אבל בפגישה ראשונה, אין מקום להסתיר

לא יודע בדיוק להגדיר...

זה לא כמו מחלה (שגם עליה לא תמיד בהתחלה) - וגם לא "נכות"...

קודם, להכיר את האדם לגופו.

מן הסתם, אם הכיוון שייך - אז בין הדברים הבסיסיים שאדם מספר על עצמו, גם זה, אם חלילה כך.

בשו"ט.

אז נראה לי שבאופן טבעי ההורים מוזכרים בשיחה.

כך שלא ממש אפשר לשמור את זה לשלב יותר מתקדם, וזה גם יכול ליצור איזו אי נעימות על הדרך.

ודווקא אם לא חשים בנוח לדבר על זה, אולי עדיף שידעו כבר בשלב ההצעה, במקום שהצד השני ישאל בתמימות על ההורים וייפול לנושא רגיש בלי כוונה.

וכנ"ל הורים גרושים.

הייתי מרגיש שעבדו עליי.

לגבי דודים גרושים וכו' - זה גם משפיע, אבל לא חובה בהתחלה.

ן למה הייתה נעלב אם לא היו אומרים לך בההצעה. 

אין לזה סוף...

ברור שלא הייתי נעלב אם הייתי יודע על דודה גרשה לאחר האירוסין.

(לא זוכר מתי ידעתי, ולא זוכר שנפגעתי).

זה מאוד משפיע על היחס של אדם למוסד הנישואין, לטוב ולמוטב.

לי אין קרובים גרושים, ולכן מבחינתי גירושין הם לא דבר שיגיע מיוזמתי (מלבד מחלת נפש / בגידה).

מי שקשור לאדם שהתגרש והשתקם (ב"ה!!) - ידו קלה יותר על ההדק.

בס"ד

שלום לכולם,

יש לי קרובים מדרגה ראשונה שהתגרשו.

ממש לא הייתי רוצה להיות במצב זה, לכן 

נזהרת מאוד להיכנס למצב זה.

כיוון שידי אינה קלה ההדק השם ישמור ויציל מזה,

וגם מנישואים שלכאורה תקינים אך הם לא.

                                  בתודה ובברכה

         שבין כל בהעלים ונשים ישררו אהבה, אחווה,שלום ורעות

נוסיף אותה גם לשורה התחתונה.

ודאי, אנשים מגיבים שונה לאירועים דומים.

ראיתי בנות שנהגו בכל מיני צורות לאור קרבה לגירושין

[כמובן, איני ערב שהגירושין גרמו לכל מה שראיתי].

שלא נדע מצרות ומצער, ונשמע רק בשורות טובות!!

קורה שהקשר עם דודה הוא לא חזק כ"כ, ופוגשים אותה לעיתים רחוקות [בעיקר אם גרים רחוק].

2. יכול להיות שהגירושין היו לפני שהבן אדם עצמו נולד, והוא רק זוכר את הדודה חיה באושר עם בעלה השני.

3. לפי הערכתי ע"פ אחוז הגירושין באוכלוסיה הדתית, ומספר הדודים הממוצע באוכלוסיה הדתית, לאחוז גבוה מאוד מהאוכלוסיה יש דוד/ דודה גרושים. [בהערכה גסה מאוד - באיזור 50%, אולי אפילו יותר].

אבל כשיש לך מספר רב של הצעות, ואתה יכול לבחור ביניהם - אתה מצפה לסינון מוקדם.

אבהיר: יצאתי עם יותר מאחת שהייתה בת של הורים גרושים, כולם בנות טובות ויקרות.

ועדיין, זה להיכנס למשפחה עם תסבוכת, ואם יש לך אופציה אחרת - למה לך?

לגבי הדודים, לקחתם אותי מה זה קשה...

מי שאומר שזה לא משפיע - שטויות,

אבל לא על זה בלבד גומרים שידוך (או מורידים, לחרדים שבינינו ).

יצאתי פעם עם בחורה יתומה משני ההורים. אמרו לי את זה עוד בשלב ההצעה.

זה היה טוב שידעתי מראש, ככה יכולתי לגשת לנושא בעדינות ולשמור על טאקט מינימאלי לאורך הדרך...

ב''ה

1) קודם כל אני חושב שזה בסדר לספר את זה בפגשה הראשונה או השנייה ו לא חייבים לספר את זה בההצעה 

2)  אני לא חושב שזה נכות או מחלה

3) אני חושב שאם כל זה צריך לברר ( כמובן בעדינות ו ברגישות ן בזמן המתאים) למה זה קרה מי מה זה קרה

4) אני אישית הציעו להיפגש אם בנות שהיה להם סיפור כזה ו לא בגלל זה פסלתי 

5)ב"ה אנחנו מתחילים ללמוד את התורה מחדש ו אני חושב שצריך לתת דגש על איך האבות התנהגו ו פרט לגבי "השידוכים"

שלא הסתכלות יותר מדי על המשפחה 

כמה זה השפיע על הבנאדם, ואיך הוא ביחס לזה. 

וזה לא השפיע עליו ממש.

גם אם זה לא משהו שרואים אותו (כמו במקרה שלי)

יש הרבה דברים בחיים שמשפיעים.

בדרך כלל ההשפעה לכמה כיוונים, ותלוי מאד באדם.

לפעמים, מה שמצער - גם עושה אותו לרגיש יותר לזולת וכו'.

על כן, בהיות שזה לא נתון "מותנה" (לפחות לא ב"ציבורנו", שלא מבררים לפרטי פרטים אצל שדכנים), יש מקום להשאיר להתנהלות הטבעית. הרי ברור שאם שיחה תתגלגל בצורה שיש בה סיכוי כלשהו, אז דווקא דבר ש"משפיע", את תדברי עליו כי זה נושא חשוב לך. לא בגלל "נתון שעומד לשיפוט שמא יפסול..".  אז חבל להילחץ מזה. תהיי את, תהיי טבעית, ואל תחשבי כהו-זה, שמדובר בנושא שאמור לגרוע משהו ממך. תסתכלי כך - כך זה יוקרן (כמובן, לא מדובר במקרה של "השפעה קיצונית", שאז לא הגורם הוא המשנה, אלא כללית אופיו של האדם כעת, שגם זה מסוג הדברים שמדברים עליהם).

אני רוצה לחדד משהו- כשכתבתי את ההשוואות לנכות ולמחלה, הכוונה הייתה לדברים שאני הייתי רוצה לדעת לפני (כמו נכות) ודברים שלא הייתי רוצה לדעת לפני (כמו מחלה של אחד מבני המשפחה).

בס"ד

שלום לכולם,

ברשותכם מעשה אינטגרציה של שירשור זה והשוואה עם אחרות בזמן קשר.

נקודת ההנחה שלנו, אנו מתפללים לקב"ה, מבקשים ממנו שיפגיש אותנו

עם הזיווג האמיתי שלנו, שיהיה אדם טוב וכו'. כיוון שהוא היחיד שיודע

באמת מה מידותיו של האדם, את טיבו והתאמתו.

אם זה כך, בוודאי שהאדם לא יצטרך להיפתח, לומר דברים אישיים שלעיתים

קשים לאנשים מסוימים (והאמת כדאי שיתרגלו לנסות לדבר על זה, לטובתם 

הנפשית) להרבה אנשים, כי מן הסתם בעז"ה בלנ"ד יהיה בודד.

                                                      בתודה ובברכה

    שכל אחד ואחת הזקוקים למצוא את זיווגם יאהבו ויגישו שזה האחד/האחת ולא יהיה צורך או רצון להשוות לאחרים

לדעתי לספר על ההתחלה. ההסתרה גורמת להרבה מתח שלפעמים מתנפח ללא כוונה למימדים לא רציונאלים.

מוות של מישהו קרוב ללבך (וזה יכול להיות גם חבר טוב וכדו') זה ממש לא מחלה שלך אבל מאוד משפיע על המצב הנפשי התמידי של הבן אדם. לטוב ולרע. זה לא דבר שיש להסתיר.

גם בחיים בלי קשר לדייטים ראיתי שהרבה יותר קל להגיד דברים כאלה כבר על התחלת קשר, בעבודה, בלימודים, בשכנות.

כי כשחברה טובה מגלה אחרי שנת היכרות שבכלל אין לך אבא מגיל צעיר, זה מכניס אותה להלם לא נעים. והדבר הבא שהיא חושבת מה היא עוד לא סיפרה לי? אולי אנחנו לא באמת כאלה חברות אם היא לא הרגישה בנח לספר? ואיזה פדיחה על כל הפעמים שהתלוננתי על אבא שלי?

פעם הכרתי מישהי במשך שנתיים ואז יום אחד תוך כדי שיחה היא סיפרה לי שהילדה הבכורה שלה נפטרה בגיל חצי שנה מבעיות בלב. אני נכנסתי לשוק. איך בכל היכרותינו היא בחיים לא הזכירה את זה? איך אני חשבתי שהיא סתם אמא לחוצה על הילדים שלה? זה היה לי ממש לא נעים.

לכן אני חושבת לספר על ההתחלה.

היו שאמרו כאן שדבר כזה היה מעליב בעיניהם.

אך אני חושב שאם מסתכלים על זה מהצד השני זה כמעט בלתי אפשרי לצפות לתיאור כזה עוד לפני שנוצר קשר בצורה יבשה.

פתיחה או תיאור של דבר כ"כ כואב כגון זה ועוד פעמים רבות כ"כ (כל שכן אם הוא נתקל בדחיה בעקבות זה) הוא דבר קשה בצורה שאינה ניתנת לתיאור.לספר או להעלות נושא כזה פעם בודדת יכול להיות מכאיב ביותר,לא ניתן לצפות שהוא יעביר את האינפורמציה הזו לדעתי בשלב כ"כ מוקדם,ומימלא לכ"כ הרבה אנשים פעם אחר פעם

המידע עצמו ידוע ומפורסם וכל מי שמכיר קצת את המשפחה יודע עליו.[אולי יש מקרים חריגים שלא, אבל במקרים הרגילים], אז לא נראה לי נורא כ"כ שעוד מישהו ידע עליו.

פתיחת הנושא היא באמת הרבה יותר אישית, אבל גם אין שום צורך לעשות אותה בשלב ראשוני.

יכול להיות שיש אנשים שגם לומר את העובדה הבסיסית זה טעון רגשית מבחינתם, או שהם חוששים שהצד השני יפתח את הנושא יותר והם יתקשו להציב לו גבול, אבל גם אז נראה לי שאפשר לומר את זה בשלב ההצעה.

אך נראה לי שלהרבה אנשים לומר את זה הלוך וחזור בשלב כ"כ מוקדם כמו הצעה או בירור ,שלב שלא בטוח שיצא ממנו דבר,זה עול כבד,גם לומר את הדברים באופן יבש כיאלו וזה תג כמו סוג השכלה והשקפה

ואם המציע הוא חבר או בן משפחה הוא אמור לדעת את זה מראש.

א.לגבי המציאות שתיארת השאלה היא כנראה באמת אם נכון להגיד זאת בשלב מוקדם או לא

ב.אך אני מניח שיש עובי נוסף לדברים,ועוד אנשים שמנסים להציע,או שדכנים וכיוצא בזה,אף על פי שאני מניח שבד"ר כל אמדובר בעשרות אנשים בכל זאת מדובר ביותר מיחידים,והיכרות דרךאתר היכרויות לדוגמא זו במה מאד לא מתאימה לתיאור דבר כזה בעיני

בשביל להיות רגישים יותר

יביך אותי מאוד אם אגלה את זה בדייט 

חוץ מזה, אני לא מבינה מה האינטרס להסתיר?? זה בושה?
ברור שממש לא צריך לספר כבר בדייט הראשון על איך התמודדת עם זה וכו', זה רק כשמתקדמים.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.