לאויב הערבי, אשליית ה"דו קיום" המדומה עם האויב הערבי כבר אינה עובדת, כל אזרח עם ראש על הכתפיים שראה את מה שחוותה אדל בנט בעיר העתיקה בירושלים שאמרה שהערבים צחקו עליה וירקו עליה לאחר שטרוריסט דקר את בעלה הי''ד מבין היטב מה הערבים חושבים עלינו ומה המשמעות של לפרנס את האויב הערבי.
השלטון הדמוקרטי לאויב הערבי לא יוכל להימשך לאורך הרבה זמן ובסופו של דבר הדמוקרטיה תנחל תבוסה קשה כי לא יכול להיות דבר כזה מדינה יהודית ודמוקרטית.
המדינה חשבה שאם היא תיתן לאויב הערבי הרצחני דמוקרטיה, ותטפל בהם בבתי חולים, ותיתן להם ביטוח לאומי, ותיתן להם זכויות אז הערבים יוקירו למדינה תודה ופתאום יאהבו את המדינה היהודית ואת האזרחים בה כאילו שלא היה בכלל בהיסטוריה מאורעות תרפ''ט, וכאילו שהערבים לא חושבים שהיהודים הם "צאצאי קופים וחזירים" כלשון הקוראן הבדיוני שלהם.
למרבה הצער המדינה לא התפכחה מספיק כדי להבין שהערבים הם כפויי טובה שתמיד ישנאו את היהודים ולא משנה כמה המדינה תיתן להם דמוקרטיה וביטוח לאומי כי השנאה הזאת קיימת עוד לפני קום המדינה.
ולכן - המדינה צריכה להתחיל לחוקק חוק נאמנות לערבים בעלי תעודת זהות כחולה ולתת להם מעמד של גר שבמסגרת זאת הם מוותרים על זכותם לייצוג בכנסת, הם מתחייבים שלא ליצור לעצמם זהות נפרדת מזהותם הישראלית, והם מתחייבים שלא להוליד יותר משלושה ילדים למשפחה ערבית מוסלמית, כל ערבי שיסרב לחתום על הטופס הזה במסגרת חוק הנאמנות אזרחותו תישלל וגם שאר הזכויות הנלוות יישללו גם הם, רק ככה נוכל לעצור את הטרור המתמשך ולקיים כאן חיים נורמלים תוך כדי שמירה על מדינה יהודית.
זאת דרך כואבת קשה אבל אין מה לעשות - זה או אנחנו או הם, ואם אנחנו רוצים לשמור על מדינה בטוחה מבחינה פנים ביטחונית ומדינה יהודית גם אם לא ממש דמוקרטית אז אנחנו צריכים לשלול את הדמוקרטיה מהאויב הערבי כי המצב הוא כזה שזה או אנחנו או הם.
