אבל בפגישה ראשונה, אין מקום להסתיר

לא יודע בדיוק להגדיר...

זה לא כמו מחלה (שגם עליה לא תמיד בהתחלה) - וגם לא "נכות"...

קודם, להכיר את האדם לגופו.

מן הסתם, אם הכיוון שייך - אז בין הדברים הבסיסיים שאדם מספר על עצמו, גם זה, אם חלילה כך.

בשו"ט.

אז נראה לי שבאופן טבעי ההורים מוזכרים בשיחה.

כך שלא ממש אפשר לשמור את זה לשלב יותר מתקדם, וזה גם יכול ליצור איזו אי נעימות על הדרך.

ודווקא אם לא חשים בנוח לדבר על זה, אולי עדיף שידעו כבר בשלב ההצעה, במקום שהצד השני ישאל בתמימות על ההורים וייפול לנושא רגיש בלי כוונה.

וכנ"ל הורים גרושים.

הייתי מרגיש שעבדו עליי.

לגבי דודים גרושים וכו' - זה גם משפיע, אבל לא חובה בהתחלה.

ן למה הייתה נעלב אם לא היו אומרים לך בההצעה. 

אין לזה סוף...

ברור שלא הייתי נעלב אם הייתי יודע על דודה גרשה לאחר האירוסין.

(לא זוכר מתי ידעתי, ולא זוכר שנפגעתי).

זה מאוד משפיע על היחס של אדם למוסד הנישואין, לטוב ולמוטב.

לי אין קרובים גרושים, ולכן מבחינתי גירושין הם לא דבר שיגיע מיוזמתי (מלבד מחלת נפש / בגידה).

מי שקשור לאדם שהתגרש והשתקם (ב"ה!!) - ידו קלה יותר על ההדק.

בס"ד

שלום לכולם,

יש לי קרובים מדרגה ראשונה שהתגרשו.

ממש לא הייתי רוצה להיות במצב זה, לכן 

נזהרת מאוד להיכנס למצב זה.

כיוון שידי אינה קלה ההדק השם ישמור ויציל מזה,

וגם מנישואים שלכאורה תקינים אך הם לא.

                                  בתודה ובברכה

         שבין כל בהעלים ונשים ישררו אהבה, אחווה,שלום ורעות

נוסיף אותה גם לשורה התחתונה.

ודאי, אנשים מגיבים שונה לאירועים דומים.

ראיתי בנות שנהגו בכל מיני צורות לאור קרבה לגירושין

[כמובן, איני ערב שהגירושין גרמו לכל מה שראיתי].

שלא נדע מצרות ומצער, ונשמע רק בשורות טובות!!

קורה שהקשר עם דודה הוא לא חזק כ"כ, ופוגשים אותה לעיתים רחוקות [בעיקר אם גרים רחוק].

2. יכול להיות שהגירושין היו לפני שהבן אדם עצמו נולד, והוא רק זוכר את הדודה חיה באושר עם בעלה השני.

3. לפי הערכתי ע"פ אחוז הגירושין באוכלוסיה הדתית, ומספר הדודים הממוצע באוכלוסיה הדתית, לאחוז גבוה מאוד מהאוכלוסיה יש דוד/ דודה גרושים. [בהערכה גסה מאוד - באיזור 50%, אולי אפילו יותר].

אבל כשיש לך מספר רב של הצעות, ואתה יכול לבחור ביניהם - אתה מצפה לסינון מוקדם.

אבהיר: יצאתי עם יותר מאחת שהייתה בת של הורים גרושים, כולם בנות טובות ויקרות.

ועדיין, זה להיכנס למשפחה עם תסבוכת, ואם יש לך אופציה אחרת - למה לך?

לגבי הדודים, לקחתם אותי מה זה קשה...

מי שאומר שזה לא משפיע - שטויות,

אבל לא על זה בלבד גומרים שידוך (או מורידים, לחרדים שבינינו ).

יצאתי פעם עם בחורה יתומה משני ההורים. אמרו לי את זה עוד בשלב ההצעה.

זה היה טוב שידעתי מראש, ככה יכולתי לגשת לנושא בעדינות ולשמור על טאקט מינימאלי לאורך הדרך...

ב''ה

1) קודם כל אני חושב שזה בסדר לספר את זה בפגשה הראשונה או השנייה ו לא חייבים לספר את זה בההצעה 

2)  אני לא חושב שזה נכות או מחלה

3) אני חושב שאם כל זה צריך לברר ( כמובן בעדינות ו ברגישות ן בזמן המתאים) למה זה קרה מי מה זה קרה

4) אני אישית הציעו להיפגש אם בנות שהיה להם סיפור כזה ו לא בגלל זה פסלתי 

5)ב"ה אנחנו מתחילים ללמוד את התורה מחדש ו אני חושב שצריך לתת דגש על איך האבות התנהגו ו פרט לגבי "השידוכים"

שלא הסתכלות יותר מדי על המשפחה 

כמה זה השפיע על הבנאדם, ואיך הוא ביחס לזה. 

וזה לא השפיע עליו ממש.

גם אם זה לא משהו שרואים אותו (כמו במקרה שלי)

יש הרבה דברים בחיים שמשפיעים.

בדרך כלל ההשפעה לכמה כיוונים, ותלוי מאד באדם.

לפעמים, מה שמצער - גם עושה אותו לרגיש יותר לזולת וכו'.

על כן, בהיות שזה לא נתון "מותנה" (לפחות לא ב"ציבורנו", שלא מבררים לפרטי פרטים אצל שדכנים), יש מקום להשאיר להתנהלות הטבעית. הרי ברור שאם שיחה תתגלגל בצורה שיש בה סיכוי כלשהו, אז דווקא דבר ש"משפיע", את תדברי עליו כי זה נושא חשוב לך. לא בגלל "נתון שעומד לשיפוט שמא יפסול..".  אז חבל להילחץ מזה. תהיי את, תהיי טבעית, ואל תחשבי כהו-זה, שמדובר בנושא שאמור לגרוע משהו ממך. תסתכלי כך - כך זה יוקרן (כמובן, לא מדובר במקרה של "השפעה קיצונית", שאז לא הגורם הוא המשנה, אלא כללית אופיו של האדם כעת, שגם זה מסוג הדברים שמדברים עליהם).

אני רוצה לחדד משהו- כשכתבתי את ההשוואות לנכות ולמחלה, הכוונה הייתה לדברים שאני הייתי רוצה לדעת לפני (כמו נכות) ודברים שלא הייתי רוצה לדעת לפני (כמו מחלה של אחד מבני המשפחה).

בס"ד

שלום לכולם,

ברשותכם מעשה אינטגרציה של שירשור זה והשוואה עם אחרות בזמן קשר.

נקודת ההנחה שלנו, אנו מתפללים לקב"ה, מבקשים ממנו שיפגיש אותנו

עם הזיווג האמיתי שלנו, שיהיה אדם טוב וכו'. כיוון שהוא היחיד שיודע

באמת מה מידותיו של האדם, את טיבו והתאמתו.

אם זה כך, בוודאי שהאדם לא יצטרך להיפתח, לומר דברים אישיים שלעיתים

קשים לאנשים מסוימים (והאמת כדאי שיתרגלו לנסות לדבר על זה, לטובתם 

הנפשית) להרבה אנשים, כי מן הסתם בעז"ה בלנ"ד יהיה בודד.

                                                      בתודה ובברכה

    שכל אחד ואחת הזקוקים למצוא את זיווגם יאהבו ויגישו שזה האחד/האחת ולא יהיה צורך או רצון להשוות לאחרים

לדעתי לספר על ההתחלה. ההסתרה גורמת להרבה מתח שלפעמים מתנפח ללא כוונה למימדים לא רציונאלים.

מוות של מישהו קרוב ללבך (וזה יכול להיות גם חבר טוב וכדו') זה ממש לא מחלה שלך אבל מאוד משפיע על המצב הנפשי התמידי של הבן אדם. לטוב ולרע. זה לא דבר שיש להסתיר.

גם בחיים בלי קשר לדייטים ראיתי שהרבה יותר קל להגיד דברים כאלה כבר על התחלת קשר, בעבודה, בלימודים, בשכנות.

כי כשחברה טובה מגלה אחרי שנת היכרות שבכלל אין לך אבא מגיל צעיר, זה מכניס אותה להלם לא נעים. והדבר הבא שהיא חושבת מה היא עוד לא סיפרה לי? אולי אנחנו לא באמת כאלה חברות אם היא לא הרגישה בנח לספר? ואיזה פדיחה על כל הפעמים שהתלוננתי על אבא שלי?

פעם הכרתי מישהי במשך שנתיים ואז יום אחד תוך כדי שיחה היא סיפרה לי שהילדה הבכורה שלה נפטרה בגיל חצי שנה מבעיות בלב. אני נכנסתי לשוק. איך בכל היכרותינו היא בחיים לא הזכירה את זה? איך אני חשבתי שהיא סתם אמא לחוצה על הילדים שלה? זה היה לי ממש לא נעים.

לכן אני חושבת לספר על ההתחלה.

היו שאמרו כאן שדבר כזה היה מעליב בעיניהם.

אך אני חושב שאם מסתכלים על זה מהצד השני זה כמעט בלתי אפשרי לצפות לתיאור כזה עוד לפני שנוצר קשר בצורה יבשה.

פתיחה או תיאור של דבר כ"כ כואב כגון זה ועוד פעמים רבות כ"כ (כל שכן אם הוא נתקל בדחיה בעקבות זה) הוא דבר קשה בצורה שאינה ניתנת לתיאור.לספר או להעלות נושא כזה פעם בודדת יכול להיות מכאיב ביותר,לא ניתן לצפות שהוא יעביר את האינפורמציה הזו לדעתי בשלב כ"כ מוקדם,ומימלא לכ"כ הרבה אנשים פעם אחר פעם

המידע עצמו ידוע ומפורסם וכל מי שמכיר קצת את המשפחה יודע עליו.[אולי יש מקרים חריגים שלא, אבל במקרים הרגילים], אז לא נראה לי נורא כ"כ שעוד מישהו ידע עליו.

פתיחת הנושא היא באמת הרבה יותר אישית, אבל גם אין שום צורך לעשות אותה בשלב ראשוני.

יכול להיות שיש אנשים שגם לומר את העובדה הבסיסית זה טעון רגשית מבחינתם, או שהם חוששים שהצד השני יפתח את הנושא יותר והם יתקשו להציב לו גבול, אבל גם אז נראה לי שאפשר לומר את זה בשלב ההצעה.

אך נראה לי שלהרבה אנשים לומר את זה הלוך וחזור בשלב כ"כ מוקדם כמו הצעה או בירור ,שלב שלא בטוח שיצא ממנו דבר,זה עול כבד,גם לומר את הדברים באופן יבש כיאלו וזה תג כמו סוג השכלה והשקפה

ואם המציע הוא חבר או בן משפחה הוא אמור לדעת את זה מראש.

א.לגבי המציאות שתיארת השאלה היא כנראה באמת אם נכון להגיד זאת בשלב מוקדם או לא

ב.אך אני מניח שיש עובי נוסף לדברים,ועוד אנשים שמנסים להציע,או שדכנים וכיוצא בזה,אף על פי שאני מניח שבד"ר כל אמדובר בעשרות אנשים בכל זאת מדובר ביותר מיחידים,והיכרות דרךאתר היכרויות לדוגמא זו במה מאד לא מתאימה לתיאור דבר כזה בעיני

בשביל להיות רגישים יותר

יביך אותי מאוד אם אגלה את זה בדייט 

חוץ מזה, אני לא מבינה מה האינטרס להסתיר?? זה בושה?
ברור שממש לא צריך לספר כבר בדייט הראשון על איך התמודדת עם זה וכו', זה רק כשמתקדמים.

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי