווקא בסוכות.


ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.


אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

לגבי הטענה שבכוונה נמנעים מדברי נביאיםשלג דאשתקד
ראיתי במקרה לשון יפה של ה"בן יהוידע", ברכות מח,ב: "אף על גב דילפותא מפסוקי תורה עדיפה, עם כל זה כיון דילפותא הנזכרת אינם מתיישבים בפשט המקראות, לכך אמר אינו צריך למילף בדרשה דחוקה, כי הדבר מפורש להדיה בפסוק של נביאים".
עדיין מה שיש לו מקורקעלעברימבאר
רק בנביאים זה עדיין נקקרא הלכה למשה מסיני
נכון מאודשלג דאשתקד
לצערי לא זכרתי איפה בדיון כאן היה צריך להכניס את הקטע הזה, הרעיון הוא שהגמ' בתענית מחפשת מקור ואין לה מקור טוב, אז היא כותבת בפשטות שזו הלכה למשה מסיני. אם המקור מדוד היה נראה לה טוב, סביר להניח שהיא הייתה מביאה אותו (ועדיין זה היה בגדר הלמ"מ ).


בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

אני חושב שלא שייךקעלעברימבאר
לדבר על הצער בעסקה כל חול המועד מפני שמחת החג. אבל גם אני נכשלתי בזה הרבה מפני שעמום
הוא אשר דיברתישלג דאשתקד

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

מטרת המועדים זה לשמוח מצווה דאוריתאקעלעברימבאר
בבשר ויין כשיש מקדש. דבאי רבי אבא הם דרשה בלבד, עובדה שהוא לא התיר מלאכה בסוף. וגם הוא דיבר על פוחזין כלומר חוטאים  . לבזבז את הזמן זה לא פוחזים אלא סתם בזבוז
אני לא בטוחשלג דאשתקד

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

 

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

כי יש עניין עצמי לשמחה ברגל ללא קשרקעלעברימבאראחרונה
ללימוד תורה. כמו שבשבת יש עניין עצמי

אולי יעניין אותך