היו 3 מחנות במדבר: מחנה ישראל, לוויה ושכינה. ממחנה ישראל צריך לשלח את המצורעים, ממחנה לוויה את הטמאים בטומאה היוצאת מן הגוף (זב זבה נדה בעל קרי ויולדת) וממחנה שכינה טמאי מת. גבולות הקדושה נקבעו לפי זה:
ירושלים- משלחים את המצורעים, שטח הר הבית- את הטמאים בטומאה היוצאת מן הגוף, אך מותר להיכנס טמא מת ואפילו המת עצמו: "הר הבית מקודש ממנה--שאין זבין וזבות נידות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית; ואין צריך לומר, טמא מת שהוא נכנס לשם"(הלכות בית הבחירה)
ומהחיל אסור להיכנס טמא מת. תמונה מפורטת:.20151011002343.png
אז בעצם אחרי טבילה דאורייתא כהלכה מותר להיכנס לשטח ההר, אך אסור לשטח המקדש- שזה 5% מההר כיום...
אז למה רבנים אוסרים?
חשש שיהודים יעלו בלי טבילה ולא ידעו את הגבולות המותרים. אך ככל שיותר עוסקים בעניין המודעות יותר עולה לקדושה של המקום וכך יהודים יותר מקפידים. ואלה 2 טענות שלא בעיה לפתור אותם...
החשש לזיהוי מקום המקדש- יש מסורת ברורה ומקורות על כך שמקום המקדש-אבן השתייה. נמצאת בכיפת הסלע. על פי זה תחמו את הגבולות אחרי 67. רב שלומד ומתעסק בעניין, יודע ורובם מתירים. רוב הרבנים היום לא מתעסקים בעניין כ"כ.
יש כל מיני דעות לגבולות בהר-שכל אחד יילך לפי רבו...
יש חוברת מפורטת על העלייה של הרב אלישע וולפסון, מומלץ
).