רבנים

בכל אופן צריך להיות ערים לנקודה חשובה.

הרבה פעמים רבנים אוסרים דבר כהוראה לרבים. יש מקומות שאסור להגיע ויש מקומות שמותר. מה הבעיה? שלא יודעים איזה מקומות מותר ואיזה מקומות אסור וגם במקומות שמותר צריך לעלות אחרי טבילה. עכשיו רובם הגדול של האנשים לא יודעים לאן מותר ולאן אסור ויותר מזה מה משמעות האיסור.

אם יתירו אז אנשים שלא מודעים לחומרת האיסור יכנסו בלי שום הגבלה להר הבית ויעברו על איסור כרת.

אני לא נכנס לשם אבל האם מי שעולה בצורה נכונה עושה דבר רע? ממש לא, להיפך.

בכותרת "אז.."

זאת

...

בנדוד שלי היה שם במג"ב ונתנו להם מפה בערך עד איפה מותר... אבל לשעת הדחק, אף אחד לא יכול לדעת מדויק וזו הבעיה היחידה (ויש באמת את המקומות שוודאי מותר לאחר טבילה)

השאלה היא איפה זה בדיוק מקום המקדש

מובלעת כנראה הנחת יסוד שיש מצווה גמורה לעלות להר הבית, ולכן שיקולים שאינם במישור הזה לא יכולים להכריע אותה.

השאלה האם זה נכון.

כתבת בעבר "אישית הסיבה העקרית שאני עולה היא כדי להרגיש את הגלות וצער השכינה ובעז"ה זה יעזור לעורר אותי לפעול בדברים שבאמת עוזרים".

הרעיון שנוכחות מוגזמת פוגעת ביראה וההתפעלות מהמקדש מופיע במורה נבוכים (ח"ג מז) בטעם מצוות הטומאה והטהרה.

וקצת מעין זה, - "היה ר"מ אומר מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה מפני שרגיל בה וקץ בה אמרה תורה תהא טמאה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה". 

אז בשיקול הזה יש אמת, השאלה מה המקום שנותנים לו, ומה האיזון הנכון.

[איני מהעולים להר הבית].

ישנו איסור כניסה בטומאה למקום המקדש [לא כל הר הבית], איסור שעונשו כרת.

ישנו איסור על כניסה בטומאות מסוימות, שניתן להטהר מהן גם כיום, בכניסה לכל הר הבית.

הרבה מאוד רבנים אוסרים כניסה להר הבית, או בגלל שהם סוברים שכל להר הבית היא ספק כניסה מקום המקדש [ומילא אסורה, כדין ספק דאורייתא], או מסיבות אחרות.

יש גם לא מעט רבנים שמתירים.כניסה למקומות מסויימים בהר הבית שלדעתם הם בוודאות אינם מקום המקדש, אחרי טבילה ובתנאים מסויימים.

חלק מהרבנים שאוסרים, מתנסחים באופן לא מדוקדק כ"כ, [אולי במכוון, כדי למנוע מה שלדעתם הוא מכשול], ואומרים שכל כניסה להר הבית היא באיסור כרת.

בכל זאת, רבנים גדולים מאוד אוסרים באופן מוחלט את הכניסה לשם.

למה רבנים אחרים כן מרשים? זה לא מוזר?

אם רב מסויים אומר שזה אסור בתכלית האיסור ואין לנו אפשרות לדעת מה הגבולות המותרים ומה האסורים איך רב אחר אומר שהוא כן יודע?

זה כמו לדוגמא- למה אנחנו לא אוכלים בשר של ג'ירפה? כי לא יודעים בדיוק איך נכון לשחוט אותה.

ואז פתאום יבוא רב אחד ויגיד אני כן יודע איך. זה לא הזוי קצת??

צריך ללמוד את הנושא מיסודותיו, ולראות איפה שורש המחלוקת.

ובנושא הזה, מה כתוב במשנה במידות על מיקומו של המקדש בהר הבית, איך פירשו אותה המפרשים, איזה מקורות יש לנו במהלך הדורות לגבי מיקום המקדש בהר הבית, האם יש לנו מקורות סותרים וכדומה.

והסיבה שלא אוכלים בשר של ג'ירפה איננה שלא יודעים איך לשחוט אותה. זה מאוד מפורסם, אבל לא נכון. כל הצוואר כשר לשחיטה.

השאלה ההלכתית לגביה היא אכילת חיה שיש לה סימני כשרות אבל אין עליה מסורת, ונראה שבאמת זו שאלה שקיימות בה דיעות שונות. אבל מלבד זה ג'ירפה היא פשוט בעל חיים מוגן ויקר.

וזוהי התשובה

לשטח הר הבית מותר לטמא מת להיכנס.

מהחיל(שכולל בתוכו את העזר, האולם ההיכל וכו') אסור לטמא מת להיכנס.

היום כולנו נחשבים טמאי מתים ולכן אסור לעבור את המקום שבו פעם היה החיל.

מה שרבנים אומרים היום שזה כרת זה על פי הערכה שאי אפשר לקבוע את המקום המדויק של החיל, אבל מו"ר הרה"ג שלמה גורן ידע להעריך איפה המקומות המדויקים(יש בספרו "הר הבית" את המפות להרבה שיטות של פוסקים שונים)

(פה רואים איפה זה החיל)

(יביע אומר חלק ה סימן כו)  

אחרי שהוא האריך בכך שקדושת מקום המקדש והר הבית קיימת בזמן הזה, הוא מתייחס לבעיה לדעת איפה הוא מקום המקדש והעזרות, וכן שאם יעלו יבואו לעלות לכל המקומות וכותב שלכן אין להכנס כלל לשטח הר הבית.

[זה הכיוון הכללי של הדברים, הרוצה לראות בדיוק יעיין שם].

כנראה שבע"פ הוא התנסח בצורה פחות מדוקדקת [ראיתי בעבר סרטון קצר של דבריו בנושא].

בדרך כלל העולים להר הבית אינם נוהגים כדעת הרב גורן המופיעה בספרו. וגם המפה המצולמת אינה כשיטתו.

איני אומר ששיטתו עדיפה על שיטתם, אבל ודאי שאי אפשר להביא אותו כמקור שהוא בירר את הגבולות ועליו סומכים.

עזרתם לי להבין

שנפגש עוד היום בבית המקדש!

ואם זה תלוי בעמ"י, נראה לי זה כבר בשיפוצים הקטנים ;)

יש כמה דעות איך יבנה בית המקדש.

תודה רבה לכבודו על ההכרעה החדה

התורה לא משתנה, אם בית המקדש הראשון והשלישי נבנו אז כך גם השלישי.

יש לנו מצוות עשה לבנות בית מקדש, זה בעייתי לומר שהוא יירד משמיים, כי מבטלים מצווה.

מי שרוצה יש לתנועה דפי לימוד על העניין...

יש מלא דעות

כנראה רש"י לא מספיק טוב בשבילם

אף אחד לא טוב להם. הם חכמים גדולים יותר מכולם וחבל שכך. יש להם מטרה טובה אבל כנראה הדרך לגיהנום רצופה בהרבה כוונות טובות

לי זכור שרש"י מזכיר את זה בגמרא.

יש את המשנה בתחילה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד.... ושיהיה יום הנף כולו אסור

אז הגמרא שואלת למה? שיאמרו אשתקד אכלנו משהאיר....

בקיצור בגמרא שם זכור לי שמופיע שרש"י אומר שבית המקדש ירד מהשמיים

רש"י לא פוסק את זה להלכה, הוא מפרש דעה בגמרא.

אין שום ראשון שופוסק להלכה שבית המקדש ירד מהשמים.

ולא הלכתית.

לפי מה שכתבת "שאין שום סתירה בין האמירה שבית המקדש ירד מהשמיים להלכה הפסוקה שעלינו לבנות אותו. ולא מן הנמנע שנתחיל לבנות, ובאמצע הוא יושלם מהשמיים." אז זו לא שאלה הלכתית.

(ודעתי נוטה כדבריך ברמת העיקרון, אך לא שמצווה זו מוטלת עלינו למעשה במצב הנוכחי).

אם רואים סתירה בין הדברים, אז כבר יש כאן שאלה הלכתית שדורשת הכרעה.

הגמרא דנה בכל מיני דינים "משחרב המקדש" אחד הדינים הוא לגבי שתיית יין לכהנים.

יש הווא אמינא בגמרא שלכהנים יהיה אסור לשתות יין תמיד שמא פתאום יבנה המקדש והם לא יוכלו לעבוד.

ושם רש"י מסביר איך זה יכול להיות שזה יקרה כל כך מהר? זה ירד משמיים.

אך דעה זו נדיחת ואומרים שאין חשש שבית המקדש יבנה כל כך בפתאומיות...

1. רש"י לא מזכיר שם את זה.

2. לא כ"כ פשוט שהבנת הדיעה שנפסקה להלכה היא שלא חוששים לבנייה פתאומית של המקדש. [אולי דווקא לרש"י לא חוששים, ולרמב"ם חוששים, ובאמת לא צריך לתלות את זה בהכרח בשאלת ירידת מקדש מן השמיים, לשני הכיוונים, כי בנייית מזבח בידי אדם יכולה להיות מהירה, וגם אם המקדש ירד מן השמיים השאלה מהי הסבירות שזה יקרה היום].

אני חושב שההקשר שרש"י אומר את זה זה בסוגיא של התקין רבן יוחנן בין זכאי שיום הינף כולו אסור, אבל לא הספקתי בינתיים לבדוק יותר.

הוספה - המקורות שהרב מרדכי אליהו מביא לגישה הזו הם רש"י והתוספות בר"ה דף ל'., ובסוכה מ"א., וכן בשבועות דף ט"ו: תוספות ד"ה אין בנין בית המקדש בלילה וכו'.לא עיינתי בסוגיות שם.

בכל מקרה, בגמרא בתענית יז עמוד א ד"ה "אסור לשתות":"ותו לא שמא יבנה בית המקדש".

אין עוד שום מפרש שסובר גם כך?

מי דחה את הדעה הזאת?

נשאל זאת ככה-

אתה מכיר מי שסובר שלכהנים אסור לשתות יין?

כלומר: זה יהיה מיידי, אבל אין חיוב לחשוש לכך, בגלל עצם הסבירות שזה יקרא עכשיו.

שפוסק שלכהן שיודע משמרתו אסור לשתות יין, ורק לכהן שלא יודע משמרתו מותר?

ח  [ז] כל כוהן שיודע מאיזה משמר הוא, ומאיזה בית אב הוא, ויודע שבתי אבותיו, קבועים הן בעבודה היום--אסור לו לשתות כל אותו היום; היה יודע מאיזה משמר הוא, ואינו מכיר בית אב שלו--אסור לשתות כל אותה שבת שמשמרתו עובדין בה.

ט  לא היה מכיר משמרתו, ולא בתי אבותיו--הדין נותן שאסור לשתות יין לעולם; אבל תקנתו קלקלתו, והרי הוא מותר לשתות תמיד--שאינו יכול לעבוד, עד שייקבע בבית אב שלו ובמשמרתו.

אלא לקרבנות.

ומזבח אפ]שר להקים מהר מאוד.

בכל מקרה אי אפשר להסביר שהסיבה שמותר לשתות יין [גם לדיעה שלכל כהן מותר, וכפי שמשמע מרש"י] היא כי המקדש לא ירד מהשמיים ולכן ייקח זמן לבנות אותו.

כי בכל מקרה זה תלוי במזבח ולא במקדש.

לפי הרמב"ם אין הווא אמינא כזאת.

וחוץ מזה, מי מסביר את מהלך הסוגיא ככה, ברש"י בתענית זה לא כתוב.

"אבל בנין העתיד לבא בידי שמים הוא".

אפשר לדון ענינית.

בפועל יש לנו מצווה לבנות את בית המקדש ואין שום חולק עליה...

זה דעות מהאגדות שמספרים לנו בגן...

הרבה פעמים הגאולה נתפסת לנו שמשהו וואו ושבית המקדש יורד לנו בזיקוקים.

אבל אנחנו צריכים להבין שהגאולה זה הדבר הכי טבעי שיש ואנחנו צריכים לפשט את המושגים האלה של הגאולה. כן אנחנו צריכים ללכת ולבנות את בית המקדש. ומשיח זה לא מישהו שפתאום בא מהשמיים ותוקע בשופר, אלא זה בנאדם רגיל,  מנהיג...

בסופו של דבר כולם יצטרכו לעלות להר הבית ולבנות את בית המקדש.

לפני 100 שנה רבנים גם אסרו לעלות לארץ...

שלא נדע עד שיגיע הזמן ואתם יודעים יותר טוב.

זה כמו שאנשים אומרים לי מה אתה מתכנן עוד מעט יגיע המשיח וכו' וכו' אז אני אומר להם אז מחר אתה מפסיק לצאת לעבודה והולך לכולל? צריך להתכונן.... התשובה היא בד"כ לא

אנחנו לא צריכים לפשט כלום אנחנו צריכים להיות ראויים....

אבל כוונתו היא שאנחנו צריכים לעשות דברים מסויימים ואם במקרה זה יקרה אחרת אז נדע שזה עדיין יכול להיות גאולה

כלומר בניגוד לאם נביא חולק על התורה שאז אני יודע שזה נסיון -  כאן ההלכה לא מוחלטת. בעיקרון יש סדר אבל זה לא מעכב ולכן אפילו שכדי שתהיה "חזקת משיח" צריך שיבנה את בית המקדש ויכוף כל ישראל וכו' עדיין יכול להיות אחרת 

אבל כמובן שההכוונה הרגילה היא 'על דרך הטבע' כלומר מה שמופיע בסוף הלכות מלכים ומלחמותיהם (יא?)

לאחרונה שמעתי שיעור על כך. אשתדל להביא אותו בעז"ה.

בכל מקרה, התשובה הפשוטה היא שאין שום סתירה בין האמירה שבית המקדש ירד מהשמיים להלכה הפסוקה שעלינו לבנות אותו. ולא מן הנמנע שנתחיל לבנות, ובאמצע הוא יושלם מהשמיים.

מה הוונצפנים גם אומרים שאסור להשתקר? כמו הדרדעים היקים הפרנקפוקט?  עד מתי ונצפנים תתיקיו? מלשון יקים

בכך שיש צד גדול שהוא מתחייב כרת אם הוא דורך במקום המקדש,כי כולנו היום טמאי מתים

הרמבם התיר

לפי שיטת הרב ברדא המרא באתרא של ארץ ישראל הוא הרמבם ולא השולחן ערוך

זה גמרות פשוטות שכמעט לא נתונות לוויכוח. הכאילו "דעות" שחולקות על זה, אלו דיוקים מאולצים בדברי המפרשים.

בספר הר הקודש (ספר מדהים בנושא מקום המקדש, המחבר שלו היה נטורי קרתא לחלוטין ואוהב ארץ ישראל), טוען ומנמק, שמה שאומרים שדעת רש"י והכפתור ופרח שאסור לטבול יום לעלות להר הבית זו טעות.

בקיצור, לא צריך שהרמבם יהיה מרא דאתרא כדי לפסוק כדברי המשנה והגמרא 😉

פי הרוב

מסכים איתך , הלוואי שיהיה לנו ימים יותר שקטים

מן הסתם בדורנו זה יהיה חליפות ומגבעות, או חולצות לבנות וכיפות לבנות (אולי עד שיתרגלו😐)

יותר נוחה לחום של ישראל. מכנסיים זה המצאה אירופאית לקור שם, וכן הכובע האירופאי העבה והחם, שבמילא לא מגן על העורף מהשמש הקופחת של ישראל.

כשיבנה המקדש נאכל קרבן פסח בתוך לאפות. תתחיל להתרגל לאוריינטליזם, כי זמנם של האשכנזים עבר (אומר זאת בתור אשכנזי מלא😉)

עד אז אין סיבה לחשוב שהלבוש המכובד יהפוך להיות ג'לאביות

וברור שבחיים לא אלך עם חליפה.

מי אמר שעוד 50 שנה סין לא תשלוט בתרבות ויהיה מקובל להגיע לאו"ם בקימונו וכובע מחודד?

צריך לדבר עם החבר'ה בהוליווד בקליפורניה החמה. אם הם יתחילו ללכת עם ג'לאביות זה יתפוס בכל העולם

"אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג"

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.